Beit Yaakov on Torah, Lech Lecha 19/בית יעקב על התורה·לך לך י״ט

אואעשך לגוי גדול. הענין בזה הוא, שהשי"ת הבטיח לו לאברהם אבינו ע"ה שיהיה לו הכרה בכל הענינים איך שהם בהשגחת השי"ת, אף שבכל העולם בכלל משגיח הש"י בהשגחה כללית לקיום המין וכמ"ש בספר (מי השלוח ח"א פרשת במדבר ד"ה וידבר) על הכתוב ה' יספור בכתוב עמים עיין שם^קכו. אבל על הבוטחים בה' משגיח השי"ת בהשגחה פרטית, וכדאיתא בזוה"ק (וירא קג:) נודע בשערים בעלה דא קוב"ה דאיהו אתידע ואתדבק לפום מה דמשער בלביה וכו', והיינו כי מצד הבוטח בה' משגיח השי"ת על כל העולם בהשגחה פרטית, וכענין דאיתא במדרש רבה (לך לט) אפילו חביות של יין נסך שהיו הולכות מגליא לאספמיא היו מתברכות בשביל אברהם שיהיה לו יין בזול^קכז:

בואברכך. ברכה מורה על נוספות, והוא שהשי"ת הבטיח לו שבאשר הוא עמל ומצמצם את עצמו, בזה עצמו יתוסף לו טובה ברכת ה', וכגוונא דשבת שבעוה"ז הוא הצמצום היותר גדול, שכן צריך האדם לצמצם את עצמו בכל אשר יפנה, בעבודת קרקע, באפיה ובישול, ולבושים, כדאיתא (שבת עג.). ובעומק מרמז שבת על יום שכולו שבת ומנוחה, שלא יצטרך אז האדם למעשה ידיו, שעתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת, שנאמר יהי פסת בר בארץ כדאיתא בש"ס (שבת ל:). ובזה יחפוץ האדם שלא יהיה נהמא דכסופא, רק על שמו ויגיע כפו תחשב לו אז טוב לו^קכח:

גואגדלה שמך. ש"ם הוא בגימטריא רצון, והוא שהשי"ת הבטיח לאברהם אבינו ע"ה להאיר לו בכל עניניו אף בעניני עוה"ז, שכולם הם ברצונו ית' ואין בהם שום דבר רשות. כי באמת כל ענינים הם ד"ת, אכן מה שנמצא דבר רשות בעולם שתלוים בבחירת האדם אם ירצה יקבלם ואם ירצה ימאס בהם הרשות נתונה, זה הוא רק מצד האדם, וצריכין להתברר, שאם יעשה האדם בזה הכח שקיבל מעניני עוה"ז מצות השי"ת, אז נחשב לו אף הקבלה למצות ה', מאחר שעי"ז אסף חיל לעשות מצות השי"ת. וכן אם יעשה ח"ו ההיפוך, אזי נחשב לו אף הקבלה לחטא. אבל מצד השי"ת אין שום דבר רשות בעולם, רק או מצות עשה או מצות לא תעשה, כי האיך יעלה על דעת האדם לחשוב על שם ה' דבר רשות, שנראה כמו שעזב ה' את הארץ ומסר ההנהגה לרצון האדם, אם ירצה יעשה ואם ירצה יחדל, ואין לו להשי"ת שום נפקא מינה מזה ח"ו, משמע מזה שבאמת מצדו ית' אין שום דבר רשות בעולם רק כל דבר הוא בד"ת. אכן מצד האדם נראה שנמצא דבר שרשות נתונה לו, ומי שפונה עצמו לד"ת רואה הוא עצמו איך שאין שום דבר רשות בעולם, שכל עניני דברי הרשות הם צריכים בירור, כגון אכילת הרשות, אם ילך בכח האכילה ויעשה דבר מצוה יתברר שהאכילה היתה אכילת מצוה, וכן להיפך. ואם האדם יעבוד את השי"ת בכל כחו, אז יתעלו כל דברי הרשות שקיבל ויהיה מצות ה'^קכט:

דוהיה ברכה. היינו כח המושך לרצון השי"ת, כדאיתא בזוה"ק (בלק קצ: עקב רעא.) מאי ברכה אמשכותא^קל: