Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Igros Kodesh Admur HaEmtzaee· Igros Kodesh of the Mittler Rebbe· Letter 22אגרות קודש אדמו״ר האמצעי· אגרות-קודש אדמו"ר האמצעי· אגרת כב
אאגרת כב
[חורף תקע"ו]
[חורף תקע"ו]
בהקדמת הסדור עם דא"ח
גהן1417 אמת1418 ניתן לכתוב ולהודיע מודעא רבא לאורייתא1419, זו תורת אמת1420 מתמים דעים1421 כבוד א"א מו"ר נבג"מ, שניתן לדפוס כפי הסדר בסידור1422 הנדפס כעת. היות נודע לכל באי שערי1423 אור תורתו מימים הקדמונים זה יותר משלשים שנה1424, שהיה אמרותיו הטהורות זקוקים דנור1425 מנר ישראל1426 נאמרין באמירה נעימה1427 לרבים המתאוים וכו' מדי שבת בשבתו1428, ובפרט בהני מילי מעליותא1429 ברזין וסודות מתיקות התורה באר מים חיים נוזלים1430 ממעיין המתגבר1431 בכל שבת1432, אלינו בניו ביחידות ולקצת יחידי סגולה עמנו, ולא היה דבר וחצי דבר1433 שלא חזרנו עליו כמה פעמים בעיון ועומק היותר אפשרי, ובפרט להביאו בכתב ולשון מדברת1434, שיהיה מובן לגדולים וקטנים, ובפנים מסבירות ומאירות1435 לכל עיני רואה, וטועמיהם חיים זכו1436 בהם כבר להאיר נפשם באור עולם1437, בכמה קונטריסים שנתפזרו מכמה העתקות שונות שהעתיקו מכת"י כידוע לכל הנמצאים בידיהם.
דאמנם לא כל אדם זוכה1438 לנפשו לקבוע אמיתת האור מתוך הכתב לבד, בלתי קבלה בלב שומע1439 ולב רואה1440 וכו', ולזאת נסוג אחור לבבי1441 מלהביא בדפוס. עד עתה אשר ראיתי את העם המשתוקקים והמתאוים, שכבר הורגלו בקבלה שבלב ומוח ורגילין בהם ובשמותיהן1442, אך מפני צוק העתים1443 וטרדת הזמן ובלבול הלב ומוח בדוחק עסק הפרנסה לעשירים ועניים הכל שוין, ובפרט לרחוקים אשר לא ראו ולא יוכלו להשיג מרגוע לנפשם כי אם בהפקירות1444 שביותר מכפי המדה, והמה צמאים ורעבים להחיות נפשם בחיי עולם, וערבים עליהם דברי סופרים1445 בספר וסיפור1446 נכספה וגם כלתה נפשם1447 וכו'.
ההנה לזאת אמרתי בלבי עת לעשות לה'1448, כי ה' חפץ למען צדקת עבדו ידידו וכו' יגדיל תורה ויאדיר1449, להביאם בדפוס. ולקטתי מכמה קונטרסים מהעתקות שיש בידי1450 שהעתיקו רבים מכתיבת ידי, וגם הרבה קונטרסים מגוף כתיבת ידי ממש, הטובים וישרים בעיני מהני מילי מעליותא הערבים ומתוקים עלי כעל כל הון1451, ואמרתי טוב ללקט באמרים1452 הנצרכים לכללות ענין התפלה, ובפרט קונטרסים שנמצאו בכתיבת יד שלי בפירוש המלות בתפלה מהשמים מספרים וכו' עד ויברך דוד, שאאמו"ר נ"ע הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד (בהיותם דברים כהוויתן בלי תוספת ומגרעת), ומועטים הם מחזיקים המרובים1453 למבינים.
ווטעמי ונימוקי בזה, להיות שידעתי במכאובים1454 של כל החפצים בקרבת אלקים בתפלה, שלא יוכלו להביא הכונה שבמוח ולב בענין ההתבוננות וההשכלה האלקית לחברו עם הדבור1455 במה שמוציא מפיו, כמו פסוקי דזמרה, ויצאו מפורדים בפיו, ושפתיו יכבד בשבח הנאמר בפסוק ולבו רחוק1456 ומוטרד בענין אחר, ואם גם הוא בשבח וגדולת ה' בהתבוננות, אבל לא קרב זה אל זה1457 כלל. ולזאת יעצוני כליותי1458 לטובתם האמיתית, שירגילו את עצמם בפירוש המלות הללו, שיכוונו לבם ופיהם כאחד לאביהם שבשמים, והיו לאחדים1459 ממש, וקול הדבור מעורר הכוונה1460, ויאיר אור האלקי בנפשו על ידי כוונה שבלב ומוח, בקול ודבור דבר ה' הנאמר מתוך הלב והמוח וכו'. ולא צריך לבאר גודל התועלת בזה לכמה אנשים החפצים קרבת אלקים1461 באמת ובתמים1462.
זולזאת צויתי להמדפיס הנ"ל1463 להדפיס קונטרסים הללו, וגם עוד קונטרסים שלקטתי לידיעה כללית בענין התפילה ותפילין וציצית ושבת ויו"ט וכו', כפי המבואר במפתחות משני החלקים של הסידור. ויש כמה קונטרסים שהמה מוגהים מכבר, וגם בהיותם נכתבים בלשון למודים1464 בסוד אלוה עלי אהלינו1465, אהל תורתו, אשר לא זזנו מחבבם1466 בחיבת הקדש1467 עלינו, כי זה חיינו ובנפשינו נביא לחמנו1468, לחמה של תורה1469 זו המאירה לנו בפנים מאירות מאור ישראל וכו'. ואם יש איזה מקומות שאינם מוגהים בתיקון הלשון או באיזו שגיאה, ואני איני מופנה מכל צד להגיהם בעיון הראוי לתקן כפי הצריך, לזאת הבטיחני חתני בן אחותי הרב המופלג מ' מענדיל1470 נ"י, לרשום בכתב את כל המקומות הצריכים תיקון, וכשנתקן אי"ה אזי יודפס לוח התיקון אי"ה, כי צריך שימת פנאי הרבה לזה וכו'.
חוזכרה לי אלקי אבי לטובה1471, אשר ה' יודע ועד1472 ובוחן לבבות1473 כאב את בן ירצה1474, בכונתי זו הרצויה לה' ולחסידיו, ולכל דורש אלקים1475 באמת ובתמים1476 ובאמונה, ועוד מאשר ידעתי נאמנה שבהגלות נגלות אור תורתו בלב שומע ומקבל, בכללות אנ"ש החפצים להגות בהם ללכת בכל דרכיהם, ודאי יהי' ה' אלקים עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יטשנו1477 ואל יעזבנו, לרומם קרן ישראל בכל אשר יפנו1478, לעשות פרי למעלה ולמטה1479 כל ימי עולם1480. לפי שידוע לכל יודעי חן אשר צדיקים גדולים יותר במיתתן1481, באור פני מלך חיים1482 המשתעשע באור תורת נשמתם עדן, וכל ההוגה בלבו ומוחו בעבודה תמה1483 וברה, בין בתפילה, בין בכל עת ושעת הכושר, ובפרט בשבת ויו"ט, יעלה לרצון לפני ה'1484 באור פני מלך חיים, ולהיות דובב שפתי ישנים1485, להאיר אור מנשמתו עדן בכל המתקשרים באורו יראו אור1486 עולם, ולשומעים יונעם דברי אמת האלה, ובפרט לרחוקים שנוגע זה לחיי נפשם באמת.
טוהי' אם יהיה עם לבבם נאמן1487, לעסוק בהם באמונה ולהגות בהם, ללכת בזה בכל דרכי ה' להטות לבבם לה'1488, ויהיו נא דברי קדש הללו1489, המיוסדים על אדני פז1490 מעוז מתיקות התורה, קרובים אליהם בנפשם ולבבם, למען ידעו לרדוף1491 לדעת את ה' כל ימיהם ולזרעם אחריהם, ודאי לא אמנע טוב1492 כיד ה' הטובה עלינו1493, להביא בדפוס כל הכתבים שנאמרו בפירוש מאמרי הזהר1494, וכל כתבי התורות וביאורים טובים הנאמרים מדי שנה ושנה בכמה חלקים, ומכלל הן1495 וכו', ולחכמים ונבונים אין מפרשין יותר.
יובהיות שהמדפיסים הנ"ל נתנו לכסף מוצא1496, ובפרט בעתי יוקר הללו הוכרחו להזיל זהב מכיסם1497 להדפיסם, וחוששני לחטאת1498 היחיד והציבור1499 פן ימעלו מעל1500 לגרום היזק ח"ו. ולזאת באנו להטיל גודא רבא1501 בגזירת נח"ש1502 שלא ירים איש את ידו1503 להדפיס בעצמו או על ידי גירא דילי', לא מיניה ולא מקצתיה1504, לא במדינה זו ולא במדינה אחרת, משך עשרה שנים מיום כלות הדפוס. כי מה שנתפשט ההיתר אצל המדפיסים להדפיס חוץ למדינה היינו מטעם שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו1505 וכו', משא"כ בחיבורי קדש אאמו"ר זצוק"ל שזכינו מאבא מארי ז"ל, והרי יכול האדם לאסור1506 הנאת ספרו על אחרים אפילו בסוף העולם, ולזאת לא יזח החש"ן1507 מעל העוברים על דעתינו, ובו ארור בו נדוי בו שמתא1508, והשומע לדברינו יחולו ברכות על ראשו1509.
יאדברי המדבר לאמיתת אהבת אור תורת אמת1510 אשר הנחילנו, לזכות לכל דורשי ה' באמת ובתמים1511, אוהב דבק מאח1512 לכל אוהבי אור תורה ועבודה האמיתית
יבדוב בערבא"א מו"ר הגאון החסיד קדוש ישראל מרנא ורבנא שניאור זלמןנבג"מ