Beit Yaakov on Torah, Lech Lecha 50/בית יעקב על התורה·לך לך נ׳

אונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלהים. מגוריך הוא מלשון יראה ופחד מגור מסביב (זוה"ק וישב קפ.), והוא שקודם שיש לאדם קנין בהשפעת ה', אזי יעבוד את השי"ת ביראה ורעדה לכלכל במשפט דבריו. אבל אחר שיש לאדם קנין בה, אזי תהיה לו לאחוזת עולם ולא יצרך למדת היראה כל כך. והענין בזה הוא, דהנה מצינו אף בעכו"ם לשון נחלה (האזינו לב) בהנחל עליון גוים, אכן אין זה לאחוזת עולם, רק לפי שעה תתקיים בידם, ורק מצדם יקרא נחלה, שנראה להם שבעוצם כחם יוכלו לקחת זאת, והיא תהיה להם לנחלה, ובאמת עי"ז תאבד מידם הטובה, מאחר שהם מתפשטים בהטובה שניתן להם, לזה לא תתקיים בידם. כי עיקר הנחלה שמתקיים לעולם הוא בהכיר האדם שהשי"ת הוא הנותן כח באדם לעשות חיל, ושלא יתפשט בהטובה, אך להקנותה בחזרה להשי"ת להכיר בתמידות שמאתו באה לו הטובה^רמד, ואזי יַקְנֶה לו השי"ת הטובה בחזרה לאדם, ואז הוא הטובה נקיה ומבוררת דמשלחן גבוה קא זכי לה^רמה. ולזה אאע"ה שבחר לו זה הדרך, כדאיתא בתנחומא (בהר) אמר הקב"ה אף אני מכרתי העולם כלו לאברהם אבינו ולא הוניתי אותו, חזר והקנה אותו לי, לכן הבטיחהו השי"ת לתת לו ארץ מגוריך לאחוזת עולם ולזרעו אחריו, שלא תפסק מאתו הטובה שישפיע להם^רמו. והייתי להם לאלהים, היינו שהשי"ת ישפיע להם ברכתו בהדרגה, כפי עבודתם אשר יעבדו עבודת השי"ת ויכינו לעצמם כלי קיבול, כן ימלא השי"ת כליהם^רמז. וע"ז מרמזים כל עבודות ומצות (מילה), שכפי שהאדם יעמיד כלי לקבל הארת השי"ת כן ימלא ה' אותם, וכענין שמצינו הבטחת הש"י שהבטיח לישראל שבקיימם מצותיו יאריכו ימים, שזה מורה על שיהיה לאדם תפיסה בברכת השי"ת. והמשל בזה, אם יתנו לאדם הון עתק בבת אחת אז ישתנה מעמדו הראשונה, וזאת אין עוד טובה שלימה, אכן אם ינתן לו על יד על יד דרגא בתר דרגא, אזי אף בשעה שיעמוד במעלה העליונה יזכור ימי עלומיו וקטנות המעלות שקדמו לזו העת ממעמדו לא יהרס, וזהו טובה שלמה. וכן הוא ברזא דגלגולא, שהשי"ת הציב בעולם שנפש אדם תוכל להתגלגל כמה פעמים, אכן אז לא יכיר את עצמו כלל מה היה בראשונה. שאני לאאע"ה הבטיח השי"ת עליו ועל זרעו והייתי להם לאלהים, שהארת השי"ת יהיה לישראל לאט לאט שלא יתקלקל הכלי שלהם^רמח. וכדאיתא בש"ס (סנהדרין צא:) אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא, אמר הקב"ה מה שאני ממית אני מחיה והדר מה שמחצתי אני ארפא, והוא שלא יהיה כבריה חדשה, אכן כל אחד יכיר את עצמו כדוגמת איש אשר יעור משנתו^רמט: