Beit Yaakov on Torah, Vayishlach 17/בית יעקב על התורה·וישלח י״ז

אויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה. הענין בזה, אחר שראה יעקב שלא נתברר עוד בשלימות לנגד עשו, עלה בלבו להתפלל על מחנה אחת, וקיים בעצמו מאמר חכז"ל בש"ס (קידושין מ.) לעולם יראה אדם עצמו מחצה זכאי ומחצה חייב. וידע שמחנה אחת תנצל וישארו בחיים וביקש על השניה, כי על ידי תפלה יוכל אדם להכריע זכיותיו על עונותיו. ולזה התפלל יעקב אבינו ע"ה שיספיקו לו בירוריו אף כי קטנים המה, והתפלל תפלתו אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק וגו'^קג. ולפי שרכושו רכש על ידי לבן הארמי לכן לא החזיק את הרכוש שיהיה מבורר, מאחר שנדמה לו שקיבל הטובה דרך אמצעי ע"י לבן, ולבן היה נודע אצלו לבעל חסרון, נמצא שההשפעה שתרד על ידו אין גם בה שלימות. כי מי שהוא מבורר בשלימות אזי מתפשט כח הקדושה שבו אף על הקנינים^קד. אכן כל יראת יעקב היתה מפני שירדה לו ההשפעה דרך בעל חסרון, עד שנתברר לו שבאמת לא קיבל ע"י שום ממוצע כי אם מהשי"ת לבד. ולזה נאמר מתחלה לשון חסד ואחר כך אמת, כי כן הוא קבלת טובה מהשי"ת כשמשפיע טובה לאדם בלי אמצעי אזי הוא פלג אלהים מלא (תהילים ס״ה:י׳) בשלימות בלי שום חסרון, כי השי"ת הוא השלם בכל השלימות, וממילא כל השפעותיו שלמים, וזה נקרא חסדך. ואח"כ הוא ואמתך, שהשי"ת קורא על שם האדם שביגיעו באה אליו ההשפעה מהשי"ת, כי חפץ חסד הוא שיקרא על שם האדם, שבאמת ביגיע כפיו באה ההשפעה מהשי"ת אליו. וכן אמר המלך דוד ע"ה בספרו (תהילים מ) חסדך ואמתך, בתחלה נאמר חסדך ואח"כ הוא ואמתך, וכשיצטרף חסד ואמת מזה הוא השמירה, וכדמסיים המה יצרוני, ועצה טובה הוא לאדם שימסור בחזרה השפעת הטובה להשי"ת ובזה יטע אדיר בנכסיו אדיר במרום ה'. וזהו דאיתא (ביצה טו:) הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר (תהילים צג) אדיר במרום ה'^קה: