History of Chabad in the Holy Land·Chapter 18. An Additional Ashkenazic Community in Hebronתולדות חב״ד בארץ הקודש·פרק יח. קהלה אשכנזית נוספת בחברון

אפתיחה
כבר נזכר לעיל פ"ו-ז שבשנת תקע"ט עברו 15 משפחות מהחסידים שבצפת לחברון. אחרי השנתיים הראשונות והרפתקאותיהן חזרו רובם לצפת ובאותה שעה התחיל הישוב החב"די בחברון. אחדים מהמתיישבים הראשונים, שאינם מחב"ד, המשיכו לשבת שם כמה שנים, ובשנת תקפ"ו הם כותבים לפקוא"מ, שגם הם עומדים לצאת מחברון, כמועתק באגרת הפקוא"מ מכ"ג אדר תקפ"ז (אגרות הפקוא"מ מאמ"ד תקפו-ז ע' 175-176):

במתוך הדוחק לא עלתה ביד החסידים הנז' שבתם בעה"ק הנז' ונדדו הלכו ולא נשארו בעה"ק חברון כ"א מו"ה שמואל מיאמץ ומו"ה צבי מזסלאב ובחור אחד יחיאל ואיזה אלמנות.. קבלנו לוטה באגרת הנ"ל מכתב חתום מהני תרי רבנן הנז"ל, מו"ה אריה שמואל נ"י ומו"ה צבי הירש במהר"ן ז"ל.. שכהיום הזה לא נשאר מפעה"ק מיחידי כו[לל] החסידים אשר היו דרים פה אנשים כי אם שנים, אנחנו הח"מ, ועוד זקן אחד בן שמונים נוטה למות, וכל עיקר ישוב אשכנזים פעה"ק הלא המה תלמידי הגאון הנז"ל [כ"ק אדמו"ר הזקן], כת החב"ד, כמו מאה נפשות.. ואנחנו שנים הח"מ.. גמרנו בדעתנו.. לעקור דירתנו מפעה"ק ולהתיישב במקום אשר יבחר ד'.

גמ"מ אנו מוצאים שגם בשנים הבאות נשארו, או התיישבו, משפחות אשכנזיות אחדות, שאינן מחב"ד, בחברון. אין לנו ידיעות ברורות מהמצב בין השנים תקפ"ו-תקצ"ח, אבל במפקד תקצ"ט (ע' 186-187) רשומים, בדף האחרון של רשימת אנשי חב"ד, שלשה משפחות מ"אנשי חסידים", שבע אלמנות ויתום א' "מכו' הנ"ל".

דועוד שלשה משפחות, שלוש אלמנות ושלשה יתומים מ"אנשי ירוש' תושבי פה". בס"ה 28 נפשות אשכנזיות שלא מחב"ד בחברון. [עובדה זאת, שמספר חשוב של אלמנות, שלא מחב"ד, באו לשבת דווקא בחברון, בין בשנת תקפ"ו (כאמור לעיל: ואיזה אלמנות) ובין בשנת תקצ"ט, צריכה תלמוד, ואכ"מ].

הנראה שכך היה המצב גם בשנים ת"ר-תרכ"ו. כשבאו לחברון המתיישבים האלו, ביקשו גם הם לקבל חלקם מחלוקת "כולל חב"ד", שמתקבלת מהפקוא"מ. מנהלי כולל חב"ד טענו נגדם, שדי להם בזה שהם נותנים מחלקם לאנשי חב"ד שהתיישבו בירושלים ומדוע א"כ יתנו מחלקם גם לאנשים מכוללים אחרים היושבים בחברון.

והדבר בא לפני הפקוא"מ שמשיבים למנהלי כולל חב"ד בחברון, ביום כ"ו תשרי תרכ"ו (כרם החסידות ח"ב, ניסן תשמ"ה, ע' רנו):

זהודיעו לנו הרבנים הגאונים נ"י מהכוללים האשכנזים בעה"ק ירושלם ת"ו אשר בם בחרנו לחלק כסף הנדבה הנז' בתוככי ירושלם ת"ו, כי רומכ"ת נ"י מבקשים מהם להחזיר למו מהברכה אשר האצלנו לעיה"ק הנז' אחת משתים, או חלק אנשי כולל חב"ד הדרים בעיקו"ת ת"ו, או בעד האנשים אשר לא מכולל חב"ד המה ודרים בעה"ק חברון ת"ו, וחלו פנינו להודיעם כדת מה לעשות.

חהנה כי כן נדרשנו לאשר שאלונו, ומכאן מודעא רבה כי סוף מעשה אשר עשו רומכ"ת נ"י לחלק ממה ששלחנו בעד עיה"ק חברון ת"ו גם לאנשי כולל הנקר' חב"ד היושבים בשערי ירושלם, גם לאנשים מכוללים אחרים היושבים בתוכם במחנה תורתם, היה במחשבתינו תחלה, כאשר שלחנו הכסף אל הקדש פנימה, כי כאשר מכסף ההכנסה הנהוגה המגיע לכולל חב"ד יאכלו גם אנשי הכולל ההוא הגרים בירושלם ת"ו, הטבנו גם בחלוקת הנה"ח [הנדבה החדשה] את האנשים ההם על חשבון הכסף אשר הפרשנו בעד עה"ק חברון ת"ו. וכמו כן זה היה חפצנו אשר מתי מספר כוללים אחרים היושבים בעה"ק חברון ת"ו ונצרכים לחלוקת הנדבה ההיא, יאכלו מפרי הברכה אשר שלחנו לעיה"ק הנז' לבל יודחו מדי אל דחי, אחר כי הכוללים האחרים מפוזרים המה בערי קדש שונות, ואין לברר על איזה מערי הקדש יחשבו, ולכן ערבה לנפשינו לראות כי חכמים כי"ב עדיפים מנביאים, ירדו לסוף דעתנו ונתנו בכסף הנה"ח דין חלוקה כאשר היה עם לבבנו. אכן אין להם שום תביעה כעת על חלק עה"ק ירושלם ת"ו להחזיר להם אף מאומה. כדברים האלה הודענו כהיום הזה גם לעה"ק ירושלם ת"ו להשיב שואלינו דבר.

טנוהג זה לא נשאר לתמיד, כי לאחר שהתרבו בני שאר הכוללות בחברון, היה כל אחד מהם משתייך לכולל מסוים בשאר ערי הקודש ומשם היה מקבל את חלקו בחלוקה ושוב הפסיקו לקבל מחלק כולל חב"ד שבמעות אמ"ד. כך נתפרש בפסק הבוררים של שנת תרמ"ז המועתק לקמן "כסף הבא בעד בני כולל חב"ד ממדינות רוסיי' וראסי ואמסטערדאם ואמעריקא אשר בני יתר הכוללים מקבלים כל איש חלקו מאת הכולל אשר הוא נקרא עליו זה אינו בכלל זה" - שבזה אין אנשי שאר הכוללות מקבלים שום חלק.

יאמנם היו גם אז מתקבלים מעות לטובת כללות העדה האשכנזית בחברון ובזה השתוו בשנת תרל"ה שכולם יהיו שוים בהם לטוב. עיקר הקושי בהסכם זה היה הסכם קדום יותר שהיה לכולל חב"ד בחברון עם כולל חב"ד בשאר ערי הקודש - ירושלים צפת וטבריה, שכל המעות שמקבל כולל חב"ד שבאחת מהעיירות מתחלקים בין אנשי חב"ד שבארבע ערי הקודש; וא"כ איך זה יוכלו לקבל שאר הכוללות שבחברון מחלק כולל חב"ד המגיע לחברון. על זה נוסף סעיף מיוחד בהסכם הזה, שהחלק ששאר הכוללות שבחברון מקבלים מחלק כולל חב"ד, הוא רק מהחלק הנשאר אחר גרעון חלק כולל חב"ד שבשאר ערי הקודש. ולעומת זה יקבלו חלקם גם מחלק אנשי חב"ד שבחברון במעות המתקבלים בכולל חב"ד שבשאר ערי הקודש.

יאההסכם נחתם בח' תמוז תרל"ה ע"י 4 מראשי עדת חב"ד וע"י 9 מבני שאר הכוללות שבחברון (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' סו ע' ש): בעזר השי"ת בהוועד יחדי' אנחנו בני כוללי חב"ד יושבי עה"ק חברון ת"ו ובני שארי כוללות היושבים בפה עה"ק חברון ת"ו נשתוינו יחדי' ע"ד הכסף הבא לפרקים דבר שאינו רגיל ומצוי כמו מאמשטרדם ו[מ]לאנדון ופאריז ושא"מ [ושאר מקומות], כי נהי' כולנו יחדי' שוה בשוה והי' כל הבא יחולק בינינו נפש כנפש שוה בשוה. והרשות ביד כולל חב"ד יושבי חברון ת"ו ליתן מהנשלח לחברון ת"ו גם לבני כוללם חב"ד היושבים בירושלים וצו"ט [וצפת וטבריה] עה"ק וכנגד זה כל מה שיקבלו יושבי ירושלים וצו"ט בני כוללי חב"ד במקומותם בירושלים וצו"ט יהי' שייך אף לכל יושבי חברון ת"ו כמו לכולל חב"ד כן גם לבני כוללים אחרים ג"כ שווה בשווה. וכן אשר יקבלו בני כולל חב"ד בירושלים בעד תביעתם ממעות השר סיר משה מונטיפורי שכבר בא שלא קבלו חלקם עד כה וכן בצו"ט ת"ו יחולק ג"כ כנ"ל. וכן אולי יעשה איזה תקונים ע"י השר יחי' או משא"מ שיתקנו בפה עה"ק תיקון עולמות יתחשבו בני כוללות אחרים הנמצאים פה אתנו כמו כל אנשי כוללינו חב"ד.

יבכל הנ"ל קבלנו עלינו מו"מ [ממוני ומנהלי] כולל חב"ד ובני שאר הכוללות הח"מ ברצון נפשינו להתנהג כן תמיד בלי שום הערמה והעלמה, ובכל בא כסף הנ"ל מחוייבים להגיד איש לרעהו ולישב יחדיו על חשבון החלוקה.

יגוע"ד אמו"צ ח"ש [ועל דעת אמת וצדק חתמנו שמינו] יום א' 8 תמוז תרל"ה עה"ק חברון תובב"א.

ידנאום שמעון מנשה בלא"א נאום זישא מליסקא מו"ה משה זללה"ה ונאום יצחק מקארלין ונאום יהודה ליב סלאנים ונאום גדלי' צבי מווארשא ונאום לוי יצחק סלאנים ונאום שלמה (יוספא?) מחברון ת"ו ונאום שניאור זלמן ונאום אברהם שרגא בן ר' יעקב ז"ל פונדאמינסקי ונאום מיכל בן ברוך מסלנים שמעון הויזמאן מנחם בן ר' זישא הק' יהושע ליב ב"ר יוסף

טועל משפחת הויזמן יסופר לקמן. ובאשר לשאר החתומים:

טזר' יצחק מקארלין רשום במפקד תרל"ה שנולד בשנת תר"ה ועלה לאה"ק בשנת תר"י. ר' גדליה צבי מווארשא רשום במפקד תרכ"ו שנולד בת"ר ועלה בתרי"א והוא חתן ר' זלמן מנדלוביץ. ובמפקד תרל"ה - שנולד בתר"ה ועלה בתרט"ו.

יזר' מיכל (וואנזניק) מסלונים רשום במפקד תרל"ה שנולד בתקפ"ה ועלה בתר"ל. את שאר החתומים על ההסכם הנ"ל, מצד שאר הכוללות, לא הצלחתי לזהות במפקדים.

יחהתיישבות משפחות הויזמן והרשלר בחברון
בס' שלשה עולמות ח"ב ע' קכה מספר ח. המבורגר (ע"פ יערי):

יטבשנים המאוחרות התיישבו בחברון גם חסידים אחרים, וביניהם שני אחים הונגרים ממעריצי הרבי מסנדז, ר' ליב הויזמן ור' זוסיא הויזמן, הם ונשיהם ובניהם. מתחלה קשה היה להם להתפלג מן החב"דים, כי בני משפחת סלונים-רבלין לא הניחו שחסידי רביים אחרים ייסדו שם כתה חדשה, אולם אחר-כך כשנתגדלו הבנים והבנות ומשפחת הויזמן גדלה והתחתנו עם משפחות לא חב"דיות אחרות והולידו בנים ובנות, התפלגו מן החב"דים ויסדו להם "קהל אונגרית" עם בית-כנסת מיוחד, ונתפלגו יהודי חברון לשתי עדות, קהל חב"ד וקהל הונגרים - שלהם נספחו גם ליפקין וקלונסקי. אחר כך התישב בחברון ר' מאיר צבי הרשלר מירושלים, שהיה גם כן יהודי הונגרי, נשא אשה חברונית וקבע דירתו בחברון.

כאודותם כותב מ. ש. סלונים לא. יערי בי' אדר תשי"ב (ארכיון יערי):

כאשני אחים היו בחברון לא חבדיים ר' ליב ור' זוסיה הויזמן. הם היו חסידי קרלין. ר' ליב היתה מלאכתו סנדלרות - לא בזמני. בנו ר' שמעון הויזמן היה שנים רבות שותפו של ר' מאיר צבי הרשלר.. האח ר' זוסיה לא אזכר מה היתה עבודתו. בנו הוא ר' שמעון ב"ר זוסיה החסיד הקרליני. מלאכתו היתה פחחות, והיו קוראים לו בחברון "שמעון בלכר".

כבכאן וכאן לא נמסר תאריך ומקום בואם לחברון. ב. לנדוי כותב ב"כרם החסידות" (ניסן תשמ"ה ע' רכח) "בשנת תרכג בקירוב עלה לחברון ר' שמעון הויזמן יחד עם אביו ר' ליב ודודו ר' זישא". בס' "חברון" ע' 126:

כגר' אלכסנדר זישא נולד לאביו הר"ר שמעון בהונגריה, בשנת תקע"ח (1818). בש' תרכ"ה (1865) יצא עם אשתו בת-שבע ושלושת ילדיהם:

כדשמעון, מנחם-מאנעס וצבי-הרשל, לטריאסט ומשם באוניה ליפו. בטריאסט נפגש עם אחיו ר' אריה ליב, שנסע גם הוא עם בני ביתו לאר"י. כשעלה לארץ התיישב בחברון, בנה לו בית והתגורר שם עד יום מותו.

כהמכאן היה נראה ששני האחים ומשפחותיהם התיישבו בחברון בשנים תרכ"ה-ו.

כואמנם במפקד תרל"ה רשומים במפקד חברון ר' זישא ובניו, שנולד בשנת תקפ"ה ושעלו מליסקא בשנת תרכ"ח. הבן שמעון נולד בליסקא בשנת תר"י והבן צבי - בשנת תרי"ז.

כזגם בהסכם דלעיל, משנת תרל"ה, חתומים ר' זישא ובניו. ובאיסור על בתי הספר החדשים משנת תרל"ג (מעשה אבות ע' נח) חתומים אלכסנדר זושא מאונגארן; שמעון ב"ר אלכסנדר זושא מאונגארן; ארי' ליב מאונגארן.

כחמלבד משפחת הויזמן התיישבת בחברון יהודי הונגרי נוסף - ר' מאיר צבי הערשלער, שמובא לעיל מס' שלשה עולמות ש"נשא אשה חברונית וקבע דירתו בחברון". לא נתפרשו שם הפרטים, אבל באגרת שכתב מ. ש. סלונים לא. יערי בה' אדר תשי"ב (אוסף יערי) הוא כותב שהוא נשא את מרת שרה בתו של ר' יונה זאב וואלף מענדלזאהן. במפקד תרט"ו רשום שהיא בת חצי שנה ובמפקד תרל"ה רשום שגם הוא נולד בשנת תרט"ו, ועלה מאונגארן בשנת תרכ"ה. כבר היתה לו אז בת, וא"כ התיישב בחברון בין השנים תר"ל-תרל"ד. רמ"צ הערשלער זה אינו חתום בין אנשי שאר הכוללות בהסכם תרל"ה, כי הוא חתנו של אחד מאנשי חב"ד. אמנם בעת הד"ת שבין שני הכוללות בשנת תרמ"ז היה הוא המורשה מצד שאר הכוללות, וכשנוסד הועד הכללי היה הוא חבר הועד מטעם שאר הכוללות, כדלקמן.

כטיסוד הועד הכללי לעדת האשכנזים בחברון
כאמור לעיל באו בני כולל חב"ד עם בני שאר הכוללות שבעה"ק חברון להסכם, בשנת תרל"ה, שכל המעות הנכנסים לקופת כולל חב"ד לשם קהלת האשכנזים שבעה"ק חברון, יקבלו מהם גם בני שאר הכוללות שבעה"ק חברון שוה בשוה. מ"מ נשאר פיקוח הקופה בידי מנהלי כולל חב"ד שבעה"ק חברון בלבד. ששמה הרשמי היה כולל אשכנזים חב"ד שבעה"ק חברון, ולפעמים גם בלי הוספת המלה חב"ד.

לבין השנים תרל"ה-תרמ"ז התרבו אנשי שאר הכוללות בעה"ק חברון. וקבעו לעצמם גם הם קופה מיוחדת בשם "מקהלות האשכנזים בעה"ק חברון. נתהוו חילוקי דעות ופנו לבד"צ שבירושלים, בראשות הגאון ר' שמואל סלאנט, לדון ולפשר ביניהם. את הפסק שיצא מהבוררים בכ' תמוז [תרמ"ז] פרסמתי בקובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' סו ע' שיח, ויועתקו בזה עיקרי הדברים הקשורים ליסוד הועד הכללי:

לאבדבר הטו"ת ודו"ד אשר נפל בעה"ק חברון בין מעלת בני כולל חב"ד הי"ו היושבים בעה"ק חברון ת"ו ובין מעלת בני יתר הכוללים אשר נתיישבו שמה ויתאחדו למו בית תפלה. ומעלת ב' הצדדים הנ"ל שלחו מורשיהם ובכו"ה [ובכח והרשאה] כדת, מצד בני כולל חב"ד מעלת הרב וכו' מו"ה לוי יצחק סלאנים הי"ו הממונה מכולל הנ"ל, ומצד בני יתר הכוללות מעלת האברך ר' מאיר צבי הערשלער נ"י. וב' הצדדים הנ"ל בררו אותנו הח"מ בתורת זבל"א לדין ולפשר ביניהם, וקבלו עליהם לקיים את כל אשר יצא מאתנו עפ"י הסכמת מורינו הגאון הרש"ס [ה"ר שמואל סלאנט] נ"י, כמפורש יוצא בשטרי הבוררין הנכתב ונחתם ביניהם.

לבואחרי שמענו את כל טענותיהם לכל פרטיהם ואחרי התבוננות על כל הנ"ל בדעת ישרה לפי הצדק והיושר למען האמת והשלום הסכמנו אנחנו הברורין בהסכמת מורינו הגאון הרש"ס נ"י על אלו הפרטים:

לגא) בני כולל חב"ד הי"ו יבררו מתוך עדתם שני אנשים ישרים ונכבדים המרוצים לב' הצדדים ובני יתר הכוללות יבררו להם איש אחד ישר ונכבד המרוצה ג"כ לב' הצדדים (ואם יעבור שלשים יום ולא ישתוו בבחירת האנשים אז אנחנו נברר להם את ג' האנשים הנ"ל). החוט המשולש הזה יקרא בשם ועד מקהלות אשכנזים בעה"ק חברון ת"ו. המה יעמדו לפקח על כל דבר הנוגע לכלל ישוב אחינו האשכנזים בעיר הנ"ל. ויעשו להם חותם חרות עליו חותם מקהלות האשכנזים בעה"ק חברון ת"ו, ויבטלו את החותם שעשו למו בני יתר הכוללות, כן את החותם שעשו למו בני כולל חב"ד בשם מקהלת אשכנזים סתם. והחותם החדש הזה יחלק לב' חלקים אשר חלק האחד יהי' בידי הנבררים מכולל חב"ד חלק הב' בידי הנברר מבני יתר הכוללות, ולעת הצורך יחובר ויחתמו בו את מכתבי הקבלות, החתומים מידי הוועד הנ"ל למשלחי הנדבות לטובת כל יושבי עה"ק חברון.

לדב) כל כסף הק' אשר יבוא לעה"ק חברון לטובת כל היושבים שמה כעין כסף השר הצדיק משה ז"ל כסף מדינות איטליא, כסף העיר ווין, כסף השר נסים שמאמא מליוורנא, או הבא לפרקים מאיזה מקומן למעות חטים בעד עניי יושבי חברון ת"ו, כל מן כסף כזה יכנס ת"י הוועד ויחולק כמבואר הלאה. - אמנם כסף הבא בעד בני כולל חב"ד ממדינות רוסיי' וראסי ואמסטערדאם ואמעריקא אשר בני יתר הכוללים מקבלים כל איש חלקו מאת הכולל אשר הוא נקרא עליו זה אינו בכלל זה -..

לההמכתבים והאגרות אשר נכתבו מב' הצדדים כל א' בחותמו ולא שולח עדיין לקרית חוצות לא ישלחו - ואם כבר נשלחו איזה מכתבים ויגיע למו נדבות אז יכנסו הנדבות לידי הוועד אף שנשלחו ע"ש א' מהצדדים.

לוכל זה גמרנו אנחנו הח"מ בהסכמתינו ובהסכמת מורינו הגאון הרש"ס שליט"א המכריע, וכתבנו וחתמנו ב' נוסחות למסור לידי ב' הצדדים הנ"ל ביום כ' תמוז..

לזנאום זלמן חיים ריבלין ונאום יואל משה סאלאמאן כל האמור לעיל עשו הבוררים החתומים לעיל בהסכמתי וח"ש [וחתמתי שמי] יום הנ"ל שמואל סלאנט (מקום החותם)

לחאת הועד המשותף הזה ואת שלשת הנבחרים פירסמו ב"החבצלת" (ג' מ"ח תרמ"ח, ע' 17, ע"פ יערי):

לטלכל אחב"י אשר עיר קדשנו חברון.. יקר להם.. בעזר ה' שלום נאחדנו כולנו יחד בני חסידי כולל חב"ד הי"ו עם בני יתר הכוללות דאשכנזים היושבים בה, וכל הסכסוכים ודברי הריבות ספו תמו.. מעתה אך שלום ואחדות גמורה בינינו, ומאת כל הקהל יחד נבחרו.. שלשה אלה ה"ר ברוך מרדכי הלוי [גלויברמן], וה"ר בנימין ריבלין וה"ר מאיר צבי הערשלער.. מעתה ישלחו כסף נדבותיהם.. ועד קהלת האשכנזים בחברון.

מלאחר שתי שנים של קיום הדדי באו שעות קשות על הועד הזה, מאין מעות בקופה לא יכלו לשלם לרופא ולשאר הוצאות העיר. הרב"מ התפטר מהועד ושאר ראשי העדה פנו בבקשה לשנים הנשארים להמשיך במשרתם עד ר"ח אלול, שאז יהיו בחירות חדשות (החבצלת תר"נ ע' צח):

מאב"ה פעה"ק חברון ת"ו, בשלהי כסליו התר"ן כבוד הר' וכו' מו"ה בנימין ריבלין נ"י, והר' מאיר צבי הערשלער נ"י, מנהלי ועד הכללי מקהלות אשכנזים פעה"ק ת"ו

מבאחינו היקרים! מזה כמה חדשים, אשר נרפים אתם מעבודת הקודש, לסיבת כי הר"ר ברוך מרדכי הלוי נ"י, חפצו להסיר המשרה מעל שכמו, ומאז הנושאים במשרת עי"ק עיניהם כלות לבקש מנת חלקם מדי חודש, ואין להם שמוע, והרופאים, והשו"ב, ויתר שומרי משמרת הקהל צועקים ואינם נענים, ומאין יקבלו הפרס, וגם אפס רפואות מבית המרקחת, ורבה השערוריה בעיר לסיבת כי אין סמני מרפא הדרוש לחולי העיר רח"ל, כי ע"כ חוב קדוש מוטל עליכם לכלכל הוצאות הועד הכללי בכל הוצאותיו והכנסותיו כאשר עד עתה, ואם ירצה הררב"מ להתערב עמכם מה טוב, וגם אם ימאן, עליכם לבדכם מוטל לנהג הוצאות העיר והכנסותיה עד ר"ח אלול הבעל"ט, ואז אם ברצון יושבי עי"ק לעשות ברירה חדשה לאנשי הועד יעשו, ומה לכם תדכאו עניי העיר מבלי תועלת, בטחונינו וכו' ושכרם כפול מן השמים.

מגנאום שמעון מנשה חייקין נאום שאול יהודה ליב ב"מ אהרן הכהן זצ"ל רב דפה נאום שמואל גרשון הלוי נאום משה בנימין פאגעלאוויץ נאום שרגא מרדכי בר"מ לעוין נאום ש' זלמן בלאא"ד הרב מוהר"י זלל"ה מדע"ב נאום ניסן בא"א מ' יצחק נאום אפרים הלבן נאום חיים ב"ר אברהם נאום זלמן שו"ב ברח"ב ז"ל

מדשנים הנשארים בועד פירסמו את המכתב הזה בעתון, והוסיפו קריאת עזרה לצבור, שבו כותבים בין השאר (שם):

מהאל אחינו אנשי שלומינו היקרים ומתימרים בצדקותיהם להושיע עניי עירינו הקדושה, אנא הושיעו נא, כי נתרוקנה ונדלדלה קופת ועד של קהלות אשכנזים בעה"ק חברון ת"ו, המתנהג על ידינו והשתדלותינו אנחנו ראשי הועד החתומים מטה, ואין מוצא לכסף לשלם שכירות של משרתי הקהלה, והרופאים והשו"ב צועקים ואינם נענים.. אי לזאת חובתינו להשמיע בחוץ קולנו ולעורר לבב אחב"י להחיש עזרתם לתמוך בצדקתם את עמודי הועד לטובת כל מקהלותינו למען נוכל להחזיק מעמד חיות מקהלותינו הנחוצים למאד.. אלו דברי החותמים בשברון מתנים מצרת מקהלותינו האשכנזים אסירי התקוה לישועה קרובה בגשמי נדבות לצרכי עדת קהלינו המצפים לישועה ורוחה, אנחנו אלה ראשי ועד הכללי דמקהלות האשכנזים שבחברון, הבעה"ח בח' טבת תרנו"ן <3R> באמת ובצדקה

מולפ"ק בעה"ק חברון תוב"ב נאום בנימין ריבלין נאום הק' מאיר צבי הערשלער

מזלא נודע לנו מה היה בסופו של דבר, אמנם במכתב הועד הכללי מיום ה' תמוז תרנ"ח (לעיל פט"ו) חתומים: מרדכי דובער סלאנים; בנימין ריבלין; יעקב סלאנים; לוי אליעזר קלאנסקי. שנים הראשונים חתומים גם בשטר של הועד הזה משנת תרס"ג ומשנת תרס"ט (ארכיון שיל"א). באחרון נוספה גם חתימת "חיים אברהם פונדאמינסקי". הם חומים בתור: "גבאי ומנהלי הועד הכללי לעדת האשכנזים בעקות"ו". ובחותם הועד (בעיגול): זכות אבות לבנים תזכור, חותם וועד הכללי למקהלות אשכנזים בעה"ק חברון תו"ב.

מחצילום נייר המכתבים של הועד נמצא באותו ארכיון, עם מכתב מיום י"ד כסלו תרס"ד (שכנראה אינו קשור לועד זה), ונדפס בו (מלבד שם הועד הנ"ל) כתובתו של רב האשכנזי - שיל"א.

מטמינוי הועד הכללי האחרון שידוע לנו הוא מיום ט"ו כסלו עת"ר. בכתב המינוי, בחתימת 75 ראשי משפחות בחברון, לא נפרטו שמות הנבחרים, ומתחיל:

נכבוד אהובינו ידידינו מיקירי ונכבדי עדתינו ה"ה הרה"ח יראים ושלמים רצ"ו [רודפי צדקה וחסד] כו' שלשה מטיבי לכת אשר נבחרו ברוב דיעות למנהלי ועד הכללי דפעיקת"ו הי"ו את"ה תשמרם וכצנה רצון תעטרם כיר"א.