Hilchos Amirah LeNochri·Prohibition of Appearance·Maris Ayin When Carrying an Object Outside on Shabbosהלכות אמירה לנכרי משו״ע אדה״ז·איסור מראית העין·לט. מראית העין כשמוציא החפץ מביתו בשבת

אא
אסור להשאיל שום חפץ לנכרי בשבת, ואפילו בערב שבת אם הוא סמוך לחשיכה כל כך עד שאין שהות לנכרי להוציא החפץ מפתח ביתו של הישראל לרשות הרבים מבעוד יום, אסור להשאילו¹³¹⁵, מפני מראית העין, שהרואה את הנכרי יוצא מבית הישראל וחפץ ישראל בידו יחשוד את הישראל שהוא שולח חפציו בשבת על ידי נכרי זה, שלא יעלה על דעתו שהשאיל לו והוא מוציאו לצורך עצמו¹³¹⁶ (שוע"ר רמו, ד).

בב
ואפילו בעיר שאין בה רשות הרבים אלא כרמלית¹³¹⁷ שאין איסור של תורה אפילו לישראל להוציא לתוכה מרשות היחיד, אעפ"כ כיון שמדברי סופרים אסור להוציא אפילו על ידי נכרי שלא לצורך מצוה¹³¹⁸, אם כן יחשדוהו שהוא עובר על דברי סופרים¹³¹⁹ (שוע"ר שם).

גג
אבל בעיר המעורבת שמותר לטלטל בתוכה מותר להשאילו אפילו בשבת¹³²⁰ (שוע"ר רמו, ה).

דד
ויש חולקין¹³²¹ ואומרים שאפילו בעיר המעורבת, ואפילו הנכרי דר גם כן במקום המעורב, אסור להשאילו בשבת או אפילו בערב שבת כל שאינו יוצא מפתח ביתו מבעוד יום, לפי שהרואה אותו יוצא מבית ישראל בשבת וחפץ ישראל בידו יאמר שמכר לו חפץ זה בשבת או הלוהו לו לזמן מרובה (דהיינו יותר מל' יום שהיא נקראת הלואה), ולא התירו בשבת אלא שאלה שהוא לזמן מועט¹³²², או יאמר (הרואה) שנתנו לו למשכון ואסור ליתן משכון בשבת¹³²³, או יאמר שנתנו לו לתקנו ולעשות בו מלאכה ואסור ליתן בשבת שום דבר לעשות בו מלאכה אפילו בקבלנות¹³²⁴ ואפילו קצץ עמו מערב שבת (שוע"ר שם).

הה
ולענין הלכה יש להקל בשאלה בעת הצורך כסברא הראשונה¹³²⁵. אבל אם מכר לו אפילו בערב שבת, או שהלוהו לו לזמן מרובה יותר משלשים יום, או שנתנו לו למשכון, או שנתנו לעשות בו מלאכה, צריך שיצא מפתח ביתו מבעוד יום אפילו היא עיר המעורבת, לפי שיש לחוש שמא יודע להרואה אותו יוצא מבית ישראל שהישראל מכרו לו או הלוהו או משכנו או נתנו לו לעשות בו מלאכה, כיון שכן הוא האמת, ויחשדהו שעשה כן בשבת. משא"כ בשאלה כשיודע לו האמת אין כאן חשד כלל, אף אם ידמה לו שהשאילו בשבת, שהרי מותר להשאיל בשבת¹³²⁶ (שוע"ר רמו, ה¹³²⁷).

וו
וכן הנותן מזונות לנכרי בחצרו מותר אע"פ שיודע שיוציאן לחוץ¹³²⁸, אבל אם אין הרשות בידו לאכלן שם, או שהם מזונות מרובים שאי אפשר לו לאכלן שם, וניכר הדבר שיוציאן לחוץ¹³²⁹, וכן אם הנכרי עומד בחוץ ופשט ידו לפנים שידוע וניכר הוא שיוציא¹³³⁰, אסור ליתן לפניו מפני שנראה כנותן לו על מנת להוציא. ואף שמוציא להנאתו ולא בשביל ישראל, מכל מקום כיון שדבר זה שהוא מוציא נותנו לו הישראל משלו אסור מטעם שנתבאר לעיל¹³³¹ (שוע"ר שכה, ב¹³³²).

זז
וכל זה בחפצים של ישראל אבל חפצים של נכרי שהיו מופקדים ביד ישראל ובא ליטלו בשבת יכול ליתנו ואע"פ שיוציאנו לרשות הרבים¹³³³ (שוע"ר רמו, ו). שאף שנראה כנותן לו על מנת להוציא אין בכך כלום, כיון שאינו מוציא בשביל הישראל אלא בשביל עצמו, והחפץ אינו של ישראל¹³³⁴. ואפילו לומר בפירוש עשה מלאכתך בחפצים שלך מותר¹³³⁵ (שוע"ר שכה, ג).

חח
ומכל מקום אם הנכרי עומד בחוץ ופשט ידו לפנים אסור ליתן לפניו אפילו חפצים שלו מפני מראית העין¹³³⁶, שהרואה שישראל נותן לו סבור שהוא חפץ של ישראל. משא"כ כשנותן לפניו בחצר שאין שם רואים והרואה אותו יוצא מרשות ישראל וחפץ בידו הוא סבור שמוציא חפץ שלו ולא של הישראל¹³³⁷ (שוע"ר שם).

טט
ומכל מקום אם האמת הוא שהיא חפץ של ישראל אסור, שמא יודע האמת להרואים ויחשדוהו שנתנו לו כדי להוציאו בשבילו, משא"כ בחפץ של נכרי אם יודע האמת לרואים אין כאן חשד כלל¹³³⁸ (שוע"ר שם).

יי
ואפילו הוא חפץ של נכרי אלא שהוא ממושכן לישראל דינו כחפץ של ישראל¹³³⁹, אפילו פדאו הנכרי מבעוד יום, ואפילו אם ייחד מקום להנכרי מבעוד יום¹³⁴⁰ בתוך רשותו להניח שם משכונו עד למחר שיבא ויטלנו משם, אסור להניחו ליטלו בשבת משום מראית העין¹³⁴¹ (שוע"ר שכה, ד).

יאיא
וכן אם מכר הישראל לנכרי קודם השבת, אפילו אם ייחד להנכרי חדר בחצרו שיניח שם מקחו קודם השבת, ואחר כך בשבת בא הנכרי ליטלו משם להוליכו לביתו, לא יניחנו להוליכו עד לאחר השבת¹³⁴² (שוע"ר רנב, ג).

יביב
אם נשארו בביתו פירורי חמץ בערב פסח שחל בשבת שצריך ליתנם לנכרי, צריך ליזהר שלא יאמר לו להוציאן מביתו דרך רשות הרבים שאסור לטלטל בו מן התורה¹³⁴³. ואף על פי שהוא יודע שהנכרי יוציאנו ועל מנת כן הוא נותן, מכל מקום כיון שאינו אומר לו בפירוש שיוציאנו הרי הנכרי עושה כן מדעת עצמו ואינו שלוחו של ישראל¹³⁴⁴. אבל יזהר שלא יתן לו אלא דבר מועט¹³⁴⁵ דהיינו מזון סעודה אחת, שאם היה הנכרי רוצה היה יכול לאכלה כולה בבית הישראל. ואם הוציאו הנכרי וחזר ובא לבית הישראל יכול לחזור וליתן לו מזון סעודה אחת, וכן אפילו מאה פעמים. אבל אסור ליתן לו בפעם אחת יותר ממזון סעודה אחת, דכיון שאינו יכול לאכול כולו עכשיו בבית הישראל הרי ניכר הדבר שנותן לו על מנת להוציאו והרי כאלו אמר לו בפירוש להוציאו¹³⁴⁶ (שוע"ר תמד, ט).

יגיג
ישראל ששכר המלח מהשר לשנה, שכמה מלח שיעשה בתוך השנה הוא שלו, והוא שוכר לו פועלים נכרים לשנה או לחדש וקצץ להם שכרם לפי רבוי מלאכתם שהם כקבלנים¹³⁴⁷, לא יביאו עצים מרשות הישראל בשבת¹³⁴⁸, שכל קבלנות אינה מותרת אלא אם כן מסר לו מערב שבת כל מה שרוצה למסור לו לצורך המלאכה. ואפילו אם מסר להם העצים מערב שבת אלא שלא הוציאום מרשותו עד שחשכה אסור להניחם שיוציאו בשבת, מפני מראית העין שיאמרו שבשבת מסר להם (שוע"ר רמד, כ), שאיסור זה מפורש בגמרא¹³⁴⁹ (קו"א רמד, י).