Haggadah with Likkutei Taamim uMinhagim and Divrei Shalom·Hallel and Nirtzahלקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום·הלל נרצה

אהלל נרצה
הללנרצה.פירושנרצה – אם עשה כסדר הזה הוא מרוצה לשמים (של"ה⁹⁵⁷). וצ"ע דסימן נרצה מקומו צריך להיות בסוף הסדר, ולא כאן. ה"ר שבתי רשקובר⁹⁵⁸ ושל"ה⁹⁵⁹ כתבוהו לבסוף.

בהלל. פירש רבנו הזקן: הלל – הוא לשון שבח וגם לשון בהילו נרו⁹⁶⁰ (תו"א ל, א). ובכל זמן שתקנו לומר הלל, הוא זמן התגלות אמת ה' שמלמעלה למטה, שהוא – להיות מה שלמטה נקרא אין, ושלמעלה – נקרא בחי' יש (לקו"ת רד"ה ביום השמע"צ – השלישי⁹⁶¹).

גלאלנוגו'אהבתיגו'הללוגו'הודוגו' (תהלים קטו-קיח) – משנה פסחים (קיז, ב): רביעי גומר עליו את ההלל⁹⁶².

דהודולה'גו'. הגדול⁹⁶³ (או הש"ץ בשאר ימות השנה⁹⁶⁴) מקריא הודו גו' וכל המסובין עונין אחריו הודו גו' יאמר גו'. וחוזר הגדול ומקריא: יאמר גו' ועונין אחריו: הודו גו' יאמרו גו'. וכן ביאמרו⁹⁶⁵.

האנא ה' (ד' פעמים)⁹⁶⁶.

ו– אחרי הפסוקים יאמרו גו'⁹⁶⁷ – אומרים: הודו גו' כי לעולם חסדו⁹⁶⁸.

זיהללוךכו'הודולד'גו'נשמתכו'ובכןישתבחכו'יחידחיהעולמים. משנה וגמרא שם. הדעות בפירוש הגמרא ובנוסח ההגדה נקבצו בפרי מגדים אשל אברהם רס"י ת"פ⁹⁶⁹. ונוסחת רבינו היא כמ"ש הרא"ש והטור (על פי פירוש הט"ז סוס"י תפ"ו⁹⁷⁰), וכ"כ הלבוש בסי' תפ"ו⁹⁷¹, חק יעקב⁹⁷² ובאר היטב סי' ת"פ⁹⁷³, סידור יעבץ⁹⁷⁴, חיי אדם⁹⁷⁵.

חיהללוך. נזכר בגמרא שם⁹⁷⁶.

טה'אלקינוכלמעשיך. ולא: על כל מעשיך (וכהגהת אדמו"ר הצ"צ על הסידור שלו⁹⁷⁷) – וכן הוא בסידור ר' עמרם גאון⁹⁷⁸, ר' סעדי' גאון⁹⁷⁹, רמב"ם הל' מגילה וחנוכה פ"ג ה"י, אבודרהם⁹⁸⁰, סידור יעבץ⁹⁸¹ ועוד. והוא על פי הכתוב (תהלים קמה, י) יודוך ד' כל מעשיך (אבודרהם).

יכילעולםחסדו. צריך להתיז כי לעולם חסדו (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד) דלא לישתמע כלעולם, וגם ס' של חסדו (רש"י ברי"ף שם⁹⁸²).

יאהודולד'גו' (תהלים קלו) – נקרא הלל הגדול.

יב– (הלל סתם נקרא הלל המצרי – ברכות נו, א⁹⁸³) –

יג– ולמה, מפני דכתיב בי' נותן לחם לכל בשר והיינו דבר גדול (פסחים קיח, א⁹⁸⁴. וראה ברכות ד, ב⁹⁸⁵), יש בו כ"ו פסוקים של הודאה לשם יתברך כנגד מנין שם המיוחד כו' ואפשר כי מזה הטעם נקרא בדברי רז"ל הלל הגדול, על שם כי גדול ד' ומהולל מאד, ורז"ל נתנו בו טעם אחר דגרסינן בפרק ערבי פסחים כו' (אבודרהם⁹⁸⁶) – וראה בזה בסידור של"ה (שחרית לשבת). ומסיים שם אשר מ"כ בדברי המקובלים⁹⁸⁷ שזהו הלל הגדול של מלאכי השרת.

ידמהודו ועד ויוצא ישראל יכוון ביו"ד של שם הוי' ומפסוק ויוצא ישראל עד למוליך בה"א כו' (פרי עץ חיים ש' השבת פי"ט). וכנראה כוונה זו שייכת לרבים, מדהכניס רבינו בסידורו האותיות יו"ד, ה"א כו' מול פסוקים הנ"ל (בתפלת שבת), אף שבכלל לא כתב הכוונות בסידורו, כיוון שהוא שוה לכל נפש⁹⁸⁸.

טונשמתכלחי (נזכר בפסחים שם⁹⁸⁹) יש אומרים ששמעון בן שטח יסד אותו ורמז שמו למפרע: שוכן עד, מי ידמה, עד הנה, ואלו פינו נשמת (פי' סדור כלבו⁹⁹⁰) – וראה זהר ח"ב (קלח, א⁹⁹¹) ואבודרהם⁹⁹².

טזהנוהגיםלומרפזמונים. בבית הרב אין נוהגין לאמרם.

יזהנוהגיםלומרפזמוניםאיןלהפסיקבהםביןכו' לפי שאינם אלא מנהג⁹⁹³ (רש"ל⁹⁹⁴, ב"ח וט"ז סי' ת"פ. סידור האריז"ל, יעבץ⁹⁹⁵) ותקנת חכמים היתה לגמור הלל וברכת השיר על כוס ד' (שו"ע רבינו סי' ת"פ ס"ג⁹⁹⁶).

יחאלאמידאחר כךיברך. לכאורה אינו אלא כפל לשון. וי"ל שמדגיש הטעם: מפני מה אין להפסיק, כי צריך לברך מיד, שכך היתה תקנת חכמים לגמור כו', כנ"ל, והפזמונים אינם מהתקנה.

יטואחר כךיאמרלשנה – רק פעם אחת (סידור האריז"ל, יעבץ. ולא כמ"ש בסידור של"ה⁹⁹⁷ – ג"פ).

כמנהג בית הרב: אחר אמירת לשנההבאהבירושלים, האדמו"ר מחזיר ושופך היין מכוסו של אליהו להבקבוק⁹⁹⁸, וכל המסובין מנגנים בשעה זו הנגון שעל הפסוק: א-לי אתה ואודך – מעשרת הנגונים של רבינו הזקן.

כאדער רבי – רבנו הזקן – האָט ניט אריינגעשטעלט אין סידור נאָך דער הגדה די ווערטער "חסל סידור פסח", ווייל באַ חב"ד ענדיגט זיך ניט דער פסח, נאָר ער ווערט נמשך שטענדיג.

כבבאמת – הארת כל המועדים מאירה בכל יום, נאָר חג הפסח ווערט נמשך שטענדיג (שיחות חה"פ ה'תש"ג מכ"ק מו"ח אדמו"ר⁹⁹⁹).