Chabad Library · Around Chassidus
History of Chabad in the Holy Land·
אפתיחה
שתי תקופות לישיבת חב"ד בתל-אביב-יפו, הראשונה - בין השנים תרפ"ד-ט כסניף לישיבת תורת אמת שבירושלים והשניה - בין השנים תרח"צ-תשי"א; בתחלה רק לצעירים בשם "חדר בני-תמימים" ו"ישיבת אחי-תמימים" ולבסוף אף עם מחלקה למבוגרים בשם "ישיבת תומכי תמימים".
שתי תקופות לישיבת חב"ד בתל-אביב-יפו, הראשונה - בין השנים תרפ"ד-ט כסניף לישיבת תורת אמת שבירושלים והשניה - בין השנים תרח"צ-תשי"א; בתחלה רק לצעירים בשם "חדר בני-תמימים" ו"ישיבת אחי-תמימים" ולבסוף אף עם מחלקה למבוגרים בשם "ישיבת תומכי תמימים".
במעטות הן ידיעותינו על התקופה הראשונה. מסתבר שלא היה זה אלא חדר, ולא ישיבה. גם שמות המלמדים לא ידועים לנו. על יסודו בחורף תרפ"ד אנו קוראים באגרת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (ח"א אגרת קלג) מר"ח מ"ח תרפ"ד, אל ה"ר שלמה זלמן הבלין, מנהלה הכללי של הישיבה "תורה אמת" בירושלים:
גקבלתי מכתבו ע"ד בקשת אנ"ש שי' מעיר יפו ת"ו כי ישימו לב אל מצבם הרוחני. הדברים כנים ואמתים ובעזרתו ית' צריכים לסדר שם ככל האפשרי, הן ע"ד חדר לנערים, וכן ע"ד ישיבה, והנני מבקשו לשים לבו לזה, איך לסדר זאת בעזרתו ית', באופן היותר נעלה, ותהי' נקראת ע"ש הישיבה "תורת אמת" ותחת השגחתה, והנני מסגיר בזה מכתבי אליהם בענין זה.
ד"מכתבי אליהם" הנזכר לא הגיע לידינו. עיקר התמיכה למוסד זה באה ע"י ה"ר דוד פאטאש, מנכבדי הישוב החרדי בתל-אביב, שעלה מרוסיה בשנה שלפנ"ז (תרפ"ג) והתיישב בתל-אביב. הוא התכתב עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע הכותב לו בג' טבת תרפ"ד (אג"ק ח"א אגרת קסב):
המאז התראינו בקיץ תרפ"ב קבלתי ממנו מכתב אחד ע"ד הכולל חב"ד יצ"ו, אשר במועדו עניתי עליו ומאז לא שמעתי ממנו דבר, עד כי קבלתי מכתב ידידי הררש"ז שי' האוולין, מנהל ישיבת תורה אמת יצ"ו בירושלים תובב"א, שראה את כבוד ידידי ות"ל שלום לו.
וזה לא כבר קבלתי מכתב מעיר יפו א"י מבארים גודל החורבן ר"ל אשר בעירם ומתחננים ומבקשים לסדר אצלם תלמוד תורה וישיבה כראוי. ובאתי בכתובים אודות זה עם ידידינו הרש"ז שי' הנ"ל, אבל כמובן הדבר אשר המוסד תורת אמת יצ"ו אין בכחו ויכולתו לע"ע לעשות סניף בעיר יפו מהעדר האמצעים הדרושים לזה, ובהיות כי כבוד ידידי שי' דר כעת בעיר הזאת הנה בטח יודע הוא את המצב באשר הוא, וכאשר ידעתי גודל התמסרותו אל התורה והמצוה, והתעסקותו הנכונה לטובת לומדי תורה, אך למותר הוא לעוררו בזה, כי בעצמו יעשה בעזרתו ית' ככל אשר יוכל לטובת התייסדות תלמוד תורה וישיבת חכמים יחיו, אמנם לגודל הפלאת מעלת רוממות ענין כזה לא אוכל להתאפק מלבוא בכתובים ולדבר בזה כפי דרישת הענין, והאל הטוב הוא יזכינו לראות בטוב אחינו בית ישראל בגו"ר.
זבאותו קיץ אמנם נפתח הסניף ביפו. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מזכיר זאת באגרת קריאה לעזרה לישיבת תורת אמת (אג"ק שלו ח"א אגרת רלה), שכתב ביום ב' אלול תרפ"ד: "בעזרתו ית' באפשר הדבר להרחיב חוג פעולת המוסד בעוד כמה עיירות, וכבר נוסדה מערכה בעיר יפו ת"ו, רק חסר האמצעים הדרושים לזה".
חובאגרת נוספת שכותב ביום כ"ד סיון תרפ"ה אל הנהלת ישיבת תורה אמת, מוסיף בפניה שבראשה (שם אגרת רסח), והפעם בהוספת שמה של העיר החדשה תל-אביב, "והמלמדים הנכבדים, המורים בהחדרים סניף ישיבת תורת אמת אשר ביפו תל אביב ת"ו".
טלא נמסרו כאן שמות המלמדים והמנהלים של החדר הזה, אך בס' המשפיע ע' שכג נדפסה תמונת 57 תלמידיו ובראשם המלמדים המנהלים והמתעסקים בביסוסו.
יבמרכז יושב המנהל הכללי של ישיבת תורה אמת ה"ר שלמה זלמן הבלין, ולידו יושבים ה"ר יעקב מלכוב, ה"ר דוד פאטאש הנ"ל וה"ר זלמן אהרן מענעוויץ [שמו הראשון לא ניתן שם והעתקתיו מרשימת מקבלי חלוקת "כולל חב"ד" ביפו]. בשורה העליונה עומדים, כנראה, שני המלמדים, שלא נמסר שם שמם; אחד מהם נזכר בס' הנ"ל ע' קב "ר' שמואל אידלזק".
יאעוד מסופר על הת"ת באגרת שכתב הרש"ז הבלין אל הרי"ל הורוויץ ביום ט"ו אלול תרפ"ד (ארכיון הורוויץ שבספריית כ"ק אדמו"ר שליט"א):
יבפקודת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א על יסוד הת"ת ביפו, אשר אנ"ש דעה"ק יפו התחננו לפניו לרחם עליהם וליסד בעד ילדיהם איזו חדרים, הוכרחתי למלאות. וכהיום יותר ממאה תלמידים לומדים בתוכה, מפאתי המון ילדי המהגרים שאין להם מקום לתורה בלתי הת"ת שלנו.
יגעם התרחבות החדר הוזקקו לבנין מיוחד עבורו. על קשיי קבלת רשיון הבניה מודיע ר' יעקב מלכוב הנ"ל, מראשי המתעסקים בהקמתו של החדר, בעתון קול ישראל (ירושלים, ו' טבת תרפ"ה. נזכר במפתח לס' המשפיע סי' קנא):
ידכידוע פתח האדמו"ר מלובוויץ על ידי המנהל הר' ר' זלמן הוולין ישיבה בעה"ק ירושלים בשם תורת אמת, ועל ידי השתדלות המנהל הזה צוה האדמו"ר לפתוח גם בעה"ק יפו ת"ת בשם תורת אמת, סניף להישיבה הנ"ל.
טוכמובן לומדים בהתלמוד תורה תורת אמת מהתחלת עברי עד גפ"ת על פי סדר הישן, והיא היחידה בזה ביפו. נקל להבין שהיא כקוץ בעיני האפטרופסים שלנו. נדיב אחד הרים תרומה הגונה לבנין בית לתלמוד תורה תורת אמת. הלכנו כנהוג לבקש רשיון מאדוני עירית תל אביב. לא נעלם מכל שממפעל צבורי אינם מבקשים כסף בעד הרשיון בכל העוןם כלו, ואפילו אצל הזרים באמריקא ובכלל בעולם המודרני שהמהגרים נמצאים שם בשפע רב, אם יבאו הגרמנים או האטלקים לבקש רשיון לבנות בתי ספר לא יציעו להם שאלות על השפה, ולא יכבידו עליהם בשום דבר, אבל כאן מצא בעל חוב מקום לגבות.. והנה לפניך תנאים קודם למעשה, חתמו על הניר, שתלמדו רק בעברית ושתהיו תחת השגחתנו אז נתקן לכם, ואם לאו, אז שלמו במחילה מכבודכם ארבעים לר"מ כסף עובר לסוחר בעד הרשיון.
טזכמובן קימנו הפעם ונגשיך צדקה, ובלבד שלא לכפוף הראש חו"ש לפני אלה הרומסים את כל הכתוב בשפה הזאת ברגל גאוה, והם התובעים את עלבונה. צחוק רבותי, אבל צחוק מכאיב לב שאין דגמתו בתבל.
יזפרטים נוספים על הקשיים האלו מספר הרש"ז שי' הבלין (הנכד) בס' המשפיע ע' קב:
יחהיה זה ה"ת"ת" הראשון שנוסד בעיר החדשה הזו. מוסד זה נתקל בהתנגדות ובקשיים מכיוון עירית תל-אביב וראשה מר דיזנגוף. אנשי העיריה לא ראו בעין יפה הקמתו של מוסד חינוך חרדי בנוסח הישן, מה עוד ששפת הלימוד בו היתה בשפת אידיש. בדין ודברים שהיה בענין, הופנה הרז"ה ע"י אנשי העיריה להכרעתו של אחד העם, וכאשר יאמר כן יעשו. כמובן שקבע שאין לעודד ולתמוך בו כל עוד לא יחליפו את שפת הלימוד. וכך נמנעה ממנו תמיכה ועזרה.
יטבשבועון "כפר חב"ד" (גליון 307 ע' 36), מספר ה"ר שלום דובער שי' קיובמן בשם הגז"ש ע"ה דווארקין, שבסופו של דבר קיבלו את הסכמתו של אחד העם. אך ע"פ האמור בעתון קול ישראל הנ"ל, נראה לאשר את הגירסה שב"המשפיע". בשנה שלאח"ז נפתח סניף נוסף בראשון לציון. את שני הסניפים מזכיר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באגרת שכתב אל המנהל הרש"ז הבלין ביום ב' שבט תרפ"ו (אג"ק שלו ח"א אגרת רפב*): "הייתי חפץ לקבל ידיעות יותר מפורטות מתל אביב וראשון לציון".
כעל מצב החדר בשנת תרפ"ז למדים אנו מתוך אגרת נוספת שכתב ביום ג' אד"ש תרפ"ז אל ה"ר משה ישראל ומוהר"א, שלע"ע לא הצלחתי לזהותם (שם אגרת שכ):
כאמכתבו המדבר אדות התלמוד תורה אשר נחשבת כסניף מוסד ישיבת תורת אמת יצ"ו ועל אדות מצב שארי בתי לימוד, קראתי פעם ושתים, ומה מאד נצטערתי על אשר נתמעטה מאשר היתה לפנים ואשר עיקר הסבה היא אך ורק מפני חסרון אמצעים.. ואתענג במאד על אשר כבוד ידידו ומכירו הנכבד אי"א ר' אורי שיחי' לקח על עצמו בעזרתו ית' לעמוד בראש ענין התייסדות החדרים האלו במקום מגורם זה אשר בטח יעזרם השי"ת בגו"ר.
כבאמנם בגוף ועצם העבודה בזה לדעתי הי' טוב יותר אשר תהי' כמו בתחלה סניף מהישיבה תורת אמת יצ"ו אשר כן הי' דעתי אשר המוסד תו"א יצ"ו הי' צריך לעשות סניפים בכל עיר ומושב מאחב"י ד' עליהם יחי' באה"ק ת"ו.. והנני בזה למלאות את ידי ידידי וחברו לטובה ר' אורי שי' אשר יעשו על דבר הקמת סניף ישיבת תו"א יצ"ו בעיר תל אביב והם יהיו באי כח ההנהלה של המוסד תו"א יצ"ו בהנהגת הסניף ככל אשר יורו אותם הנהלה הראשית דישיבת תורת אמת יצ"ו הכללית.
כגההזכרה האחרונה שהגיע לידינו מהחדר הזה היא באגרת שכתב המנהל הרש"ז הבלין מארה"ב, אל בנו הרח"ה ביום ט"ו סיון תרפ"ט בירושלים (המשפיע ע' קב): תקרא לר' יעקב מלכיו [-שהיה ממנהלי החדר כנ"ל] ותראה לו את המכתב שלי שעשינו הסכמה עם אחיו שיח' והוא יכול להיות בהגביות שלו, וכמו"כ בעניני בהכ"נ, אך עצם ענין הת"ת וסדרי החצר והבתים יהי' תחת שלום שיח' [הבלין, בנו של הרש"ז].
כדב"החצר והבתים" כוונתו, כנראה, לבנין שנרכש בינתיים עבור החדר, עליו מסופר ברשימה שנכתבה בשנת תשט"ו, כנראה ע"י ה"ר אליעזר קרסיק מתל אביב:
כההבית בתל אביב ברחוב [הים, שהוחלף שמו לאח"ז לרחוב] הרב קוק 16 שתרם נדבן ידוע מר פרידמן, [שמפני קשיי ההרשמה על שם הישיבה] נרשם על שם הרש"ז הבלין בטאבו [משרד ממשלתי לרישום ספרי האחוזה]. הנה בבוא אדמו"ר אז לארצה"ב קרא את הרש"ז הבלין וביקש ממנו שיתן בכתב ובאישור על ידי עדים שכל הרכוש הוא שייך להישיבה ובבואו לארץ ישראל יעביר את זה בהקדם על שם אדמו"ר.
כובאותה שעה היה ה"ר אליהו נחום שי' שקליאר המלמד בחדר הזה (ראה "כפר חב"ד" גליון 307 ע' 36). בשנה שלאחריה נסע לארה"ב ושם נשאר. מאחרי תקופה זו אין אנו שומעים על החדר. אולי נסגר בסמיכות לזה. בכל אוופן ברור, שבשנת תרצ"ה לא היה החדר קיים, ואת הבנין ניסה הרש"ז הבלין להשכיר. בארכיון ספריית ירושלים מס' 1203 יש מכתב שכתב בקשר לזה את הבד"צ בכ' מנ"א תרצ"ה:
כזלרגלי המצב המר והאיום שבו נמצאת עכשו בצוק עתים האלה ישיבתנו הקדושה ישיבת תורת אמת פעה"ק ת"ו, שמפאת התמעטות הכנסותיה מרחפת על קיומה סכנת כליון חו"ש באין לנו להחזיק מעמד במצוקה כה רבה וכה נורא, ובכדי שיהא לנו האפשרות להמשיך את קיום הישיבה שלא תיהרס לגמרי עד היסוד ח"ו, החלטנו להשכיר את הבית שבתל אביב רחוב הים מספר 16 הרשום בטאבו על שמי ושייך להישיבה, והכספים שנקבל משכירות חדרי הבית הנז' נוציא לצרכי הישיבה כלכלתה והנהגתה.
כחוהנני לבקש את כ"ג [כבוד גאונם] שתואילו נא לתת לנו כתב המאשר לנו מעשה זה, להשכיר את הבית הנז' לשם חיזוק וקיום ישיבתנו הקדושה פעה"ק ת"ו. ומה' תהא משכורתכם שלמה להתברך בכל הטוב ונזכה לראות בהרמת קרן תוה"ק במהרה בקרוב אמן.
כטנאם ש' זלמן האוולין הר"מ ומנהל
לנראין הדברים שהשכרה זו לא באה לפועל ובסמיכות זמן לאח"ז הוקדש הבנין לביהכ"נ חב"ד - כדלקמן.
לאיסוד ישיבת "אחי תמימים"
על יסוד הישיבה מסופר ברשימת ה"ר אליעזר קרסיק הנ"ל:
על יסוד הישיבה מסופר ברשימת ה"ר אליעזר קרסיק הנ"ל:
לבבשנת תרצ"ה-צ"ו באו מרוסיא מספר אברכים מחסידי חב"ד בעלי שם ובעלי נסיון במסירת נפש בפועל ובתוכם הרש"ד זיסלין הר"א קרסיק ר"מ גורארי' ר"פ אלטהויז רח"י רוזנלום ר"ר כהן הר"ש ברוק הרב א.
לגיודסין הר"ש זלמנוב ועוד.. [והתיישבו בתל-אביב].
לדהתחילו לחשוב איך ליסד ישיבה בשם תומכי תמימים בא"י, והוטל הדבר על הרב קרסיק שהוא מומחה בזה וגם רצונו עז בזה.. התחיל לארגן הישיבה עוד בשנת תרצ"ו בביהכ"נ השכור של חב"ד אז ברחוב מנטיפיורי 36, ובשנת תרצ"ח, כשקבלו אז צו מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ זי"ע לצאת אל המרחב ולפרסם הישיבה, הוצרכו אז למצוא מקום מתאים לישיבה.
להוהנה היות שברחוב הרב קוק 16 בתל אביב נמצא בנין של ישיבת תורת אמת ששימש אז רק למקום תפלה, הוחלט לבקש רשות מכ"ק אדמו"ר לפתוח שם הישיבה החב"דית בשם ישיבת תומכי תמימים.. נתן צו שהבנין יומסר לישיבת תומכי תמימים הנפתחת בתל אביב.. ההצלחה של הישיבה החב"דית החדשה היתה למעלה מן המשוער, נתגדלה בכמותה ואיכותה מזמן לזמן עד שנתפרסמו על ידה פעולות המעשיות של חב"ד.
לוההוראה הנ"ל בדבר פתיחת הישיבה באה באגרת שכתב אל מוהר"א קרסיק הנ"ל ביום ה' אד"ש תרח"ץ (נדפסה באג"ק שלו ח"ד אגרת א'ז):
לזועתה הנני ממלא את ידו להיות בא-כחי זמני בענין זה של יסוד חדר בשם "בני-תמימים" וישיבה בשם "אחי-תמימים". ועל ידו הנני פונה אל כל אהובי התמימים שי' לקרא אסיפה ולבחור ועד מיוחד לסדר דבר החדר והישיבה לזמן הבע"ל, ובהועד תהי' קומיססיא מיוחד לתתעסק דבר השגת האמצעים - מובן שבזמן הראשון יעשו תקציב לא גדול - והשי"ת יהי' בעזרם בגו"ר.
לחבי"ח מנ"א כותב בנושא הזה אל רמ"מ זלטפולסקי בתל-אביב (שם אגרת א'נד):
לטהנני לבקשו כאשר בתל אביב נוסדה ישיבה אחי התמימים וחדר בני תמימים, אשר ישתתף בתמיכת המוסד ולהרבות חברים תומכים ועוזרים מבין מכיריו ומיודעיו יחיו, ובגלל זאת יעזרהו השי"ת בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר.
מובאותו תוכן כותב לאחד ביום י"ב אלול (שם אגרת א'ס). במשך הקיץ התבססה הישיבה ובחורף תרצ"ט כתב המנהל הרב אליעזר קרסיק סקירה על התפתחות הישיבה אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, המשיב לו ביום ט"ז שבט (שם אגרת א' צב): במענה על מכתבו על אודות עניני הישיבה אחי תמימים והחדר נהניתי במאד מההרצאה על דבר הלימוד, הדרכת המורים והנהגת התלמידים ועזרת אנ"ש והתמימים יחיו בהספקת צרכים במאכל ובמשתה, והנני שולח ברכתי אל המורים והתלמידים יחיו ותודתי וברכתי לכל העושים והמעשים בהחזקתם שיהי' השי"ת בעזרם בכל הדרוש להם בגשמיות וברוחניות.
מאהתפתחות הישיבה
בשנתיים הראשונות הי' הר"מ ה"ר שאול ברוק, המשפיע - ה"ר נחום גולדשמיד ומגיד השיעור לכתה הקטנה - ה"ר ניסן שי' עבער. בתחלת שנת ת"ש, ההכנסה מחו"ל כמעט נפסקה. הרבי היה ברובו של אותו חורף במסגר ווארשא, עד שעזר השי"ת והצילו מידי הצוררים לריגא ומשם לארה"ב. חלק מתלמידי הישיבה באטוואצק ברחו לווילנא ומשם הצילום דרך רוסיה יפאן וסין לארה"ב וקנדה, כך שלא היתה שום אפשרות לתמיכת הישיבה בתל-אביב. הישיבה עצמה שגשגה, התלמידים התרבו, היה צורך להוסיף ר"מים ומלמדים אך האמצעים לזה אינם קיימים. לבסוף קבלו מברק מאגודת חב"ד בארה"ב שהם מתכוננים להמשיך לשלוח תמיכה לישיבה. כיון שנפתחה דלת קטנה לאפשרות המשך קיומה, החליטו להמשיך בניהולה.
בשנתיים הראשונות הי' הר"מ ה"ר שאול ברוק, המשפיע - ה"ר נחום גולדשמיד ומגיד השיעור לכתה הקטנה - ה"ר ניסן שי' עבער. בתחלת שנת ת"ש, ההכנסה מחו"ל כמעט נפסקה. הרבי היה ברובו של אותו חורף במסגר ווארשא, עד שעזר השי"ת והצילו מידי הצוררים לריגא ומשם לארה"ב. חלק מתלמידי הישיבה באטוואצק ברחו לווילנא ומשם הצילום דרך רוסיה יפאן וסין לארה"ב וקנדה, כך שלא היתה שום אפשרות לתמיכת הישיבה בתל-אביב. הישיבה עצמה שגשגה, התלמידים התרבו, היה צורך להוסיף ר"מים ומלמדים אך האמצעים לזה אינם קיימים. לבסוף קבלו מברק מאגודת חב"ד בארה"ב שהם מתכוננים להמשיך לשלוח תמיכה לישיבה. כיון שנפתחה דלת קטנה לאפשרות המשך קיומה, החליטו להמשיך בניהולה.
מבמה עשו, מינו את הר"ש ברוק גם בתור משפיע, בנוסף לעבודתו בתור ר"מ ומשגיח על לימוד הנגלה. לכתה הגדולה מינו ר"מ חדש - ה"ר שלום נח ברזובסקי (כעת האדמו"ר מסלונים) ולכתה הקטנה נשאר ה"ר ניסן שי' עבער. כך התקיימה הישיבה בשנת ת"ש.
מגכאשר נפתחה ישיבת חסידי סלונים התמנה האדמו"ר מוהרש"נ ברזובסקי שליט"א לראש הישיבה ואת מקומו בישיבת אחי תמימים מילא הגאון ר' יהושע דוד פוברסקי. הוא כיהן כר"מ ראשי בישיבת אחי תמימים עד ליסוד ישיבת פונוביץ', שאז התמנה לכהן בה כראש הישיבה.
מדבתחלת שנת תש"א נמצא תורם נוסף לישיבה, עלום שם, בתרומת סכום מסוים לכל חודש. בכסף זה שכרו מלמד לילדים הקטנים בני 9-6 את ה"ר רפאל נחמן שי' הכהן. למדו אז בישיבה כ-25 תלמידים.
מהכשכתבו על כל הנ"ל אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע השיב להם ביום כ"ג טבת תש"א (אג"ק שלו ח"ה אגרת א'שמט):
מובמענה על מכתבם מה' לחדש כסלו העבר, נהניתי במאד לשמע משלום תלמידי הישיבה אחי תמימים הרמי"ם והמורים וחברי ועד ההנהלה ה' עליהם יחיו.. מאד הנני מצטער על מצבה הגשמי הדחוק של הישיבה אחי תמימים וחדר בני תמימים וצריכים לאזור כל הכחות להגדיל ולהרחיב את הישיבה והחדר והשי"ת יהי' בעזרם בגו"ר.
מזאשתדל אי"ה ימים אלו לשלוח איזה סכום, ואין זה אלא מה שאני לוה ע"מ לפרוע במשך הזמן - מהיכן אפרע איני יודע עדיין - כי מאד חפצי להחזיקם אשר בעזה"י יגדילו וירחיבו את המוסד, והשי"ת יהי' בעזרינו להרחיב ולהגדיל את מוסדות התורה.
מחפרישת שלום וברכה מיוחדת להרמי"ם והמורים, הרב ר' שלום נח שי' התמים הרב ר' שאול שי' התמים ר' ניסן שי' התמים ר' רפאל נחמן שי' ולחברי הועד, התמים הרב ר' שאול דוב שי' [זיסלין], התמים הרב ר' אלכסנדר סענדער שי' [יודאסין], התמים ר' שמואל שי' שו"ב [זלמנוב], התמים ר' פנחס שי' [אלטהויז], התמים ר' משה דוב שי' [גנזבורג].
מטמלבד האגרת הזאת פונה בשש אגרות נוספות באותו יום באותו נושא, אל אנ"ש והתמימים בתל-אביב, אל עדת ישראל בתל-אביב, אל ה"ר חיים יוסף רוזנבלום ואל ה"ר אברהם דוקאנסקי שעל ידם תרם עלום השם את התרומה החודשית לישיבה, אל עלום השם הנ"ל ואל תלמידי הישיבה.
נעכשיו, שעברו קרוב ל-50 שנים אפשר לגלות את שמו של התורם עלום השם, ע"פ מכתב הרח"י רוזנבלום שבארכיון:
נאהוא מר ר' ברוך אלי' שי' שניאורסוהן, בנו של הקדוש הררמ"מ ז"ל מבברוסיק, הוא איש יר"א באמת, בעל צדקה ונדבן גדול. דיבר ושוחח אתי הרבה ורוצה שלא יוודע מזה ולא יפורסם הדבר (ולפי דבריו גם נדבתו זו, לא הוא המנדב אלא כמה מנדבים יחד, כנראה שהוא כולל גם את יתר בני משפחתו שי').
נבאמנם תרומה זו לא הועילה אלא להקל על המצוקה הכספית. מזמן לזמן היה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שולח להם תמיכה, כנזכר באגרות מרובות מהשנים תש"א ואילך. את הקושי שבדבר מביע באגרת שכתב אליהם ביום כ"ט תשרי תש"ב (אג"ק ח"ו אגרת א'תקסא):
נגאני אין לי מאין לקחת עבורם אפילו סכום קטן, כי גם מה ששלחתי להם לויתי ועדיין לא פרעתי, וגם עתה הנה בעזה"י ימים אלו אשלח להם שתי מאות שקלים להקל מעליהם עול החובות, אבל לקחת עלי תמיכה מסודרת חדשית אי אפשר לי בהוה.
נדבכ"א מ"ח (שם א'תריד):
נהביום ג' בארבעה עשר לחדש זה שלחתי תלגפית ע"י ידידי וו"ח אי"א מוה"ר ר' משה שי' גורארי' סך מאה וחמשים שקלים עבור ישיבת א"ת ובטח כבר נתקבלו, ושילוח זה אינו מאיזה קופה שיש בה כסף מזומן כי אם מקופת הבטחון שבודאי יעזר השי"ת ויהי' במה לפרוע.
נוובו' אדר תש"ד (שם ח"ח ב'רצה*):
נזכפי הרשום בספרי החשבון הנה גם חלק עשירי לא נכנס אלי מאותם הסכומים אשר שלחתי להם, והשלוח האחרון בסך שלש מאות שקלים.. הנה לוויתי סכום זה ושלחתי להם.. אשתדל בעזה"י בעתיד הקרוב לשלוח להם איזה סכום, והשי"ת יהי' בעזרם ויצלח להם בכלכלת המוסד הק' בגשם וברוח.
נחבאותה שעה התארגנה מחדש הישיבה ולאחר אספה מיוחדת נבחרו מבין אנ"ש בתל-אביב שני ועדים שיעזרו למנהל ה"ר אליעזר קרסיק בעבודתו: ועד הכספי, שישתדל ככל הדרוש בהשגת האמצעים הדרושים לכלכלת המוסד, וועד הרוחני, שיתענין בכל סדרי הלימוד בנגלה ובדא"ח, לבחון את התלמידים ולפקח בעניני חנוכם ולהשתדל להרבות גבולה בתלמידים. על כך מוסיף לכתוב באותה אגרת:
נטנהניתי במאד מבחירת שני הועדים, הכספי והרוחני, אשר יעזרו לידידי עוז הר"א שי' בעבודתו בכל עניני הישיבה בגשם וברוח, והנני כותב אליהם ואל ידי"ע הרש"ב שי' [הר"מ והמשפיע ה"ר שאול ברוק] ביחוד והנני מקוה אשר כולם יחדו ימלאו את הוראותי.
סאגרות העדוד ואשור הועדים וההוראות בהדרכת התלמידים, שנכתבו באותו יום לחברי הועדים, למנהל למשפיע ולתלמידים, נדפסו שם ב'רצד-ח.
סאיסוד מחלקת "תומכי תמימים"
כך הלכה הישיבה וגדלה משנה לשנה, ע"פ הוראותיו המפורטות שבאגרות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (ראה אג"ק ח"ה אגרת א'תפה. ח"ח ב' רצז-ח ובכ"מ), גדלה בין במספר התלמידים ובין בגיל התלמידים, שגילם של תלמידי הכתה הגבוהה עלה משנה לשנה, עד שיצאה הכתה הגדולה ללמוד "פארזיך", כלומר בלי שמיעת שיעור גפ"ת יומי. באותה שעה הוחלט למנות עליהם את ה"ר דוד שי' חנזין. על המינוי משיב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באגרת י"ד מנ"א תש"ד אל חברי ועד הנהלת הישיבה (אג"ק ח"ח אגרת ב'תנג): טוב הדבר אשר החליטו וסדרו למנות משגיח על נגלה ואשר ידבר עם התלמידים שי' בלימוד, הנקרא ריידען אין לערנען כי זה נחוץ ומביא תועלת מרובה.. ובטח הנה הרד"ח שי' מניח כחותיו בזה, והשי"ת יהי' בעזרו ויצליח לו בגשם וברוח.
כך הלכה הישיבה וגדלה משנה לשנה, ע"פ הוראותיו המפורטות שבאגרות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (ראה אג"ק ח"ה אגרת א'תפה. ח"ח ב' רצז-ח ובכ"מ), גדלה בין במספר התלמידים ובין בגיל התלמידים, שגילם של תלמידי הכתה הגבוהה עלה משנה לשנה, עד שיצאה הכתה הגדולה ללמוד "פארזיך", כלומר בלי שמיעת שיעור גפ"ת יומי. באותה שעה הוחלט למנות עליהם את ה"ר דוד שי' חנזין. על המינוי משיב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באגרת י"ד מנ"א תש"ד אל חברי ועד הנהלת הישיבה (אג"ק ח"ח אגרת ב'תנג): טוב הדבר אשר החליטו וסדרו למנות משגיח על נגלה ואשר ידבר עם התלמידים שי' בלימוד, הנקרא ריידען אין לערנען כי זה נחוץ ומביא תועלת מרובה.. ובטח הנה הרד"ח שי' מניח כחותיו בזה, והשי"ת יהי' בעזרו ויצליח לו בגשם וברוח.
סבומוסיף לכתוב באותה אגרת:
סגבבקשה להודיעני חוות דעתם אם ישנה כבר קבוצת תלמידים מישיבת אחי תמימים שאפשר לעשות מהם בעזה"י מחלקה גבוה בשם ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בארצנו הקדושה תובב"א, ובבקשה לכתוב לי בפרטיות מזה.
סדוכעבור שני שבועות כותב להם באופן ברור (שם ב'תפז):
סההגיע המועד לסדר את ישיבת אחי תמימים וחדר בני תמימים בשלש מערכות מיוחדות: א) ישיבת תומכי-תמימים ליובאוויטש בתל אביב יע"א, ב) ישיבת אחי תמימים ליובאוויטש אשר על יד ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בתל אביב יע"א, ג) חדר בני תמימים על יד ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בתל אביב יע"א. ובזה הנני מבקש את ועד ההנהלה להציע לי הצעה באופן חלוקת הכתות, לפי שלשת המערכות האמורות, ואז אודיעם אי"ה את החלטתי.
סוזאת היתה ההוראה להציע הצעות בדבר. הבאת הדבר לפועל עד לאישור סופי נמשכה יותר משנה. הסיבה לכך נעוצה במחלת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשנת תש"ה, כמבואר באגרת ר"ח אדר תש"ה (שם ב'תרלז):
סזבמענה על מכתבם מא' טבת העבר, הנה לסבת חליי - ל"ע ול"ע - לא עניתי על מכתבם מכ"ג תשרי וכ"ב מרחשון ואי"ה עוד אענה עליהם, כי מצד חלישות בריאותי א"א לי להתעסק בקריאת מכתבים, והנני מקוה להשי"ת כי יחזקני ויאמצני להמשיך את עבודתי הק' בהחזקת והרבצת תורה ועבודה. נהניתי לשמוע כי מצב הרוחני בישיבה טוב הוא ת"ל, יעזור השי"ת ותתגדל ותתרחב מזמן לזמן בעילוי אחר עילוי בגשמיות וברוחניות.. בהרגישי את מצבם הכלכלי הדחוק לויתי ת"ק שקלים ושלחתי להם, בטח קבלו.
סחהאישור הסופי נתקבל באגרת ט' כסלו תש"ו (שם ח"ט ב'תשצח):
סטבזה הנני להודיעם כי מעתה יסדרו את התלמידים יחיו הלומדים ומתחנכים בישיבת אחי תמימים וחדר בני תמימים בשלש פלוגות: א) בשם ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, לפלוגה זו יכנסו התלמידים הקשישים דאחי תמימים, הבחורים והאברכים, בדוגמת תלמידי האולם הגדול בליובאוויטש. ב) בשם אחי תמימים ליובאוויטש, לפלוגה זו יכנסו התלמידים הצעירים שומעי שיעור בכל יום אצל הרא"י, בדוגמת תלמידי השיעורים בליובאוויטש. ג) בני תמימים, לפלוגה זו יכנסו התלמידים הקטנים.
עעם עליית הפליטים מרוסיה
במשך השנים תש"ו-ז יצאו מרוסיה כאלף אנשים מאנ"ש. לאחר שנתיים של גלגולים במחנות פליטים באשכנז ובאוסטריה ושהיה ממושכת בפריז התחילו להסתדר בהתיישבות קבועה בכמה ארצות וחלקם עלה, ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, להתיישב בארה"ק (בכ"ז ראה מבוא לאג"ק שלו ח"ט ע' 16-8).
במשך השנים תש"ו-ז יצאו מרוסיה כאלף אנשים מאנ"ש. לאחר שנתיים של גלגולים במחנות פליטים באשכנז ובאוסטריה ושהיה ממושכת בפריז התחילו להסתדר בהתיישבות קבועה בכמה ארצות וחלקם עלה, ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, להתיישב בארה"ק (בכ"ז ראה מבוא לאג"ק שלו ח"ט ע' 16-8).
עאהעולים לארה"ק עלו, בעיקר בשנת תש"ט, בשני קבוצות, האחת התיישבה בבתים הנטושים שבאיזור תחנת הרכבת לוד והשניה - בכפר הנטוש ספריה, ששונה שמו ל"כפר חב"ד".
עבכאשר קיבלה אגודת חב"ד בארה"ק את הבתים בתחנת הרכבת לוד, ליישב בהם את אנ"ש הפליטים, קיבלה גם בנין מיוחד לייסד בו ישיבה חב"דית. עדיין לא עלו מספיק פליטים שיהיה בהם סיפוק ליסוד הישיבה, והיה ספק אם לפתוח את הישיבה מיד בפליטים המועטים שכבר התיישבו בלוד ולהגדילה עם בוא שאר הפליטים, או אולי לא כדאי לפתוח ישיבה עם תלמידים מועטים בלבד, שלכן כדאי להעביר את התלמידים שכבר עלו - אל הישיבה הקיימת בתל-אביב. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע נשאל על כך ע"י ה"ר זוסיא ווילימובסקי, המנהל הממונה על הישיבה העומדת להתייסד בלוד, והשיב לו ביום י"ט אדר תש"ט (אג"ק ח"ט אגרת ג'תלו): בנוגע סידור התלמידים בני אנ"ש שי' הבאים כעת לאה"ק ת"ו צריכים לקבל הצעת הנהלת ישיבת תת"ל בתל אביב. ובדבר החששא שיפסידו הבנין שנתנו להם בלוד יכולים למצוא עצה לסדר אשר הבנין ישאר בשביל תת"ל אחרי שיגיע העת להתיסדות ישיבת תת"ל בשם.
עגבאותה שעה כבר התרחבה הישיבה בהרבה לעומת השנים שלפנ"ז. למנהל בפועל מונה ה"ר משה אקסלרוד. אין בידינו פרטים מדויקים על הישיבה בשעה זו, אך בקשר לחדר כותב המנהל הנ"ל בה' תשרי תש"ט:
עדבזמן האחרון נתרבו תלמידים ב"ה אצלינו. בהחדר בני תמימים ישנם יותר מארבעים כו', ואנו מקוים שעוד יתוספו, ואנו כבר קבלנו לשנה הבע"ל עוד שני מלמדים לבד ידידנו ר' רפאל כהן שי', ואנו מקוים לחזק את הת"ת החדר בני תמימים בכל הענינים.
עהכאמור לעיל, באו ללמוד בה במשך השנה גם התלמידים הפליטים העולים לארה"ק. צוות הר"מים והמשגיחים הקודם לא הספיק והתקבלו לישיבה, מבין הפליטים העולים, גם המשפיע ה"ר שלמה חיים קסלמן והר"מ ה"ר נחום טרבניק.
עוהמקום בבנין הקודם ברח' הרב קוק לא הספיק לכל התלמידים החדשים, ונשארו בו רק החדר והכתות הקטנות של השיעורים (אחי תמימים). הכתה הגבוהה, עם הר"מ ה"ר דוד שי' חנזין עברה ללמוד בלוד ותלמידי האולם (תומכי תמימים) עם המשפיע הרש"ח קסלמן והר"מ ה"ר נחום טרבניק עברו לבנין חדש ללמוד בפ"ע.
עזהעברת הישיבה ללוד
בחורף תש"י קיבלו רשות, ששה מתלמידי הישיבה בתל-אביב המבוגרים, לנסוע ללמוד בישיבה המרכזית בנ.י. אישור כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לבואם נדפסה באג"ק שלו ח"י אגרות ג'תרמ*; ג'תרמא. הם נסעו בחודש טבת והגיעו לנ.י.
בחורף תש"י קיבלו רשות, ששה מתלמידי הישיבה בתל-אביב המבוגרים, לנסוע ללמוד בישיבה המרכזית בנ.י. אישור כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לבואם נדפסה באג"ק שלו ח"י אגרות ג'תרמ*; ג'תרמא. הם נסעו בחודש טבת והגיעו לנ.י.
עחבחודש שבט - אחר ההסתלקות ביו"ד שבט. מ"מ הורה להם כ"ק אדמו"ר שליט"א להשאר ללמוד בנ.י.
עטששת התלמידים האלו היו מתושבי ארה"ק, שלמדו בישיבת תל-אביב לפני עליית הפליטים מרוסיה בשנת תש"ט. בנסיעתם נשארו רוב הלומדים באולם שבישיבת תל-אביב מהעולים הפליטים. בס"ה למדו אז באולם כ-25 תלמידים.
פהבנין החדש שעברו ללמוד בו לא התאים כ"כ, שלא היו בו אלא הלימודים, ואילו האכילה והלינה היו בשני מקומות נפרדים הרחוקים זה מזה. מלבד שאון העיר הגדולה תל-אביב שלא התאים כ"כ למנוחת הנפש הדרושה לתלמידי הישיבה. כל זאת לעומת בניני הישיבה בתחנת הרכבת לוד, שהיו בפנת העיר ליד ובתוך הפרדס, רחוק משאון העיר, באוירה המתאימה ביותר לישיבה. על כן הציע המשפיע הרש"ח קסלמן אל כ"ק אדמו"ר שליט"א להעביר את תלמידי האולם אל בניני הישיבה בלוד; שהרי בכל אופן אין התלמידים מבני תל-אביב עצמה, וכנ"ל. ההצעה נתקבלה מאד אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א המשיב לו בנר ז' דחנוכה (אג"ק ח"ד אגרת תתמב):
פאמה ששואל חוות דעתי בענין מה שעלה בדעתם להעתיק הישיבה מת"א ללוד, וטעמם ונמוקם עמם בכדי שלא יבלבל שאון עיר ת"א להשקידה בלימודים וכו', גם חסים הם על איבוד הזמן בהליכה מבית אחד לחברו וכו'.
פבהנה לפי דעתי נכון הדבר במאד, וכמה פעמים שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ע"ד ישיבת כרכים קשה, והפליג בהמעלה שהיתה להישיבה בליובאוויטש ששם היתה הישיבה עיקר ושאר עניני העיר לא תפסו מקום כלל לבלבל את התלמדידים הקטנים בדעה ואפילו לא הגדולים, משא"כ בניו-יארק וכו'.
פגועל אחת כמה וכמה במצבם עתה שיש לקוות לתועלת גדולה אם תהי' הישיבה במקום שהיא תהי' עיקר ושאר עניני המקום יהיו טפלים או לא יתפסו מקום כלל.
פדאבל בכל אופן לפי דעתי צריך להשאיר איזה כתה או מחלקה בת"א ג"כ, כדי שזה יהי' ממוצע וצינור אשר על ידו יהי' נקל יותר להמשיך ילדי ת"א וסביבותי' להישיבה בלוד.
פהאחר חה"פ עברה המחלקה הגדולה של הישיבה בתל-אביב ללוד. ביום ח' אייר תשי"א מדווח על כך המשפיע הרש"ח קסלמן: מר"ח אייר הנה ת"ל מסתדר סדר הלימודים בישיבת תו"ת ליובאוויץ אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר הי' בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתוספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפ"ע מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה.
פובתל-אביב נשאר מעתה ואילך רק החדר "בני תמימים". כשגמרו הילדים ללמוד בחדר זה עברו משם ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בלוד.