Chabad Library · Otzar HaChassidim
Hilchos Amirah LeNochri·
אא
יש אומרים399 שהוא הדין במקום הפסד לא גזרו על שבות, כגון לטלטל על ידי נכרי סחורה מוקצה הנפסדת על ידי גשמים (שוע"ר שז, יב). ויש אוסרים400 אפילו במקום הפסד (קו"א רסו, ז). ויש לסמוך על המתירים במקום הפסד גדול401. והוא הדין לצורך גדול אע"פ שלא שייך שם הפסד402 (שוע"ר שז, יב), דכל שהוא צורך גדול בענין שאם לא יעשנו יהיה לו צער לא גזרו עליו אע"פ שאין בו צורך שבת כלל403 (שוע"ר רסא, ב).
יש אומרים399 שהוא הדין במקום הפסד לא גזרו על שבות, כגון לטלטל על ידי נכרי סחורה מוקצה הנפסדת על ידי גשמים (שוע"ר שז, יב). ויש אוסרים400 אפילו במקום הפסד (קו"א רסו, ז). ויש לסמוך על המתירים במקום הפסד גדול401. והוא הדין לצורך גדול אע"פ שלא שייך שם הפסד402 (שוע"ר שז, יב), דכל שהוא צורך גדול בענין שאם לא יעשנו יהיה לו צער לא גזרו עליו אע"פ שאין בו צורך שבת כלל403 (שוע"ר רסא, ב).
בב
וכן מותר לשלוח על ידי נכרי, לדידן דלית לן רשות הרבים, דהוה ליה שבות דשבות דשרי במקום הפסד מרובה (קו"א רנב, ב).
וכן מותר לשלוח על ידי נכרי, לדידן דלית לן רשות הרבים, דהוה ליה שבות דשבות דשרי במקום הפסד מרובה (קו"א רנב, ב).
גג
אסור לטרוח משבת לחול404, ואם חושש שיפסיד או יתקלקל מותר לעשותו על ידי נכרי405, מפני שאיסור הטורח וההכנה משבת לחול הוא שבות מדברי סופרים ובמקום הפסד406 יש להתיר אמירה לנכרי בכל שבות מדברי סופרים (שוע"ר שיט, יח).
אסור לטרוח משבת לחול404, ואם חושש שיפסיד או יתקלקל מותר לעשותו על ידי נכרי405, מפני שאיסור הטורח וההכנה משבת לחול הוא שבות מדברי סופרים ובמקום הפסד406 יש להתיר אמירה לנכרי בכל שבות מדברי סופרים (שוע"ר שיט, יח).
דד
אסור להדיח בשר שלא נמלח שחל יום שלישי להיות בשבת כדי שלא יאסר לבישול, שטורח משבת לחול407, ואפילו על ידי נכרי אין להקל408, שאף שהתירו במקום הפסד מרובה לעשות על ידי נכרי כל דבר שאינו אלא משום שבות, מכל מקום כאן אין הפסד כל כך אם לא ידיחנו, שיוכל לאכלו צלי409 (שוע"ר שכא, ו).
אסור להדיח בשר שלא נמלח שחל יום שלישי להיות בשבת כדי שלא יאסר לבישול, שטורח משבת לחול407, ואפילו על ידי נכרי אין להקל408, שאף שהתירו במקום הפסד מרובה לעשות על ידי נכרי כל דבר שאינו אלא משום שבות, מכל מקום כאן אין הפסד כל כך אם לא ידיחנו, שיוכל לאכלו צלי409 (שוע"ר שכא, ו).
הה
ואפילו מצא ארנקי בשבת בתוך עיר המעורבת אסור לומר לנכרי ליטלו410, אע"פ שירא פן יקדמנו אחר, שאף שיש מתירין איסור זה במקום הפסד מרובה מכל מקום כאן אינו מפסיד כלום משלו אלא שנמנע מהריוח (שוע"ר רסו, כ). ואף שבעיר מעורבת אין כאן אלא איסור טלטול מוקצה גרידא על ידי נכרי, כיון דסבירא להו להפוסקים דלא התירו שום איסור במציאה, אם כן ממילא דינם כשאר מוקצה, שיש אוסרים411 אפילו על ידי נכרי אפילו במקום הפסד. אלא שלהפסד גדול אפשר להקל, וכאן אינו אלא מניעת הריוח412 (קו"א רסו, ז).
ואפילו מצא ארנקי בשבת בתוך עיר המעורבת אסור לומר לנכרי ליטלו410, אע"פ שירא פן יקדמנו אחר, שאף שיש מתירין איסור זה במקום הפסד מרובה מכל מקום כאן אינו מפסיד כלום משלו אלא שנמנע מהריוח (שוע"ר רסו, כ). ואף שבעיר מעורבת אין כאן אלא איסור טלטול מוקצה גרידא על ידי נכרי, כיון דסבירא להו להפוסקים דלא התירו שום איסור במציאה, אם כן ממילא דינם כשאר מוקצה, שיש אוסרים411 אפילו על ידי נכרי אפילו במקום הפסד. אלא שלהפסד גדול אפשר להקל, וכאן אינו אלא מניעת הריוח412 (קו"א רסו, ז).
וו
אסור לומר לנכרי לכבות הדליקה413 משום הפסד ממונו, אפילו להאומרים שמלאכה שאינה צריכה לגופה אינה אסורה אלא מדברי סופרים414 והכיבוי היא מלאכה שאינה צריכה לגופה415, ובמקום הפסד גדול יש להתיר אמירה לנכרי בדבר שאינו אסור לישראל אלא מדברי סופרים כמו שנתבאר לעיל, מכל מקום כאן בדליקה שהדבר בהול ונחפז הוא מאד להציל ממונו ואין לבו עליו, ואם נתיר לו כלום אף הוא לא יתן דבריו לשיעורים ויבא לכבות בעצמו416. ומטעם זה אסור גם כן להציל על ידי נכרי בבית שהדליקה בו יותר מג' סעודות417 וכלי תשמישו418 הצריכים לו היום (שוע"ר שלד, כה).
אסור לומר לנכרי לכבות הדליקה413 משום הפסד ממונו, אפילו להאומרים שמלאכה שאינה צריכה לגופה אינה אסורה אלא מדברי סופרים414 והכיבוי היא מלאכה שאינה צריכה לגופה415, ובמקום הפסד גדול יש להתיר אמירה לנכרי בדבר שאינו אסור לישראל אלא מדברי סופרים כמו שנתבאר לעיל, מכל מקום כאן בדליקה שהדבר בהול ונחפז הוא מאד להציל ממונו ואין לבו עליו, ואם נתיר לו כלום אף הוא לא יתן דבריו לשיעורים ויבא לכבות בעצמו416. ומטעם זה אסור גם כן להציל על ידי נכרי בבית שהדליקה בו יותר מג' סעודות417 וכלי תשמישו418 הצריכים לו היום (שוע"ר שלד, כה).
זז
מותר לומר לו לכבות מפני ספרים419 אם אי אפשר בענין אחר420 (שוע"ר שלד, כה).
מותר לומר לו לכבות מפני ספרים419 אם אי אפשר בענין אחר420 (שוע"ר שלד, כה).
חח
ישראל הקונה מכס421 אסור לו לקבל מכס בשבת, אלא שוכר לו נכרי בקבלנות דהיינו שאומר לו לכשתגבה מאה דינרים אתן לך כך וכך, ואע"פ שהישראל קובע לו מלאכתו שיעשה בשבת422 אין בזה משום אמירה לנכרי שבות, לפי שקבלת המכס אין בה איסור אפילו לישראל אלא משום שבות, והרי זה שבות דשבות שיש מתירין אותו במקום הפסד. ואף שיש אוסרין אף במקום הפסד אם לא לצורך מצוה423, מכל מקום כאן חשוב דבר מצוה424, שאם לא יטול המכס מהנכרי בשבת לא יוכל לגבותו אחר השבת וישתקע הממון ביד הנכרי והרי הוא עושה מצוה במה שמציל הממון מידם425 (שוע"ר רמד, יב).
ישראל הקונה מכס421 אסור לו לקבל מכס בשבת, אלא שוכר לו נכרי בקבלנות דהיינו שאומר לו לכשתגבה מאה דינרים אתן לך כך וכך, ואע"פ שהישראל קובע לו מלאכתו שיעשה בשבת422 אין בזה משום אמירה לנכרי שבות, לפי שקבלת המכס אין בה איסור אפילו לישראל אלא משום שבות, והרי זה שבות דשבות שיש מתירין אותו במקום הפסד. ואף שיש אוסרין אף במקום הפסד אם לא לצורך מצוה423, מכל מקום כאן חשוב דבר מצוה424, שאם לא יטול המכס מהנכרי בשבת לא יוכל לגבותו אחר השבת וישתקע הממון ביד הנכרי והרי הוא עושה מצוה במה שמציל הממון מידם425 (שוע"ר רמד, יב).
טט
וכן ישראל ששכר המטבע מהמלך426, יכול לשכור לו נכרי בקבלנות, על דרך שנתבאר במכס427 (שוע"ר רמד, טז).
וכן ישראל ששכר המטבע מהמלך426, יכול לשכור לו נכרי בקבלנות, על דרך שנתבאר במכס427 (שוע"ר רמד, טז).