Beit Yaakov on Torah, Noach 31/בית יעקב על התורה·נח ל״א

אוישאר אך נח. בתנחומא (סי' ט) רב הונא אמר יצא גונח וכוהה דם מפני הצינה, ולא אמר כמו ר' יוחנן בשם ר"א בר' יוסי הגלילי שהכישו ארי, מפני שכל הנכנסים לתבה שבו להתעלם בשרשם כעובר בבטן אמו, כי לא נשפע עליהם משפע הטבע כל אותה השנה, כדאיתא במדרש רבה (פ' לג) שלא שמשו המזלות כל י"ב חודש, ורק מעט חיים נשאר בהם לקיום המין בלבד, שישאר מהם השארה לאחר זמן, ולזה היו כל הבהמות והחיות ביחד ולא הזיקו זה את זה, לפי שלא נמצא בהם כח פעולת החיים שנתייחד לכל בריה בפני עצמה. אמנם לעתיד דכתיב (ישעיהו י״א:ו׳) וגר זאב עם כבש. זה לא יהיה מחוסר כח, רק מפני שיאיר השי"ת את אורו הגדול, ומלאה כל הארץ דעה ויתגלה כי הכל מרועה אחד נתנו, ולכך יהיה אחוה ושלום בין כל הברואים^קכה, ורק מעט מזעיר יבטל גם אז כח הפעולה, כדכתיב (שם נד) כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה מורה על חמדות רעות שנמצא בברואים, וכמו שיתבאר אי"ה בסוף הסדרה (אות נה) ע"פ כי מי נח זאת לי: