History of Chabad in the Holy Land·Chapter 3: Shlichus from Teveriaתולדות חב״ד בארץ הקודש·פרק ג. שד"רות טבריה

אפתיחה
בספר שלוחי א"י (יערי) ע' 629-609 מזכיר קרוב לשלשים שד"רים שיצאו מטבריה לחו"ל לגביית מעות אה"ק בין השנים תקל"ח-תק"ע. מעת הדפסת הספר הנ"ל עד עתה נודע לנו על שד"רים נוספים שיצאו מטבריה לרוסיה במשך תקופה זו. כך גם נודעו פרטים נוספים בשליחות השד"רים הידועים מכבר.

ביחד עם השד"ר היו רגילים לנסוע אנשים נוספים אל, או מאה"ק. אלו היו נכללים בדרך כלל בהזכרה הכללית "השד"ר.. וסייעתו" וכיו"ב. אין כל הכרח שמתלוים אלו היו קשורים לשד"רות. אפשר שהיו אלו העולים לגור באה"ק, עולים שהחליטו לחזור לעיר מולדתם בחו"ל, או מבקרים הבאים לבקר על קברי הצדיקים וכיו"ב.

גבאגרת שכתב השד"ר הראשון הרה"ק ר' ישראל מפולוצק (לקו"א אגרת כז) הוא מספר, שבשעה שהם עלו לאה"ק, בקיץ תקל"ז, נסעו גם "מאנשי קושטא העיר כמה מאות נפשות על קברי אבות". ובקשר לשד"רותו בתחלת חורף תקל"ח הוא כותב "נשלחנו כנשר קל מהרה אני ורעי המפורסמים".

דבלקו"א שם נדפס "וריעי המפורסים". אמנם בכת"י 2000 א,א ובכ"מ הגירסא היא "המפורסמים". א"כ נסעו אתו לפחות שנים נוספים שלא נודע לנו מי הם. ב"שלוחי א"י" ע' 610 משער שרעהו הנ"ל הוא השד"ר ר' שלמה סג"ל, אך כבר נתבאר בפרק הקודם, שנראה לי יותר, שר' שלמה סג"ל נשלח בחורף תקל"ט (ולא בחורף תקל"ח - ביחד עם השד"ר ר' ישראל מפולוצק), ואשר חזר לאה"ק בשלהי קיץ תקל"ט. וא"כ עדיין לא נודע לנו מי הם הנוסעים יחד עם הר"י מפולוצק.

הר' שלמה זלמן הכהן מווילנא
באגרת ניסן תקמ"א מספר הרמ"מ מוויטבסק (לקו"א אגרת א) אשר "בא חביבי הרבני המופלא מו"ה שלמה זלמן הכהן משולח שלנו שלם בגופו שלם בממונו". לא נמסר כאן מתי יצא לחו"ל. ע"פ האמור לעיל שבשנת תקל"ט נסע ר' שלמה סג"ל, ניתן לשער שר' שלמה זלמן הכהן יצא בשד"רות בשנת תק"מ.

ושוב יצא כשד"ר בשנת תקמ"ה וחזר במ"ח תקמ"ו. הרמ"מ מוויטבסק מבשר על כך באגרת שכתב באותו חורף (לקו"א אגרת ט. הוגהה עפ"י כת"י 2000 י,א):

זויתבשרו אהובינו מרב שלום ביאת אהובנו ידידנו ה"ה הרבני המופלג וחריף מו"ה שלמה זלמן הכהן שד"ר, והעולים אתו המה כבוד אהובינו ידידינו המופלאים והוותיקין מו"ה צבי הירש בעש"ט מק' וויטעפסק ומו"ה גרשון שוחט נ"י, הכל שלום בגופם וממונם, ועת בואם בחצי מרחשוון דהאי שתא, ועל ידם הגיענו כל כסף התרומה.

חלא נודע לנו זמן יציאתו לחו"ל, אמנם חתימתו מופיעה על המי שברך שכתבו החסידים בחורף תקמ"ה בטבריה (אגרות חסידים מא"י אגרת כג. כת"י 582 לו,ב), וא"כ יצא מטבריה בשלהי חורף תקמ"ה וחזר בתחלת חורף תקמ"ו.

טבפעם השלישית יצא הרש"ז הכהן כשד"ר בשלהי קיץ תקמ"ט. בכתב השד"רות שלו (אגרות חסידים מא"י אגרת נב) באים על החתום 21 חסידים מטבריה וצפת ופקיעין.

יבפעם הזאת שהה בחו"ל שלוש שנים. ולא חזר לטבריה עד תשרי תקנ"ג (אפשר גם שחזר מיד בשנת תק"נ ויצא שוב ברביעית בשנת תקנ"ב וחזר בתשרי תקנ"ג; אך באגרות תק"נ אין שמו נזכר בין השד"רים הבאים). כשחזר לטבריה בין יוהכ"פ לסוכות תקנ"ג, בישר את בואו באגרת לחסידים שברוסיה (קובץ יגדיל תורה נ.י.

יאחוב' סח סי' יב): "יבושרו משלום בואינו פה עה"ק על שבת שבין יו"כ לסוכות הכל שלום" הוא נפטר בטבריה ביום י' אד"ש תקנ"ט (ראה אגרות בעה"ת ע' קסא הערה 7).

יבבנו ר' יצחק יצא כשד"ר בשנת תקע"א (ראה אגרות בעה"ת אגרת קיג 1).

יגר' אליעזר זוסמן מזלאבין
באגרות הרמ"מ מוויטבסק והר"א מקאליסק מהשנים תקמ"ב-ג לא נזכר שם השד"ר הבא ולא שם השד"ר היוצא. אמנם מתוך אגרת השד"ר ר' אליעזר זוסמן, שחזר לאה"ק בחורף תקמ"ד (אגרות חסידים מא"י אגרת כ. כת"י 582 ל,ב. 2000 כא,א), למדנו על כמה שד"רים שהיו בשנת תקמ"ג בחו"ל:

ידמעשה רב מכבוד הרב אדמו"ר אור בהיר בשחקים מו"ה אברהם הכהן אב"ד דק"ק קאליסק נ"י [הרפתקאות הגירתו מצפת לטבריה, דלעיל פ"א], בודאי הי' לכם ידיעה בתחלה מפי אנשי שלומינו המופלאים המה מו"ה ש' גרונם כ"ץ ומו' משה אוסטראוונער.. בואי עליהם בכ"ד לחודש מרחשון תקמ"ד שלום בגוף שלם בממון, ג"כ ע"פ נסי ה' ונפלאות עמנו אל, מהיות קול פחדים באזנינו עודינו בק"ק סטאנבול מפי האנשים הנקובים בשמות לעיל מאנשי שלומינו המופלאים המה מוהרש"ג כ"ץ ומו"ה משה הלוי אסטראוונער איך שכל הפקידים אורבים אותנו.. ויעצתי בעצמי..

טולשלוח המעות ע"י מו"ה שמואל פאלצקר ומו"ה צבי הירש הארקער עם אשתו שעלו עמי.. זרזתי חלצי בחיפזון לצאת מן הספינה אני ואיש אתי מו"ה שמואל גרונם הכהן עם כל הכסף.

טזמאגרת זו למדנו, שזמן מועט לפני חזרתו לאה"ק יצאו שני שד"רים נוספים, ר' שמואל גרונם כ"ץ ור' משה הלוי מאוסטראוונא. הוא נפגש אתם בקושטא ושם סיפרו לו על מאורעות קיץ תקמ"ג. הם המשיכו דרכם לחו"ל והוא חזר לאה"ק. יחד עמו עלו לאה"ק גם ר' שמואל מפולוצק ור' צבי הירש מהארקי עם אשתו.

יזאמנם בסוף האגרת מספר שר' שמואל גרונם חזר אתו לאה"ק, והוא סותר את מה שכתב בתחלה שר' שמואל גרונם נוסע כעת לחו"ל, ממנו הוא שמע בקושטא את מאורעות אה"ק וממנו אף ישמעו על כך אנ"ש שבחו"ל. ואולי יש כאן טעות סופר.

יחלא נודע לנו דיוק הזמן שבו יצא ר' אליעזר זוסמן לחו"ל. אבל ידוע לנו שכבר בג' טבת תקמ"ג היה בדובנא ואישר שם בפנקס הקהלה את קבלת מעות אה"ק (ראה "שלוחי א"י" ע' 612).

יטזאת היא השד"רות שלו היחידה הנזכרת ב"שלוחי א"י" שם. אמנם הוא נזכר גם באגרת שכתב הרמ"מ מוויטבסק בשנת תקמ"ו (לקו"א אגרת ז. כת"י 2000 יג[3],א):

כועתה באתי להזכירו [אל הגבאי הכללי הר"י מסמיליין] נידון מעמדות של אהובנו ידידנו וותיק הרבני המופלא השוד"ר מוהר"ר אליעזר זוסמן נ"י וכו'.

כאבאגרת זו היה אולי אפשר לפרש שהוא קורא לו שוד"ר מחמת שליחותו של שנת תקמ"ד. אמנם באגרת של שנת תקמ"ט (אגרות חסידים מא"י. כת"י 582 מא,ב) כותב ר' אליעזר זוסמן בין השאר "לא אוכל עוד לצאת ולבא כפעם בפעם מפני שכבר עינה בדרך כחי זה פעמים", דהיינו, פעם הראשונה בשנים תקמ"ג-ד ופעם השניה בשנת תקמ"ו.

כבהוא נזכר גם באגרת נוספת של הר"א מקאליסק, חסרת תאריך, אבל נזכרים שם הנסים הנ"ל בבואו לאה"ק בחורף תקמ"ד, וכותב בה (קובץ יגדיל תורה חוב' סח סי' ז):

כגחלותינו עבור אה' מ"ו אליעזר זוסמאן שיעשה למען ה' וגודל מצותו כמאמר רז"ל אפ' סוס לרכוב עליו כו'.

כדנראה שגם אגרת זו נכתבה במשך שליחותו השניה של ר' אליעזר זוסמן, בשנת תקמ"ו. שוב יצא לחו"ל בשנת תק"נ, כנזכר באגרת הר"א מקאליסק מאותו קיץ "קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' נח סי נב) "ויתר פרטי הדברים והאמת מארץ תצמח מפי ש"ב המוכ"ז ידיד עליון ויראיו וידיד נפשי ולבבי הרב המופלג המו"ה אליעזר זוסמאן נר"ו".

כהר' אהרן ב"ר יצחק אייזיק הגדול ור' אהרן ב"ר מאיר הקטן
לעיל בפרק הראשון סופר איך ששני חסידים בשם ר' אהרן עלו בקיץ תקל"ז לאה"ק, יחד עם שיירת הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק וסייעתו. ספינתם נטבעה בדרך ליד קרים, הם היו מבין הניצולים שהמשיכו את דרכם לאה"ק, התיישבו יחד בצפת ולאח"ז בטבריה. שם האחד ר' אהרן ב"ר יצחק אייזיק המכונה ר' אהרן הגדול ושם השני ר' אהרן ב"ר מאיר מסמיליין המכונה ר' אהרן הקטן.

כושניהם יצאו כשד"רים לחו"ל כדלקמן. לא תמיד ברור אם הנוסח הנכון הוא ר' אהרן הגדול או הקטן, לכן נדון בשניהם יחד.

כזבס' שלוחי א"י (ע' 614) רשום שמבין שניהם יצא כשד"ר לחו"ל רק ר' אהרן ב"ר יצחק [הגדול] בשנת תקמ"ה. הוא שהה שלוש שנים בחו"ל וחזר בשלהי חורף תקמ"ח.

כחכתב השליחות שמסרו לידו הרמ"מ מוויטבסק והר"א מקאליסק נדפס בלקו"א אגרת ח, אמנם התאריך אינו מפורט בו, ונדון בו לקמן.

כטמועד חזרתו לאה"ק מפורש באגרת האחרונה של הרמ"מ מוויטבסק - ניסן תקמ"ח (לקו"א אגרת כב): "באה הספינה ב"ה עם שד"ר הנז' וסייעתו הרב מביחוב ומ' אהרן הגדול, הכל שלום באו בחצי אדר ראשון". הוא נזכר גם באגרת הרמ"מ מוויטבסק מקיץ תקמ"ו (לקו"א אגרת יג): "שלמים הם אתנו.. אשת מו"ה אהרן הגדול ובנו". מסגנון זה נראה שר' אהרן בעצמו לא היה באותה שעה באה"ק, רק אשתו ובנו. עפ"ז מסכם ב"שלוחי א"י" שם שהוא שהה בחו"ל שלוש שנים, מתקמ"ה עד תקמ"ח. אמנם עדיין יש כאן מקום עיון:

לבקובץ יגדיל תורה נ.י. (חוב' נא סי' כז) נדפסה אגרת בלתי מתוארכת מאת כ"ק אדמו"ר הזקן אל חסידיו. שבה נאמר בין השאר:

לאבאתי מן המודיעם.. ריב לא ידעתי אחקריהו בשבע חקירות ודרישות ודרשתי וחקרתי היטיב ומצאתי וראיתי את שאהבה נפשי מימי עולם הרבני המופלא הוותיק המפורסם ש"ב וידיד נפשי כ"ש מ"ו צבי במהור"מ סגל וסיעת מרחמיהו בכלל, ובפרט אה' ידיד נפשי הוותיק המפורס' אהרן הגדול וכתר ש"ט עולה על גביהם אמו"ר הרב המאה"ג המ"ץ דק' לובאוויץ, אשר נשמע עליו קול ענות חלושה במחנה העוברים ושבים, אבל נהפך הוא, כי כולם יחד בהווסדם אתי עמי במחיצתי זה שבועיים ימים ראיתי בעיני כי עודם מחזיקים בתומתם ואהבתם אלי בלב ונפש באהבה רבה ביתר שאת וביתר עז מאז מקדם רק השטן היה מרקד בינינו.. באתי לעורר את האהבה בלב ונפש כל אהבתי להאנשים האלה, מחוקקים בלוח לבי וקשורים בחבלי העבותות אהבה כפולה ומכופלת בלב ונפש.

לבבכת"י אחר (ראה יגדיל תורה חוב' נא שם)הגירסה היא (לא "המפורס' אהרן הגדול", אלא), "מוהר"ר אהרן הק'" - שהוא ר' אהרן ב"ר מאיר.

לגבהמשך האגרת מזכיר גם את ר' יעקב מסמיליין הגבאי הראשי שבחו"ל ואת "עבודתו אשר עבר במר נפש זה שנתיים בקרב הארץ". כיון שהתחיל את עבודתו זו בשנת תקמ"א, כדלעיל בפרק הקודם, א"כ נראה שהאגרת הזאת נכתבה בשנת תקמ"ג; אך אין לנו ידיעה ברורה, על אף אחד משני ר' אהרן אלו, שהיו בשנת תקמ"ג בחו"ל.

לדלעיל הובא מ"שלוחי א"י" (ע' 614) שר' אהרן ב"ר יצחק [הגדול] יצא כשד"ר לחו"ל בשנת תקמ"ה. הוא מעתיק שם את אגרת הרמ"מ מוויטבסק והר"א מקאליסק שנדפסה בלקו"א אגרת ח, וכותב עליה שנכתבה בשנת תקמ"ה.

להבמבוא לאגרת הנ"ל שב"יגדיל תורה" רציתי להוכיח שנכתבה לפני שנת תקמ"ד, ע"פ מה שנאמר בה "ואתנו ישב עה"ת ועל העבודה בעה"ק צפת"ו בב"א", א"כ יצא לחו"ל לפני הגירת החסידים מצפת לטבריה בשנת תקמ"ד; אמנם זו אינה הוכחה, שכבר נתבאר לעיל סוף פ"א, שגם לאחר תקמ"ד נשארו כמה מהחסידים בצפת.

לואפשר שגם הוא היה ביניהם.

לזהאגרת נדפסה גם באגרות חסידים מא"י אגרת כה, ושם מובאת ההוכחה שהיא משנת תקמ"ה, ממה שנאמר בה "יוקר השער הכא השתא, ושני בצורת עזה על חד מאה בדשערין", שזה מתאים לשאר אגרות חורף תקמ"ה.

לחלפי"ז נודע לנו שלא יצא אף פעם לחו"ל לפני שנת תקמ"ה, שהרי באגרת זו כותבים "ולא הלך כפעם בפעם לחוץ, ומה גם להחזיק בדרך רחוקה עובר ארחות ימים.. עד שגערו בו חביריו, באמרם מדוע תתנשא אל קהל ד' העומד בחצרות ד', כי כל העדה כולם מדלי דלות הארץ, קום קרא אל אחיך יושיעוך". אם אמנם אגרת זו נכתבה בשנת תקמ"ה, הרי מפורש כאן שלפני שנה זו לא יצא אף פעם לחו"ל, מעת בואו לאה"ק, וא"כ איך תתאים הגירסה באגרת כ"ק אדמו"ר הזקן, שכבר בשנת תקמ"ג היה ר' אהרן הגדול בחו"ל? גם על ר' אהרן הקטן לא ידוע לנו שהיה בחו"ל בשנת תקמ"ג. וא"כ עדיין לא נתברר אל נכון איזה ר' אהרן הוא הנזכר באגרת הזאת. מ"מ נראה יותר שהמדובר בר' אהרן הגדול כדלקמן:

לטעדיין לא נתברר תוכנו של הסכסוך הנזכר באגרת זו של כ"ק אדמו"ר הזקן.

מיש מי ששיער שמדובר כאן במחלוקת מי יעמוד בראש חסידי רוסיה, אך במבוא הנ"ל שללתי השערה זו מכמה סיבות. העליתי שם השערה נוספת, אך גם היא מכלל השערה לא יצאה. בכל אופן ידוע לנו מתוך האגרת הזאת שלאחר פגישה מיוחדת ביניהם התברר שלא היתה כאן אלא אי הבנה ושוב חזרה להיות ביניהם "אהבה כפולה ומכופלת בלב ונפש".

מאנראה שהדברים הגיעו לאזני הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק שבאה"ק, שהקפיד מאד על אשר חלקו על כ"ק אדמו"ר הזקן, עד אשר לא רצה לראות את פני ר' אהרן הגדול בבואו חזרה לאה"ק. כשתי שבועות לאחר חזרתו לאה"ק כתב משם אל כ"ק אדמו"ר הזקן, לבקש על נפשו (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' לז סי' קעד):

מבאשא כפי אל אל שמים לעורר רחמים וחסדים טובים עלי, ויטה לב עבדי הנאמנים בחסד ורחמים עלי, לבל ישית עלי חטאת אשר נואלתי ואשר חטאתי בהני שטותי דקעבידנא, ואין אדם עובר עבירה וכו', אוי לי כי חטאתי ויצר העויתי, כי אני טמא שפתיים אנוכי, ועדי בשחק כי מיום בואי אל אה"ק תוב"ב מורי הודיע לי חטאתי עויתי אשר פשעתי.. אזעוק על חמס בכפי, ואפיקורסות נזרקו בי להעלות על מלאכי אלקים ולבזות ת"ח אשר קטנם עבה ממתני, ולא זכיתי להיות מתלמידי תלמידין.. ציוה עלי אדמו"ר שלא אראה פניו, וזה שבועיים שאני יושב פה עה"ק טבריא תובב"א ועדיין לא זכיתי לראות פני קדשו.. ענותנותו שתרחם עלי וימחול על כל העבר.. אדוני הצדיק יצדק עלי את הדין, יכתוב לאדמו"ר שימחול לי על אותו העון.. יענה ויאמר סלחתי כדבריך, ויבקש מאדמו"ר לקרביני כי יראתי ח"ו פן ירחיקינו ריחוק עולם כי לא אוכל לסבול את האש הגדולה ולהב תלהטיני. ואם אני עשיתי כמדותי הרעים אדוני יעשה כמדותיו הטובים, כמדת השי"ת חפץ חסד ורחמים..

מגכ"ד הכותב בשפלות ונמיכות רוח

מדאהרן בלא"א מו' אייזיק זצלה"ה מסמיכות תוכן פרשיות אלו נראה שגם אגרת זו באה בהמשך לאותה מחלוקת, המחלוקת שנתעוררה בעת היותו בשד"רות החסידים בגליל לרוסיה, ועדיין לא נתברר לנו תוכנה. לאחר חזרתו לאה"ק נזף בו הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק בעבור המעשה הזה ולכן פנה אל כ"ק אדמו"ר הזקן שיסלח לו על אותו חטא. כיון שהחותם כאן הוא "אהרן בלא"א מו' אייזיק", וכיון שבכותרת כתה"י (582 לח,ב) נאמר "אגרת הוותיק מו"ה אהרן הגדול", יש מכאן סמך לאשר את הגירסה שבאגרת כ"ק אדמו"ר הזקן הנ"ל - "אהרן הגדול".

מהבכותרת האגרת שבכתה"י ניתן גם התאריך "שנת תקמ"ז לפ"ק". ולכאורה היה אפשר לברר עפ"ז גם את תאריך האגרת של כ"ק אדמו"ר הזקן הנ"ל - תקמ"ו. אמנם כבר הובא לעיל מאגרת הרמ"מ האחרונה, שר' אהרן הגדול חזר לאה"ק בחורף תקמ"ח, ואיך אנו אומרים כאן שהוא חזר בשנת תקמ"ז.

מואפשר אולי לאמר, שמיד אחר חזרתו בשנת תקמ"ז, אחר ההרחקה שהרחיקו הרמ"מ מוויטבסק, חזר לחו"ל לתקן את אשר עיוות וחזר שוב לאה"ק.

מזאך ביגדיל תורה שם ושם העדפתי יותר את ההשערה, שמדובר כאן בנסיעה קודמת יותר, שנסע ר' אהרן הגדול לחו"ל בשנת תקמ"ג וחזר בשנת תקמ"ד. עפ"ז שיערתי שם שכתב השליחות הנ"ל, שנתן לו הרמ"מ, הוא משנת תקמ"ג. אגרת כ"ק אדה"ז הנ"ל היא מקיץ תקמ"ג ואגרת ר' אהרן הגדול אל כ"ק אדמו"ר הזקן היא משנת תקמ"ד.

מחועדיין יש לעיין בנושא הזה (תאריך אגרת כ"ק אדמו"ר הזקן הנ"ל) ע"פ הנזכר בה "מ"ו צבי הירש סג"ל מעה"ק טבריא ת"ו", ויבואר להלן.

מט* * * גם ר' אהרן ב"ר מאיר מסמיליין הקטן יצא לפחות פעם אחת כשד"ר לחו"ל, אמנם זה היה כבר אחרי הסתלקות הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק. באגרת קיץ תקמ"ו (לקו"א אגרת יג. הוגהה ע"פ כת"י 2000 יג[4],א) הוא חותם "אהרן במו"ה מאיר הנק' אהרן הקטן מסמיליאן אשר כעת עומד ומשמש את אדמו"ר". והאגרת שכתב הרש"ז הכהן מווילנא לחו"ל בקיץ תקמ"ח (לקו"א אגרת כה), שבה מזכיר את הסתלקלות הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק, מופנית גם אל "כבוד מו"ה אהרן הקטן נ"י ויופיע".

נר' צבי הירש בעש"ט ור' צבי הירש סג"ל מהארקי
ר' צבי הירש בעש"ט עלה לאה"ק בקיץ תקל"ט, כנזכר באגרת ר' יצחק מציצרסק, שכתב אל אביו בקיץ תק"מ (אגרות חסידים מא"י אגרת יד) "באתי להודיע שקבלתי בחודש מנחם אב תקל"ט שלשה אג"ש [אגרות שלומים] מגיע, א' ע"י הרבני מ' צבי הירש בע"ש".

נאלא נמסר כאן מה שם אביו, לא שם משפחתו ולא שם עירו.

נבר' צבי הירש סג"ל מהארקי עלה לאה"ק, יחד עם אשתו בחורף תקמ"ד. באגרת ר' אליעזר זוסמן מזלאבין, שכתב בחורף תקמ"ד (אגרות חסידים מא"י אגרת כ), הוא מספר על חזרתו משד"רותו, ומוסיף שגם "מו"ה צבי הירש הארקער עם אשתו שעלו עמי". חתימתו מופיעה בכמה אגרות מטבריה "צבי הירש במ"ו אברהם סג"ל ז"ל הארקער".

נגשוב מודיע הרמ"מ מוויטבסק באגרת שכתב בחורף תקמ"ו (לקו"א אגרת ט), בבשרו על חזרת השד"ר רש"ז הכהן "והעולים אתו המה כבוד אהובינו ידידינו המופלאים והוותיקין מו"ה צבי הירש מק' וויטעפסק", ובהעתקת האגרת שבכת"י 2000 י,א הגירסה היא "מו"ה צבי הירש בעש"ט מוויטפסק".

נדחתימתו של רצ"ה מוויטבסק מופיעה בכמה אגרות מטבריה "נפתלי צבי הירש במו"ה אליעזר ז"ל מוויטפסק".

נהאם אמנם נכונה הקביעה הזאת, שרצ"ה בעש"ט הוא רצ"ה מוויטבסק, א"כ צ"ל שעלה בפעם הראשונה בקיץ תקל"ט. חזר לחו"ל ועלה עוד הפעם במ"ח תקמ"ו.

נונראה עתה מה ידוע לנו על השד"רות של החסידים האלו לחו"ל: בחורף תקמ"ו חזר הרש"ז הכהן משד"רותו. בחודש שבט כתב שתי אגרות לחו"ל (לקו"א אגרות יד; טו). בראשונה כותב "כאשר יספר מוכ"ז הרבני מופלג בתוי"ר מו"ה צבי הירש בעש"ט נ"י", ובשניה "והנה עתה עמכם הרבני המופלא ומופלג בתורה ויראה מו"ה צבי הירש נ"י". נודע לנו א"כ שבחורף תקמ"ו יצא רצ"ה בעש"ט כשד"ר לחו"ל.

נזאם אמנם נכונה הקביעה שרצ"ה מוויטבסק הוא רצ"ה בעש"ט, ברור שהוא לא יצא לחו"ל באותו חורף (מיד לאחר שהגיע לאה"ק במ"ח תקמ"ו), שהרי חתימתו מופיעה על אגרת שנכתבה מטבריה בקיץ תקמ"ו (לקו"א אגרת יג. כת"י 2000 יג[5],א).

נחשני אגרות אלו של הרש"ז הכהן מועתקות בכת"י 2000 יג[3],ב-יד,א, ובשניהן נאמר "מ"ו צבי הירש סג"ל נ"י", שהוא רצ"ה מהארקי ולא רצ"ה בעש"ט.

נטוכן ישנה גירסה זאת במקומות נוספים (ראה אגרות חסידים באה"ק אגרות כז-ח).

סאמנם גם גירסה זאת נראית דחוקה, שהרי רצ"ה מהארקי יצא לחו"ל בקיץ תקמ"ז, כמבואר בכמה אגרות (ראה שלוחי א"י ע' 618-616), ובקיץ תקמ"ו מופיעה חתימתו על אגרת שנכתבה בטבריה (אגרות חסידים בא"י. כת"י 2000 יג[5],א), א"כ בודאי לא יצא לחו"ל בחורף תקמ"ו.

סאמחמת כל הנ"ל אולי צריך לומר, שהגירסה הנכונה היא רצ"ה בעש"ט; הוא לא רצ"ה מוויטבסק, אלא איש אחר שלא נודע לנו עליו ממקור אחר, והוא אמנם יצא כשד"ר בחורף תקמ"ו. או אולי נאמר, שתוכנית נסיעתו של הרצ"ה התבטלה לאחר כתיבת האגרת.

סבנחזור עתה לאגרת הנ"ל של כ"ק אדמו"ר הזקן, שלא נודע לנו אם נכתבה בשנת תקמ"ג או בשנת תקמ"ו, ובה נזכר גם "מ"ו צבי הירש סג"ל מעה"ק טבריא ת"ו", כמי ששהה באותה שעה בחו"ל. כבר נזכר לעיל שידוע לנו שבחורף תקמ"ד עלה יחד עם אשתו לאה"ק, אך מסגנון הדברים נראה שבאותה שעה עלה לראשונה לאה"ק, וכאן שנזכר שהוא "מעה"ק טבריא ת"ו" נראה שהיה כבר לפנ"ז בטבריה. גם בשנת תקמ"ו לא היה בחו"ל כנ"ל. וראה מה שהארכתי עוד בזה במבוא לאגרת זו בקובץ יגדיל תורה חוב' נא. ועדיין צ"ע בכ"ז.

סגכאמור לעיל נסע הרצ"ה סג"ל מהארקי בשד"רות בקיץ תקמ"ז. הוא נשאר בחו"ל שלוש שנים וחזר בקיץ תק"נ. הוא יצא שוב בשנת תקס"ג וחזר בחורף תקס"ה. על כל הנ"ל ראה שלוחי א"י ע' 618-616. 626-624. יגדיל תורה נ.י.

סדחוב' נח סי' נב-ג. חוב' סח סי' ט). הוא נפטר בטבריה בי"ב תשרי תקפ"ח ונטמן שם ("טבריה", ירושלים תשל"ג, ע' 306).

סהר' מאיר ב"ר יעקב מביחוב ישן
נסכם את הסקירה הזאת על השד"רים, בהערות אחדות עד שד"רותו של ר' מאיר מביחאוו.

סוחתימתו מופיעה לראשונה על אגרת שנכתבה בטבריה בחורף תקמ"ו (לקו"א אגרת יא) "מאיר בא"א מ' יעקב נ"י מביחאב ישן".

סזב"שלוחי א"י" ע' 621 כותב שבשליחותו הראשונה נסע בשנת תקנ"א וחזר ממנה בחודש מנ"א תקנ"ב, ולי נראה שיש בזה כמה אי דיוקים, כי הוא נסע בה בקיץ תקמ"ט וחזר ממנה בחודש מנ"א תקנ"א:

סחבאגרת האחרונה של הרמ"מ מוויטבסק (לקו"א אגרת כב) נזכר בין הבאים בחצי אדר תקמ"ח "הרב מביחאב". בס' אגרות חסידים מא"י ע' 174 משער שהוא ר' מאיר דידן, אך אין כל הכרח בדבר. מסתבר יותר שהכוונה לר' "דוד הוא הקטן הרב דק"ק ביחאוו ישן" החותם בכמה אגרות (אגרות חסידים מא"י אגרת נב. יגדיל תורה נ.י. חוב' לט סי' לב).

סטשליחותו הראשונה של ר' מאיר מביחוב היתה בקיץ תקמ"ט. באגרת שכתב השד"ר ר' שמואל גרונם בחזרתו משליחותו, בער"ח תמוז תקמ"ט (אגרות חסידים מא"י אגרת נא. כת"י 2000 כו,ב) הוא כותב לגבאי הראשי בחו"ל ר' יעקב מסמיליין "כאשר יספר לכם המוכ"ז אהובנו וידיד נפשנו מ"ו מאיר מביחאב".

עעל חזרתו לאה"ק אנו שומעים באגרת שכתב הר"א מקאליסק לחו"ל (לקו"א אגרת לה):

עאוזה לכם הבשורה משלום ביאת משולחנו מאשתקד, ה"ה ידידי הרב המופלא הוותיק מו"ה יואל נ"י, ומשולחנו דהאי שתא ה"ה ידידי ד' מו"ה מאיר ביחעווער נ"י.

עבועד"ז באגרת כללית ששלחו באותה שעה החסידים שבטבריה (יגדיל תורה נ.י.

עגחוב' לט סי' לב):

עדויתבשרו ענוים חן וחסד ה' מלאה הארץ בהגיע תור ביאת משולחינו דהאי שתא ידידינו מוהר"ר מאיר ביחווער נ"י.. ובשנה דאשתקד שהגיענו ע"י ידידינו הרב המופלא מוהר"ר יואל סמוליעניר נ"י.

עהר' יואל הנ"ל חזר לאה"ק בי' ניסן תקנ"א, כמסופר באגרות הר"א מקאליסק (לקו"א סי' לד-ה). ועפ"ז קבעו רבים את תאריך האגרת שלפנינו לקיץ תקנ"ב; מלבד הספר "חיבת הארץ" שכתב שהיא משנת תקנ"א. באגרות בעה"ת (הערות לסי' לג) כותב על כך "תאריך המכתב הוא שנת תקנ"ב כנדפס בלקוטי אמרים (בחיבת הארץ נדפס תקנ"א, וזו ט"ס, כמו שמוכח שם מסדר האגרות ומתכנן)". ומ"מ נראה לי לאשר את התאריך תקנ"א שבס' "חיבת הארץ":

עוא) זה ברור שר' יואל חזר לאה"ק בי' ניסן תקנ"א כנ"ל. על סיבת איחור חזרתו כותב הר"א מקאליסק (לקו"א אגרת לד) "והנה סבת איחור ביאת שלוחינו הנ"ל כבר נכתב באריכות במכתבים שונים"; הרי שהוצרך לבא לפני זה, בתחלת שנת תקנ"א או בסוף שנת תק"נ, כיון שהוא המשולח של שנת תק"נ.

עז[בשלוחי א"י ע' 620 כותב שנשלח לרוסיה בשנת תק"נ, וגם בזה טעה, הוא נשלח לרוסיה בחורף תקמ"ט. באגרת שנכתבה מטבריה בר"ח אייר תקמ"ט (ברכת הארץ סי' שלז. כת"י 2000 כד,א) מסופר ש"כבר יצאו המכתבים ע"י שד"ר.. מ"ו יואל סמוליאניר נ"י שהגיענו מכתבו מקושטא שמתאחר לבוא דרך עקלתון.. הפך פניו דרך ים טראיעסטע.. ואם יתמהמה חכה לו". הרי שכבר בחורף תקמ"ט יצא לחו"ל, בניסן תקמ"ט נסע מקושטא לטריעסט ומשך המשיך דרכו לרוסיה].

עחבשנה שלאחריה נשלח ר' מאיר והוא חזר בזמנו, מבלי איחור, בחודש מנ"א; הרי בודאי חזר בחודש מנ"א של אותה שנה תקנ"א, שבה נכתבו שתי האגרות האלו שנאמר בהן שהגיע משולחנו דהאי שתא ר' מאיר מביחוב.

עטב) מאיזו סיבה ראו להודיע (דוקא) בשנה זאת (גם) את השליח של "אשתקד", עובדה שאין אנו מוצאים בשאר האגרות מאה"ק; אם לא שנאמר, שההפרש בין ביאת שני שד"רים אלו הוא רק במספר חדשים (ניסן-מנ"א תקנ"א), שלכן באים עתה להודיע את דבר ביאת שניהם.

פג) באגרת הנ"ל (שביגדיל תורה חוב' לט) מספרים על דבר המגפה וההסגר שהתחיל "בחודש אדר העבר.. ובחודש תמוז נפתח שערי העיר", ומוסיפים לספר ולהודות לה' שהמציא תרופה "בביאת משולחינו [מו"ה מאיר] דהאי שתא בעתו ובזמנו [בתחלת מנ"א, בסמיכות לפתיחת שערי העיר בחודש תמוז שלפנ"ז] שלא נתאחר לבוא כמו בשנה שעברה [שלא בא מו"ה יואל, עד לאחר שהתחיל ההסגר, שההסגר התחיל באדר כנ"ל, והמשולח הגיע באמצע ניסן], והיינו כמתעתעים ח"ו בלחץ זו הדחק בעת [חודש הראשון של] ההסגר, אשר אין לכסף שום מוצא". הרי מפורש שר' מאיר הגיע באותה שנה שהגיע מו"ה יואל, בשנת תקנ"א.

פאלאחר זמן יצא בשנית כשד"ר בשנת תקס"א ובשלישית בשנת תקס"ג, כמסופר ב"שלוחי א"י" ע' 626-624.

פב* * * שני השד"רים הנזכרים, ר' מאיר מביחוב ור' צבי הירש סג"ל מהארקי, נתמנו ע"י הרה"ק ר' ברוך ממזיבוז, לאחר פטירת הרה"ק הר"א מקאליסק בשנת תק"ע, לנהל את עדת החסידים הכללית שבטבריה (קובץ יגדיל תורה חוב' לט ע' קכז):

פגבקשתי להיות כולם נאגדים באגודה אחת באהבה ואחוה ושלום ורעות, ולקרב א"ע לידידינו הרב המופל' בתורה וחסידות כ"ש מו"ה צבי הירש הלוי נ"י.. ולהיות מסתעף אליו הרב המופל' חו"נ כ"ש מו"ה מאיר נ"י, גם אליו תשמעון כי הוא איש חכם ונבון, ובעזה"ש המה בודאי ינהיגום בדרך הטוב והישר, וה' יהי' בעזרם להושיע ענוי ארץ סלה.