Ibn Ezra on Numbers 3/אבן עזרא על במדבר ג׳

אואלה תולדות אהרן ומשה. הטעם שלא הולידו בניהם ולא הוסיפו בקרוב מעשרה חדשים כאשר דבר ה' עם משה בהר סיני בעלותו להתכפר על מעשה העגל אז נבחר שבט לוי ואמר השם למשה הקרב את מטה לוי גם פרשת ואני הנה לקחתי וכאשר הוקם המשכן אמר השם פקוד את בני לוי והשכינה במשכן על כן כתב במדבר סיני והנה היו תולדות אהרן ומשה במדבר סיני כאשר היו בהר סיני רק חסרו שני בני אהרן על כן אמרתי כי הלוים לא נתנו כפר נפשם כי כן כתוב לכל העובר על הפקודים ויש אומרים כי לא פקדם משה טרם עשות המשכן רק ידע פקודיהם בדרך נבואה והכתוב יכחישם והוא כי תשא:

אהמשחים. בשמן המשחה. שהיו כהנים גדולים:

בולא הניחו בנים גדולים או קטנים על כן חסר ממספר הלוים כי הגדולים יתכן שיולידו:

אעל פני. פירשתיו:

אלפני אהרן הכהן. שהוא נגיד השבט. ופירוש והעמדת הוא ושרתו וכן חי ה' אשר עמדתי לפניו:

אואת משמרת כל העדה. בקרבנות:

אואת משמרת בני ישראל שישמרו שלא יגע ישראלי אל המשכן:

אנתונים. לעולם או הם ובניהם העובדים תחתם:

בלאהרן ולבניו. הנמצאים ועומדים תחתיהם:

גמאת בני ישראל. להיותם מובדלים:

אואת אהרן ואת בניו. ובכלל בניו בני בניו תפקדם לתת פקודה לכל אחד והם ישמרו את כהנתם שלא יבואו לידי פסולות:

בוהזר הקרב. לכהן להיות עם כהנתם ישראלי או לוי יומת ופרשת ואני הנה לקחתי גם היא דבקה כי יש בתורה פרשיות דבקות בטעם ואם הם מפורשות כמו ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה כן ויהי ביום דבר ה' אל משה:

אלקחתי. מעלה גדולה ללוים:

בבכור. דבק אל פטר:

גוהיו לי הלוים. מקודשים לי:

אכי לי כל בכור. והטעם כי גם הבכורים לי הם:

בביום הכותי טעמו זמן וכן רבים:

גלי יהיו. טעמו לי הם ולי יהיו כי כל בכור מאדם יפדה וכן כל בכור הבהמה הטמאה:

אמבן חדש ומעלה. עד שוב המחבר' או על קרוב מהמקום הראשון זה אל זה והמשכיל יבין:

אגרשון. כי הוא הבכור ובדברי הימים נמצא עם מ"ם תחת נו"ן:

אלגרשון משפחת הלבני. פירושו אלה שתי המשפחות מספרם כך:

אאחרי המשכן. כמו אחורי וכן אחור וקדם:

בימה. בעבור שהוא הים הגדול הספרדי בארץ ישראל לפאת מערב:

אהמשכן. הם עשר יריעות:

בוהאהל. עשתי עשרה יריעות:

גמכסהו. ומכסה מכסהו בכלל:

אאשר על המשכן. שהוא בפנים החצר:

בועל המזבח. שהוא חוץ למשכן:

גוטעם סביב. שאין שם מקום חסר כפרץ שאין שם מסך:

דלכל עבודתו. עוד אפרשנו:

אמשמרת הקדש. הוא הארון ונקרא קדש כנגד המשכן כאשר פירשתי:

אתימנה. ובעבור שבני קהת נכבדים מכל בני לוי הושם קהת בימין כי הוא נכבד מהשמאל ומהאחור ואין אחר מזרח נכבד ממנו ובעבור שהיה גרשון בכור לוי יש לו מעלה גדולה על מררי כי הוא נושא את הקדש כנגד משא מררי על כן חנה גרשון במערב כמו דגל אפרים ומררי בצפון כדגל דן שהוא בכור השפחה והנה הקהתים מצד דגל ראובן על כן התחבר קרח עם דתן ואבירם ועוד אפרשנו:

אוהמזבחות. שניהם:

בוכלי הקדש אשר ישרתו בהם. הם כלי המנורה והשלחן והמזבחות ורבים השתבשו בפירוש והמסך וכל עבודתו והאמת ברורה שהוא מסך פתח אהל מועד:

גוכל עבודתו מיתריו:

אונשיא נשיאי הלוי. שהם שלשה גם מלת נשיאי הלוי מושכת עצמה ואחרת עמה כמו לא רבים יחכמו וכן הוא נשיאי פקודת שומרי משמרת הקודש והטעם כי אלו שלשה פקידים על השומרים שהם הלוים:

אויתכן היות צפונה. מגזרת צפנת ליראיך וצפון לצדיק כי אין בנגב שום דבר:

אקדמה מזרחה. הוא מזרחה שמש במקום התחברות העגלות והנה במזרח אהל משה ואהל אהרן ואהל בניו ובני בניו וכל ביתם:

בוהזר הקרב. אל מקום הקדש והנה כל הלוים סביבות המשכן לשמור אותו:

אשנים ועשרים אלף. מכלל וכשאתה מחבר הפרטים תמצא שיותירו שלש מאות ויש אומרים כי הכתוב אחז דרך קצרה להזכיר האלפים ועזב המאות וזה לא יתכן בעבור מספר העודפים שהם פחותים משלש מאות והאמת דברי הקבלה אין בכור מפקיע בכור ויהיה פירוש הפסוק כל פקודי הלוים חוץ מהבכורים. ויהודה הפרסי דקדק להביא ראיה מהמספר כי בכורי הלוים הם חלק משלשה ושבעים מלוים וכשאתה לוקח במספר הזה מפקודי ישראל ואחר כן תקח כמספר פקודי הלוים הבאים לצבא כנגד פקודי הלוים מבן חדש יהיו קרובים ולא אמר כלום כי ישראל נפקדו מבן עשרים שנה ואין קצב אחרת והלוים נפקדו מבן שלשים ועד בן חמישים ויש ביניהם הפרש גדול רק נסמוך על דברי הקבלה:

אפקוד כל בכור זכר. הנה זכר שם התאר:

אואת בהמת הלוים. שלא יפסידו הלוים ובכור כל בהמה גם הוא לשם:

אקח את הלוים. פעם אחרת כאילו אמר כאשר תקח את הלוים יהיו העודפים פדיום ונסמכה מלת פדויי אל המספר וכמוהו רבים יש מכחישים אמרו מזה נלמוד כי פדיון כל בכור חמשה שקלים ואינו ראיה כי זאת מצוה בפני עצמה והאמת דברי קבלה:

אהפדיום. במ"ם תחת נו"ן כמו גרשון: