Haggadah with Likkutei Taamim uMinhagim and Divrei Shalom·Barechלקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום·ברך

אברך
מיםאחרונים. נשאל אדמו"ר הזקן מבנו (אדמו"ר האמצעי): מה יהי' ענין מים אחרונים לעתיד לבוא כשיקוים מה שנאמר את רוח הטומאה אעביר מן הארץ. ויענהו: ענינם אז יהי' בנוגע לאלה שעסקו בעניני עולם בטהרה (שיחות חה"פ תש"ב⁹²²).

בברך⁹²³. כל מעיני – בברכת המזון כל בחול"ם⁹²⁴. אוחזין הכוס בידו⁹²⁵, מוגבה, עד סוף בונה ברחמיו ירושלים אמן⁹²⁶. מעמידו אחר כך, וחוזר ונוטלו לברכת בפה"ג. ביעלה ויבוא: המברך מגבי' מעט קולו באמירת זכרנו כו' בו (בי"ת דגושה) לטובה כו' בו (בי"ת רפוי') לברכה כו' לחיים טובים⁹²⁷ – וכל המסובין עונין אמן אחרי: לטובה, לברכה, טובים⁹²⁸. הנוסח: מלך חנון ורחום אתה⁹²⁹. אין עונין אמן אחר יחסרנו⁹³⁰. כל אחד ואחד אומר אבי מורי בעל הבית הזה ואת אמי מורתי בעלת הבית הזה, אף אורח או מי שאין לו אב ואם – כל זה נוהגין כך גם בכל השנה⁹³¹.

גכוסושלאלי' (חק יעקב⁹³². שו"ע רבינו סוס"י תפ⁹³³). מזיגת כוס זה אחר ברכת המזון (חוץ מזמנים ידועים – שיחת חג הפסח תש"ג⁹³⁴). כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' מדקדק למזוג בעצמו כוס זה, ומדור לדור דקדקו האדמורי"ם בזה.

דטעם כוס זה – כי אלי' הוא המעיד שישראל מקיימים מצות מילה (על פי מש"כ בפדר"א פכ"ט⁹³⁵) המעכבת בפסח כמה שנאמר⁹³⁶ וכל ערל לא יאכל בו (הר"מ חאגיז בס' ברכת אליהו⁹³⁷). ויש להמתיק זה על פי מש"כ (שמו"ר פי"ט, ה⁹³⁸) שבלילה זה מלו ישראל עצמם [ואף שאין מלין אלא ביום – וכמו שהקשו על זה בכמה ספרים – יש לומר בפשיטות, דהדין דמילה שלא בזמנה אינה אלא ביום – נתחדש לאחר מתן תורה (תוד"ה מר, יבמות עב, ב⁹³⁹)].

האבל קשה דלטעם זה⁹⁴⁰ הי' צריך למזוג כוס זה בתחלת הסדר, ועכ"פ לפני אכילת האפיקומן שהוא זכר לפסח.

ומוזגיןכוסכו'שפוךגו'. צע"ק שחלק הגדה זה אינו נכלל בסימן קדש כו', כי פיסקא ברך כבר נגמרה, והלל נכתבה אחר זה. ובסידור קול יעקב נכתב הסימן הלל קודם שפוך.

זמוזגיןכוסד'. קודם אמירת שפוך חמתך (סידור ר' עמרם גאון⁹⁴¹. ר"ן ר"פ ערבי פסחים⁹⁴². בחיי פ' וארא⁹⁴³. אבודרהם⁹⁴⁴). כי ד' כוסות הם כנגד ד' כוסות של פורעניות שעתיד הקב"ה להשקות את אומות העולם – ירושלמי פסחים רפ"י⁹⁴⁵ – ואנו אומרים: בזה הכוס הננו משלימין המצוה לכן עשה מה שהבטחתנו ושפוך חמתך גו' (שם).

חוצ"ע מפני מה לא ביארו, שהוא ע"פ דברי ר' לוי בירושלמי שם⁹⁴⁶, שד' כוסות הם כנגד ד' מלכיות. ואם כן כוס ד' הוא רמז לגלות וגאולה האחרונה⁹⁴⁷, ולכן אז דוקא אומרים שפוך (וסרה קושית הרשב"ץ⁹⁴⁸ על טעם הא' מפני מה אומרים דוקא בכוס ד' ולא באחרים).

טופותחיןהדלת. מנהג בית הרב: (כשחל בחול לוקחים מנורת נרות דולקים ו)הולכים לפתוח כל הדלתות שבין החדר שבו עורכים הסדר ורשות הרבים (או החצר), ואומרים שפוך – השלוחים אומרים אותו אצל הדלת. קרה ואדמו"ר בעצמו, בלוית אחד מבני ביתו, הלך לפתוח הדלת ואז גם הוא אמר שפוך חמתך גו' אצל הדלת⁹⁴⁹ – בחזירת השלוחים מתחילין לא לנו⁹⁵⁰.

יאמירת שפוךחמתך בישיבה, ואין צריך לעמוד⁹⁵¹.

יאופותחיןהדלת. כדי לזכור שהוא ליל שמורים ואין מתיראין משום דבר ובזכות אמונה זו יבוא משיח וישפוך הקב"ה את חמתו על הגוים (שו"ע רבינו שם⁹⁵²).

יבפותחיןהדלת שיכנס אליהו כו' כי אכל את יעקב גו' ויעקב נטל מאליהו משכון אות הוא"ו⁹⁵³ שיבוא ויבשר גאולת בניו (סידור מהרי"ד⁹⁵⁴).

יגשפוךגו'כיאכלגו' (תהלים עט, ו-ז). – שפךגו' (שם סט, כה) – תרדוףגו' (איכה ג', סו) – כן הוא בסידור האריז"ל, של"ה, יעבץ (בסידור ר' עמרם גאון וזבח פסח אין כי אם שני הפסוקים שפוך גו' כי אכל גו'. במחזור ויטרי⁹⁵⁵ מוסיף כמה פסוקים על נוסחא שלנו).

ידשפוךגו' – ואע"פ שאין אנחנו ראויים – לאלנוד'לאלנוכיאםלשמךגו' (זבח פסח⁹⁵⁶).