Tanach · Rishonim on Tanach · Ibn Ezra · Torah
Ibn Ezra on Leviticus 7:20/אבן עזרא על ויקרא ז׳:כ׳
אוטעם וטומאתו. להיותו טמא מעצמו כזב ומצורע גם בעבור מקרה לילה כי כן כתוב כי אמר מקרה הוא או שיהיה טמא בעבור אחר כטומאת אדם מת או חי והוא זב ומצורע או בבהמה טמאה שאינה נאכלת ושקץ טמא מהעוף והשרץ. ופעם אחת בא אלי צדוקי אחד ושאלני אם האליה אסורה מן התורה ואען ואומר אמת כי האליה תקרא חלב כי כן כתוב חלבו האליה תמימה רק קדמונינו התירוה ואסרו כל חלב אז ענה הלא כל חלב אסור מן התורה כי כן כתוב כל חלב וכל דם לא תאכלו ובתחלה כתוב חקת עולם לדורותיכם גם אני עניתיו כי זה הפסוק דבק עם זבח השלמים ואין מלת חקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם ראיה גמורה כי הנה כתוב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם ושם כתוב חקת עולם ואם כן לא נאכל לחם בגלות כי לא הקרבנו קרבן העומר וגם הוא השיב כל חלב שור וכשב וען לא תאכלו גם אני השיבותי כי גם זה הפסוק דבק עם זבח השלמים והעד כי כל אוכל חלב מן הבהמה אשר יקריבו ממנה להוציא חלב כל בשר שאיננו קרב לשלמים והכלל בשר חול על כן הזכיר בפרשה הזאת וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכול לא תאכלוהו וידוע כי בשר הנבלה והטרפה אסורות והאסור הוא הבשר ובעבור שאין החלב קרב לגבי המזבח שמא יחשוב אדם שהוא מותר על כן הזהיר ואכול לא תאכלוהו ובעבור זה לא הזכיר הדם ובאה זאת הפרשה לבאר עונש האוכל חלב בשר קדש וכן כל דם הוסיף לעוף על כן חלב העוף מותר והראיה הגמורה שאמר בספר אלה הדברים בבשר תאוה שהוא חול שיאכלנו כלו ולא הוציא רק את דמו לבדו בשלשה מקומות ואין זכר לחלב כלל אז פקח הצדוקי עיניו ופצה בשפתיו שבועה שלא יסמוך על דעתו בפירוש המצות רק ישען על העתקת הפירושים:
1[HAVING HIS UNCLEANLINESS.] This means if his uncleanliness comes from his body, as in the case of a flux49. or a leper.50. Also because of uncleanliness caused by a nocturnal emission, as Scripture states, for he thought: Something51 hath befallen him52 (I Sam. 20:26). It also applies to uncleanliness that comes from contact with an outside source53 such as a dead body, or a living person who experienced a flux or is a leper, or an unclean beast which may not be eaten, or a detestable thing from among the fowl and that which swarms.54 A Sadducee55 once came to me and asked, “Does the Torah prohibit the fat tail?”56). I answered that it is true that the fat tail is called “fat” (chelev),57 for the Torah states, the fat thereof, the fat tail entire (Lev. 3:9). However, while our sages prohibited all fat, they permitted the fat tail.58. Nahmanides charged that Ibn Ezra’s position is more heretical than that of the Karaites. Luzzato claimed that I.E. did not really believe that fat (chelev) is permitted. He was merely playing devil’s advocate. However, Nahmanides correctly interpreted Ibn Ezra. I.E. held that biblically speaking only the fat of an animal actually offered on the altar is prohibited. Other fat is prohibited by the rabbis. See I.E. on Deut. 12:15. The importance of I.E.’s comment on this verse for understanding Ibn Ezra’s approach to the halakhah is discussed in the introduction to this volume. The Sadducee then replied, “Does not the Torah prohibit all fat? Indeed it is written, that ye shall eat neither fat nor blood (Lev. 3:17). The latter is preceded by Scripture’s statement, It shall be a perpetual statute throughout your generations (Ibid.).”I once again answered him that this verse59 relates to the peace offering. Also, the clause It shall be a perpetual statute throughout your generations60 implies even in a time when the sanctuary no longer exists. does not provide complete proof, for we see that Scripture states, And ye shall eat neither bread, nor parched corn, nor fresh ears, until this selfsame day, until ye have brought the offering of your God (Lev. 23:14).61. Now Scripture there writes, it is a statute for ever (Ibid.). Shall we then not eat bread in the Diaspora? For we have not brought the omer offering.62 means as long as the sanctuary exits. Similarly a perpetual statute. He, on his part, replied, “Ye shall eat no fat, of ox, or sheep, or goat (v. 23).”63 I again answered that this verse too refers to a peace offering. For whosoever eateth the fat of the beast, of which men present an offering (v. 25) is proof, for the latter excludes the fat of all flesh which is not offered as a peace offering, that is, all secular meat.64 Scripture therefore states in our section, And the fat of that which dieth of itself, and the fat of that which is torn of beasts, may be used for any other service; but ye shall in no wise eat of it (v. 24). It is known65 that the flesh of that which dies of itself and that which is torn of beasts is prohibited. It is the flesh that is prohibited.66 Now since the fat67 is not offered on the altar, one might think that it is permitted. Hence Scripture warns,68 but ye shall in no wise eat of it.69) of an animal that dies or is torn by another animal. It is for this reason that Scripture does not mention the blood.70 This section71 was written in order to explain the punishment incurred by one who eats the fat of sacred flesh. The verse relating to any blood (v. 27) was similarly written to add that the blood of fowl is prohibited.72 The fat of fowl is therefore permitted.73 Scripture’s statement in the Book of Deuteronomy (Deut. 1:1)74 with regard to meat eaten out of desire, that is, non-sacred meat (Deut. 12:15-25), is total proof of what I say,75 for Scripture states that non-sacred meat may be eaten in its entirety.76 (Deut. 12:15). The fat of the latter is permitted. Only its blood is excluded in three places.77 Fat is totally unmentioned.78 The Sadducee’s eyes opened and he uttered an oath with his lips to the effect that he will never rely on his judgment when it comes to explaining the commandments. He will rely only on the tradition transmitted by the Pharisees.79