Ibn Ezra on Numbers 1/אבן עזרא על במדבר א׳

אבשם אשר פקודי רום ותחת חבר. החל לפרש על הפשט ספר וידבר במדבר סיני. להודיע כי לא עלה משה אל הר סיני אחר היות הכבוד באהל מועד:

בבאחד לחדש השני. לתקן את הדגלים ואיך יסעו ואיך יחנו בעבור המקדש כי בעשרים לחדש השני נסעו:

אשאו את ראש. כמו כי תשא ושם מפורש:

בלבית אבותם. כי משפחת האם אינה קרואה משפחה:

גלגלגלותם. פירשתיו:

אבישראל. להוציא ערב רב:

אאיש ראש. דרך קצרה והראוי להיות איש איש:

אלראובן. החל מהבכור כטעם ולא להתיחס לבכורה:

אלבני יוסף. אחר בני לאה בעבור כבוד רחל על השפחות והחל מאפרים על דרך יעקב אבינו והקדים אפרים ומנשה על בנימין כי הם מקום יוסף ואחר כן החל מדן שהוא בכור השפחות ואחריו אשר כי השם ידע שהוא יהיה ראש החונים על דגל דן ואחר כן גד כי הוא בכור שפחת לאה:

אקרואי העדה. הטעם שהעדה לא יעשו דבר עד שיקראום:

במטות אבותם. הטעם על השבטים והנה כל אחד נשיא שבט:

גראשי אלפי ישראל. כל אחד ראש על כל אלפי השבט כי יש שר לאלף:

אויקח משה ואהרן. עמם:

בהאנשים אשר נקבו. שהם מפורשים כמו אשר פי ה' יקבנו:

אויתילדו. בקשו מתי נולדו בעבור חשבון כ' שנה אז נכתבו תולדתם:

אויפקדם. משה שהוא העיקר והחל מראובן כי הוא הבכור ואחריו שמעון הנולד אחריו ואחריו גד בכור שפחת לאה והנה דגל ראובן ואחר כך דגל יהודה ואחר כך דגל אפרים ואחר כך דגל דן והחונים על כל דגל ודגל כאשר הם בחנוכת המזבח ודע כי אחר שהיו כל השבטים שנים עשר שיצא לוי והיו ליוסף בנים שנים ורוחות העולם ארבע הנה לכל רוח שלשה והנה יש ללאה חמשה בנים יחסר האחד ויהיו לה שני דגלים השלימו הדגל עם בכור שפחתה ושמוהו עם דגל ראובן שהוא גם בכור והדגל השני ליהודה והחונים עליו אחיו הקטנים ממנו ולרחל דגל בפני עצמה ואפרים מקום יוסף הוא קודם מנשה כדברי יעקב והדגל הרביעי לשפחת רחל שהוא הבכור שלה ואחריו אשר ואם הוא קטן בשנים מנפתלי בעבור היות הדגל לבן שפחת רחל שם זאת המעלה לבן שפחת לאה ואם תסתכל היטב אז תדע כי הראש הוא הדרום והזנב הוא הצפון ולא אוכל לפרש על כן ראובן בדרום כי הוא הראש ודן בצפון ודע כי לא היו גבורים בשבטים כשבט יהודה הנמשל לגור אריה וכשבט דן הנמשל כן בדברי משה על כן היו הם בראשונה ובאחרונה. והזכיר לגלגלותם בראובן גם בשמעון להורות על האחרים כי הכתוב אחז דרך קצרה:

אופירוש ויהיו כל פקודי בני ישראל. שלא נפקדו רק מי שהוא מבן עשרים שנה ואחר כך ויהיו כל הפקודים בכללם:

אהתפקדו. משני בנינים. כי הוא בנין התפעל ועם בנין שלא נקרא שם פועלו:

אאך את מטה לוי. פירוש לא התפקדו כי השם צוה כן:

בואת ראשם לא תשא. כללם כאשר פירשתי:

אואתה הפקד את הלוים. באר למה לא התפקדו כי פקודת המשכן עליהם על כן לא יצאו בצבא:

במשכן העדת. הוא אהל מועד והמשכן לארון ששם העדות:

גועל כל כליו. כמנורה והשלחן והמזבחות:

דועל כל אשר לו. הם כלי הכלים:

ההמה ישאו. הם הם הנושאים בנסוע המחנה והם המשרתים בחנותם וסביב המשכן יחנו:

אובנסוע המשכן יורידו אותו. להסיר הבריחים והעמודים ובחנותו הם יקימוהו:

בוהזר. מבני לוי ואם הוא ישראל יומת ובית דין ימיתוהו:

אוטעם וחנו בני ישראל. כשיחנו בני ישראל:

באיש על מחנהו. הטעם כל שבט:

גוטעם איש על דגלו. שלא יתערב שבט דגל עם שבט דגל:

אוהלוים יחנו סביב. פי' הכתוב למעלה למה יחנו סביב שלא יקרב אל המשכן אחד מעדת בני ישראל וימות וזה טעם ולא יהיה קצף כעוזא שנגע בארון ושם כתוב ויחר אף ה' בעוזא:

בוטעם על עדת בני ישראל. אחד מעדתם וכן ויקבר בערי גלעד עיר בן אתונות ורבים כמוהם:

גושמרו הלוים. מצוה עליהם לשמור המשכן:

אויעשו בני ישראל. שלא נגעו במשכן לעולם: