Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Igros Kodesh Admur HaEmtzaee·
אאגרת מ
[תקפ"ג]
[תקפ"ג]
בעתה1967 באתי1968 לפרש שיחתי1969 ולבוא בגזירת עירין פתגמין1970, על דבר שפרקו כולם כקטן כגדול1971 עול יגיעת המוח בלימוד ד"ח, שאין איש שם על לבו1972 כלל בכל ימי חיי הבלו1973 שמאבד נפשו בהבלי הזמן, והזמן קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים1974, עצלות וקרירות מכל צד, הן מצד טרדת הפרנסה והן מצד עצם הענין כי נתרחקו מעט מעט וכו'.
גוהן אמת אשר יש הרבה אנשים קטנים ושפלים בעיניהם, להיותם בעלי בתים טרודים ושפלים בעיניהם ביותר מכפי המדה, באמרם שאינם בבחי' חסידים כו', ולזאת פוטרים עצמם1975 מכל עול יגיעת המוח ולשמוע ולהבין, אף בפשוטי הדברים בעניני עבודה אלקית לאמיתתה, שהיו נאמרים1976 מפי אאמו"ר זצ"ל לעורר לכל איש בלבבו ודעתו1977 לבל ידח1978 ולא יפול הנופל1979 ח"ו. והרי אם עינים להם יראו1980 שזה מעשה שטן שמרקד1981 לפניהם, להרחיקם מעט מעט עד אשר יתקררו לגמרי, כאשר עיניהם רואות בעצמן. וכי באמת ידוע לפני מהות רוב בעלי בתים גם היותר טרודים, שיש להם לב נשבר1982 באמת לפרקים, וחפצים מאד בקרבת אלקים1983 בהתפעלות אהבה ויראה ודביקות והתקשרות בהתבוננות מעט לפי שכלו וערכו וכו'.
דובאמת יש להם לב להבין ולקבל כל ד"ח, ולקבוע בנפשם ולבבם עכ"פ הקיצור לזכרון שיבוא לו מן המוכן בלבו ודעתו בעת התפלה, שלבו הוכן מעט ולבבו נשבר ויקבל תוספת אור אלקי בכל הדברים שבתפלה, שיכול לכוון כפי דעתו ולבו גם בפירוש המלות, ולא יקצר לצאת ידי חובתו בלבד. משא"כ אם אין בלבו ודעתו מן המוכן כלל אפילו דבור אחד של ד"ח, מצד שנתרחק גם מלשמוע במחשבה והרהור, ונוסף לזה צוק העתים1984 הטורדים המוח והלב בתכלית, הנה נפשו ולבו ריקם מכל. ואם כן למה יפלאו ויצטערו על רבוי המחשבות זרות שממילא נופלים, כמו במקום חורבה שכל הטינופות מצוים שם. ובאמת על זה אמרו יש שיש להם ואינם רוצים1985, ועל זה דאבה נפשי1986 מאד, מאשר נראה לכל שבחנם ממש נפלו הנופלים גדולים וקטנים, ואם שנפילה זו רק בקרירות ועצלות אבל ריקנין הן מכל וכל.
הוגם על הנערים הפנוים הרגילים בעסק ד"ח אוכיחם בתוכחת מגולה מאהבה מסותרת1987, ולא יוכלו להכחיש האמת שעסק שלהם בד"ח הוא רק לימוד לפי שעה זו, ואם שמתפעלים מזה במוחם ולבם באמת ויחיו מהם, חיי שעה הוא. ולענין יגיעת עול בתפלה מקילים בעצמם ביותר, כנראה לעין כל שגם הבקי בד"ח ביותר מקצר מאד בתפלה. ואם היו מייגעים עצמן במה שיש להם במזומן בידם, בודאי היו מאריכים בהכרח בתפלה לא פחות מב' שעות.
וואם יש להם תשובות1988 על סיבות טרדת דוחק הפרנסה ביותר כעת כידוע, זה אינו תירוץ כלל לגביהם, שיש להם פנאי לעסוק בד"ח בלימוד בכל שבוע, רק בתפלה לא ימצאו רק ב' וג' אנשים שטבעם בנעוריהם ביראת אלקים ועבודתו כו', וגם מהם יתלוצצו כידוע. ואם הי' להם עינים לראות הלא יראו נפילתם ברוחניות ממעשה השטן להפילם, כאשר יודע כל אחד ואחד בעצמו, רק לא ניתן לכתוב על פני השדה1989.
זועוד זאת הרעה1990 שיגיע מן החכמים ומבינים בד"ח, שרבים חללים הפילה1991 ועצומים כל הרוגיה, באשר זה פרי חכמתם להתהלל1992 בבחי' יש היפוך הביטול, ולהתלוצץ מבעלי בתים הפשוטים, שבתמימות לפי ערכם רוצים בקרבת אלקים בתפלה להתפלל בקול רם דוקא, לפי שהקול מעורר הכוונה1993 שבלב ומוח יהי' איך שיהי'.
חוזה ידוע אצלי, שיש טבעיות זאת גם בכמה אנשים שיש להם במזומן בידיעת ד"ח, שלא יוכלו לכוון העמקת דעתם כי אם על ידי דיבור, על ידי קול הפה דוקא, כמו בלימוד הגמרא. וכל שכן אנשים שאין להם במזומן בידיעת ד"ח הרבה שיוכלו להעמיק דעתם באורך ורוחב, אם כן אין להם דרך הטוב לנפשם לעוררם מן השינה ותרדמה כי אם בקול המעורר הכוונה ורעותא דלבא. וחי נפשי1994 שיעלה לרצון לפני ה'1995, אם באה מצד התמימות ומצד השפלות, כי קרוב ה' לנשברי לב1996 וכו', ואת שפל יראה1997.
טומה גם מלבד זה, הנה כל מי שטעם טעם בסוד ה' ידע נאמנה, שגם המעמיקים דעת ותבונה בהתבוננות צריכים לומר פסוקי דזמרא בקול רם דוקא, כמ"ש רוממות אל בגרונם1998, בגרונם ממש, דהיינו כל רוממות אל שבא בהשגתם באריכות ועומק יבוא לכלל תמצית וקיצור לאמיתת ענינה להיות בקול שיר בגרונם ממש, וכמו לבי ובשרי ירננו אל אל חי1999 כו', וחסידך ירננו2000 וכו', רינה זו היא בקרב הלב בשר2001, כאשר יתפעל מתמצית ההשגה יהי' מה שיהי', ואם ענין גדול או קטן, זהו אמיתיות גילוי אלקות בנפש ההיא. כמו כשאומר ברוך שאמר והי' העולם, שתמצית כל המושג מזה הוא שבדבר הוי' נעשה כל העולם מאין ליש, מזה בא בהרגש הלב בשר להתפעל בשיר וניגון או בתנועה ביד ורגל. וכה"ג כשאומר מלך יחיד חי העולמים2002, מלכותך מלכות כל עולמים2003.
יוזהו עיקר המתקת הדינים, כאשר יצא מפורש2004 מפי אאמו"ר נ"ע2005 לא פעם ושתים, ע"פ תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב וכו' ועבדת את אויביך2006, דאויביך הם רבוי המקטרגים על כל אחד ואחד בפרנסתו בבני חיי ומזוני בביטושים קטנים וגדולים כידוע, הכל בא מאשר לא עבדת את ה', כי עבודה זאת היא עבודה שבלב בהתפעלות אלקות בתפלה שהיא צריכה להיות בשמחה ובטוב לבב, היינו בחי' הרגשת הענג והשמחה בהבל הלב בשר ובשיר ורננה מתמצית השגת אלקות.
יאובאמת יש בחי' שיר פשוט2007 שלמעלה מתמצית המושג, דהיינו מה שהנשמה בעצמה תתענג על הוי' בלי טעם ודעת כלל, כמו בתפלת שבת שנק' שיר אל2008 רק מצד האלקות בעצמו, שנק' תענוג פשוט בלתי מורכב כלל בשום שכל והתבוננות, אף לא בבחי' ראיית השכל דבחי' החכמה, ולכך נק' שיר פשוט. ואם זה יהי' בכלל נש"י בכל התפלות שלהם, זהו הנקרא באמת שמחה וטוב לבב, והוא הממתיק כל הדינים והקטרוגים שלא יהי' נמשך שום קטרוג על כל אחד ואחד. וזה מקובל מפי קדושי עליון רבותינו נ"ע, ואין ספק בזה. אשר על כן צוה לכל מר נפש מבני חיי ומזוני שיתפלל בשיר ובשמחה ותענוג פשוט מצד עצמות א"ס ב"ה ממש, שיברחו כל המקטרגים מזה וכו', וזה בדוק ומנוסה.
יבוגם נוסף לזה הפירוש הב' בעבודה זאת כפשוטה, שהן מעשה המצוות שנקרא עבודה בלשון המקרא, שצריך להיות בשמחה של מצוה כפשוטה, שבהנחת תפילין וטלית או מעשה הצדקה ישמח מאד בהרגשת לב בשר דוקא על אשר עשה נחת רוח ליוצרו. ואם גם לוקח לעצמו תענוג ושמחה, זהו דוקא עיקר ענין שמחה של מצוה.
יגואל ישגיחו במלעיגים הנפשטים מכל בחי' יש, רק לחיי גופם וביתם מרגישים ביותר הן לשמחה והן בהיפוך, ומתירים כל הרגשת יש ולגרמי' כו'. ומי בכולם יודעים ומבינים בסוד וטעם האריז"ל שאמר לתלמידו הרח"ו ז"ל, על אשר זכה יותר ממנו להשגת סודי סודות ורזין דזהר והגיע לגילוי אליהו ז"ל ורוה"ק רק מפני שמחה של מצוה2009 דוקא כפשוטו, שלא הי' כמוהו בתלמידו הנ"ל. וזהו לפי ששמחה זו מגיע למעלה בעצמות התענוג הפשוט העליון שלמעלה מבחי' התענוג והטעם וסודות2010 המלובש ומורכב בכל מצוה, ולזה ממילא השיג עי"ז כל הסודות טעמי המצות, כי יש בכלל מאתים מנה2011 כו' וד"ל.
ידואי לזאת באתי בגזירת עירין פתגמין בקיצור על שני הדברים האלה. הא' שיעשו תקנות בכל מנין בהסכם כולם כאיש אחד חברים2012, בלי פירוד לבבות ח"ו, שיעשו חק ולא יעבור2013 קבוע ללמוד ספרי היראה בכל מנין מיד אחר תפלת ערבית כשעה קטנה, וללמוד ספר עין יעקב ופרק אחד מספר התניא, וגם מד"ח הבאים בדפוס, ומעניני הסדרא שיש בכתובים מתורות אאמו"ר ז"ל. ויתחלקו לכתות, ויהי' בכל כתה ב' וג' אנשים המרוצים, ולחזור על הדברים ב' וג' פעמים, למען לא יעקר מלבו כל תמצית2014 עניני התעוררות התשובה ואהבה ויראה, גם מעט התבוננות ביחו"ע ויחו"ת, ויקבעו ג' זמנים לזה בכל שבוע, ביום ב' וביום ה' ובש"ק קודם המנחה. ויתרחקו מדברים בטלים קודם התפלה בתכלית, המאבדות הנפשות להביאם לכל מיני פריקות עול, ומכל שכן שלא ידברו בשעת התפלה2015 ח"ו.
טוודבר התקנה הב', שיעשו חוק קבוע שיעמדו להתפלל יחדיו כאיש אחד עם הש"ץ2016, ולומר אחריו בקול רם דוקא כל פסוד"ז, ושתים שלפני ק"ש ואחת לאחריה, עד שמו"ע שהוא בלחש דוקא, ולכוון היטב בכל מלה ומלה בקול המעורר הכוונה ורעותא דלבא, כפי ערכו אשר יש בידו במזומן מעט מד"ח, אשר נחקקו בלבו ודעתו מאשר ילמדו יום יום לא פחות מג' זמנים הנ"ל, לצרף אותם אל פירוש המלות, ושיבוא מהן עכ"פ בחי' התמצית ובקיצור.
טזועל דרך הנ"ל בענין שיר אל ובתענוג שנמשך מן ההתבוננות, יש גם כן הפוכו, שהוא בחי' המרירות על ריחוקו כידוע, כמו צמאה לך נפשי בארץ צי' ועיף בלי מים2017 כו' כידוע. והנה ידוע ומבואר בכל הספרים הנדפסים ובכתובים, שגם זה בכלל תענוג יחשב, והוא השפלות והלב נשבר שמצד אלקות ממש, שיעלה למעלה כמו אהבה וחדוה בתענוגים ממש, דהכל אחד ממש, וכמאמר הזהר2018 בכי' תקיעא בלבאי מסטרא דא וחדוה מסטרא דא, הרי הכל בלב אחד ובשעה אחת יש חדוה ותענוג ובכי' ומרירות, משום דהא בהא תליא, דמצד אלקות עצמו בא התענוג והחדוה כנ"ל שנקרא שמחה וטוב לב, ומצד הריחוק דחומריות הגוף בעולם הזה השפל יבוא הבכי' והמרירות, והכל אחד, וז"ש בבכי יבואו2019 כו'. ועיקר שלימות העבודה היא השמחה וטוב לבב הנ"ל אחר השפלות בלב נשבר ונדכה האמיתית כו' וד"ל.
יזוהנה אזהרה ובקשה זאת השני' הוא על הנערים והאנשים הפנוים, והמה הבקיאים ויודעים בד"ח הרבה מנעוריהם, שישמעו לעצתי אמונה2020 להפך סדר עבודתם, שהי' כמו הרגל וטבע עד הנה, להפריד הדבור בתפלה מן המחשבה בעומק ענינים פרטיים בהתבוננות, כי לא יכון2021 זה לפני ה' שמדבר לפניו. הגם שלפ"ד הרמב"ם2022 ז"ל אין צריך לכוון רק לפני מי הוא עומד, אבל עם כל זה צריך לכוון אל פירוש המלות דוקא כפי דעת הטור2023, וכן הוא על פי הקבלה האמיתית.
