Chabad Library · Otzar HaChassidim
Hilchos Amirah LeNochri·
אא
מי שהיה בא בדרך וקדש עליו היום והיו עמו מעות ויש עמו נכרי, יתננו לנכרי428 להוליכו לו בשבת429 עד מקום שביתתו שהוא תוך התחום430 ממקום שקדש עליו היום, ולמוצאי שבת לוקחו ממנו. ואע"פ שלא נתן לו שכר על זה431, שנמצא טורח בשביל ישראל432, ואע"פ שנתן לו משחשכה433, הרי זה מותר, מפני שאין אדם מעמיד עצמו על ממונו434 ואם לא נתיר לו טלטול המעות והולכה על ידי נכרי שאין איסורן אלא מדברי סופרים יבוא להוליכו בעצמו ויעבור על איסור של תורה435 (שוע"ר רסו, א).
מי שהיה בא בדרך וקדש עליו היום והיו עמו מעות ויש עמו נכרי, יתננו לנכרי428 להוליכו לו בשבת429 עד מקום שביתתו שהוא תוך התחום430 ממקום שקדש עליו היום, ולמוצאי שבת לוקחו ממנו. ואע"פ שלא נתן לו שכר על זה431, שנמצא טורח בשביל ישראל432, ואע"פ שנתן לו משחשכה433, הרי זה מותר, מפני שאין אדם מעמיד עצמו על ממונו434 ואם לא נתיר לו טלטול המעות והולכה על ידי נכרי שאין איסורן אלא מדברי סופרים יבוא להוליכו בעצמו ויעבור על איסור של תורה435 (שוע"ר רסו, א).
בב
ואף בזמן הזה שאין לנו רשות הרבים גמורה436, ואף אם לא נתיר לו לא יבא לידי איסור של תורה אף אם יוליכנה בעצמו, מכל מקום יש להתיר, כדי שלא יבא להוליך בעצמו ויטלטל גם כן המעות ויעשה גם כן עקירה והנחה, ומוטב להתיר לו מעט מדברי סופרים משיעבור על הרבה מדברי סופרים בזדון437 (שוע"ר רסו, ו), דאין צריך חשש דאורייתא דוקא, אלא איסור חמור של מדברי סופרים (קו"א רסו, ב ד"ה אבל בלא).
ואף בזמן הזה שאין לנו רשות הרבים גמורה436, ואף אם לא נתיר לו לא יבא לידי איסור של תורה אף אם יוליכנה בעצמו, מכל מקום יש להתיר, כדי שלא יבא להוליך בעצמו ויטלטל גם כן המעות ויעשה גם כן עקירה והנחה, ומוטב להתיר לו מעט מדברי סופרים משיעבור על הרבה מדברי סופרים בזדון437 (שוע"ר רסו, ו), דאין צריך חשש דאורייתא דוקא, אלא איסור חמור של מדברי סופרים (קו"א רסו, ב ד"ה אבל בלא).
גג
במה דברים אמורים בכיסו, אבל אם מצא מציאה לא התירו לו ליתנה לנכרי438 אפילו מבעוד יום, לפי שאין אדם בהול כל כך על המציאה439 כמו על שלו ממש, ויוכל להעמיד עצמו שלא לבא לידי איסור של תורה בשבילה (שוע"ר רסו, ב).
במה דברים אמורים בכיסו, אבל אם מצא מציאה לא התירו לו ליתנה לנכרי438 אפילו מבעוד יום, לפי שאין אדם בהול כל כך על המציאה439 כמו על שלו ממש, ויוכל להעמיד עצמו שלא לבא לידי איסור של תורה בשבילה (שוע"ר רסו, ב).
דד
ואפילו מצא ארנקי בשבת בתוך עיר המעורבת440 אסור אפילו לומר לנכרי ליטלו441, אע"פ שירא פן יקדמנו אחר442, דכיון שאדם יכול להעמיד עצמו עליה לא התירו לו שום איסור של דבריהם, אפילו איסור טלטול מוקצה על ידי נכרי443 (שוע"ר רסו, כ). דכיון דסבירא להו להפוסקים דלא התירו שום איסור במציאה משום דאדם מעמיד עצמו עליה, אם כן ממילא דינם כשאר מוקצה (קו"א רסו, ז).
ואפילו מצא ארנקי בשבת בתוך עיר המעורבת440 אסור אפילו לומר לנכרי ליטלו441, אע"פ שירא פן יקדמנו אחר442, דכיון שאדם יכול להעמיד עצמו עליה לא התירו לו שום איסור של דבריהם, אפילו איסור טלטול מוקצה על ידי נכרי443 (שוע"ר רסו, כ). דכיון דסבירא להו להפוסקים דלא התירו שום איסור במציאה משום דאדם מעמיד עצמו עליה, אם כן ממילא דינם כשאר מוקצה (קו"א רסו, ז).
הה
במה דברים אמורים כשעדיין לא הגביה אותה, אבל אם כבר הגביהה ובא לידו מבעוד יום נעשית כשלו ממש444 (שוע"ר רסו, ב).
במה דברים אמורים כשעדיין לא הגביה אותה, אבל אם כבר הגביהה ובא לידו מבעוד יום נעשית כשלו ממש444 (שוע"ר רסו, ב).
וו
וכל זה הוא דוקא במעות, משא"כ בפירות, דיש לחלק בין פירות למעות. אף שלפעמים אין במעות הפסד מרובה כמו בפירות (קו"א רסו, ב ד"ה אבל באמת).
וכל זה הוא דוקא במעות, משא"כ בפירות, דיש לחלק בין פירות למעות. אף שלפעמים אין במעות הפסד מרובה כמו בפירות (קו"א רסו, ב ד"ה אבל באמת).
זז
וכל זה במי שהחשיך לו בדרך שאינו פושע, שהיה סבור שעדיין יש שהות ביום לבא לעיר, אבל מי שיצא מביתו סמוך לחשכה445 והוציא כיסו עמו לרשות הרבים446, או אפילו לכרמלית447, ושכח אחר כך להסירו ממנו ולהצניעו קודם שחשכה448, לא התירו לו אפילו לומר לנכרי להצניעו, הואיל ופשע בו449 שיצא עם כיסו סמוך לחשכה (שוע"ר רסו, טז).
וכל זה במי שהחשיך לו בדרך שאינו פושע, שהיה סבור שעדיין יש שהות ביום לבא לעיר, אבל מי שיצא מביתו סמוך לחשכה445 והוציא כיסו עמו לרשות הרבים446, או אפילו לכרמלית447, ושכח אחר כך להסירו ממנו ולהצניעו קודם שחשכה448, לא התירו לו אפילו לומר לנכרי להצניעו, הואיל ופשע בו449 שיצא עם כיסו סמוך לחשכה (שוע"ר רסו, טז).
חח
וכן אם אפשר לשומרו שם עד למוצאי שבת אסור להביאו לביתו אפילו על ידי נכרי, אלא מתיר חגורה בשוק והכיס נופל (שוע"ר רסו, יח), ומותר לישב אצלו ולשמרו עד למוצאי שבת450, שמותר לשמור המוקצה בשבת451, וכל שכן שמותר לומר לנכרי לשומרו452 (שוע"ר רסו, כ), דמי איכא מידי דלישראל שרי ועל ידי נכרי אסור453 (קו"א רסו, ז ד"ה ומיהו).
וכן אם אפשר לשומרו שם עד למוצאי שבת אסור להביאו לביתו אפילו על ידי נכרי, אלא מתיר חגורה בשוק והכיס נופל (שוע"ר רסו, יח), ומותר לישב אצלו ולשמרו עד למוצאי שבת450, שמותר לשמור המוקצה בשבת451, וכל שכן שמותר לומר לנכרי לשומרו452 (שוע"ר רסו, כ), דמי איכא מידי דלישראל שרי ועל ידי נכרי אסור453 (קו"א רסו, ז ד"ה ומיהו).
טט
ישראל הקונה מכס ושוכר לו נכרי בקבלנות לקבל עבורו המכס454, אפילו אם הוא מכס שצריך לעשות בו מלאכה גמורה כגון שצריך לכתוב, אעפ"כ מותר לומר לנכרי שיתעסק בו בשבת בקבלנות, לפי שאדם בהול על ממונו ואם לא נתיר לו אמירה לנכרי יבא להתעסק בעצמו ושמא ישכח ויכתוב, לפיכך מתירים לו איסור אמירה לנכרי שהוא מדברי סופרים כדי שלא יבא לידי כתיבה האסורה מן התורה455 (שוע"ר רמד, יג).
ישראל הקונה מכס ושוכר לו נכרי בקבלנות לקבל עבורו המכס454, אפילו אם הוא מכס שצריך לעשות בו מלאכה גמורה כגון שצריך לכתוב, אעפ"כ מותר לומר לנכרי שיתעסק בו בשבת בקבלנות, לפי שאדם בהול על ממונו ואם לא נתיר לו אמירה לנכרי יבא להתעסק בעצמו ושמא ישכח ויכתוב, לפיכך מתירים לו איסור אמירה לנכרי שהוא מדברי סופרים כדי שלא יבא לידי כתיבה האסורה מן התורה455 (שוע"ר רמד, יג).
יי
בהמה שאחזה דם ואם לא יקיזו לה דם אפשר שתמות, מותר לומר לנכרי להקיז לה456, שמתוך שאדם בהול על מיתת בהמתו אם לא נתיר לו על ידי נכרי יבא להקיז בעצמו457 (שלב, ג).
בהמה שאחזה דם ואם לא יקיזו לה דם אפשר שתמות, מותר לומר לנכרי להקיז לה456, שמתוך שאדם בהול על מיתת בהמתו אם לא נתיר לו על ידי נכרי יבא להקיז בעצמו457 (שלב, ג).