Chabad Library · Around Chassidus
History of Chabad in the Holy Land·
אפתיחה
לעיל פ"ה סופר על העברת חסידי חב"ד מטבריה לצפת בין השנים תק"ס-תקס"ה. שם היה עיקר מושבם עד שנת תקפ"א-ג, שאז הורה כ"ק אדמו"ר האמצעי לחסידיו להתיישב בחברון, כדלעיל פ"ו. עדיין היו אחדים מעדת חב"ד שהמשיכו לגור בצפת עד שנת תקצ"ט: ר' שמעי' גר בצפת עד שנת תקצ"ז, שאז נהרג שם ברעידת האדמה. גם ר' לפידות חלאוונא ובנו שלום אהרן רשומים בין הרוגי צפת ברעש תקצ"ז, כדלעיל שם. ר' ליב בעל היסורין עבר בסוף ימיו לצפת ושם נפטר בט"ו מ"ח תקצ"ז, כדלעיל פי"ג. ור' אורי אורנשטיין גר בצפת עד שנת תקצ"ט, שאז עבר משם לחברון, כדלעיל פ"ט. בפנקסי אגרות הפקוא"מ נמצאת אגרת הפקוא"מ אל ממוני כולל חב"ד בחברון מיום טו"ב אייר תקצ"ב, ובה כותבים על חלק אנשי חב"ד שבעה"ק צפת שצריכים לקבל ע"י כולל חב"ד שבעה"ק חברון. הם מזכירים במיוחד את ר' לפידות חלאוונא היושב בצפת, ומתפלאים על סיבת הגירתו מחברון לצפת "וכאשר שמענו הוא הי' העיקר בישוב חברון". אמנם באגרת כ"ה אד"ר תקצ"ד מתנצלים על הטעות שהיתה להם בזה, כי שני לפידות חלאוונא הם בעדת חב"ד באה"ק, האחד יושב בצפת והשני בטבריה. זה שבצפת כתבנו עליו לעיל שהיה בין הרוגי הרעש בצפת וזה שבחברון כתבנו עליו לעיל פי"ד שהיה חתנו של הרב לעדת חב"ד בחברון - ר' שמואל סגל מראהאטשוב. הוא רשום בחברון גם במפקדי תקצ"ט ותר"ט.
לעיל פ"ה סופר על העברת חסידי חב"ד מטבריה לצפת בין השנים תק"ס-תקס"ה. שם היה עיקר מושבם עד שנת תקפ"א-ג, שאז הורה כ"ק אדמו"ר האמצעי לחסידיו להתיישב בחברון, כדלעיל פ"ו. עדיין היו אחדים מעדת חב"ד שהמשיכו לגור בצפת עד שנת תקצ"ט: ר' שמעי' גר בצפת עד שנת תקצ"ז, שאז נהרג שם ברעידת האדמה. גם ר' לפידות חלאוונא ובנו שלום אהרן רשומים בין הרוגי צפת ברעש תקצ"ז, כדלעיל שם. ר' ליב בעל היסורין עבר בסוף ימיו לצפת ושם נפטר בט"ו מ"ח תקצ"ז, כדלעיל פי"ג. ור' אורי אורנשטיין גר בצפת עד שנת תקצ"ט, שאז עבר משם לחברון, כדלעיל פ"ט. בפנקסי אגרות הפקוא"מ נמצאת אגרת הפקוא"מ אל ממוני כולל חב"ד בחברון מיום טו"ב אייר תקצ"ב, ובה כותבים על חלק אנשי חב"ד שבעה"ק צפת שצריכים לקבל ע"י כולל חב"ד שבעה"ק חברון. הם מזכירים במיוחד את ר' לפידות חלאוונא היושב בצפת, ומתפלאים על סיבת הגירתו מחברון לצפת "וכאשר שמענו הוא הי' העיקר בישוב חברון". אמנם באגרת כ"ה אד"ר תקצ"ד מתנצלים על הטעות שהיתה להם בזה, כי שני לפידות חלאוונא הם בעדת חב"ד באה"ק, האחד יושב בצפת והשני בטבריה. זה שבצפת כתבנו עליו לעיל שהיה בין הרוגי הרעש בצפת וזה שבחברון כתבנו עליו לעיל פי"ד שהיה חתנו של הרב לעדת חב"ד בחברון - ר' שמואל סגל מראהאטשוב. הוא רשום בחברון גם במפקדי תקצ"ט ותר"ט.
בכל זאת עד שנת תקצ"ט. בין השנים ת"ר-תר"ל לא מצאתי לע"ע נזכרים חסידי חב"ד בצפת וטבריה.
גההתיישבות המחודשת - משנת תר"ל ואילך
לערך בשנת תר"ל התחדש הישוב החב"די בצפת. ראשוני המתיישבים מעדת חב"ד ומנהליה היו ר' ישראל דובער ב"ר אפרים יפה וחתנו ר' אשר יחזקאל הורוויץ.
לערך בשנת תר"ל התחדש הישוב החב"די בצפת. ראשוני המתיישבים מעדת חב"ד ומנהליה היו ר' ישראל דובער ב"ר אפרים יפה וחתנו ר' אשר יחזקאל הורוויץ.
דעל ר' אפרים יפה כבר סופר לעיל פי"ג, שהיה בין הממונים ב"כולל חב"ד" בחברון ונפטר בין השנים תר"ו-ט. במפקדי תר"ט; תרכ"ו רשומה אלמנתו חאסי' עם שלושה בניה, שהגדול שבהם הוא דוב ישראל [או ישראל דובער] שהיה בשנת תרט"ו בן 15.
הבמפקד תרכ"ו כבר רשום ר' ישראל בער יפה לעצמו, שנולד בשנת ת"ר באה"ק, עוסק בתורה, אשתו פרידא לאה, ולהם ארבעה ילדים, שהגדולה שבהן - עלקי, שנדון בה להלן.
ובס' "עדן ציון" לנכדו ר' ישעיה הורוויץ ע' קיד מספר, שמרת פרידא לאה הנ"ל היא "בת הרה"ח המפורסם בעה"ק צפת מוה"ר דוד יהודה ליב.. מיקירי ונכבדי העה"ק צפת"ו". ושם ע' קיג מספר שגם חתנו ר' ישראל דובער יפה הנ"ל היה גר בצפת. בודאי עבר לגור ליד חותנו בצפת אחרי שנת תרכ"ו; שאז רשום במפקד חברון כנ"ל. נודע לנו מכאן שלערך בשנת תר"ל עבר אחד מראשוני עדת חב"ד מחברון לצפת, והוא ממייסדי הישוב החב"די המחודש בצפת.
זלערך באותה שעה עלתה לצפת גם מרת בילא, בת אחותו [מאביו] של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק". בעלה היה ר' ישעיה הלוי הורוויץ מגדולי חסידי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" בביעשינקוביץ. אחר פטירת בעלה בשנת תרכ"ד, כשנשארה מרת בילא אלמנה עם חמשה יתומים קטנים, חזרה לבית דודה כ"ק אדמו"ר הצמח צדק" והיו איזה זמן אצלו. כ"ק אדמו"ר הצמח צדק התכתב בזה עם דודה הרה"ק ר' אהרן מקרלין ועם הרה"ק ר' אהרן מטשרנוביל וכולם ביחד קיבלו על עצמם להחזיק את ישיבתה באה"ק. אז עלתה עם חמשת בניה היתומים והתיישבה בעה"ק צפת, כמסופר בעדן ציון ע' קי.
חשתי המשפחות החב"דיות האלו נהיו לאחת, כאשר ר' ישראל דובער יפה הנ"ל לקח את ר' אשר יחזקאל הורוויץ בן מרת בילא הנ"ל, לחתן לבתו עלקא הנ"ל.
טר' אשר יחזקאל נולד לפני שנת תר"כ (שם ע' קט), עלה עם אמו בין השנים תרכ"ה-תר"ל ונשא את מרת עלקא בת ר' ישראל דובער יפה בין השנים תר"ל-תרל"ה.
יחותנו לקחו אליו להחזיקו על שלחנו כמה שנים, אמנם הוא נפטר ממחלת הדבר בז"ך תשרי תרל"ו (שם ע' קיא) וכך נשאר ר' אשר יחזקאל כראש המשפחה הכבודה הזאת ואף העומד בראש עדת חב"ד שהתחילו בשעה זו להתיישב בצפת.
יאבפנקס חשבונות חלוקת "כולל חב"ד" בעה"ק צפת וטבריה מהשנים תרמ"ח-תרנ"ג רשום שבכל חודש חילקו לכ-38 נפשות בצפת ולכ-22 נפשות בטבריה.
יבבצפת רשומים כל חודש כ-15 ראשי משפחה, ובהם ר' אשר בן ביילע [הורוויץ], בני ביילע [שנפטרה ביום ד' תמוז תרמ"ז], ואלמנת ר"ב יפה. בטבריה רשומים בכל חודש כ-10 ראשי משפחה.
יגבפנקס אגרות "כולל חב"ד תרס"ג-ח כותבים לגבאי הכולל בחו"ל על חשבון חלוקת מעות חטים בניסן תרס"ז: "הנתחלק לעה"ק צפת ת"ו ע"י ה"ר אשר יחזקאל הורוויץ ע"פ הרשימה.. הנתחלק לעה"ק טברי' ת"ו ע"י ה"ר שלום שכנא הורוויץ" [אחיו של ר' אשר יחזקאל הנ"ל, חתן ר' אלטר יוסף מטבריה]. למדנו מכאן שר' אשר יחזקאל היה הממונה על חלוקת כולל חב"ד בעיה"ק צפת ואחיו ר' שלום שכנא היה הממונה בעה"ק טבריה.
ידר' אשר יחזקאל זה אף ניסה לפתוח ישיבה חב"דית בצפת, אך לא עלתה בידו.
טורצונו זה נזכר באגרת שכתב ר' ליב מנוחין אל ממוני כולל חב"ד בחו"ל בט"ו סיון תרס"ד (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג-ח):
טזשמעתי אשר בצפת ר' אשר יחי' חושב מחשבות כו' ע"ד ישיבות בצפת ובנו יהי' הראש ישי', לפענ"ד אין כדאי מעות כוללינו כו'.
יזבנו הנ"ל הוא ר' ישעי' הלוי הורוויץ, שנולד בשנת תרמ"ג, כיהן כרבה של עדת חב"ד בצפת משנת תרס"ט עד שנת תרפ"ד, שאז עבר לארה"ב (ראה מגדל עז ע' רמד ולקמן בסמוך).
יחידיעותינו על סדר קהלת חב"ד בצפת של אותן הימים מצומצמות ביותר, אך הגיעה לידינו אגרת אחת אודות מצב ביהכ"נ חב"ד בצפת בשנת תרס"ח. זוהי אגרת שכתבו מו"מ כולל חב"ד בירושלים למנהלי הכולל בחו"ל בכ"ה אלול תרס"ח (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג-ח):
יטקבלנו מכתב מאנ"ש בצפת, אשר הבהמד"ר שלהם נתבקע. מטעם הממשלה הוכרחו לתקן ועלה להם עשרים נאפליון הוצאות. והנה בהסכם ירושלים וחברון קבלו 10 נאפ' ומבקשים עוד 10 כי עניים הם ואין בכחם לסבול עול ההוצאה, ע"כ ירשמו בהרשי' את העשרה נאפ' שקבלו מאתנו, וע"ד בקשתם עוד 10 כדעתם יעשו.
כבהמ"ד הזה של חב"ד היה קיים עוד מימי הישוב החב"די בצפת לפני שנת תקפ"ג, והוא נזכר גם בפנקס כולל חב"ד בירושלים משנת תרל"ג, שנתנו סכום מעות "על במה"ד צפת ת"ו". באותה שנה התחיל להתפתח מחדש הישוב החב"די בצפת, ועל כן ניתן מקופת כולל חב"ד סכום מעות להוצאות בהמ"ד הזה.
כאבכ"ד אלול תר"פ נפטר ר' אשר יחזקאל הנ"ל, והנהגת קופת כולל חב"ד עברה גם היא לבנו הרב ישעיה הנ"ל. בפנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרפ"א-ח רשומה רשימת מקבלי החלוקה בצפת וטבריה. בצפת רשומים 10 ראשי משפחה והראשון שבהם הוא "הרב ר"י הורוויץ". בסוף הרשימה רשום "להוצאות ביהמ"ד". בטבריה רשומים 12 ראשי משפחה והראשון שבהם הוא "ה"ר שלום שכנא הורוויץ" הנ"ל.
כבעד"ז עד אמצע חורף תרפ"ד שאז מפסיק להופיע ר' ישעיה הורוויץ ברשימת צפת. שוב רשומים בצפת 10 ראשי משפחה ובטבריה 11 ראשי משפחה, וכעין זה, בלי שינויים מהותיים עד שנת תרפ"ח. בתחלת שנת תרפ"ח רשומים בצפת 9 ראשי משפחה ובטבריה 10 ראשי משפחה. בד"כ רשומים אצל צפת גם הוצאות ביהמ"ד.