Beit Yaakov on Torah, Lech Lecha 49/בית יעקב על התורה·לך לך מ״ט

אאני הנה בריתי אתך וגו'. הענין בזה הוא, שהשי"ת אמר לאאע"ה שמצדו ית' הוא נולד מהול בלי התפשטות, ומצדו ית' אין לו שום צורך לצמצום, אכן אתה מצדך תשמור את בריתי לצמצם את עצמך, וע"י זה יהיה לך חלק בהתקשרות שיש לך בהשי"ת. ומהיכן נקח כח באדם לצמצם את עצמו מצדו, אך עי"ז שהשי"ת מסכים עליו שהוא נמול בשורש ואין לו צורך לצמצום עוד מצדו ית', מזה יש כח באדם לצמצם את עצמו^רמא. וזה הוא שאאע"ה מל את עצמו, ואף שהדין הוא (ע"ז טז, לך רבה מו) המל ימול, ואיך מל אברהם את עצמו, משמע מזה שהשי"ת העיד עליו שמצדו הוא נולד מהול, לזה מותר לו למול^רמב. וזה הוא כגוונא דמצינו בש"ס (פסחים קיז:) דקריאת שמע גאל ישראל ודצלותא גואל ישראל. דק"ש גאל ישראל, היינו שגאולים כבר ואין עליהם עוד שום שעבוד וגלות משליטת עכו"ם, מזה שאנו רואים שהשי"ת גאל אותם ממצרים, עדות הוא לבאי עולם שהמה פדויים עד עולם ולא יפסק מהם ח"ו. ודצלותא גואל ישראל, היינו ישראל מצדם יכלכלו את עצמם ביראה וידעו שמצדם צריכים הם להגאל, וע"ז מתפללים להשי"ת שיגאל אותם בקרוב, וזה הוא חלק ישראל בגאולת ה' שיגאלם בקרוב, לזה אומרים בתפלה גואל ישראל^רמג: