History of Chabad in Czarist Russia·Third Generation - The Tzemach Tzedek·Books and Writingsתולדות חב״ד ברוסיה הצארית·דור שלישי – אדמו"ר הצמח צדק·ספרים וכתבים

אספרים וכתבים
אוסף כתבי היד
התחלת אוסף הספרים וכתבי-היד של חב"ד, הידוע לנו, היא מתקופת נשיאות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" (תקפ"ח-תרכ"ו). חלק מאוסף זה נשאר אתנו לפליטה עד היום הזה.

בעל האוסף הזה עברו הרפתקאות וגלגולים רבים: בשריפות שפרצו בליובאוויטש נשרף חלק חשוב ממנו³⁵⁰; חלק מספרי הדפוס של האוסף הזה עבר לידי יורשי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" – אחר הסתלקותו, ולידי יורשי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע – אחר הסתלקותו, ועוד הרפתקאות שונות ומשונות, שיסופר עליהן בפרקים הבאים.

גאמנם גם אחר כל ההרפתקאות והגלגולים האלו, נשמר חלק ניכר מאוסף זה בדרך זו או אחרת, כפי שיסופר לקמן.

ד*
מסופר בשו"ת הצמח צדק (חלק חו"מ סי' ע ס"ט)³⁵¹:

המעשה שהיה כך היה אדמו"ר [הזקן] נ"ע, דרשותיו הי' כותב אחיו הרי"ל ז"ל [מיאנאוויטש], והוא [כ"ק אדמו"ר הזקן] הי' משלם לו, להפיצם בישראל לכל השומעים. ואחר הסתלקותו נ"ע לא נמצאו כלל הכתבים אצל היורשים ולא נודע מהם, כי אם אחד מיוצאי חלציו³⁵² טרח והשיגם מידי התלמידים השומעים, והיו מעורבים עם עוד הרבה כתבים של כותבים אחרים שאין ראויין לעלות על שולחן כו', והוא בירר מתוכם הכתבי' של הרי"ל ז"ל לפי האומדנא שלו והכרת לשונו הטיב³⁵³, והגיהם, ועשה מהם ספר להדפיס, באם שיותן רשיון על זה מצענזור של הקיר"ה.

ורעיון אוסף כתבי-היד של דרושי כ"ק אדמו"ר הזקן ועריכתם לדפוס, עלה כבר בימי כ"ק אדמו"ר הזקן ובהסכמתו, אלא שהדבר נמשך לפחות עשרים וחמש שנים, עד אשר נדפס (הכרך הראשון בשנת תקצ"ז, בשם "תורה אור", והכרך השני נדחתה הדפסתו, מחמת סגירת הדפוסים ברוסיה, עד שנת תר"ח, שאז יצא לאור בשם "לקוטי תורה"³⁵⁴). על כך מספר כ"ק אדמו"ר הצמח צדק באחת מאגרותיו (אגרות-קודש שלו אגרת ח):

זהרבה מהן שם רבינו [הזקן] ז"ל בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס, ואחריו כ"ק דו"ח אדמו"ר [האמצעי] הרב נ"ע הי' גם כן חפצו להדפיסם דברים כהווייתן, כפי אשר יצאו מפורש מפה קדוש רבינו הגאון ז"ל נ"ע, אלא שלא הי' רצון קדשו להדפיסם ציבחר ציבחר עד אשר ילוקטו לאחד אחד. וזה כמה שנים אשר אספתי ולקטתי אחד אחד כתבי קדש הנ"ל והוגהו כפי האפשרי.

ח*
לכאורה לא מדובר כאן בבניית ספריה, או אוסף כתבי-יד, אלא רק בלקט מאמרי כ"ק אדמו"ר הזקן, הגהתם ועריכתם לדפוס בשני כרכים. אמנם כדי שיהיה אפשר לעשות כל זאת אסף, כנראה, מאות כרכי כתבי-יד, העתקות מדרושי כ"ק אדמו"ר הזקן. מספר מדוייק של כרכי כתבי-היד שאסף באותה שעה לא ידוע לנו, אך לאחר כל השריפות ושאר ההרפתקאות שעברו על האוסף הזה נשארו אתנו כיום עשר כרכי כתבי-יד דרושי כ"ק אדמו"ר הזקן, שבגליונותיהם הגהות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק". יש מקום לשער, שעשרה כרכים אלו ששרדו לנו לפליטה הם רק חלק קטן ממה שאסף והגיה.

טעל ההיקף של אוסף כתבי-היד שאסף כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אגרות-קודש שלו ח"ד אגרת א'קל):

יבשנת תקס"א, כשנתפס הוד כ"ק רבינו הזקן בפעם השני', התחיל הוד כ"ק אאזמו"ר בעל הצמח-צדק לאסוף מאמרי כ"ק רבינו הזקן ולהעתיקם.

יאלפי ספורו לכ"ק בנו אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר מוהר"ש הנה מאחר חג הסוכות תקס"א כשהובילו את רבינו לפטרבורג – עד בואו חזרה בקיץ שנה ההיא – כבר היו באמתחתו יותר מאלף ומאה בוגין, העתקות מאמרי כ"ק רבינו הזקן, ומשנת תקס"ב עד שנת תקע"ג – שנת הסתלקותו של כ"ק רבינו הזקן – עלו ההעתקות יחד עם ההנחות על המאמרים ששמע בעצמו על יותר מעשרת אלפים בוגין.

יבהסכום הנ"ל עולה ליותר ממאה כרכים עבי כרס (בגודל רבע (°4), שהם ארבע דפים לגליון, גודלם הממוצע של רוב כרכי כת"י דא"ח הנמצאים אתנו).

יגאחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן המשיך כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" להגדיל את אוסף כתבי-היד של העתקות מדרושי כ"ק אדמו"ר הזקן. על ארבעים כרכים שקיבל בעת נשואי בנו הרה"ק מהרי"ל מקאפוסט, מסופר בבית רבי (עא, א):

ידהרה"ח המפורסם ר' שלמה פריידעס זלה"ה משקלאוו, מחסידי רבינו [הזקן] הגדולים ... הוא הי' רושם דברי רבינו בטוב מאד ורשימותיו נמצאים למאות ולאלפים ערך ארבעים ביכלעך. ובעת שעשה השידוך עם אדמו"ר [שבתו נישאה להרה"ק מהרי"ל באדמו"ר הצמח צדק] מסר כל הכתבים לאדמו"ר, וזה הי' הנדוניא שלו, ואדמו"ר הגיה אותם והוסיף עליהם הגהות והוספות רבות.

טותאריכה של חתונה זו נודע לנו מהכותרת בכתי"ק אדמו"ר האמצעי, בראש הדרוש שאמר באותה חתונה (כתי"ק 1194, ומועתקת גם בכת"י 627 קיז, א. 1119 רסו, א): "ה'תקפ"ה, חתונת נכדי יהודא ליב שי', י"ד חשוון". נמצינו למדים שארבעים כרכים אלו הגיעו לידי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" כבר בשנת תקפ"ה.

טזרוב כרכי כתה"י האלו נשרפו, כנראה, בשריפה הגדולה, שיסופר עליה לקמן פרק ‎סג. דרוש אחד מהנחות הר"ש פריידעס עם הגהות כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" נדפס באור התורה (שה"ש ע' תתקיב-תתקטו), ובסיומו כותב כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" "ע"כ כתב החסיד רש"פ ז"ל"³⁵⁵.

יזבנוסף להנחות הרה"ק מהרי"ל והחסיד ר' שלמה פריידעס, נמצאות הגהות כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" גם על הגליון של הנחות בגוכתי"ק אדמו"ר האמצעי (כת"י 1025; 1196) והר"מ בן אדמו"ר הזקן (כת"י 1030) ועל כמה ביכלאך העתקות מהנ"ל ועוד (כת"י 1001, 1034, 1042, 1052, 1064, 1146, 1149, 1157).

יחאלו הם כתבי-יד דרושי כ"ק אדמו"ר הזקן, שעל גליונותיהם נמצאות הגהות בכתי"ק אדמו"ר ה"צמח צדק". בנוסף להם נמצאים דרושים רבים מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, שאדמו"ר ה"צמח צדק" העתיקם – בתוספת הגהות בין חצאי עיגול.

יטחלק מאלו האחרונים נדפסו בספרים "תורה אור" ו"לקוטי תורה", ועוד הגהות רבות שלא נדפסו בספרים הנ"ל נמצאים בכתי"ק (1101; 1102) ועוד דרושים רבים עם הגהותיו שנכללו בכרכי הדרושים שהוא כתב בעצמו, ונדפסו בסדרת ספריו "אור התורה".

כגם נמצאים כמה ביכלאך (82; 1004; 1052; 1116; 2057) שבהם גוכתי"ק אדמו"ר הצמח-צדק, הנחות שכתב הוא עצמו מדרושי כ"ק אדמו"ר הזקן, משנת תקס"ה ואילך³⁵⁶.

כאעל כל אלו מספר ב"בית רבי" (ח"ג פ"ה):

כבבבואו מפ"ב [בשנת תר"ג] התחיל להגיה הכתבי קדש של הלקו"ת בכדי להוציאם לאור הדפוס, והם דברי קדשו של זקנו רבינו הגדול נ"ע, הרבה מהם שמע בעצמו ממנו ורשמם בדקדוק גדול מאד, והרבה הוא מה שקיבץ רשימות שארי הרושמים המובהקים וביררם וליבנם בנפה מנופה כסולת נקי', ועוד הוסיף בהם הגהות רבות בתוס' מרובה כו', והדפיס הכל על שם זקנו רבינו הגדול נ"ע בשנת תר"ח ... ולבד זה הנדפס נמצא בכת"י ממנו לאין שיעור ממש לא יכילון כמה אלפים ניירות, הן מרשימות עצמו שהי' רושם דברי קדשו של מר זקנו הנ"ל, והן מרשימות אחרים שביררם וליבנם ושם עליהם נוספות בדרך הג"ה ופלפל בהם הרבה.

כג*
עוד יש כת"י מעניין, שאודותיו כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע כותב (קונטרס עץ החיים ע' 42):

כדמצאתי כתוב בכתב אמת (וספק אצלי אם הוא כי"ק כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקלה"ה (וזה קרוב יותר) או כי"ק כ"ק אאזמו"ר זצוקלה"ה) בזה"ל אמרות ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בהם מוצאיהם מצא חיים אמיתיים וחי לעולם עולמו יראה בחייו להתענג על ה' בעבודה שבלב זו תפלה וג"ח של אמת עכ"ל.

כהובאגרת שכתב אחר כך, בט"ז טבת תרד"ע (אגרות קודש שלו ח"ב אגרת תז ע' תשנח):

כווזהו הרשום על הביכל קטן אדכרו לי' יומא דתילגא (הובא בקונטרס ע"ח, ושמה כתבתי שקרוב יותר שזה כי"ק כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה זי"ע, אחר כך התבוננתי ונ"ל שזה כי"ק כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע) מוצאיהם מצא חיים אמיתיי"ם וחי לעולם עולמו ירא"ה בחייו להתענג על ה' בעבודה שבלב כו'.

כזכתב-יד זה היה באוסף כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, והוא רשום ברשימת הביכלאך שבאוסף שלו מס' 29, הן ברשימה שבכתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, והן ברשימה שבכתי"ק אדמו"ר זי"ע (ראה לקמן פרק ‎קסד): "אדכרו לי' יומא דתלגא – קצה" [כלומר שהוא כולל קצה דף]. אמנם בוך זה נאבד בעת מלחמת העולם השניה (יחד עם עוד הרבה ביכלאך), ועדיין לא הגיע לידינו.

כחאוסף כתביו
בתקופת נשיאות כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" (תקפ"ח-תרכ"ו) נוספו על אוסף כתה"י הנזכר כרכים מרובים שהוא עצמו היה כותב, שו"ת חדושים ודרושים. בהוספה לשו"ת שלו חלק או"ח הוסיף כ"ק אדמו"ר זי"ע ראשי פרקים מתולדותיו – ע"פ רשימות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע – ובהם כותב בקשר לכתביו של ה"צמח צדק":

כטשו"ת שלו חדושיו ומאמריו, הן בנגלה והן בנסתר, רבו מאד. – בנו אדמו"ר מהר"ש סיפר אשר אביו כתב בערך ששים אלף בויגן – אבל בשריפה הגדולה אשר היתה בליובאוויטש נשרפו כמה תיבות עם כת"י בנגלה ובנסתר שלו.

לובס' בית רבי (ח"ג פ"ה) מספר:

לאדרושי עצמו הרבה מאד. בדרך כלל כתב על כל התנ"ך וחלקם לחלקים בוך בראשית כו', בוך ישעי' כו', בוך תלים כו', וגם על אגדות ומדרשי חז"ל.

לבבנגלה כתב גם כן הרבה מאד שו"ת וחידושים וביאורים בששה סדרי משנה וגמרא ובדברי הראשונים בפלפולא רבא הנוגע לדינא כו', וגם עשה תשלומין להשו"ע של רבינו הגדול נ"ע שחסר שם הרבה סימנים שנשרפו.

לגמכל הנ"ל נשארו לנו לפליטה, בספריה, קרוב לשמונים כרכים כתי"ק (בנוסף להנחות הנ"ל מדרושי כ"ק אדמו"ר הזקן), או בכתב-יד הסופר שלו, אשר כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" היה מוסר לו את כתביו להעתיקם, ואחר כך היה כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" עובר על הכרכים האלו ומגיהם בתוספת מרובה.

לדמתוך אוסף ענקי זה שנכתב בגוכתי"ק, קיימים כיום בספריה הכרכים הבאים:

להחדושים על הש"ס פס"ד ושו"ת³⁵⁷, שמלבד הטופס הנשלח היה רושם לעצמו את כל התשובה בכרכים מיוחדים (כת"י 63, 82, 226, 227, 321, 232, 233, 247, 1041, 1050, 1068, 1073, 2047, 2143, 2144, 2145).

לודרושים על סדר התורה: בראשית סדרה א (כת"י 1152, 1014, 1040), בראשית סדרה ב (כת"י 1104, 1035), ועוד כרך רשימות על בראשית (כת"י 1100), שמות (כת"י 241, 726, 728, 1031, 1071 1136), במדבר (כת"י 235, 1127), דברים (כת"י 234, 1101), ויקרא-דברים (כת"י 1082), ועוד סדרה על התורה (כת"י 236, 1159), יהושע-ישעי' (כת"י 1043, 1133), ירמי'-יחזקאל (כת"י 1081, 1093), חמש מגילות (כת"י 1177), תהלים (1115, ירושלים 2259).

לזדרושים על סדר השנים, כל כרך מוקדש לשנה אחת, שמהם הגיעו לידינו מהשנים ת"ר (כת"י 1135), תרט"ו (כת"י 1072), תרט"ז (כת"י 1180), תרי"ז (כת"י 751, 1053, 1065), תרי"ט (כת"י 1059, 1096, 1098).

לחמלבד הנ"ל כתב גם כרכים מיוחדים בנושאים מיוחדים, כמו טעמי המצוות (כת"י 82), ס' החקירה (כת"י 1179), באורי הזהר (כת"י 1033, 1055) והגהותיו לדרושי אדמו"ר הזקן שמהם ערך את הס' לקוטי תורה (כת"י 1101, 1102).

לטועוד כרכים מרובים שבהם דרושים בגוכתי"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" (כת"י 51, 66, 301, 325, 752, 1018, 1039, 1056, 1058, 1079, 1113, 1114, 1122, 1124, 1125, 1126, 1153, 1178).

מבנוסף לכרכים הנ"ל הכתובים כולם בגוכתי"ק או רק מוגהים על ידו, קיימים גם כרכי כת"י מההעתקות שעשו החסידים מדרושי ה"צמח צדק". רוב כתבי-יד החסידות שנמצאים בספריה כיום, קרוב לאלף כרכים, הם העתקות דרושי כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק". בדרך כלל יש בכרכים האלו גם העתקות מדרושים של שאר אדמו"רי חב"ד, אך רובם המכריע הוא העתקות מדרושי כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק".

מא*
בדרושים הללו נכללים גם אלו שהיה כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" דורש ברבים מדי שבת בשבתו. מעטים היו כותבי ה"הנחות", כיון שהוא עצמו היה רגיל לרשום את תוכן הדרושים, כמבואר לעיל. אך אמנם היו כמה "חוזרים" שהיו חוזרים בע"פ את הדרושים הנאמרים, וכותבי "הנחות" שהיו רושמים את הדרושים הללו.

מבלעיל פרק ‎מא נזכרו הנחותיו של החסיד ר' הלל הלוי מפאריטש, שהיה רושם את הדרושים, בתוספת הערות וביאורים, ואשר חלקם נדפס בסדרת ספריו "פלח הרמון".

מגיש גם סדרת הנחות בגוכתי"ק כ"ק בנו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, שעליהם יסופר לקמן פרק ‎פב.

מדבאגרות-קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"א (ע' ל):

מהאצל ה"ר דובער מקאליסק נמצאים הרבה כ"ק הנחות שלו מה ששמע מכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה, ורובם ככולם מכוונים כמו שנאמרו.

מווכך מסופר גם באגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ב ע' שכג:

מזישנם הרבה מאמרים הנחות. הי' מניח אחד שמו ר' דוב קאליסקער (חבירו של כ"ק אאזמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה) והגהות אדמו"ר מהר"ש עליהם, וכן ישנם הנחות של אדמו"ר מהר"ש בעצמו.

מחוכן מסופר בהקדמת הס' של נכדו הגרא"ח נאה – "קצות השלחן":

מטהגה"ח ר' דובער אשכנזי ז"ל שהי' שד"ר וחוזר דא"ח של אדמו"ר הצמח צדק ז"ל והי' נקרא ר' בעריל קאליסקער.

נברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מהביכלאך רשומים "בראשית שמות ויקרא (רב"ק); במדבר דברים (רב"ק)". הראשון הוא כת"י 1063. והשני לא הגיע לידינו; רק העתק ממנו – בכת"י 466. הוא נזכר גם בסה"מ תרמ"ח ע' קפו ובכ"מ בדרושי אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע "במדבר דברים רב"ק".

נאיש עוד בוך – הנחות הרב"ק מדרושי אדמו"ר הצמח צדק, הוא כת"י 1028. על הכריכה נכתב "ברכות רב"א" – ע"ש התחלתו להבין ענין הברכות, וע"ש המניח ר' בערל אשכנזי (קאליסקער).

נבבכת"י 1028; 1063 יש עה"ג הגהות בכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, ועל כך – לקמן שם.

נגגם בכת"י 1029, שעיקרו הנחות כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע מדרושי תרט"ז, יש גם הנחות "של רב"ק" [ר' בערל קאליסקער הנ"ל], "של ר"ז ברי"ל" [ר' זלמן ב"ר יהודה ליב, האדמו"ר מקאפוסט], ו"של רז"ל".

נדאוסף ספרי הדפוס
גם אוסף ספרי הדפוס התחיל בעיקר בתקופת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק". על האוסף הזה ועל אוסף כתבי-היד, מספר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשם כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע (לקו"ד ח"ב רכט, א):

נהדעם טאטענס [כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק"] ספרים – דערציילט דער זיידע [כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע] – פינף אלמערס אפענע – מיט ספרים – און צוויי אלמערס פארמאכטע – מיט כתבים – זיינען געשטאנען אין דעם חדר וואו דער טאטע איז געווען, און זעקס אלמערס אפענע – מיט ספרים – זיינען געשטאנען אין דעם צווייטן חדר, וואס די טיהר צווישן ביידע חדרים אי[ז] געווען אפען.

נוועוד ממשיך לספר שם על ספרים נוספים שקנה כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק".

נזובתיאורו של אחד מחסידיו, ר' פנחס דובער גולדנשטיין ("כרם חב"ד" גליון 1 ע' 62):

נחשני קירות מחדרו של הרבי עטורים היו בספרים. ליד הקיר השלישי עמדה מטה ותיבה גדולה לצדה, ולקיר הרביעי היה סמוך כסאו של הרבי, משהו שבקושי אפשר לכנותו שולחן, ועוד שני כסאות קטנים.

נטיש לנו גם תיאור ממקור חיצוני³⁵⁸ על אוסף הספרים הזה – נכרי שביקר אצל כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" (תיאורו תורגם ונעתק ב"כרם חב"ד" גליון 2 ע' 85):

סהחדר – הקבינט של הצדיק רבי מענדל שבו מצאתי את עצמי עומד – היה גדול, מלא אור, בכל קיר משני הקירות הצדדיים היו קבועים שלשה חלונות. רהיטים כמעט ולא היו בו, אך לכל אורך הקיר ניצבו ארונות פשוטים ומדפיהם עמוסים ספרי-ענק (פוליאנטים), תורה כתובה על עור עגל, כרכי התלמוד ועוד.

סאהוא, כמובן, לא ראה אלא את הספרים שבחדר היחידות, ולא את אלו שבחדר הסמוך, שמסופר עליהם לעיל.

סבהשריפה הגדולה בליובאוויטש
כבר נזכר לעיל כמה פעמים, שחלק גדול מכתבי כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" נשרף בעת השריפה הגדולה אשר היתה בליובאוויטש³⁵⁹. אמנם חלק מהספריה, בעיקר הכתבים, לא היתה מוחזקת בביתו של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" כי אם אצל חסידיו בליובאוויטש שלקחום לעיון והעתקה. אך גם השריפה התפשטה בכל העיר, וגם בבתים אלו שהכתבים אוחסנו בהם.

סגבבית רבי (ח"ג פרקים ה-ו) מספר על השריפה הזאת:

סדגם אצלו נשרפו הרבה כתבים בנגלה ובנסתר בהשרפה שהי' בליבאוויטש ... רבינו דאג מאד מאד על הכתבים ואמר לית עתה בחילי לעת זקנתי לכתבם מחדש. וביותר דאג על תשלום השו"ע ועוד איזה דברים שהי' שם. והי' מאד בקפידא על משרתו רח"ב [ר' חיים בער] על שלא בא להציל. גם על ההמ"צ דליבאוויטש הי' בקפידא כי אצל הרהמ"צ הי' הרבה כתבים של רבינו והוא לא חש להצילם ונשרפו כו'.

סהעל הכתבים שנשרפו אז אצל המ"ץ ר' אברהם ב"ר אביגדור הכהן, מספר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ב"תורת שלום" (ע' 81):

סושמעתי מכ"ק אאמו"ר [מוהר"ש נ"ע], שבהשריפה שהיתה בשנת תרי"ז, הנה בהכתבים שנשרפו אצל הרב אברהם ... היו עשרים ביכער כתב ידו הק' [של אדמו"ר ה"צמח צדק"], שנים עשר נגלה ושמונה דא"ח.

סזומליב'קע האמלער שמעתי שהוא שמע זאת בבירור, שהי' ענין אחד כתוב בנגלה שהי' מחזיק ה' מאות בויגן (שני אלפים דפים), וכל ה' שנים הי' חוזר עליו וכותב מהדורה, והיו שם ה' מהדורות, ועל זה הצטער רבינו במאד מאד. כן הי' שם השו"ע אשר כתב הוא, היינו הסימנים שהיו חסרים בשו"ע רבינו הגדול כתב הוא, וגם הם נשרפו בהשריפה ההיא.

סחמאין ידע רי"ל זאת לא ידעתי, אך אמר לי שיודע בבירור ממקור נאמן ביותר.

סטעל שריפת הכתבים המופקדים אצל המ"ץ ר' אברהם והקפדת כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" עליו, מסופר גם ב"לקוטי רשימות ומעשיות" (כפר חב"ד תשכ"ט) סי' קצה.

עכל זאת כמובן מלבד הכתבים שנשרפו בבית כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", כנזכר לעיל.

עאמכל מקום הצליחו להציל אז חלק חשוב מכתבי-היד, בין אלו שהיו בבית ה"צמח צדק" ובין אלו שאוחסנו אצל חסידיו. ב"תורת שלום" שם מסופר איך שהשמש ר' אברהם מיכל מסר את נפשו על הצלת הכתבים שהיו מופקדים אצלו.

עב*
על הצלתם של כתבי-יד אלו, שאין להם תחליף, מסרו את נפשם והצילו ככל שהצליחו. אמנם את ספרי הדפוס לא הצליחו להציל, עד שאחר השריפה נותר ה"צמח צדק" כמעט ללא ספרים. עובדה זו למדנו מתשובת רבינו בכתי"ק, שכתב על שם המורי-צדק דעיירות הסמוכות לליובאוויטש (מועתקת בהערות לשו"ת צמח צדק חאהע"ז סי' קיא):

עגוהנה הרב הנ"ל שי'³⁶⁰ מחמת שנשרף העיר וביתו וגם ספריו, על כן לא יכול לעיין בענין השאלה להשיב. רק מפני שזהו ענין שנצרך להשיב שלא ישגו באיסור חמור של אשת איש נתן מכתבו הנ"ל לנו הח"מ המורי צדק דעיירות הסמוכות לעיר הנ"ל³⁶¹ שאנחנו נשיב על זה ... ואם ירצו ויבקשו שניהם לסמוך עלינו הבית דין הח"מ נשיב אותם אי"ה. ואם ירצו לשאול מבית דין שבעיירות הגדולות גם כן לא איכפת לנו, כי חלילה אין לנו שום פנייה בזה רק שאנו מודיעים לכם זאת שכגון זו צריכה רבה, ולא להקל כלל וכלל בדבר ח"ו בלתי שאלת ב"ד מפורסמים.

עדנאום דובער ב"מ אליעזר מ"ץ דק' באבינעוויץ יצ"ו

עהונאום אברהם ב"מ גרשון מ"ץ דק' רודני' יצ"ו

עוונאום דובער מ"ץ דק' קאליסק יצ"ו

עז*
לא נמסר כאן תאריכה המדויק של השריפה הגדולה הזאת. בבית רבי (ח"ג פ"ו) כותב:

עחשנת תרח"י שהי' שריפה גדולה בליובאוויטש ונשרפה כל העיר ומכללם גם בתי רבינו ובתי בניו נשרפו, וגם הרבה כתבי קודש שלו נשרפו בנגלה ונסתר.

עטוכן הוא גם ב"לקוטי רשימות ומעשיות" (שם) "בשריפת תרח"י נשרפו הרבה כתבים שהי' בתיבה אצל המ"ץ". אמנם ב"תורת שלום" (שם) כותב "בהשריפה שהיתה בשנת תרי"ז", וכן הוא באגרות-קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ב אגרת תקכ "שנשרפו כתביו בעת השריפה בשנת תרי"ז". ועד"ז בח"ו אגרת א'תשפב (ע' חצר) "אין יאר תרי"ז ... זייערע אייגענע הייזער – צוזאמען מיט דעם גרעסטען טייל הייזער פון שטאט – זיינען מיט א קורצער צייט צוריק אפגעברענט געווארען".

פואילו בח"ג אגרת תשסט (ע' שמג) "בהשריפה שהיתה בשנת תרט"ז בליובאוויטש". ועד"ז שם אגרת תשעט "השריפה הגדולה שהי' בקיץ תרט"ז בליובאוויטש". וראה גם ס' המאמרים תשי"א ע' 294. שיחת יום ב' דחה"פ תרצ"ז (כרם חב"ד גליון 2 ע' 19)³⁶².

פאגם הובא לעיל פרק ‎נ, מה שכתבו מדפיסי סדרת צמח צדק, אודות "הרבה תשובות" בנושא מסויים שנשרפו בשריפה הזאת, והובא לעיל שם, שהתשובות האלו נכתבו בין השנים תר"ח–תרט"ז, ואחר כך נשרפו בשריפה הזאת, היינו בין השנים תרט"ז-תרי"ח.

פבבמשך שנת תרי"ט נבנו הבתים מחדש, ובתחלת שנת תר"כ נכנס לגור בהם, כמסופר לעיל פרק ‎מט (מבית רבי ח"ג פ"ו):

פגלאחר השריפה יצא רבינו לדור בחצר האדון של העיר ... אחר כך נגמרו הבנינים שלו ושל בניו ושבו להעיר ... שם בבנינים החדשים נחלה מאד בחדש כסלו דשנת תר"ך.