Tanach · Rishonim on Tanach · Ibn Ezra · Torah

Ibn Ezra on Exodus 21:2/אבן עזרא על שמות כ״א:ב׳

אכי תקנה. אומר לך כלל לפני שאחל לפרש, כי כל משפט או מצוה כל אחד עומד בפני עצמו ואם יכולנו למצוא טעם למה דבק זה המשפט אל זה, או זאת המצוה אל זאת, נדבק בכל יכולתנו ואם לא יכולנו נחשוב כי החסרון בא מחוסר דעתינו, ואין לאדם בעולם יותר קשה עליו מהיותו ברשות אדם כמוהו, על כן החל משפט העבד וקדמונינו אמרו כי עבד עברי הוא ישראל וככה וכי ימכור איש את בתו לאמה (פ' ז) רק וכי יכה איש את שן עבדו (למטה פ' כו) הוא כנעני וככה וכי יכה איש את עבדו (שם פ' כ), וככה אם עבד יגח השור (שם פ' לב), והנה אמרו, כי ונמכר בגנבתו (למטה כב ב) הוא ישראל, והחולקים עליהם אמרו כי עבד עברי אינו ישראל רק הוא ממשפחת אברהם וככה הבת, וכל העבדים הנזכרים אחר כן דרך אחד לכל, וראייתם דבר האשה וילדיה, כי אמרו כי המשפחה תלויה באב ועוד, ועבדו לעולם (פ' ו) כי הם אומרים כל ימיו, והיה עליהם קשה שיהיה ישראל נרצע ועתה נחפש המלות כמשמעם, אם עבד עברי אינו ישראל, למה אמר הכתוב, כי ימכר לך אחיך העברי (דבר' טו יב) והלא ידענו כי משמע לא תשנא את אחיך בלבבך (ויקרא יט יז) ישראל וככה בין איש ובין אחיו ובין גרו (דבר' א טז), ורבים ככה, והנה אין ספק כי פי' אברם העברי שהוא מבני עבר עליו כתיב אבי כל בני עבר (ברא' י כא) הפך וחם הוא אבי כנען (שם ט יח) או נקרא עברי בעבור שבא מעבר הנהר אעפ"י שהיה ראוי להיות עברי נהרי, ונחשוב כי הכתוב תפש דרך קצרה, בעבור שמצאנו ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר (יהושע כד ג) והנה גם נקראו העברים שהם ישראל, כי ראינו שאמר משה לפרעה כה אמר ה' אלהי ישראל (למעלה ה, א) וכאשר שאל פרעה מי הוא זה השם אז השיבו ה' אלהי העברים (שם פ' ג), והנה אלהי העברים כמו אלהי ישראל והנה אם ישראל נקראו עברים בעבור שהם מיוחסים אל עבר ישתתפו עמנו בני ישמעאל ובני קטורה ובני עשו ואנחנו לא מצאנו קורא אחיך רק אדום לבדו שהיה בבטן אחד עם יעקב, גם לא תמצא בכתוב שיזכיר עשו שהוא אחינו במצות רק בדבר השליחות וכמוהו, לא תתעב אדומי כי אחיך הוא (דבר' כג ח) אחר שהזכיר אדומי, וככה על רדפו בחרב אחיו (עמוס א יא), הנה בכל המקרא לא מצאנו מלת עברי כי אם על בני יעקב, וכתוב, ושם אתנו נער עברי (ברא' מא יב), לאכול את העברים לחם (שם מג לב), מכה איש עברי (למעלה ב יא), שני אנשים עברים נצים (שם שם), ויונה אמר עברי אנכי (יונה א ט), כי הם שאלוהו, אי מזה עם אתה (שם שם ח) ואם המלה היתה כוללת עמים רבים, עוד לא השיב מאי זה עם הוא, וכתוב, פן תעבדון לעברים (ש"א ד ט) והעברים היו לפלשתים (שם יד כא), ובירמיה כתוב, לשלח איש את עבדו וגו' העברי והעבריה (ירמיה לד ט), ובסוף פירש, לבלתי עבוד בם ביהודי אחיהו איש (שם) וידוע כי אדומי לא יקרא יהודי, והחולקים אמרו, והנה כתוב, ורבים מעמי הארץ מתיהדים (אסתר ח יז) ואינם מישראל, וזה עורון, כי לפי דעתם אם פי' שהיו מתיחסים אל יהודה או ששבו לתורת יהודה, היה ראוי להיותו לבלתי עבד בם במתיהד אחיהו ועל דרך זה היה ראוי להיות עברי מתעבר, והאומר זה, מתעבר על ריב לא לו (משלי כו, יז) והנה התברר כי דברי קדמונינו נכונים, כי עליהם נסמוך בכל המצות כאשר קבלום מאבותיהם ועוד איך יעלה על לב אדם כי הישמעאלי והאדומי יעבוד שש שנים, והישראלי עד שנת היובל:

1IF THOU BUY. Before I begin to explain¹¹ let me give you a general rule. Each ordinance or commandment¹² is an independent unit. If we are able to find a reason that two ordinances or commandments are connected to each other, then we will expend all of our efforts to connect them. If we are not able to do so, we will conclude that the reason this cannot be done is our intellectual deficiency.¹³ There is nothing in the world more difficult for a human being to bear than to be under the control of another person like himself. Scripture therefore began¹⁴ with the law of the Hebrew servant. Our sages said that the Hebrew servant¹⁵ is an Israelite. The same applies to And if a man sell his daughter to be a maid-servant (v. 7).¹⁶ However, our sages maintain that And if a man smite the eye of his bondmen (v. 26) refers to a Canaanite.¹⁷ Similarly, If the ox gore a bondman (v. 32).¹⁸ And they said that then he shall be sold for his theft (Ex. 22:2) refers to an Israelite. Those who dispute with our sages say that the Hebrew slave¹⁹ is not an Israelite but rather someone of Abraham’s family.²⁰ The same is true of the daughter sold into slavery²¹ and of all the slaves mentioned afterwards. They are to be understood in the same way.²² Their proof is from the wife and her children (v. 4),²³ for they say that family identity is established by the father.²⁴ They offer additional proof from and he shall serve him for ever (v. 6), for they say that the latter means all of the slave’s life.²⁵ means until the jubilee year. It was difficult for them to accept that an Israelite would have his ear pierced.²⁶ Let us now seek the plain meaning of the words.²⁷ (Hebrew). If the Hebrew slave is not an Israelite, then why did Scripture state, If thy brother, a Hebrew man…be sold unto thee²⁸. Thus Deut. 15:12 and our verse refer to the same type of servant. Now if the term Hebrew does not refer to an Israelite, why does Scripture use the term brother? Brother refers only to an Israelite. If Deut. 15:12 referred to a non-Israelite it should have read, “If a Hebrew man be sold unto thee.” We thus see that our verse refers to an Israelite. (Deut. 15:12)? Do we not know that brother in Thou shalt not hate thy brother in thy heart (Lev. 19:17) means an Israelite? It is the same case with between a man and his brother, and the stranger that is with him (Deut. 1:16).²⁹ stands in contrast to stranger. There are many such cases. Now there is no doubt that the meaning of Abram the Hebrew (Gen. 14:13) is: Abram of the children of Eber, about whom Scripture says avi kol bene ever, (the father of all the children of Eber) (Gen. 10:21),³⁰. See I.E.’s comments on v. 8. in contrast to and Ham is the father of Canaan (Gen. 9:18). On the other hand, it is possible that Abram was called the Hebrew because he came from beyond the river,³¹. See Josh. 24:2, Your fathers dwelt of old time beyond the River (be-ever ha-nahar). According to this interpretation, Abraham was called the ivri because he came from beyond (ever) the river. although in this case the term used should have been ivri nahari ³². rather than ivri. Let us assume that Scripture was being brief,³³ is short for ivri nahari. because we find that the Bible states, And I took your father Abraham from beyond the River (me-ever ha-nahar) (Josh. 24:3).³⁴ is short for ivri nahari. The Hebrews are also called Israelites, for we see that Moses told Pharaoh, Thus saith the Lord, the God of Israel (Ex. 5:1). However, when Pharaoh asked Moses, “Who is this God?”³⁵? (Ex. 5:2). Moses answered him, The God of the Hebrews (Ibid.). The God of the Hebrews thus means the same as the God of Israel. Now if the Israelites are called Hebrews because they are related to Eber, then the children of Ishmael and the children of Keturah³⁶ and the children of Esau should be joined to us. However, we do not find Scripture referring to any people as our brothers except for Edom,³⁷ who shared one womb with Jacob.³⁸ We also do not find Scripture referring to Esau³⁹ as our brother in commandments.⁴⁰ We find him referred to as a brother only in the account of the messengers.⁴¹ The same applies to Thou shalt not abhor an Edomite, for he is thy brother (Deut. 23:8)⁴² wherein Scripture mentions he is thy brother after first mentioning the term Edomite.⁴³ in Deut. 23:8 explains why we are not to hate an Edomite. It does not mean that he is our brother in commandments. The same is true of Because he⁴⁴ did pursue his brother⁴⁵ with the sword (Amos 1:11).⁴⁶. Now we do not find in all of Scripture the word Hebrew employed except in regard to the children of Jacob. Scripture thus states: And there was with us there a young man, a Hebrew (Gen. 41:12); because the Egyptians might not eat bread with the Hebrews (Gen. 43:32); an Egyptian smiting a Hebrew (Ex. 2:11); two men of the Hebrews were striving together (Ex. 2:13). Jonah said, I am a Hebrew (Jonah 1:9) because he was asked, and of what people art thou (Jonah v. 1:8). If the term Hebrew had referred to many nations, Jonah would not yet have told them of what people he was.⁴⁷, he might be saying I am an Edomite, or a Moabite, or the like. Scripture also states, that ye be not servants unto the Hebrews (I Sam. 4:9);⁴⁸ Now the Hebrews⁴⁹ that were with the Philistines (I Sam. 14:21). The book of Jeremiah states: that every man should let his man-servant, and every man his maid-servant, being a Hebrew man or a Hebrew woman, go free (Jer. 34:9). The latter closes by explaining, that none should make bondmen of them, even of a Jew his brother (Ibid.). Now it is known that an Edomite is not called a Jew.⁵⁰ Those who disagree with our sages say, look, it is written: And many from among the peoples of the land became Jews (mityahadim) (Esther 8:17)⁵¹ in reference to those who were not Jews. This is blindness. For according to their opinion, whether the meaning of the word mityahadim (became Jews) is that they claimed to be Jews or that mityahadim means they accepted Judaism,⁵² means: praised the Jews. Scripture should have read, “even of one of his brothers who became Jewish.”⁵³, a Jew. If the reference was to those not born Jewish, i.e., slaves who belong to Jews and practice Judaism, then the term used should have been mityahed, acting Jewish. Furthermore, the word mitabber (becoming a Hebrew)⁵⁴ should be formed from the word ivri according to this interpretation.⁵⁵ means to claim to be Jewish or to become a Jew, then a parallel form, mitabber, should exist. However, it does not. One who says this, meddleth (mitabber) with strife not his own (Prov. 26:17).⁵⁶. It has thus been clearly shown that the words of our sages are correct. We will rely upon them with regard to all of the commandments in accordance with their tradition, which they received from their fathers. Furthermore, how can one think that an Ishmaelite and an Edomite shall serve for six years⁵⁷ and an Israelite until the year of jubilee.⁵⁸

בשש שנים יעבוד. ולא יותר, כמו שש שנים תזרע שדך (ויקרא כה ג) ובתחלת שנה השביעית למכירתו יצא חפשי אי זה שנה שתהיה ואל תתמה על מקץ שבע שנים הכתוב בירמיה (ירמי' לד יד) כי לכל דבר יש לו שני קצוות, והנה פעם ימצא קץ שהוא תחלה, ופעם שהוא בסוף, וזה העבד הוא הכתוב עליו ונמכר בגנבתו (למטה כב ב) שמכרוהו ב"ד רק, וכי ימוך אחיך ונמכר לך (ויקרא כה לט) או לגר, מכר עצמו כפי השנים שיש עד היובל, כי ביובל יצא, וקבלה היא ביד ישראל כי הזכר ימכר בגנבתו ולא הנקבה, בפרשה שאחר זאת אשלים הענין, אמר רבי מרינוס יו"ד לחפשי נוסף, כי הוא כמו, למשעי (יחז' טז ד) אכזרי (משלי יא יז), ור' יהודה המדקדק אמר כי הלמ"ד נוסף, כי הוא כמו, וכי תשלחנו חפשי (דבר' טו יג) והיו"ד כאלו הוא ליחס על דרך הקדמוני (יחז' י יט), והלמ"ד כלמ"ד והשלישי לאבשלום בן מעכה (דה"א ג ב), ולפי דעתי כי באו שנים משרתים והאחד היה מספיק, כמו, בתוך האהלי (יהושע ז כא) והוא תואר השם:

2SIX YEARS HE SHALL SERVE. And no longer. It is like Six years thou shalt sow thy field (Lev. 25:3).⁵⁹ At the start of the seventh year of his being sold he shall go free no matter what year it be.⁶⁰ Do not be amazed that Jeremiah writes, At the end of seven years (Jer. 34:14),⁶¹ because everything has two ends and sometimes the end is found at the beginning and sometimes it is at the end.⁶² Our verse deals with a servant whom the law courts have sold, namely, an individual concerning whom it is written, then he shall be sold for his theft (Ex. 22:2). However, And if thy brother be waxen poor with thee, and was sold unto you (Lev. 25:39)⁶³ or to a stranger (Lev. 25:47) refers to a slave who sells himself according to the years remaining to the year of jubilee, for such a servant goes out when the Jubilee comes. Israel has a tradition that males but not females are sold because they stole. I will finish the matter in the chapter which follows. Rabbi Merinus says that the yod of the word la-chofshi (tree) is superfluous.⁶⁴ (free) has the same meaning as la-chofesh (unto freedom). Cf. Rashi, chofshi: la-cherut (unto freedom). It is like the yod of le-mishi (for cleansing) (Ezek. 16:4) and the yod of akhzari (cruel) (Prov. 11:17). However, Rabbi Judah the grammarian says the lamed of la-chofshi (free) is superfluous because its meaning is similar to chofshi (free) in And when thou lettest him go free (Deut. 15:13).⁶⁵ means chofshi (free). Its yod is, as it were, the yod of relationship, like the yod of ha-kadmoni (of the east gate) (Ezek. 19:19). The lamed of la-chofshi is like the lamed of la-avshalom (Absalom)⁶⁶ of la-avshalom is superfluous, for la-avshalom means Absolam, not unto Absolam. in the third, Absalom the son of Maacah (I Chron. 3:2). However, in my opinion the lamed and the yod in la-chofshi are both prepositions, even though one would have sufficed.⁶⁷ or chofshi. Chofshi is similar to ha-oholi (of my tent) (Josh. 7:21) in in the midst of my tent.⁶⁸ has an emphatic heh prefix and a first person pronoun yod suffix. According to Hebrew grammar, the emphatic heh is not suffixed to a declined noun. Josh. 7:21 thus should have read, ha-ohel, or oholi. We thus see that Scripture sometimes combines two forms. Chofshi (free) is an adjective.

גומלת חנם, מגזרת, חנונו אותם (שופ' כא כב) מטעם מתנה, וטעם המ"ם לא ידענו כמ"ם ריקם (ברא' לא מב):

3[FOR NOTHING.] The word chinnam (for nothing) comes from the same root as channunu (grant)⁶⁹. in grant them (Jud. 21:22). It means a gift.⁷⁰ We do not know why chinnam has a mem.⁷¹ Its mem is like the mem of rekam (empty) (Gen. 31:42).⁷² has no meaning. A mem suffixed to a word is sometimes a third person plural pronominal suffix. Hence I.E.’s comment.