History of Chabad in the Holy Land·Chapter 33. The Chabad Settlement in Tel Aviv-Jaffaתולדות חב״ד בארץ הקודש·פרק לג. הישוב החב"די בתל-אביב יפו

אפתיחה
ראשיתו של הישוב החב"די, ובמדה מסוימת גם של הישוב האשכנזי ביפו, היתה בהגירת ר' חיים שמואל שמערלינג מחברון ליפו, בשנת תרכ"ו. על ידו נוסדו המפעלים הצבוריים של עדת האשכנזים. הוא חי בה קרוב לשלושים שנים - עד לפטירתו שם ביום ב' אדר תרנ"ד (חוברת חיים ש. שמרלינג, תדהר, ת"א תש"ו.

בתולדות משפחת הרב מלאדי ע' 76).

גמשנה לשנה הלכה עדת חב"ד ביפו וגדלה. ברשימת חלוקת כולל חב"ד מיום י"א תשרי תרס"ג רשומים רק 15 ראשי משפחה וברשימת חלוקת ניסן-אייר תרפ"ד רשומים כבר 65 ראשי משפחה. בשנת תר"ס הביאו אנ"ש שביפו לעצמם רב מיוחד, כדלקמן, ובשנת תרס"ג בנו להם ביהכ"נ מיוחד לעדת חסידי חב"ד שביפו. בכ"ד אייר תרס"ג מודיעים על כך ראשי כולל חב"ד (פנקס כו"ח תרס"ג) "ביפו בונים אנ"ש בהמד"ר וכבר נגמר עד הכיפה ועד בכלל, וחסר עוד תקונים".

דתקופה חדשה החחילה להתיישבות החב"דית בעיר תל-אביב יפו, בשנים תרצ"ה-ז, כאשר עשרות משפחות מחב"ד ניצלו מרוסיה והגיעו לארה"ק, שם התיישבו רובם בתל-אביב, ארגנו את עצמם ואף יסדו ישיבה - כדלקמן פרק שלאח"ז. מעתה ואילך היתה תל-אביב מרכז הישוב החב"די ליוצאי רוסיה שבארה"ק, לעומת המרכז שבירושלים - לותיקי חב"ד שבארה"ק. לעומת המוסד "כולל חב"ד" שמרכזו בעה"ק ירושלים, יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את "אגודת חב"ד שבארה"ק", שמרכזו בעיר תל-אביב, כדלקמן פמ"ג.

המינוי ה"ר שניאור זלמן סלונים לרב
ב"תולדות משפחת הרב מלאדי" ע' 94 כותב עליו:

ובשנת תר"ס פקד עליו הגאון הרש"ז מלובלין [בעל ה"תורת חסד"] זצ"ל לחסל את עסקיו בחברון ולקבל את כתר הרבנות של חסידי חב"ד ביפו.

זנאלץ היה להכנע לפקודת הגאון מלובלין, עבר ליפו ונתמנה שם רב לחסידי חב"ד.

חעבודתו הראשונה ביפו היתה לבנות מקוה כשרה לנשים בשכונת נוה-שלום, כי עד אז היו זקוקים למקוה שנמצאה רחוק מהישוב היהודי ביפו העתיקה במעמקי האדמה ודבר זה היה כרוך בסכנות. הוא ארגן את השחיטה. בנה בית כנסת לחסידי חב"ד בשכונת נוה-שלום. היה חוזר דא"ח בכל שב"ק לפני חסידי חב"ד. היה חבר למשרד הרבנות הראשית בת"א עד יומו האחרון. שמש ברבנות ביפו-ת"א ל"ז שנה.

טליפו הגיע הרש"ז סלונים ביום ד' י"ג כסלו. ידיעה על כך הופיעה בעתון ה"צבי" בט"ו כסלו:

יברביעי שבוע זה הובא הנה הרב [החדש] החו"ב רבי שניאור זלמן ה"י סלונים [מחברון] ליפו. סבת הבאת רב שני [..] הוא, מביאיו הם החסידים גם [..] ובעלי בתים חשובים רבים [..].

יאעל מסיבת קבלת הפנים מסופר שם כט כסלו:

יבאחרי קבלת פנים אשר נעשה לכ' הרב ר' שניאור זלמן סלאנים התאספו ביום ש"ק רבים מראשי ונכבדי עירינו יפו גם ראשי האגודות "בני ברית" "אחוה" "בני ישראל" לחלוק לו כבוד וכלנו השתעשענו כל היום לרבות הלילה עד אור הבוקר ונפרדנו איש מאחיו כלנו מלא תקוה כי עשה נעשה ונצליח לטובת עירנו הדורשת תיקונים הרבה, וברוך שהחינו לרב חדש ביפו.

יגכאמור לעיל התקבל הרש"ז סלונים לרב עדת החסידים ביפו ע"פ פקודת הגאון רש"ז מלובלין בעל ה"תורת חסד". היו אנשים שפקפקו בפקודה זו. ר' יצחק שמרלינג משיב על דבריהם באותו עתון ביום כ"ג אד"ר:

ידמכתב גלוי לכבוד עורך "הצבי" שלום

טוהיות שראיתי ושמעתי שאנשים אחדים מפקפקים בדבר ביאת כבוד הרה"ח מו"ה שניאור זלמן סלונים שליט"א ליפו בהסכם אדמו"ר הגאון הגדול מוהרש"ז מלובלין שליט"א, ע"כ הנני מודיע גלוי לכל שאנכי בעצמי דברתי עם אדמו"ר הנז', ומפי קדשו שמעתי, שהוא בחר בהרה"ג החסיד ר' שניאור שליט"א, ובחפצו ובהסכמתו נסע לשמש בכתר הרבנות ביפו...

טזיצחק שמרלינג

יזכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הרבה לעודדו על קבלת הרבנות הזאת. הוא כותב על כך לאביו ר' מדרכי דובער סלונים ביום ג' מנ"א תר"ס (אג"ק שלו ח"א אגרת קא):

יחידעתי אשר במשך הזה שבעה נפשו מצער ועגמ"נ מעניני יפו, אמנם באשר הענין מצ"ע צריך להיות כן ואחרי שהרה"ג שר התורה שליט"א מסכים ע"ז והוא צווה עליו להיות רב ביפו, צריכים לבטוח בהשי"ת אשר ידם תהי' על העליונה בעזה"י ובנו הר"ש יעשה חיל בעזה"י.

יטכבר סופר לעיל פ"ל, שבשנת תר"ס השתדל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לפתוח ישיבה חב"דית בירושלים. הוא רצה למנות עליה את הרש"ז סלונים, אך נמנע מכך מחחשו למצב העיר יפו, שהרש"ז השקיע בה כ"כ מרץ במשך שלוש השנים האלו. הוא כותב על כך אל שיל"א ביום כ"ב אייר תרס"ג (שם אגרת קכה):

כאיך נעזוב את יפו אחרי ריבוי המלחמות וריבוי הכחות אשר הניח עליו ותיקן בה תקונים העיקרי' ונחוצים ביותר והכל בכחות גדולים ביותר, וכאשר יסע משם בלי ספק שיתבטל הכל ח"ו.

כאבזה חכך כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע במשך הקיץ, ולבסוף נטה להעדיף את הישיבה בירושלים על פני הרבנות ביפו. הוא כותב על כך במכתב כללי לאנ"ש ביום י"ד אלול תרס"ג (שם ח"ג אגרת תתכט):

כבבישיבות עה"ק ירושלים ת"ו יהי' המשגיח על לימוד הנגלה ועל לימוד דא"ח ש"ב ידי"נ הרה"ח המפורסם מוהר"ר שניאור סלאנים נ"י

כגאמנם מסיבות לא ידועות לא בא הדבר לפועל (ראה שם אגרת תתכט*). בב' אדר [תרס"ד] כותב על כך הרש"ז סלונים אל שיל"א (ארכיון שיל"א):

כדמתחילה כאשר קבלתי מכתבך הראשון חשבתי כי בוודאי אתישב בירוש' אחרי כי כן החליט אדמו"ר שליט"א, אך אתה הזהרתני כי כל עוד אשר לא אקבל מכתב מפורש מאדמו"ר לא אזוז ממקומי.. ביאתי ליפו,ידוע לי היטב כמה הי' נחוצה ביאתי וכי לא נגעתי בשום איש וכמה סבלתי.. אם עתה יבוא איזה רב לעדת החסידים לא יהי' לפניו שום מחלוקת כבר הדרך סלולה.. ידעתי כי הוטל גורלי להשאר עוד הפעם ביפו.

כהובי"ח אייר תרס"ד כותב לו שוב (ארכיון שיל"א):

כוכתבת לי שהוחלט אצל אדמו"ר שאקבע דירתי בירוש', ובכ"ז כתבת לי שלא אזוז ממקומי עד אשר אקבל ידיעה ברורה כו'. והנה עד עתה לא הגיעני שום ידיעה.

כזהוא אמנם נשאר לכהן ברבנות יפו. בשנת תער"ב, אחרי שנוסדה בחברון הישיבה "תורת אמת", רצה הרש"ז לעזוב את עול הרבנות ביפו ולחזור לעה"ק חברון. כ"ק אדמו"ר משיב לו בכ"ב אלול (אג"ק שלו ח"ב אגרת שדמ):

כחומש"כ בדבר קביעת דירתו בחברון ת"ו.. איך יעזוב את יפו אשר הרבה עמל ויגיעה הניח עד אשר הגיע להמצב הנוכחי.

כטכך נשאר לכהן ברבנות יפו במשך 37 שנים עד לפטירתו בי"א תמוז תרצ"ו.