Tanach · Rishonim on Tanach · Ibn Ezra · Torah
Ibn Ezra on Exodus 12:15/אבן עזרא על שמות י״ב:ט״ו
אשבעת ימים. טעם מצות תאכלו, זכר לאכילתם בצאתכם ממצרים, כי לא צוה שיאכלו מצות רק הנאכלים עם הפסח לפני חצות לילה, רק שבעת ימים צוה לאכול מצות להיות זכר לאשר קרה לכם בצאתכם ממצרים כי שם כתוב כי לא חמץ, ואלו היו מניחים המצריים שיתמהמהו מעט היו מחמיצין עיסתם, והשבעת ימים בצאתם מצות אכלו עד שטבע פרעה ביום השביעי, כי הענן היה מוליכם יומם ולילה, ולא היו מתעכבים בחנותם עכוב רב, וככה כתוב על הפסח, שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני (דבר' טז ג), והנה הזכיר על הפסח שבעת ימים תאכל מצות חיוב על דרך הפשט והעד למען תזכור את יום צאתך (שם) ובעבור זה כתוב, כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבותיכם תאכלו מצות (פ' כ) חיוב בארץ ישראל ובחוצה לארץ:
1SEVEN DAYS SHALL YE EAT UNLEAVENED BREAD. The reason for shall ye eat unleavened bread is to recall the matzot eaten when they left Egypt. They were not previously commanded to eat unleavened bread save for that which is to be eaten with the paschal lamb before midnight.318(v. 8). However, God now commanded that they eat unleavened bread for seven days319 in memory of what happened to them when they left Egypt, as it is written there,320 for it was not leavened (Ex. 12:39). Had the Egyptians permitted them to tarry a bit, they would have leavened their dough. They ate unleavened bread for seven days until Pharaoh was drowned on the seventh day. The heavenly cloud led them day and night and they did not tarry very long even when they camped.321 It is similarly written when discussing the paschal lamb,322 seven days shalt thou eat unleavened bread therewith, even the bread of affliction (Deut. 16:3). Now according to its plain meaning, the text Seven days shall ye eat unleavened bread is stating an obligation.323 120a. Also see Rashi on this verse. That thou mayest remember the day when thou camest forth out of the land of Egypt all the days of thy life (Deut. 16:3) is proof of this.324 for seven days an obligation, since both are written in one verse. It is because of this325 that Scripture states, Ye shall eat nothing leavened; in all your habitations shall ye eat unleavened bread (Ex. 12:20), as the latter326 is an obligation within the Land of Israel and outside of the Land of Israel.
בואחר שקבלה היתה ביד ישראל שיחלו לשחוט את הפסח בנטות השמש לצד מערב וכתוב לא תשחט על חמץ דם זבחי (לד כה) על כן דרשו רז"ל אך חלק, ודע כי כלוי מעשה אינו מעשה והנה פירוש ויכל אלהים ביום השביעי (ברא' ב ב) כאשר נכנס היום השביעי כבר כלתה מלאכתו וככה ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם, בהכנס היום הראשון כבר נשבת כל השאור מהבתים והנה תחלת יום ראשון סוף יום י"ד בערב, ככתוב מיום הראשון עד יום השביעי, והנה פירוש זה, כי שבעת ימים שלמים הם מיום י"ד לחדש בערב שהוא סוף יום י"ד, עד יום הכ"א לחדש בערב, ועוד אדבר על זה:
2[HOWBEIT THE FIRST DAY YE SHALL PUT AWAY LEAVEN OUT OF YOUR HOUSES.] Now since Israel had a tradition of commencing the slaughter of the paschal lamb when the sun started going down towards the west, and it is written, Thou shalt not offer the blood of My sacrifice with leavened bread (Ex. 34:25), the rabbis of blessed memory interpreted the word ach (howbeit) to mean a part of.327 5a. It is a general principle in Talmudic exegesis that ach and rak imply limitations. Thus ach divides the day, indicating that the putting away of the leaven is to take place in the middle of the day. According to the rabbis, ach ba-yom ha-rishon tashbitu se’or mi-batekhem (howbeit the first day ye shall put away leaven out of your houses) is to be rendered: At the middle of the day which is before the festival of unleavened bread ye shall put away leaven out of your houses. Mark the fact that ceasing an act is not an act. The meaning of And on the seventh day God finished (Gen. 2:2) is: when the seventh day started God had already finished his work.328 Similarly, the meaning of the first day ye shall put away leaven out of your houses is: when the first day starts, all leaven shall already have been removed from the houses. Now the first day starts at the end of the fourteenth day at even, as it is written, from the first day until the seventh day. The meaning of the phrase329, etc. then is that the seven full days330 are from the fourteenth day of the month at even, which is the end of the fourteenth day, until the twenty-first day at even. I will yet speak concerning this.