History of Chabad in the Holy Land·Chapter 37: Agreements with Other Kolelimתולדות חב״ד בארץ הקודש·פרק לז. ההסכמים עם שאר הכוללות

אפתיחה
לעיל פ"ז סופר על יסודו של "כולל חב"ד" ככולל רביעי מיוחד, בנוסף לשלשת הכוללות שבאה"ק: כולל הספרדים, כולל פרושים וכולל חסידים.

בזה היה בשנת תקפ"ז. במשך 40 השנים הבאות התחלקו ארבעה כוללות כלליים אלו לעשרות כוללות פרטיים, עד אשר בשנת תרכ"ו התאחדו כל כוללות האשכנזים שבירושלים ב"ועד הכללי לכל הכוללים".

גבמאסף "ירושלים" (לונץ, כרך ט, ירושלים תרע"א, ע' 46) מספר על יסוד "ועד כל הכוללים":

דבשנת תרכ"ו אשר ראו רבני עיה"ק ירושלים ת"ו וממוני הכוללים השונים, כי עדת האשכנזים נקרעה לקרעים שונים, וכל ממונה ומנהיג דואג רק בעד מצב הכולל שלו, והמצב הכללי של העדה הולך ומתמוטט, וביחוד לא היתה שום אחדות בדבר הנוגע בין העדה להממשלה, לכן התעודדו ויכוננו "ועד כללי לכל הכוללים" שהוא יפקח על צרכי העדה כלה, בחמרית וברוחנית, ובהנהגתו יקחו חלק הממונים של הכוללים השונים.. בהכולל המאוחד הזה לקחו חלק הכוללים של כל המדינות השונות, פרושים וחסידים יחד, ומכל כולל נבחר ממונה אחד לשבת בסוד הועד.

המ"מ גם במשך כל השנים האלו, בין לפני האיחוד ובין לאחרי האיחוד, נשארה החלוקה הכללית של כל כוללות האשכנזים: כולל הפרושים, כולל החסידים וכולל חב"ד; אלא שכולל הפרושים נתחלק לתשעה כוללות פרטיים וכולל החסידים נתחלק לששה כוללות פרטיים.

ובקובץ "יהודה וירושלים" תרל"ח (מהדורת קרסל ע' 144) מסופר על המעות שנתקבלו מאנגליה ל"ועד הכללי" על מנת לחלק לכל הכוללות. סופר ועד הכללי ר' יואל משה סלומון מוסר שם דיווח מפורט על הסכומים שנמסרו ממעות אלו לארבעת הכוללות הכלליים הנ"ל. כאשר הוא מזכיר את כולל הפרושים הוא מוסיף:

זחלק כוללות הפרושים מתחלק לכוללים פרטים, ווילנא, זאמוט, רייסין, מינסק, הוראדנא, ווארשא, סובאלק, אונגרן, האוללנד-דייטשלנד.

חוכשמזכיר את כולל החסידים מוסיף:

טוחלק החסידים, גם הוא מתחלק לכוללים פרטים יושבי ירושלם, וואלין, רומענייען, עסטרייך, קארלין, וורשא, אונגרן.

יעיקר האיחוד, בין כל הכוללות הפרטיים והכלליית האלו היה, כאמור במאסף "ירושלים" הנ"ל, בנוגע להנהגת עניני העיר ירושלים. באיחוד זה נכללו, כמובן, רק בני "כולל חב"ד" אשר בעיה"ק ירושלים, ולא "כולל חב"ד" הכללי, שמרכזו בתקופה שלפנינו היה בחברון. אמנם יחד עם זאת באו כל הכוללות להסכמי שותפות גם בקשר למשלוח שד"רים למדינות שונות. בזה היו משותפים הכוללות שבכל ארבעת ערי הקודש וגם "כולל חב"ד" הכללי; בעיקר בקשר לשליחות ערי רוסיה וסיביר.

יאהסכם תרכ"ח
ההסכם הראשון שהגיע לידינו בנושא הזה בין כל כוללות האשכנזים באה"ק, פרושים, חסידים וואלין וחב"ד, הוא מי"ט תמוז תרכ"ח. הוא מועתק בפנקס אגרות כולל חב"ד משנת תרס"ב. היה אז [בשנת תרס"ב] דיון על משלוח שד"רים מיוחדים לערי סיביר, ולכן העתיקו ממוני הכולל את ההסכם הזה, באגרת שכתבו אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ביו"ד אד"ר תרס"ב, וכתבו על כך "וע"ד ערי סיביריען, הלא משותפים אנחנו עם ממוני ועד הכללי מאחינו המתנגדים פה עפ"י פשר שנעשה בשנים קדמונים (וההעתק מונח פה)".

יבכיון שההסכם הזה עדיין לא התפרסם לכן יועתק בזה בשלימות:

יגבעז"ה

ידמודעה רבה [..]תנו אנחנו החתומים מטה, ראשי ומנהלי ונבחרי כל כוללות פרושים וחסידים וואלין וחב"ד היושבים בארבעת ערי הקדש ירושלים וחברון צפת טבריה ת"ו [בכח] שבידינו מאת כל קהלות כוללות הנ"ל לנהל את כל עניני הכנסות ונדבות אחב"י אשר במדינות ראסיי וסיבירי' וכמבואר במכתב ההתקשרות הכתובים והנדפסים כי הזכות הניתן מכבר לכולל רייסין הפרושים דפה עה"ק ירושלם תובב"א, בהכנסת חמשת הערים במדינות סיבירי', ארבעתן מעבר לנהר זאבינקאל, שהם ציטא, ווערחנאודינסק, פעטראווסקיזאוואד, בארגוזין, ועיר אצינסק הסמוכה לטאמסק, אשר כבר נכתב ונחתם כמה פעמים, להיות הכנסותיהם שבעד [האר]ץ הקדושה, לכולל רייסין הנ"ל לבדם, הנה הזכות ההוא עומד הכן בתוקפו וכחו וגבורתו, ועוד ביתר אומץ ויתר שאת ויתר עז, היינו, כי על פי הפשרות הראשונות הנז' היה רשות לשלוחי יתר הכוללות להכנס אל תוך הערים הנ"ל בהיותם בסיבירי' בשליחות כל הכוללים ולעשות נדבה חדשה על אתר בעד כל הכוללים, כי רק הקופות הקבועות או סתם נדבות בלא עת היות שליח מכוללות שמה הוא שייך לכולל רייסין לבדם, אבל כעת נמנינו וגמרנו כולנו בהסכם גו"ש [גמור ושלם] בלי שום אונס והכרח כלל ברצון גו"ש מכולנו בלי שום טוען ומערער כלל, להגדיל כח וזכות כולל רייסין בערים הנ"ל ולסלק ז[כות] כל הכוללים מכל וכל מכל הכנסות הערים הנ"ל אשר בעד ארץ הקדושה ת"ו! הן מאשר יתנו על סת"ם א"י ע"ש רמבעה"נ והן בעד עניים לחלק על דעת [..] הכל יהי' לבני כולל רייסין הנ"ל להם לבדם ואין לשום כולל אחר שום חלק וזכות בהם, ולא יוכלון הכוללים זולת רייסין, לא כולם ולא רובם ולא מקצתם לעשות שום מעשה ותחבולה להביא שום הכנסה משום אחת מהערים הנ"ל, לא ע"י שליח ולא ע"י מכתב, לא מעה"ק ולא מחו"ל כלל וכלל, ועלינו להזהיר לשלוחינו [הס]ובבים במדי' סיבירי' לבל להכנס כלל להערים הנ"ל, כי אין להם דבר שמה, אחרי כי גם נדבות חדשות לא יוכלו לגבות בעדינו. ואם יעשו מי ומי מהם איזה פעולה וישיגו איזה כסף מהערים הנ"ל מוכרחים להשיב את הכסף ההוא ליד ממוני כולל רייסין הנ"ל.

טו[וכ]משפט חמשת הערים הנ"ל כן משפט העיר סמאלענסק וכל ערי מחוזה אשר במדינות ראסיי', אשר רק לכולל רייסין ולא לזולתם שייכות הכנסות [..] לעולם [ומלבד] הערים הנ"ל יד בני כולל רייסין שוה בהכנסות שארי ערי סיבירי' וראסיי' וקאוקאז עם אחיהם כל כוללות הפרושים בלי שום הפרש כלל, כי היתרון שהיה להם גם בהכנסות הנ"ל ע"פ הפשרות הקודמות בטל, ובנסוע שליח מכולל רייסין לעריהם הנ"ל דרך ערי מדינות ראסיי' וסיבירי' לא יגע בשום קופה שבעד א"י ולא יבקש שום נדבה בעד כולל רייסין הנ"ל מכל המדינות השייכות לכל הכוללים יחד, ואם יקח איזה נדבה בעד כולל רייסין מהמדינות ההם, מחוייבים ממוני כולל רייסין להשיב הכסף מיד בבואו, לקופת כל הכוללות.

טזומכאן מודעה רבה לאחינו יושבי חמשת הערים הנ"ל בסיבירי' אשר לכולל רייסין יחשבו, אשר לא יקבלו שום שליח ושום מכתב משום כולל אחר זולת מכולל רייסין ולא מכל הכוללים יחד, לא מתוככי אה"ק ולא מאיזה עיר ומדינה שבחו"ל, ורק השליח או המכתב אשר יקבלו מיד ממוני כולל רייסין הפרושים דפעה"ק ירושלם ת"ו אליו ישמעון. ולהם לדעת [כי] הכנסות הערים והכפרים סביבותיהם שייכות לכל הכוללים ביחד, ובשלחם כסף אחיהם משארי הערים והכפרים ההם יודיעו ברור במכתבם [למ]מוני כולל רייסין, והם ימסרו הכסף ההוא לקופת כל הכוללות. כן אם בעד חברה בקו"ח וכדומה ישלחו איזה כסף, יודיעו ג"כ במכתבם [כי] הכסף אשר לבקו"ח שותפים בו כל הכוללים (כי כן גם הבא משקלאב ומאהליב בעד בקו"ח מביאים ממוני כולל רייסין את הכסף לקופת בקו"ח מכל הכוללים). ואין יושבי חמשת הערים הנ"ל לשלוח את כספיהם דרך מאהליב ושקלאוו ע"י גזברי כולל רייסין הפרושים דשם, רק [..] לברר אם יש שם איזה כסף [השייך] לכל הכוללים כנ"ל!

יזומצוה רבה על אחינו יושבי הערים הנ"ל להתעורר ברחמים מרובים על אחיהם המדוכאים אלה וישמיעו בנדבות ויקבעו קופות להרבות ההכנסות להחיות נפשות רבות בני כולל רייסין הנ"ל הראוים לעזרה בצר להם במצוקות ענים ולחצם הקשה, ומרחמיהם ירוחמו מן הש[מים] ויזכו לראות בנחמת ירושלם בב"א.

יחכל הנ"ל נעשה ונגמר מכולנו הח"מ ראשי הכוללות בהסכם הכל ולהיות התקנה הזאת קבועה וקיימת לעד [..] הח"מ יום ה' י"ט תמוז שנת תרכ"ח ל' פה ירושלם תובב"א

יטעל ההסכם הזה חתומים ראשי כל הכוללות, ומטעם כולל חב"ד: "ונאום שמעון מנשה בא"א מו"ה משה זלה"ה [חייקין], ונאום לוי יצחק סלונים, ונאום שניאור זלמן פונדאמינסקי". לאח"ז בא אישור הבד"צ דעיה"ק ירושלים.

כהמעניין שבחתימות האלו, ששלשת הממונים האלו הם מ"כולל חב"ד" שבחברון, ולא מאלו שבירושלים, שבתקופה שלפנינו לא היו קשורים כלל לגיוס התרומות מחו"ל; את מעות התמיכה היו מקבלים ע"י ממוני "כולל חב"ד" הכללי אשר בחברון, וכל מינויים הוא רק בקשר לניהול העדה אשר בירושלים. ויפורש יותר בהסכם תרל"ב דלקמן, ולקמן פרק שלאח"ז.

כאבהסכם זה נזכר, שכבר לפנ"ז היה הסכם ביניהם, בלשונם "במכתב ההתקשרות הכתובים והנדפסים", בקשר לשליחות רוסיה וסיביר; כנראה בין השנים תרכ"ו-ח.

כבאך זה אינו שייך במיוחד לחב"ד. ובאמת גם בהסכם הזה לא נתפרש מספיק חלקה של חב"ד בשד"רות סיביר; אך ממקורות אחרים נודע לנו שהיה הסכם נוסף בין "כולל רייסין" ל"כולל חב"ד", גם בקשר להכנסות ערי סיביר הנ"ל:

כגבהסכם תרל"ב דלקמן נאמר "מלבד חמשת הערים הידועות השייכות לכו' רייסין והם נותנים חלק לכו' חב"ד כפי הפשר שביניהם". לא נתפרש כאן כמה הוא החלק הזה שנותנים לכולל חב"ד, אמנם בפנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג-ח, באגרת מחודש תמוז תרס"ח כותבים:

כדעפ"י הפשר עם ועה"כ שנעשה מכבר לא נכללו הארבעה עיירות היינו פעטראווסקי-זאוואד, ציטא, ווערחניאוסינסק, בארגוזין, ושייכים הם לכולל חב"ד ולכו' רייסין פרושים היינו לחב"ד 41 ולכו' רייסין 59.

כהבמפתח הספר "המשפיע" סי' קד נזכר שבח"ב יודפס "הסכם-פשרה בין כוללות הפרושים בירושלים וכולל חב"ד בחברון ובירושלים, משנת תרכ"ח", אפשר שזהו ההסכם שלפנינו ואפשר שזהו ההסכם הנזכר לעיל, אמנם עדיין לא זכינו לאורו של החלק השני, ולע"ע לא הצלחתי להשיג את העתק ההסכם ההוא.

כוהסכם תרל"ב
בהסכם תרכ"ח המועתק לעיל אינם דנים אלא בקשר לגיוס הכספים מערי רוסיה וסיביר. וגם בזה לא פירשו איזה חלק מקבל כל אחד מהכוללות. להסכם מפורט יותר הגיע "כולל חב"ד" עם שאר הכוללות בשנת תרל"ב. הסכם הזה התפרסם ב"מגנזי ירושלים" חוב' המאה ע' יג, וכאן הוא ע"פ צילום כתה"י, וז"ל:

כזבשם ה' המברך את עמו בשלום

כחבהתאם יחד ראשי ומנהלי כוללות הפרושים מכל המחוזות וכולל חסידים וואלין אשר בירושלם צפת וטברי' עם ראשי ומנהלי כולל חב"ד הי"ו להתאחד יחד כל הכוללות הנ"ל עם כו' חב"ד בהכנסות מדינות ראסיי וסעביריא למען לא יתפרדו עוד בבקשת נדבות מאחינו יושבי המדינות הנ"ל, ולמען הסר חיה"ש הצומח מזה, ולמען אהבת השלום, חפץ ה' הצליח בידינו להתאחד יחד באחדות גמורה בלי שום פירוד כלל וכלל.

כטואלו הם הפרטים אשר על פיהם נגמר דבר השלו' והפרטים הללו לא יזוזו ממקומם ויהי' עומדים וקיימים עד כי יבא שילה.

לא) כל כסף קדשי ב"י מכל מדינות סעבירי' וראסיי (מלבד חמשת הערים הידועות השייכות לכו' רייסין והם נותנים חלק לכו' חב"ד כפי הפשר שביניהם) יהי' ארבעה חלקים לכל כוללות פרושים וחסידים וואלין שבד' ארה"ק וחלק חמישית לכו' חב"ד, ככה יתחלק כל כסף הק' מהערים והמדינות הנ"ל, הן נדבת ציבור והן נדבת יחיד, גם אם יהי' הנדר או הנדבה בפירוש לכולל פרטי יתחלק כנ"ל, הן אם יבא הכסף ישר מאותו האיש ומאותה העיר לפעה"ק, או לחברון או לצפת או לטברי', הן אם ישלחו ע"י איזה גבאי וגזבר או איזה קאנטאר שבעולם חוקה אחת ומשפט אחד לכולם, מי אשר ישיג אותו הכסף מחוייב להביא לעיני הגבאים והממונים הכוללים דפעה"ק הבוארים להלן, ועל ידם יגיע לכ"א חלקו והעובר ע"ז גזילת עניים בביתו ושועתם עליו יטוש עד השב ישיב כסף לבעליו, ושארית ישראל לא יעשו עולה ולא ישלחו צדיקים בעולתה ידיהם, וכל מה שיבא ממדינת קאווקעז אשר הספרדים לוקחים מזה ס"ה למאה, והי' חלק האשכנזים ל"ה למאה, יחולק לכל הכוללים נפש כנפש.

לאב) מהיום הזה והלאה ידי כ"א מהכוללים אסורות מלעשות שום דבר בנוגע אל מדינות ההתאחדות הנ"ל לא לכתוב שום מכ' ושום קבלה ולא למנות גבאים וגובים או שלוחים כ"א בהסכם כולם, ואם מי מהכוללים יעבוד ע"ז הן משאר הכוללים והן מחב"ד ויעשו לבדם איזה מעשה וענין, הענין ההוא בטל ולא יחול כלל וכלל, וביום הזה בטלו כל שליחות השלוחים הנמצאים בחו"ל עדי אשר נתאסף שנית בקרוב ומי אשר יתרצה מכולנו יחד נמלא את ידיו במכתב שליחות עפ"י האופנים שנסכים עליהם כולנו יחד בעזר ה'.

לבג) הגזברים הכוללים שבמאקאווע ושבפעטערבורג והגבאים שבכל עיר ועיר המנויים כעת הן מכל הכוללים והן מכו' חב"ד בעמדם יעמדו ועל משמרתם יהי' וכולנו יחד נחזקם ונבקשם לשאת העבודה והמשרה עליהם ביתר שאת ויתר עז לטובת הכלל כולו ושגם הם יתאחדו וזה את זה יעריצו ויחזקו ויודיעו זל"ז פעלם ועבודת' לטובה.

לגד) מעתה נודיע לכל הערים והמדינו הנ"ל ובפרט להגבאים הכוללים דפעט"ב ומאסקאווע, אשר כל כסף וכל מכתב ישלחו על שם שנים מכו' פרושים וא' מכולל וואלין וא' מכולל חב"ד אשר כעת אלה הם הרב ר' אברהם אייזינשטיין והרב ר' מאיר אניקסטער והרב ר' ניסן בק והרב ר' לוי יצחק סלאנים ויהי' כל קאמבייעל ע"ש ארבעתם, והר"ר לוי יצחק שדר בחברון קיבל עליו אשר לא יהי' שום עיכוב על ידו ותיכף בהוודע לו כי בא איזה כסף לפה מחוייב לבא למען לא יתעכב חיתום הקאמבייעל יותר משנים או לכל היותר שלשה ימים מהיום בא בקאמבייעל לפה, או ישלח אחר במקומו פה שאם יתעכב יותר יחתום האיש ההוא במקומו בלי שום איחור.

לדה) כל דבר מסויים לא נוכל לגמור מבלעדי ה"ר לוי יצחק הנ"ל כל הימים אשר הוא הנבחר מכו' חב"ד או מבלעדי הבא מכחו ורשותו אם לא יבא בעצמו ודעתו לא תבטל ברוב בדבר הנוגע לכו' חב"ד לבדם, וכן דעת שום אחד מממוני כל כולל לא תבטל בדבר הנוגע לאותו כולל כ"א עד זבל"א יבא דבר שניהם ובלי המשך הענין רק באותו מעמד יוגמר בלתי אם שני הצדדים יסכימו להעביר המועד ליום אחר ברצון טוב.

להו) על מכתבים חשובים לנכבדי ארץ יונחו שלשה חותמות א' מכו' פרושים וא' מכו' וואלין וא' מכו' חב"ד, ועל קבלות יונח חותם הכללי המתפרד לשלשה ראשים ומונח ביד שלשה הכוללים הנ"ל ובעת החתום לא יוכל בעל החלק לעכבו ויתנהו מהר לחיתום קבלות וכדומה, כי העיכוב דרכו להזיק.

לוז) כולל חב"ד יושב ירושלם יבחר לו איש אחד אשר יקרא לכל אסיפות הנוגעות לצרכי העיר ולענינים שיש להם חלק בו ויחתום עמהם במכתבים הנוגעים לכולם יחד, והמוסכם מרוב בעלי האסיפה, זולת לנוגע לכולל פרטי מבואר לעיל.

לזח) כולל חב"ד יוכלו לקנות להם פנקס מיוחד וישכרו מכספם סופר אשר ירשום בו כל ההכנסות וסדר החלוקות והוצאות והמה ישאו עם כל הכוללים בהוצאות השייכות לכולם, שכירות בית הוועד ושכר שמשים וכתיבת מכתבים וקבלות ודמי דואר ולא יותר.

לחט) נודיע יחד להגזברים הכוללים אשר בפ"ב ואשר במאסקאווע שיכולים לחלק שמה את הכסף הבא לידם מכל המדינות השייכות להשותפות כנ"ל וישלחו ארבעה חלקים ליד השנים מכו' פרושים וא' מכו' וואלין לבדם וחלק אחד מחמשה לממוני כו' חב"ד לבד, רק בראשונה ידרשו היטב גם מיתר הגבאים שבפ"ב ושבמאסקאווע אם לא שלחו איזה שילוח למי ומי מהכוללים למען ידעו איך לחלק את הכסף וכאשר ידעו חשבון ברור אז יכולים לחלק ולשלוח לכ"א לבדו וכנז"ל.

לטי) אם איש יבא מאחת מערי המדינות ראסיי וסעבירי' השייכות לכל הכוללות והאיש ההוא יברר כי דר בקביעות עשר שנים במדינה ההיא יותן לו חלוקה בערך שיערכוהו ממוני כל הכוללות יחד מקופה הכללית טרם התחלקה.

מכל עשרת הדברים הנ"ל נדברו בינינו הח"מ והוסכמו מכולנו בלב מלא רצון ונעשה בקא"ס [בקנין גמור אגב סודר] שקנו אחרים מידינו לאשר ולקיים ככל הכתוב ומפורש לעיל בכל הגליון מרישא לסיפא בלי שום שינוי כלל ועיקר, והכל דלא כו' ודלא כו' בביטול ובפיסול כו' ובכל אופן היו"מ ומוח' לפו"ד [היותר מועיל ומוחזק לפום דינא] ונעשה כ"ז בכח המסור בידינו מכל קהלותינו ובעה"ח י"ד אייר תרל"ב לפ"ק בירשלם עה"ק ת"ו.

מאעל ההסכם הזה חתומים ראשי כל הכוללות, ומטעם כולל חב"ד: "נאום שמעון מנשה בלא"א מו"ה משה זלה"ה [חייקין], נאום לוי יצחק סלאנים, נאום שניאור זלמן פונדימינסקי, נאום יהודא ליב סלאנים". לאח"ז בא אישור הבד"צ דעיה"ק ירושלים.

מבבחתימות ממוני כולל חב"ד נוסף ר' יהודה ליב סלונים, וגם הוא מחברון.

מגאף אחד ממוני כולל חב"ד בירושלים לא נמצא בין החותמים. גם הם נזכרים בהסכם הזה, אבל רק בקשר "לכל אסיפות הנוגעות לצרכי העיר [ירושלים] ולענינים שיש להם חלק בו". וכבר נתבאר לעיל שממוני כולל חב"ד קיבלו את חלקם מאת הממונים שבחברון. ויתירה מזו נאמר כאן, שאף אם ר' לוי יצחק סלונים לא יוכל לבא מאיזו סיבה מחברון לירושלים "ישלח אחר במקומו פה שאם יתעכב יותר יחתום האיש ההוא במקומו בלי שום איחור", וגם אז אין לממוני כולל חב"ד בירושלים שום סמכות בעניני "כולל חב"ד" הכלליים.

מדביטול ההסכמים בשנת תרס"ו
במשך שנות קיום ההסכם רבו הטענות של כולל חב"ד שאינם מקבלים את חלקם משלם. היו אף דיונים על פירוד החבילה. דיונים אלו נזכרים באגרות מרובות שבפנקסי כולל חב"ד. מ"מ המשיך ההסכם להתקיים עד שנת תרס"ו. באגרת מו"מ כולל חב"ד שבירושלים מחודש תמוז תרס"ח, הנזכר לעיל, אל מנהלי הכולל ברוסיה הם כותבים על ביטול ההסכם (ראה אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ד ע' קכח בשוה"ג):

מהעד שנת תרס"ו הי' חב"ד משותף עם ועה"כ בירושלם עפ"י הפשר שנעשה מכבר והי' הסדר כך מהכנסת ערי ראשיי וסיבביר [מלבד 4 או 5 העיירות המפורטות לעיל] נחשב לחלק חב"ד 20 ושמונים פרוצענט לועה"כ, לבד הכנסת שלשה העיירות פעטערבורג חרקוב מאסקווא הי' נחשב לחב"ד 30 ולועה"כ 70. ומשנת תרס"ו והלאה נתפרד השותפות, ולא נתנו לחב"ד מאומה מכל הכסף שהגיע לידם ולא נשאר לחב"ד רק מה שהגיע ישר לידינו, מהעיירות שהיו נוהגים מכמה שנים לשלח לחב"ד (רק הי' חב"ד מתחשבים עם ועה"כ בכל שנה עפ"י הפשר הנ"ל) ואיזה עירות שהתחילו לשלח לחב"ד מעת שנפרד השותפות היינו מש' תרס"ו.

מואת הקיפוח הזה וביטול ההסכם מרמז כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בכמה אגרות שכתב בחורף תרס"ו (אג"ק שלו ח"ד אגרות תתקיח-כא):

מזולא ישלטו ידי כוללים זרים באותן השייכים לכולל חב"ד.. שולטים ידי זרים מכוללים אחרים.. שולטים בהם ידי כוללי פולין.. רק חלק מועט בא לכוללנו והעיקר הולך למקומות אחרים.

מחבאותה שעה שהתבטל ההסכם עם ועד הכללי, חתמו על הסכם חדש, למספר עיירות ברוסיה, עם כולל וואהלין. בפנקסי כולל חב"ד ישנם אגרות רבות מהשנים תקס"ב-ה שבהן דנים אודות שותפות עם כולל וואהלין. ההחלטה הסופית בכל הדיונים האלו שאין השותפות הזאת כדאית לכולל חב"ד. בסופו של דבר, בשלהי שנת תקס"ה באו להסכם על השותפות הזאת. ממוני כולל חב"ד כותבים על כך אל ועד מסדרי הרשימה, בחודש אלול תקס"ה:

מטהשותפות עם וואהלין בפלכי יעקאט[רינוסלב] וטאווריער אשרנו וקיימנו ושלחנו מכתבים להגבאים ולהרבנים מכתבי תודה. ועודנו עסוקים בכתיבת מכתבים ונזרי גבאות לכל העיירות והכפרים המשותפים. על פלך חערסאן עוד לא נעשה דבר (וזה במניעת גבאי וואהלין החושבים כי שמה ידיהם רמה) ורק העיר חערסאן לבדה משותפת מכבר. וזה מקרוב הכניסו גבאי חערסאן גם את העיר הקטנה האלעשקי בכלל השותפות.

נלמטרת השותפות הזאת הדפיסו ניירות מכתבים מיוחדות, בכותרת "בית ועד הכללי מכוללות רוסיא, וואהלין חב"ד, מארבע ארצה"ח ירושלם צפת טבריא וחברון ת"ו". על המכתבים האלו היו חותמים הממונים משני הכוללות וחותמות שני הכוללות.