Chabad Library · Around Chassidus
History of Chabad in the Holy Land·
אפתיחה
מאז ומתמיד היתה הנהגת ה"כולל" מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו"ל. ב) ממוני ומשגיחי [או מנהיגי ומנהלי, ובד"כ בר"ת: מו"מ] הכולל בארה"ק.
מאז ומתמיד היתה הנהגת ה"כולל" מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו"ל. ב) ממוני ומשגיחי [או מנהיגי ומנהלי, ובד"כ בר"ת: מו"מ] הכולל בארה"ק.
בכך היה בימי כ"ק אדמו"ר הזקן, שהוא היה נשיא מעות אה"ק בחו"ל. הגבאי הראשי היה ר' יעקב מסמיליאן. ואילו בארה"ק היה הממונה בתחלה הרה"ק ר' מנחם מענדל מוויטבסק ולאחרי הסתלקותו - הרה"ק ר' אברהם מקאליסק, כמסופר כל זאת לעיל פרקים ב-ד. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות אה"ק שבחו"ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה"ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה.
גאחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב"ד שבאה"ק - בשנת תקס"ה, וכן במשך תקופת כ"ק אדמו"ר אדמו"ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו"ר, ובה היה רשום כמה יקבל כ"א מאנשי חב"ד שבארה"ק, כדלעיל פ"ה. לא ידוע לנו אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב"ד שבאה"ק בימים ההם.
דגם לא ידוע לנו אם בזמן הזה היה בחו"ל מי שאפשר לכנותו בשם "גבאי הכללי", בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן - בתקופה שעד תקס"ה.
הבתקופת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" עזרו על ידו, בניהול מעות כולל חב"ד שבחו"ל, גם דודו הרה"ק ר' חיים אברהם באדמו"ר הזקן וגיסו הרה"ק ר' מנחם נחום באדמו"ר האמצעי. כך נראה מתוך אגרות אנ"ש שבחברון אליו בענין מעות התמיכה, שבפניות שבראשן מופיעים גם שמותיהם, כדלעיל פט"ז.
ושם מסופר גם על סדר כהונת הגבאים הכלליים לאחר שנים הנ"ל:
זעד תרי"ב: ר' נחמיה מדובראוונא.
חתרי"ב-טו: ר' זאב מרעציצא ור"א מרוגוטשוב.
טתרט"ו ואילך: ר"א מרוגוטשוב, ר' יצחק אייזיק מביחאוו ור' דן תומרקין.
יבשנים הבאות התמנה ר' דן תומרקין כ"גבאי כללי" לכולל חב"ד. הוא כיהן במשרה זו יותר משלשים שנה (בית רבי קכז,ב), בתחלה תחת נשיאות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", שהוא אף היה מסדר את רשימת מקבלי התמיכה - כדלעיל שם. ולאחר הסתלקותו בשנת תרכ"ו - תחת נשיאות בניו הקדושים. במשך התקופה הזאת נוסד ה"ועד הרוגוטשובי" לכולל חב"ד, שבראשו עמד ר' דן הנ"ל מרוגוטשוב, ונראים הדברים שבועד זה היו מסדרים מעתה את הרשימה.
יאבשנת תרמ"ח נעשה נסיון לבטל את הועד הזה ואת התמנותו של ר' דן תומרקין. באותה שעה התארגנו ממוני כולל חב"ד שבירושלים, לבטל את הסדר הישן באסיפת, משלוח וחלוקת מעות כולל חב"ד שבאה"ק ולסדרו בסדר חדש. הם פרסמו מודעות שבהן מכנים את עצמם בשם "ראשי כולל חב"ד" ובהן מציעים ליושבי חו"ל א) לבטל את התמנותו של ר' דן תומרקין. ב) לבטל את השד"רים שבחו"ל, וכל עיר תשלח את מעות תמיכתה, דרך הדואר, ישר לארה"ק. ג) לבטל את משלוח מעות התמיכה לידי הממונים שבחברון; כיון שהדואר פועל רק בירושלים ולא בחברון, לכן יושלחו המעות לידי "בעל האדרעס" בירושלים, שהוא ימסור אותם לידי הממונים שבירושלים והם יחלקו אותן ליושבי חברון ושאר ערי הקודש.
יבעל אף מחאתם הנמרצת של יושבי חברון ורבים מיושבי ירושלים, בכרוז מיוחד שתצלומו ניתן במגדל עז (ע' תקכו-ט), הצליחו ממוני ירושלים בכל שלושת הפרטים. על ביטול השד"רים יסופר להלן בפרק שלאח"ז. על העברת מרכז כולל חב"ד שבארה"ק מחברון לירושלים - לקמן פל"ח, וכאן יסופר על השינויים ב"ועד הרוגוטשובי":
יגבכרוז הנ"ל משיבים יושבי חברון:
ידאיש אמונים, מטיבינו ואיש חסדינו, ידי"ע וידי"נ הרה"ג החסיד מוהרד"ת ני"ו, אשר קדש ידידי עתותיו, זה ארבעים שנה, לשים לנו שארית בארץ, ומוסמך ועומד מראשונים כמלאכים, אשר סמכו ידיהם עליו, חלף עבודתו הרצויה ומקובלת, ועסקו באמונה, בדעת ותבונה, הוא המשביר לכל יושבי קודש, ומפרי מעשיו תשבע הארץ.
טומסגנון זה נראה שכבר בשנת תר"ח לערך התחיל לעסוק בעניני תמיכת אה"ק, כאשר ראה כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" את "עבודתו הרצויה ומקובלת ועסקו באמונה", אזי "סמכו ידיהם עליו" להיות הגבאי הראשי. בענין זה מוסיף באותו כרוז גם רבה של עדת חב"ד בחברון, הרש"מ חייקין, אשר כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" "הפקיד עלינו איש נאמן ברוחו ידי"ע וידי"נ הרה"ח הג' הרד"ת נ"י, אשר ע"י יעלה ויבוא אלינו מחית נפשותינו".
טזמ"מ אין אנו מוצאים את שמו נזכר על הועד הרוגוטשובי משנה זו ואילך.
יזמסגנון לשונו של בעל ה"בית רבי" (קכז,ב) "בשנת תרט"ו שם רבינו עליו המשרה להיות גבאי הכולל, והתעסק בזה יותר משלשים שנה" נראה, שלא המשיך במשרה זו אחרי שנת תרמ"ח. באותה שעה כבר היה בא בימים. בספר "בית רבי", שנכתב לערך בשנת תר"ס, מזכירהו בברכת המתים, א"כ נפטר בין השנים תרמ"ח-תר"ס.
יחמ"מ לא התבטל לגמרי ה"ועד הרוגוטשובי". בשנים הבאות עמדו בראשו ר' חיים אליעזר ביכאווסקי ור' חיים באגין. בפניה שבראש אגרות מו"מ כולל חב"ד שבארה"ק עליהם, הם היו נקראים "ועד מסדרי הרשימה". הרחא"ב כותב באחד הכרוזים בשם "תשובה לדורשי האדרעס" - "אנכי נכנסתי לשמש בעסק מסחר האתרוגים [הסוואה למעות אה"ק] דכולל חב"ד בשנת תרנ"א", ונראה שגם ר' חיים באגין נכנס למשרה זו בשנים הסמוכות.
יטהם נשארו לעמוד בראש הועד הזה עד שנת תרע"ג, כדלקמן פמ"א.
כממוני "כולל חב"ד" בחברון
בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים [מו"מ] בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.
בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים [מו"מ] בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.
כאהממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש. הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית, כדלעיל פ"ז. לצדם התמנה ר' ליב [חיטריק] מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.
כבשמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם "ממוני דק"ק אשכנזים הנקראים חב"ד דפה עיה"ק חברון ת"ו", או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.
כגעל אחד מכתבי השד"רות של אותה שנה חתמו אתם עוד כמה מיחידי סגולה שבעדת חב"ד שבחברון. גם על רוב כתבי השד"רות של 20 השנים הבאות, וכן על ההסכמות ומכתבים של התקופה הזאת, חתמו יחד עם הממונים גם כמה מיחידי הסגולה, ולא תמיד נתפרש בכתבים אלו מיהו הממונה ומיהו יחיד הסגולה. כולם היו נכללים בתואר הכללי שבחתימת הכתב "ממוני ומשגיחי כוללינו ק' אשכנזים הי"ו עם עוד יח"ס החותמים פה עה"ק חברון ת"ו" וכיו"ב.
כדנשתדל ללקט את הידוע לנו על הממונים, במקום שבו נתפרש שהם הממונים לכולל חב"ד שבעה"ק חברון:
כהבאגרת הפקוא"מ משנת תקפ"ט (ע' 225) נזכר "מו"ה אפרים במוהר"ר ישראל יפה ממונה דכו' חב"ד שבעה"ק חברון ת"ו". הוא אחד מהממונים הנ"ל בשנת תקפ"ז, ומסתבר שעד אז שימשו שלשת הממונים הנ"ל רצ"ה ליפשיץ ר"מ מייזליש ור"א יפה. אמנם בהסכם תק"ץ שעם הספרדים (דלעיל פ"י) לא נמצאים בין החתומים הנ"ל -אלא ר"מ מייזליש לבדו, אליו נוספו ר' שמואל סגל, ר' יהודה ליב סענער ועוד.
כובפניה שבראש אגרות הפקוא"מ, אל מו"מ כולל חב"ד שבחברון, בשנים תקצ"ד-ו, מופיעים רק ר' שמואל סגל ור' יהודה ליב [חיטריק] מסענא. שנים אלו חתומים בין הראשונים כמעט בכל הכתבים מהכולל מהשנים תק"צ-תר"ד.
כזר' אפרים יפה, שנזכר כממונה כבר בשנים תקפ"ז-ט כנ"ל, אינו חותם על כתבי הכולל מהשנים תקפ"ט-תר"ב. אמנם שוב מתחילה להופיע חתימתו, בין הראשונים, כמעט בכל כתבי הכולל מהשני תר"ג-ו. בפניה שבראש אגרת הפקוא"מ משנת תר"ה מופיעים "ממוני ומשגיחי כולל חב"ד הי"ו שבעה"ק חברון תוב"ב וכו' מו"ה שמואל הלוי נ"י ומו"ה יודא ליב סעניר ומו"ה אפרים יפה". גם בשאר אגרות הפקוא"מ מהשנים תר"ה-ו נזכרים שלשה אלו בתור ממונים. נראה שלאחר הפסק של 13 שנים, חזר ר' אפרים יפה להמנות בשנת תר"ג על הכולל, יחד עם ר"ש סגל ורי"ל מסענא.
כחכך עד ה' מנ"א תר"ו, שאז נשמט שמו של ר' יהודה ליב סעניר ונוסף במקומו שמו של "מו"ה משה במו"ה שמעון שמערלינג". ובו' אלול נשמט גם שמו של ר' אפרים יפה ונוסף במקומו ר' שמעון מנשה [חייקין]. שניהם פרשו כנראה מחמת זקנה. הר"א יפה נפטר בין השנים תר"ו-ט והרי"ל סעניר - אחר תר"ט.
כטבשנת תר"ו, באגרת לפקוא"מ (כרוז) חותמים בתור "ממוני ומשגיחי ק"ק אשכנזים חב"ד": ר' שמואל סג"ל מו"ץ דראהטשוב, ר' שמעון מנשה חייקין, ר' אפרים יפה ור' משה שמערלינג. נראה שהיה זה אחרי פרישת הרי"ל סעניר ולפני פרישת הר"א יפה.
לשלשת הממונים ר' שמואל סגל, ר' שמעון מנשה חייקין ור' משה שמערלינג, מופיעים גם בפניה שבכל אגרות הפקוא"מ אליהם משנת תר"ז, עד אמצע חורף תר"ח, שאז נשמט שמו של ר"מ שמערלינג. במפקד תר"ט הוא רשום "ת"ח-שד"ר", נראה שלכן נפקד שמו בין הממונים.
לאבכ"ב אייר תר"ח מוסיפים הפקוא"מ אצל השנים הנשארים "ועוד שלישי אשר יבחרו לחתום אתם בעה"ק חברון ת"ו". באגרות הקיץ כבר נזכר אצלם ר' שלמה זלמן במוהר"ש סענדר קאבלקין. כך גם באגרות תר"ט ותחלת תר"י [במפקד תר"ט רשום שנולד בפולוצק בשנת תקמ"ח, ואינו רשום בו בין הממונים, נראה שהוא רק היה בין החותמים, אבל לא בין הממונים].
לבבמפקד תר"ט רשומים "חכמי ורבני מנהלי וממוני ומשגיחי כל אנשי ק"ק חב"ד": הרב המגיד המאה"ג מו"ה שמואל הלוי נ"י. הרב מו"ה אביגדור [ב"ר יעקב זבלון] נ"י. הרב מו"ה שמעון מנשה [חייקין] נ"י. הרב מו"ה אברהם דוב בער [חיטריק, מסענא] נ"י. הרב מו"ה נחום ארי' הלוי [ב"ר שמואל הנ"ל] נ"י. כל אלו חתומים אף באגרת יפוי כח למונטיפיורי מאותה שנה, בתור ממונים.
לג[ר' יוסף יהודה ליב שמערלינג רשום במפקד זה כ"העוסק בעניני הכולל".
לדגם בשנת תר"ד, באגרת לפקוא"מ (אמת מארץ ג) חתום בסוף הרשימה - ר' יוסף יהודה ליב שמערלינג "נאמן הכולל"].
להמתחלת קיץ תר"י נשמט שמו של ר' שמואל סגל, הוא נפטר לערך באותה תקופה. באגרות קיץ תר"י מופיעים הרש"מ חייקין, ר' אביגדור ור' אורי וואלאבריקער. [מסתבר שאינו ר' אורי אורנשטיין, שהרי משנת תר"ז היה גר בירושלים, והיה בין ממוני כולל חב"ד שם. אמנם גם שמו היה וואלאברינסק (ראה "שלוחי א"י ע' 691). ואולי חזר לחברון בשנת תר"י וגר שם עד שנת תרי"ג, שעד אז נזכר שם בין הממונים. ויותר מסתבר שהיה גר גם אז בירושלים, ומ"מ נמנה בין הממונים בחברון, כיון ששם היה אז מקום הועד המרכזי של "כולל חב"ד", כדלקמן פל"ח [ראה גם לקמן אצל רש"ז עפשטיין, שזבנ"י ור' ישעי' אורנשטיין]. ואולי לטעם הידוע לו החליט ר' אורי לחתום דוקא בשנים אלו בשם משפחתו "וואלאבריקער", או וואלאברינקער, ולא כרגילותו לפנ"ז ולאח"ז "ב"ר משה מסלונים". ויש לעיין עוד בזה].
לומאמצע חורף תרי"א נשמט שמו של ר' אביגדור ובמקומו מופיע ר' מנחם ארי' ב"ר שמואל סגל. באגרת צום העשירי מופיעים לראשונה הרש"מ חייקין, והר"מ ארי' סגל וה"ר אורי וואלברינקער, ובה כותבים בין השאר:
לזגי"ק [גלילת ידי קדשם] מן ימי התשובה הגיענו לנכון וראינו שהרב מו"ה אביגדור נ"י סילק ידו מלהיות ממונה מפני הזקנה והננו דורשים בשלו' תורתו ויחדש ד' כנשר נעוריו, ברבות הטובה, גם עד זקנה ושיבה. גם ברוך יהי' הרב מו"ה מנחם ארי' נ"י שבא לשרת תחתיו והחוט המשולש לא במהרה ינתק ושלו' וכו'.
לחכך עד קיץ תרי"ג, שאז נשמט שמו של ר' אורי ובמקומו מופיע ר' שניאור זלמן ב"ר אפרים יצחק [עפשטיין, וצ"ע שהוא רשום בכל המפקדים בירושלים, וראה לעיל אצל ר' אורי].
לטבתרט"ו נוסף שמו של רש"ז ב"ר מנחם יוסף [שניאורסאהן, שזבנ"י. וצ"ע, שגם הוא רשום בכל המפקדים בירושלים. וראה לעיל אצל ר' אורי].
מבאגרת האחרונה שהגיע לידינו מהפקוא"מ למו"מ חברון (כרם החסידות ח"ב, ניסן תשמ"ה, ע' רנו) מיום כ"ו תשרי תרכ"ו (אגרות הפקוא"מ שבינתיים - לא ראיתי לע"ע), מופיעה בראשה הפניה: מו"ה שמעון מנשה [חייקין] ומו"ה שניאור זלמן [ראה לקמן] ומו"ה דוב בער במו"ה נפתלי הירש נ"י [אולי הוא ר' דובער מהלובאקי, הרשום במפקד תרכ"ו כחבר בב"ד של הרש"מ], ראשי וממוני מנהיגי ומנהלי עדת כו[לל] חסידי חב"ד הי"ו בעה"ק חברון ת"ו.
מא[רש"ז הנזכר כאן הוא כנראה פונדאמינסקי - דלקמן, כי שזבנ"י ועפשטיין דלעיל רשומים במפקד תרכ"ו בירשלים. רש"ז עפשטיין אף נזכר במפקד תרכ"ו בין הממונים ב"כולל חב"ד" בירושלים. אמנם ראה לעיל אצל ר' אורי, שאפשר, שראש הממונים בירושלים היה רשום גם בין הממונים בועד המרכזי של "כולל חב"ד", שהוא היה בתקופה שלפנינו בחברון, וא"כ אפשר שגם כאן הכוונה לרש"ז עפשטיין].
מבבהסכם תרכ"ח (דלקמן פל"ז) חתומים מצד כולל חב"ד הרש"מ, ר' לוי יצחק סלונים ורש"ז פונדמינסקי. ובהסכמי תרל"ב (דלקמן שם); תרל"ה (דלעיל פי"ח) נוסף עליהם גם ר' יהודה ליב סלונים. ארבעה אלו רשומים כממונים גם במפקד תרל"ה. ובנוסף לזה רשום ר' ישעי' אורנשטיין "יושב בירושלים", והוא "סופר כוללינו". וגם בירושלים הוא רשום בין הממונים, כדלקמן.
מגלמדנו מכל הנ"ל את סדר הממונים במשך השנים האלו:
מדתקפ"ז-ט: רצ"ה ליפשיץ, ר"מ מייזליש ור"א יפה.
מהתק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ורי"ל חיטריק מסענא.
מותר"ג-ו: נוסף עליהם ר"א יפה הנ"ל.
מזתר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.
מחתר"ח: ר"ש סגל ורש"מ חייקין.
מטתר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.
נתר"י: רש"מ, ר' אביגדור ור' אורי.
נאתרי"א-ג: רש"מ ר' אורי ור"מ ארי' סגל.
נבתרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.
נגתרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבנ"י].
נדתרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש.
נהתרכ"ח: רש"מ רלוי"צ סלונים ורש"ז פונדמינסקי.
נותרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.
נזמכל הנ"ל למדנו, שמשנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה, כדלעיל פי"ד).
נחבשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. בהסכם תרל"ב מבואר אשר "כל דבר מסויים לא נוכל לגמור מבלעדי ה"ר לוי יצחק הנ"ל כל הימים אשר הוא הנבחר מכו' חב"ד". גם בפסק בוררים משנת תרמ"ז הנעתק לעיל פי"ח מבואר אשר "מצד כולל חב"ד מעלת הרב וכו' מו"ה לוי יצחק סלאנים הי"ו הממונה מכולל הנ"ל". ובאשר לרש"מ כותבים "לתת יקר וכבוד להישיש ונכבד בעדתו ה"ה הרה"ג החסיד מו"ה שמעון מנשה הי"ו", כלומר הוא כיהן אז רק כנשיא הכבוד, מפני זקנותו המופלגת, והיו"ר בפועל היה ר' לוי יצחק סלונים (ראה לעיל פי"ד, שכך היה גם בקשר לרבנותו, שהוא נשאר הרב גם בשנות זקנותו, אך יחד עם זאת נבחר רב נוסף, להתעסק בעניני הרבנות בפועל).
נטבס' "תולדות משפחת הרב מלאדי" ע' 70 כותב על רלוי"צ סלונים "היה בעל השפעה גדולה ובלעדו לא נעשה דבר בחברון מקום מגורו כל ימי חייו. היה ראש העדה ומנהל כל עסקי הכולל חב"ד".
סהרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.
סאבאותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.
סבבשלהי שנת תרס"ב עבר הרד"א לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות חברון וניהול הכולל מילא הרב שיל"א. שלשה אלו ניהלו את הכולל בחברון עד שנת תרד"ע, כשהתחילה מלחמת העולם הראשונה והישוב החב"די בחברון שבת.
סגממוני "כולל חב"ד" בירושלים
כאמור לעיל פכ"ז נוסד הישוב החב"די בירושלים בשנת תר"ז. במפקד תר"ט רשומים הממונים: הרב הג' מו"ה אלי' יוסף [ריבלין] נ"י. הרב מו"ה אורי' [אורנשטיין] נ"י. שני אלו חתומים בתור ממוני כולל חב"ד בירושלים גם באגרת תר"ט למונטיפיורי. במפקד תרכ"ו רשומים הממונים ר' יהושע [נאטקין] מיעקבשטאט ור' זלמן עפשטיין. ובמפקד תרל"ה - ר' אברהם סטצערעס, ר' אהרן ליפקין ור' ישעי' אורנשטיין הסופר.
כאמור לעיל פכ"ז נוסד הישוב החב"די בירושלים בשנת תר"ז. במפקד תר"ט רשומים הממונים: הרב הג' מו"ה אלי' יוסף [ריבלין] נ"י. הרב מו"ה אורי' [אורנשטיין] נ"י. שני אלו חתומים בתור ממוני כולל חב"ד בירושלים גם באגרת תר"ט למונטיפיורי. במפקד תרכ"ו רשומים הממונים ר' יהושע [נאטקין] מיעקבשטאט ור' זלמן עפשטיין. ובמפקד תרל"ה - ר' אברהם סטצערעס, ר' אהרן ליפקין ור' ישעי' אורנשטיין הסופר.
סדהראשון רשום שם שנולד בנאווארדאק בשנת תקס"ה ועלה לאה"ק בשנת תרכ"א, השני - שנולד בטאליצין בשנת תקצ"ג ועלה לאה"ק בשנת תר"ז והשלישי שנולד באה"ק בשנת תקצ"ה.
סהאין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. נשתדל ללקט פרטים בודדים ממקורות אחרים:
סוב"יהודה וירושלים" תרל"ח (מהדורת קרסל, ירושלים תשט"ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים "וחלק חב"ד.. נמסר פה לידי ה"ר אהרן ליפקין..
סזהממונה שלהם".
סחבס' ה"זכרונות" (ירושלים תש"ג, ע' 70) מספר ר' יצחק שריון:
סטבבואי ירושלימה בשנת תרמ"ט היו שני ממונים בכולל חב"ד פה. הממונה הראשי היה יהודי מעיר חרסון שבנגב רוסיה והיה נקרא בפי בני הכולל בשם "החרסונאי" (את שמו הפרטי איני זוכר). הוא שמש בתור ממונה כבר מכמה שנים.
עגם את שמו של הממונה השני של אותה שעה אינו מזכיר, אמנם השם של שניהם נודע לנו מתוך חתימתם במודעה שהתפרסמה בכ"ג שבט תרמ"ט בהוספה להחבצלת גליון 19, "נאם יצחק יעקב שבתי ונאם ב. מ. רייזעס, ממוני כולל חב"ד פעה"ק ת"ו".
עאעל התקופה שלאח"ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב"זכרונות" שלו (שם ע' 71):
עבאחריו נתמנה לממונה ראשון ר' מיכאל ברוך רייזעס וממונה שני ר' מרדכי שלאנק. ר' מיכאל ברוך בא לירושלם מעיר פולטאווא שבאוקריינה הרוסית.
עגמסגנון דבריו נראה שהרמ"ב והרמ"ש התמנו אחרי שנת תרמ"ט; אמנם בקונטרס "תומת ישרים" (ירושלים תרע"ג, ע' 17) כותב הרמ"ש:
עדאני הח"מ משרת בכולל חב"ד פעיה"ק ירושלם ת"ו זה עשרים וששה שנים.
עהעוד בש' תרמ"ז נתמניתי למו"מ בהכולל עפ"י פקודת דו"ז כ"ק אדמו"ר מקאפוסק נבג"מ.. עם הרמ"ב רייזעס ז"ל.
עוב"אבני זכרון" חי"ב ביום ד' ניסן תרס"ו רשום שנפטר "ר' מיכאל ברוך ב"ר דוד רייזיס ממונה כולל חב"ד", ובאגרת מו"מ ירושלים מד' ניסן תרס"ג (פנקס אגרות כולל חב"ד) נזכר "מימי הרמ"ב רייזעס", נראה שזה משך זמן שהפסיק להיות ממונה. מתחיל משנת תרמ"ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד "בעל האדרעס" (ראה תוכנו לקמן). ב"זכרונות" של שריון הנ"ל מספר:
עזבשנת תרמ"ח, הציעו ה"רבי'ים" וחשובי גבאי רמבעה"נ בחו"ל להגביר ר' משה ויטנברג, שעלה בשנת תרמ"ב לירושלם מעיר מולדתו ויטבסק שברוסיה הלבנה, ושהיה ידוע בתור איש ישר ונאמן ותלמיד חכם הגון ומחשובי חסידי חב"ד, לקבל עליו את נשיאות הכולל באה"ק.. מאז התחילו הגבאים של רוב הקהלות לשלוח את הכספים ישר לירושלם על שמו של ר' משה.. בהתקבץ סכום כדי חלוקה, עפ"י הרשימה של הכולל, היה ר' משה מוסר את הכסף לממוני הכולל.
עחבכרוז "תשובה לדורשי האדרעס" כותב הרח"א ביכאווסקי (גבאי מעות הכולל בחו"ל):
עטאנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ"א ואז היה האדרעס ע"ש הג' ר' משה וויטענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ה"ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה"ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת.
פכך כותב גם הרמ"ש בקונ' תומת ישרים שם:
פאאחרי פטירת הג' הר"מ וויטענבערג ז"ל נבחרתי לאדרעסאנט יחד עם הר"ר מאניש וויראווליאנסקי ז"ל מלאזנא, עפ"י פקודת הצדיקים אדמו"ר מקאפוסט ואדמו"ר מליאדי נבג"מ והסכמת הקהל הי"ו.
פבב"החבצלת" מיום כ"ז ניסן תרנ"ט נמסר על פטירתו של ר"מ וויטנברג "ביום השלישי לחומה"פ גוע וימת וילך ערירי הגביר המצוין הנודע לשם, ר' משה ב"ר ראובן וויטענבערג, מילידי ותושבי וויטעבסק אשר ברוסיא, אשר זה כשמנה עשרה שנה אוה את ירושלם למושב לו".
פגר' מאניס וויראווליאנסקי היה בעל האדרעס בכולל רק שלוש שנים, הוא נבחר בשנת תר"ס ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ונפטר בכ"א מ"ח תרס"ג.
פדבג' מנ"א תר"ס כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל הרמ"ד סלונים (אג"ק שלו ח"א אגרת קא) "אני מצדי רצוני שיושלח המעות להר"מ וויראווליאנסקי, שלפ"ד עי"ז יהיו הענינים שמה בסדר נכון". בקונ' בעניני כולל חב"ד (ע' ז) "ר' מאניס וויראווליאנסקי ז"ל אשר הי' ע"פ בחירתי". על פטירתו ומינוי הרד"א במקומו כותבים ממוני הכולל בשוה"ג לאגרת טו"ב מ"ח (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג):
פהנתעכב המכתב, וביום כ"א חשון נפטר סוכן כוללינו המנוח ר' מאניש וויראווליאנסקי ז"ל, ונתמנה במקומו הרה"ג החסיד המפורסם מו"ה דובער אפרת יחי' והאדרעססא עתה ע"ש הרה"ח ר' דובער אפרת והר"מ שלאנק נ"י.
פוביום פטירתו כותב רואה החשבונות בכולל - ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים באגין (שם): "דע כת"ר אשר ההתמנות להרד"א שי' הי' בהסכם כולם בלי שום פירוד לבבות". ובכ"ה מ"ח כותב לו סופר הכולל - ר' יעקב אורנשטיין:
פזכבר הודענו לרומע"כ מפטירת הרה"ח ר' מאניש וויראווליאנסקי ז"ל אשר שבק חיים לכ"ח אור ליום ועש"ק כ"א חשוון.. ביום ועש"ק נאספו כל בני הכולל לבית הוועד ויחליטו כולם פה אחד למנות את הרה"ג ר' דובער אפרת במקום הרמ"ו ז"ל.. אולם לאשר זה דרכינו מני אז שלא לעשות קטנה או גדולה מבלי הסכמת סוה"ג [סוכנים והגבאים] שליט"א לא יכולנו להדפיס קאנווערט ולפזרו עד יבא הסכמה סוה"ג (זולת למקומות מועטים אשר שלחנו לשם מיד תשובה הודענו לשם מפטירתו של הרמ"ו ז"ל ומהתמנות הרד"א יחי').. בקשתינו מכתר"ה להודעינו ע"י דילוג רב הסכמת הסוה"ג ע"י דעפעשע בזה"ל "איינגעשטימט אפרת".
פחמ"ש לעיל שהרי"ל מנוחין היה רואה החשבון בכולל הוא ע"פ אגרת שכתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בט"ז כסלו תרס"ג (אג"ק ח"ג אגרת תתז) "ר' ליב מנוחין .. הוא עתה רואה חשבון בכוללינו". מעתה ואילך חתומים על אגרות הכולל הרמ"ש הרד"א הריל"מ והרי"א הנ"ל, ועליהם נצטרף מפני הכבוד גם ר' דובער פראדקין בן הרה"ג בעל ה"תורת חסד".
פטכך כותב הרי"ל מנוחין אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בכ"ט סיון תרס"ב (פנקס אגרות כולל חב"ד):
צבנו של הרה"ג נחשב ג"כ מהממונים. אבל אינו שייך להעסק, רק אולי אשר שמו נחתם על המכתבים בן הרה"ג נ"ע, יש איזה טובת העסק.
צאבשלהי קיץ תרס"ג נדפס בירושלים "ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל..
צבכולל חב"ד בעה"ק ירושלם וחברון" ועל החתום באים חמשת ממוני ירושלים האמורים כאן ושלשת ממוני חברון האמורים לעיל. כמו"כ חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה.
צגמתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ"ל נראה, שגם רואה החשבון רי"ל מנוחין וגם הסופר ר"י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת תרס"ו הפסיק רי"ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ"מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אליו מיום ו' כסלו תרס"ו:
צדכאשר כבודו נתמנה למנהל החשבונות בהכולל, ייטיב לבקש מהרל"מ [רי"ל מנוחין הנ"ל] שי את מכתב בני שי' אליו וימלא בדבר שילוח החשבונות לפה ע"ש בני שיחי', בכל עת ששולחים החשבונות לחברי הועד [הרוגוטשובי הנ"ל] להרח"ב [לה"ר חיים באגין, יו"ר הועד הנ"ל] או לאחר.
צהר' דובער פראדקין נפטר בי"ז אד"ש תרס"ה (אבני זכרון חי"ב) ורי"ל מנוחין נפטר בי' מנ"א תרס"ז (שם). מעתה ואילך נשארו בועד הכולל בירושלים רק הרמ"ש הרד"א, שהם היו בעלי האדרעס, הסופר - הרי"א, ומנהל החשבונות - הרמ"מ נאה.
צור' יעקב אורנשטיין נפטר בכ"ב סיון תרס"ח (אבני זכרון לגרייבסקי חי"ב) ואת מקומו מילא ר' משה אורנשטיין. את חתימתו ראיתי לראשונה על גבי מכתב מהכולל מי"ד מנ"א תרס"ט, יחד עם הרד"א והרמ"ש (דלקמן פל"ז).
צזועל התקופה שלאחר שנת תרס"ט - לקמן פמ"א.
צחבעלי האדרעס
בעל האדרעס הוא האיש שעל פי חתימתו מקבל את המכתבים ומשלוח המעות בדואר ובבנק. בתקופה שלפנינו לא היו הדואר והמעות מגיעים לחברון אלא לירושלים, לכן היה בעל האדרעס שבירושלים מקבל גם את המעות עבור כולל חב"ד בשאר ערי הקודש והוא היה שולחם לחברון, ליפו לצפת ולטבריה. כ"ז נתן ל"בעל האדרעס" מעמד של "ממונה ראשי". ובלשון כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (אג"ק שלו ח"ד ע' קעד) "זה א' מהדברים שיהי' א' מהממונים אדרעסאט בקבלת המעות, שזה נותן תוקף גדול אל הממונים". וראה גם בהנעתק לקמן מאגרת נוספת שבה מכנה את בעל האדרעס כ"ממונה הראשי".
בעל האדרעס הוא האיש שעל פי חתימתו מקבל את המכתבים ומשלוח המעות בדואר ובבנק. בתקופה שלפנינו לא היו הדואר והמעות מגיעים לחברון אלא לירושלים, לכן היה בעל האדרעס שבירושלים מקבל גם את המעות עבור כולל חב"ד בשאר ערי הקודש והוא היה שולחם לחברון, ליפו לצפת ולטבריה. כ"ז נתן ל"בעל האדרעס" מעמד של "ממונה ראשי". ובלשון כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (אג"ק שלו ח"ד ע' קעד) "זה א' מהדברים שיהי' א' מהממונים אדרעסאט בקבלת המעות, שזה נותן תוקף גדול אל הממונים". וראה גם בהנעתק לקמן מאגרת נוספת שבה מכנה את בעל האדרעס כ"ממונה הראשי".
צטלכן היתה חשובה כל כך משרת בעל האדרעס של ר' משה וויטנברג, ר' מאניס וויראווליאנסקי, ר' מרדכי שלאנק ור' דובער אפרת, שמרבים לדון בה כמובא לעיל. ועדיין טעון הדבר ביאור, למה היה צורך לשלוח את המעות ע"ש איש פרטי, ולסמוך על נאמנותו שימסור את כל המעות ליעודם, בה בשעה שהיה אפשר לשלוח אותן ע"י הבנק ע"ש "כולל חב"ד"? מספר על כך ר' יצחק שריון ב"זכרונות" שלו ע' 75:
קבזמן מלחמת רוסיה וטורקיה, בשנת 1878, מסרו לממשלת רוסיה, כי היהודים ברוסיה מאספים כספים ושולחים אותם לארץ ישראל ועל-ידי זה מחזקים את הממשלה התורקית. אז אסרה ממשלת רוסיה את משלוח הכספים לא"י. האיסור הזה לא נתבטל גם אחרי גמר המלחמה, אבל היה רק להלכה, למעשה לא הקפידה הממשלה, ולא מנעה את משלוח הכספים לא"י. ובכל זאת מצאו גבאי רמבעה"נ שם לנכון, כפי שידוע לי בענין זה מכולל חב"ד פה, לנהוג בזהירות.
קאהגבאים שם הצהירו, שהכספים שהם שולחים לאה"ק הם תמורת אתרוגים, שיהודי א"י שולחים לבני קהלתם לרוסיה על-פי הזמנה לאנשים פרטיים או למכירה. להוכחה הביאו את עצם מסחר האתרוגים מא"י לרוסיה, שהיה קיים כבר אז במדה ידועה. בכל חליפת המכתבים, שהיה בין הגבאים ברוסיה ובין ממוני כולל חב"ד בירושלם, היה המדובר רק על אתרוגים ותמורתם.
קבזאת היתה גם הסיבה שלא היו יכולים לשלוח את המעות ע"י הבנק ע"ש "כולל חב"ד" אלא על שם נאמני הכולל, שהם בעלי האדרעס.
קגעל ההשלכות של הנהגה בלתי חוקית זו כותב אחד מממוני הכולל בירושלים, ה"ר יהודה ליב מנוחין, אל אחד התורמים ר' שמואל אוטעווסקי, בא' תמוז תרס"ב (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ב):
קדהעוסקים בחו"ל באספת צדקה למענם מחויבים ומוכרחים [לעשות] בצנעה שלא להתפרסם ושלא יוודע כו' ממילא [ישנם] הרבה ענינים המזיקים העסק, כי א"א לעשות קאנטראלין [ואם] מזדמן אשר שד"ר חוטף מעות א"א לילך במשפט.
קהוכן כותב הנ"ל אל הרש"מ טריינין בט"ו מנ"א:
קוכפי שמתנהג אסיפת נדבות חו"ל למען עניי אה"ק דרך מסחר קאנטערבאנד .. עפ"י סדר שמתנהג כעת, אשר יעשה הכל הצנע לכת, אין לעשות שום קאנטראל, זה חומס זה רומס, אם יש שד"ר מאסף בעד אה"ק ויש לו לב טוב ושולח כסף לאה"ק ולוקח לעצמו מחצה חושבים המחצה שמקבלים למציאה ממש.
קזועל ההשלכות של משלוח המעות לאה"ק באופן בלתי רשמי ואופני תיקון הדבר, כותב הנ"ל בר"ח סיון:
קחזאת אפשר לכאורה שיושלח על אדרעס חב"ד.. ואולי יש חששות ברוססל' אם ישלחו על הפירמא gemeind chabad אפשר לצרף תיבת מסחר אתרוגים, ולפי ערך אין שום חששא אם ישלח פשוט געמ' חב"ד. והלא זאת יוכלו לחקור שמה. פה אומרים שאין שום חששות.. עכ"פ יש עת לזה, וב"ה ידידנו רמ"ו [ר' מאניס וויראווליאנסקי, בעל האדרעס באותה שעה] שי' בעז"ה יאריך ימים וא"א לגרום לו ח"ו חלישת הדעת לעשות חדשות בחיי חיותו.
קטהרמ"ו חלה באותה שעה את מחלתו האחרונה וכעבור חדשים אחדים נפטר. אמנם סדר זה נשאר גם לאחר זה. אחרי פטירת ר' מאניס וויראווליאנסקי כתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל הגביר ר' ישעיה ברלין בט"ז כסלו תרס"ג (אג"ק ח"ג אגרת תתז):
קיבדבר האדרעס לשלוח מעות לאה"ק, הנה ר' מאניש וויראווליאנסקי ז"ל שחל"ח, ולע"ע אינו ידוע לי איך יהי' בשלוח המעות על להבא ומי יהי' המשגיח שמה והממונה הראשי, והוא חסרון מורגש עתה. אמנם לע"ע לפ"ד צריכים לשלוח ע"ש ר' ליב מנוחין.. והוא עתה רואה חשבון בכוללינו ומתערב הרבה. אמנם לדבר קבוע אין זה מתקבל אבל לע"ע אין שום אחריות בזה.
קיאלפועל התמנו אז לבעלי האדרעס הרמ"ש והרד"א, כדלעיל.
קיבבראשית שנת תרס"ה, או תרס"ו, הגיעה מלשינות לממשלת רוסיה על קופת כולל חב"ד, ששולחים את המעות באופן בלתי חוקי. כשנודע הדבר אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע כתב אל הרש"מ טריינין (אג"ק שלו ח"ד אגרת תתקטו):
קיגצריכים לדעת מה חושבים אודות זה, ואפשר שע"י ריבוי התעסקו' והשתדלות נפעל בעזה"י שינתן רשיון על קיבוץ כסף בשילוח תמן, כי הלא להם [לאינם יהודים] ישנו מפעל כזה והוא ברשיון, אפשר שינתן רשיון גם לנו אחב"י.
קידבאותה שעה לא הצליחו להשיג רשיון למשלוח מעות תמיכה מרוסיה לעניי אה"ק, באופן רשמי. אמנם בשנת תרס"ז יסד מחוץ לגבולות רוסיה, חברת מניות בשם "פילנטרופיה" - לקניית בתים באה"ק לטובת עניים ולהחזקת עוסקי תורה ויראי ה', מתוך תקוה שלאחר אישורה יוכל להעבירה גם לרוסיה. על החברה הזאת ראה לעיל פכ"א ובמבוא לאג"ק הנ"ל ח"ד ע' 37-34.
קיהמשלוח המעות ע"ש שלאנק-אפרת נמשך עד קיץ תרס"ה. על התקופה שלאח"ז - לקמן פל"ט.