Beit Yaakov on Torah, Lech Lecha 29/בית יעקב על התורה·לך לך כ״ט

אוה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו וגו'. ויאמר ה' לא כתיב כאן רק וה' אמר, משמע מזה שכבר היה דבר ה' נכון להאמר לו עוד קודם, והעיכוב היה מפני לוט שהיה עוד עמו. והענין בזה הוא, כי לוט עשה על הגוון כמו שפעל אברהם אבינו ועשה, אברהם היה עוסק בהכנסת אורחים ובגמילות חסדים וכן עשה גם לוט. אכן אברהם אבינו עשה זאת מעומק לבו, ולוט אף שפעל ועשה כפעולת אברהם אבל רק על הגוון נדמה לו, ועומק לבו היה מלא שנאה להשי"ת^קע. ואף הגוון הטוב שהיה כרוך בו שע"ז נקרא בשם לוט מלשון הכתוב (שמואל א כא) לוטה בשמלה, אף זה היה בלי דעת, ולא היה לו שום חלק בהטוב מצדו. שכן השתי פרידות טובות שנולדו ממנו לא היה לו שום דעת בהם שיקרא על שמו וחלקו, שכן הדבר שאין לאדם בו דעת אין לו בו שום קנין. וכמו שהובא פסק דין בהגהות אשר"י בש"ס (ב"מ פ"ב סי' ט) אחד קנה בדיל מנגר עכו"ם בחזקת בדיל ומכרו לישראל חבירו ג"כ בחזקת בדיל, ואח"כ נמצא שהיה כסף מבפנים, ופטרו את הלוקח השני מליתן לו כלום בחזרה, מאחר שהלוקח הראשון לא היה יודע מזה כלל, ממילא לא נתכוון לקנות הכסף שבפנים, וכל קנין האדם הוא רק כפי הדעת שיש לו בו^קעא. אכן השי"ת הציב בעוה"ז עולם עשייה, שיפעול האדם ויעשה, ומאחר שעל הגוון עשה גם לוט כמעשה אברהם אבינו, ומאן מפיס לומר שזה עושה הטוב בעיני ה' וזה עושה בתרמית לבו, הלא בעוה"ז אין השי"ת דן את הלבבות רק לפי פעלם בכלי הפעולה, ואם היה נאמר המאמר הזה ביחידות לאברהם אבינו ולא ללוט היה מקום להתלונן למה לא נאמר המאמר ללוט ג"כ, מאחר שעוד לא נתברר שפעולת אברהם הוא פועל טוב ופעולות לוט הם ההיפך. אמנם כאשר נפרדו זה מזה, לוט בחר את כל ככר הירדן אנשי סדום ובנותיו, אז הוברר שלוט מצדו פונה את עצמו למזמת לבו, ואף הגוון מטובה שנמצא בו אין לו בו שום קנין וחלק מאחר שהוא בלא דעת, אכן שלהשי"ת יש לו בזה עומק עמוק מי ימצאנו ואח"ז וה' אמר אל אברם וגו':