Chabad Library · Otzar HaChassidim
Hilchos Amirah LeNochri·
אא
שכר הנכרי לימים458, שאמר לו בעד כל יום ויום שתתעסק במרחץ או תנור או רחיים אתן לך כך וכך459, אף על פי שלא אמר לו שיתעסק בשבת460 והנכרי מעצמו הולך ומתעסק גם בשבת, צריך למחות בידו ולא יניחנו להתעסק בשבת. שאף שהנכרי מתכוין לטובת עצמו כדי ליטול השכר שקצץ לו בעד כל יום, מכל מקום כיון שהוא עושה כן מחמת דבורו של ישראל ששכרו להתעסק איזה ימים הרי זה כעוסק בשליחות הישראל461, שאף שהישראל לא אמר לו להתעסק בשבת אלא שכרו לאיזה ימים סתם462, מכל מקום הנכרי שמתעסק בשבת מתעסק הוא מחמת השכירות ששכרו הישראל לאיזה ימים, והרי בדעתו היום שהוא שכירו של ישראל היום והוא עושה שליחות הישראל, לפיכך אף שעושה בשביל טובת עצמו אין זה מועיל כלום, שלענין שליחות אין לחלק בין עושה לטובת המשלח בין עושה לטובת השליח בין כך ובין כך שלוחו הוא463 (שוע"ר רמג, ד).
שכר הנכרי לימים458, שאמר לו בעד כל יום ויום שתתעסק במרחץ או תנור או רחיים אתן לך כך וכך459, אף על פי שלא אמר לו שיתעסק בשבת460 והנכרי מעצמו הולך ומתעסק גם בשבת, צריך למחות בידו ולא יניחנו להתעסק בשבת. שאף שהנכרי מתכוין לטובת עצמו כדי ליטול השכר שקצץ לו בעד כל יום, מכל מקום כיון שהוא עושה כן מחמת דבורו של ישראל ששכרו להתעסק איזה ימים הרי זה כעוסק בשליחות הישראל461, שאף שהישראל לא אמר לו להתעסק בשבת אלא שכרו לאיזה ימים סתם462, מכל מקום הנכרי שמתעסק בשבת מתעסק הוא מחמת השכירות ששכרו הישראל לאיזה ימים, והרי בדעתו היום שהוא שכירו של ישראל היום והוא עושה שליחות הישראל, לפיכך אף שעושה בשביל טובת עצמו אין זה מועיל כלום, שלענין שליחות אין לחלק בין עושה לטובת המשלח בין עושה לטובת השליח בין כך ובין כך שלוחו הוא463 (שוע"ר רמג, ד).
בב
אבל אם הוא עושה בתורת קבלנות464, שקיבל עליו לעשות כך וכך בעד שכר כך וכך465, בין שעושה משלו בין שעושה משל הישראל466 שנתן לו ממה לעשות המלאכה, כגון שנתן לו בגד לתפור וקצץ לו שכר, או שנתן לו חוטין לארוג לו בגד, בין שקיבל עליו לארוג כל הבגד בין שלא קיבל עליו כלל לארוג כל הבגד אלא שקצץ לו בעד כל אמה ואמה שיארוג467, מותר להניחו שיעשה כל מלאכתו בשבת. ואפילו לכתחלה מותר ליתן לו אפילו בערב שבת סמוך לחשיכה468, אף על פי שיודע שהנכרי יעשה בשבת, מכל מקום הנכרי אינו עושה בשביל טובת הישראל אלא בשביל עצמו למהר להשלים מלאכתו כדי לקבל שכרו469 (שוע"ר רמד, א).
אבל אם הוא עושה בתורת קבלנות464, שקיבל עליו לעשות כך וכך בעד שכר כך וכך465, בין שעושה משלו בין שעושה משל הישראל466 שנתן לו ממה לעשות המלאכה, כגון שנתן לו בגד לתפור וקצץ לו שכר, או שנתן לו חוטין לארוג לו בגד, בין שקיבל עליו לארוג כל הבגד בין שלא קיבל עליו כלל לארוג כל הבגד אלא שקצץ לו בעד כל אמה ואמה שיארוג467, מותר להניחו שיעשה כל מלאכתו בשבת. ואפילו לכתחלה מותר ליתן לו אפילו בערב שבת סמוך לחשיכה468, אף על פי שיודע שהנכרי יעשה בשבת, מכל מקום הנכרי אינו עושה בשביל טובת הישראל אלא בשביל עצמו למהר להשלים מלאכתו כדי לקבל שכרו469 (שוע"ר רמד, א).
גג
וכן מותר ליתן בגדיו לכובס נכרי ועורות לעבדן נכרי סמוך לחשכה470 בקבלנות471 והנכרי עושה מעצמו אפילו בשבת (שוע"ר רנב, ד).
וכן מותר ליתן בגדיו לכובס נכרי ועורות לעבדן נכרי סמוך לחשכה470 בקבלנות471 והנכרי עושה מעצמו אפילו בשבת (שוע"ר רנב, ד).
דד
ואינו דומה לשכיר יום, שהשכיר יום אין המלאכה שלו כלל ואין לו עסק בה, שהרי אין כוונתו בעבודתו כדי להשלים המלאכה, שהרי לא עליו המלאכה לגמור ואין לו תועלת כלל בהגמרה, אלא כוונתו לעבוד את הישראל כל היום כדי שיתן לו שכרו, לפיכך הרי זה כעושה שליחות הישראל, אבל הקבלן המלאכה היא שלו472, שכוונתו בעבודתו היא להשלים המלאכה473 כדי ליטול שכרו ואינו כשלוחו של ישראל (שוע"ר רמד, א).
ואינו דומה לשכיר יום, שהשכיר יום אין המלאכה שלו כלל ואין לו עסק בה, שהרי אין כוונתו בעבודתו כדי להשלים המלאכה, שהרי לא עליו המלאכה לגמור ואין לו תועלת כלל בהגמרה, אלא כוונתו לעבוד את הישראל כל היום כדי שיתן לו שכרו, לפיכך הרי זה כעושה שליחות הישראל, אבל הקבלן המלאכה היא שלו472, שכוונתו בעבודתו היא להשלים המלאכה473 כדי ליטול שכרו ואינו כשלוחו של ישראל (שוע"ר רמד, א).
הה
ומכל מקום צריך ליזהר בכל זה שלא יעשה בבית הישראל474, ושלא יאמר לו שיעשה בשבת475, וגם שיקצוץ לו דמים קודם השבת476, וגם שלא יתן לו אלא אם כן בענין שיוכל הנכרי לעשות כל המלאכה בחול אם ירצה קודם השבת או לאחריו477 (שוע"ר שם).
ומכל מקום צריך ליזהר בכל זה שלא יעשה בבית הישראל474, ושלא יאמר לו שיעשה בשבת475, וגם שיקצוץ לו דמים קודם השבת476, וגם שלא יתן לו אלא אם כן בענין שיוכל הנכרי לעשות כל המלאכה בחול אם ירצה קודם השבת או לאחריו477 (שוע"ר שם).
וו
וכן ישראל ששכר המלח מהשר לשנה, שכמה מלח שיעשה בתוך השנה הוא שלו, והוא שוכר לו פועלים נכרים לשנה או לחדש וקצץ להם שכרם לפי רבוי מלאכתם, דהיינו מכל כך וכך מלח שיבשלו נותן להם כך וכך478, והנכרים הם כקבלנים שעושים לטובת עצמן כדי להרבות בשכרן, שהרי אין שכרם משתלם לפי הימים או חדשים אלא לפי סכום המלאכה שגומרין וכך משלם להם, נמצא שהם מתכוונים בעשייתם בשבת לטובת עצמן479 (שוע"ר רמד, כ).
וכן ישראל ששכר המלח מהשר לשנה, שכמה מלח שיעשה בתוך השנה הוא שלו, והוא שוכר לו פועלים נכרים לשנה או לחדש וקצץ להם שכרם לפי רבוי מלאכתם, דהיינו מכל כך וכך מלח שיבשלו נותן להם כך וכך478, והנכרים הם כקבלנים שעושים לטובת עצמן כדי להרבות בשכרן, שהרי אין שכרם משתלם לפי הימים או חדשים אלא לפי סכום המלאכה שגומרין וכך משלם להם, נמצא שהם מתכוונים בעשייתם בשבת לטובת עצמן479 (שוע"ר רמד, כ).
זז
וכן ישראלים ששוכרים מהשר שיהיה רשות בידם לחפור בהרים למצוא העפר שעושים ממנו ברזל, ושורפים וצורפים העפר יום ולילה לא ישבתו עד כלות משך זמן שכירותם, ושוכרים להם פועלים לכך לשנה או לחדש וקוצצים להם שכר כך וכך בעד כך וכך ברזל, הרי דינם כדין שוכר את המלח לכל דבר480. וכן הדין בשוכרי היתוך הזכוכית מהשרים481 וכן בכל כיוצא בזה (שוע"ר רמד, כב).
וכן ישראלים ששוכרים מהשר שיהיה רשות בידם לחפור בהרים למצוא העפר שעושים ממנו ברזל, ושורפים וצורפים העפר יום ולילה לא ישבתו עד כלות משך זמן שכירותם, ושוכרים להם פועלים לכך לשנה או לחדש וקוצצים להם שכר כך וכך בעד כך וכך ברזל, הרי דינם כדין שוכר את המלח לכל דבר480. וכן הדין בשוכרי היתוך הזכוכית מהשרים481 וכן בכל כיוצא בזה (שוע"ר רמד, כב).
חח
וכן מותר ליתן לנכרי סחורה למכרה או מעות להתעסק בהן, ואף שהנכרי מתעסק בהן בשבת אין בכך כלום482, כיון שהישראל לא צוה לו שיתעסק בשבת483. ובלבד שיקצוץ לו שכר בעד טרחו484, או שיתן לו חלק מהריוח שירויח485, שאז הוא מתכוין בעסקו בשבת לטובת עצמו להרבות בשכרו והישראל נהנה מאליו כשנוטל גם שכר שבת בהבלעה486 (שוע"ר רמה, טז).
וכן מותר ליתן לנכרי סחורה למכרה או מעות להתעסק בהן, ואף שהנכרי מתעסק בהן בשבת אין בכך כלום482, כיון שהישראל לא צוה לו שיתעסק בשבת483. ובלבד שיקצוץ לו שכר בעד טרחו484, או שיתן לו חלק מהריוח שירויח485, שאז הוא מתכוין בעסקו בשבת לטובת עצמו להרבות בשכרו והישראל נהנה מאליו כשנוטל גם שכר שבת בהבלעה486 (שוע"ר רמה, טז).
טט
וכן כשנותן מעות לנכרי487 מערב שבת שיקנה לו חפץ פלוני, אם מצוי קצת לקנות גם בשאר ימים488 מותר ליתן לו מעות אפילו בערב שבת, ואפילו קונה בשבת (שוע"ר שז, ט).
וכן כשנותן מעות לנכרי487 מערב שבת שיקנה לו חפץ פלוני, אם מצוי קצת לקנות גם בשאר ימים488 מותר ליתן לו מעות אפילו בערב שבת, ואפילו קונה בשבת (שוע"ר שז, ט).
יי
וכן מותר לשלוח אגרת489 או שאר חפצים וכלים490 ביד נכרי אפילו בערב שבת סמוך לחשיכה, כל שיוצא מפתח ביתו של ישראל מבעוד יום491, והוא שקצץ לו דמים492 בשכר הולכתו שאז אינו עושה בשביל הישראל אלא בשביל עצמו לקבל השכר שקצץ לו493 ואינו נראה כשלוחו של ישראל (שוע"ר רמז, א).
וכן מותר לשלוח אגרת489 או שאר חפצים וכלים490 ביד נכרי אפילו בערב שבת סמוך לחשיכה, כל שיוצא מפתח ביתו של ישראל מבעוד יום491, והוא שקצץ לו דמים492 בשכר הולכתו שאז אינו עושה בשביל הישראל אלא בשביל עצמו לקבל השכר שקצץ לו493 ואינו נראה כשלוחו של ישראל (שוע"ר רמז, א).
יאיא
ואפילו שוכרו לימים494 בדבר קצוב לכל יום בהליכתו וחזירתו, אינו דומה לשכיר יום, שהואיל וקבל עליו כל מלאכת הולכת האגרת הרי זה דומה לקבלן (שוע"ר רמז, ז), שבודאי לא יחזור באמצע הדרך (קו"א רמג, א ד"ה ולפי). אבל ליתן האגרת לידו בערב שבת אסור495, דשמא יצא בשבת ויהא נראה כאילו צוהו לילך בשבת496, כיון ששכרו לימים ושכרו סמוך לשבת. אבל בד' וה' מותר לשוכרו לימים וליתן לו אז האגרת, הואיל ואינו מקפיד עמו באיזה יום ילך, כשילך בשבת אינו נראה כשלוחו (שוע"ר רמז, ז).
ואפילו שוכרו לימים494 בדבר קצוב לכל יום בהליכתו וחזירתו, אינו דומה לשכיר יום, שהואיל וקבל עליו כל מלאכת הולכת האגרת הרי זה דומה לקבלן (שוע"ר רמז, ז), שבודאי לא יחזור באמצע הדרך (קו"א רמג, א ד"ה ולפי). אבל ליתן האגרת לידו בערב שבת אסור495, דשמא יצא בשבת ויהא נראה כאילו צוהו לילך בשבת496, כיון ששכרו לימים ושכרו סמוך לשבת. אבל בד' וה' מותר לשוכרו לימים וליתן לו אז האגרת, הואיל ואינו מקפיד עמו באיזה יום ילך, כשילך בשבת אינו נראה כשלוחו (שוע"ר רמז, ז).
יביב
וכן אם שכרו וקצץ לו שכר כך וכך בעד כל יום ויום שידליק לו נרות ויבעיר לו מדורה, או שקצץ לו בעד כל הדלקה והדלקה והבערה והבערה497, ולא צוהו להדליק ולהבעיר בשבת אלא הוא עושה מעצמו כדי להרבות בשכרו, חשיב קבלנות (שוע"ר רעו, א). ואין לאסור משום שהוא שכיר יום, כיון שקבל עליו כל המלאכה דינו כקבלן498 (קו"א רמד, א ד"ה ועוד י"ל והוא עיקר).
וכן אם שכרו וקצץ לו שכר כך וכך בעד כל יום ויום שידליק לו נרות ויבעיר לו מדורה, או שקצץ לו בעד כל הדלקה והדלקה והבערה והבערה497, ולא צוהו להדליק ולהבעיר בשבת אלא הוא עושה מעצמו כדי להרבות בשכרו, חשיב קבלנות (שוע"ר רעו, א). ואין לאסור משום שהוא שכיר יום, כיון שקבל עליו כל המלאכה דינו כקבלן498 (קו"א רמד, א ד"ה ועוד י"ל והוא עיקר).
יגיג
וכן יכול לשכור את הנכרי שותפו בקבלנות499, דהיינו שיעבוד הנכרי גם בעד חלק הישראל, ובעד כך וכך שכר שישתכר לחלקו יתן לו כך וכך. רק שלא יאמר לו שיעשה בשבת500 אלא יאמר לו כל אימת שתשתכר לחלקי כך וכך אתן לך כך וכך והנכרי עושה לעצמו אפילו בשבת (שוע"ר רמה, יד).
וכן יכול לשכור את הנכרי שותפו בקבלנות499, דהיינו שיעבוד הנכרי גם בעד חלק הישראל, ובעד כך וכך שכר שישתכר לחלקו יתן לו כך וכך. רק שלא יאמר לו שיעשה בשבת500 אלא יאמר לו כל אימת שתשתכר לחלקי כך וכך אתן לך כך וכך והנכרי עושה לעצמו אפילו בשבת (שוע"ר רמה, יד).