יחואני ידעתי, ולא תוכלו להכחיש, שאין איש בכולכם שיוכל לכוון בכל מלה ומלה הכוונה שלה על פי סוד הקבלה, גם במלות שידועים ומבוארים בסידור על פי כוונת האריז"ל, כמו ברוך שאמר וכה"ג, וכל שכן כל פסוקי דזמרה ויוצר אור כו', אם גם היו יודעים ומבינים הכל הי' צריך להתפלל כל היום כולו ולא יספיק. ובאמת הרי זהו לימוד, כמו הלימוד בקבלה בזהר וביאורים, ולא שייך זה לענין התפלה כלל, שעז"נ זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד2024. רק בקריאת שמע באחד צריך לכוון בכלל2025 ביחו"ע ויחו"ת, שזהו ב' מדריגות דסובב וממלא, אם כן2026 החיוב על כל אדם לפי ערכו להאריך בזה. ואף גם זה בתמצית המכוון, שהוא ענין היחוד האמיתי לעצמות א"ס ב"ה ממש שנק' אחדות פשוטה, ועל זה נאמר אליו ולא למדותיו2027, כידוע לכל עוסק בד"ח מנעוריו.
יטולזאת אין עצה לפניהם רק שיחלקו לב'. הא' ענין העסק בד"ח בזמנים מיוחדים בכל בוקר וערב לפי שעתו וזמנו, ולעיין בכל כחו, שיהי' מן המוכן בלבבם בכל עת מצוא זו תפלה2028, שיוכלו להבין בעצמם עכ"פ התמצית מכל ענין וענין שיודעים מכבר, להביא בהתפעלות במורגש בלב בשר דוקא, כמו פסוקי דזמרה וכל התפלה בקול רם דוקא. וכל מה שיהי' אצלם מן המוכן ומזומן יותר, יותר יוכל למצוא תוספת אור בדרך תמצית וקיצור. אך העיקר הוא בתפלה רק לומר המלות בכוונה ורעותא דלבא בשמחה ושפלות כנ"ל, איש איש לפי ערכו. וזהו"ע הב' שהוא זמן תפלה לחוד, שלא יערבו בזה מאריכות ההתבוננות שלא מענין התפלה כלל וכלל. רק אם יש איזה אנשים שאין טבעם דוקא לכוון דעתם בקול רם אלא בחשאי ונחת2029, אין החיוב עליו בזה, רק עכ"פ ידבר בדבור לפי כוונתו ובשיתוף עם הצבור. וכללות הענין יובן לשומעים שיעלה לרצון לפני ה'2030 קול התפלה מן הצבור2031, כשיהיו כאיש אחד חברים בשמחה וטוב לבב ובשפלות ונמיכת רוח, ויוסר מהם כל קטרוג. השומע ישמע2032 וכו' וד"ל.
כאהוביי אחיי ורעיי2033, ה' יודע ועד2034 שכוונתי רצוי', ולבי ונפשי מר לי מר2035 מאד, ממה שבחנם2036 ממש נפל טעות ושקר בד"ח2037, להיותם סיבה צומחת לקרר לב הכל. ועל כן הי' כל מגמתי להביא כל ד"ח בכתב ולשון מדברת2038 מדא"ח של אאמו"ר ז"ל, כל דבר2039 הנצרך לכל אחד ואחד כפי מקומו ושעתו2040, בלתי יבואו עוד בנסתרות ורזין, רק הכל יהיו יכולים לקבלו, וכמבואר ומובן הכל בכל הספרים הנדפסים. ועתה לריק הי' כל יגיעתי2041 ממש. ועל זה נאמר וחכמת המסכן בזוי' ודבריו אינם נשמעים2042 וכו'. על כן נא ונא יחוסו נא על נפשם שלא תאבד2043, וישמעו לעצתי לקבוע עתים לתורה, עת דודים2044 וריעים להתחברות הנ"ל. וישמעו גם לדבר הב', שתהי' תפלתם רצוי' בקול ודבור שיוצאים מן הלב, כולם כאיש אחד, איש איש לפי ערכו ותוכן לבות ה'2045, אך יחדיו ידובקו2046 וישרה בהם אחדות הוי', להאיר אור הוי' בנפשם ברו"ג מנפש ועד בשר2047 כל הימים להם ולבניהם אחריהם2048.
כאהכ"ד המדבר2049 מקירות לבבו2050 באמת לאמתו
כבדובער בלא"א הגאון מו"ה שניאור זלמן זצלה"ה נבג"ם2051
כגויקבלו העתק התורה דשמח תשמח2052 על כן יעזב איש כו', בענין שני תנאים הנזכרים שם, שזהו יסוד כל ענין הנ"ל כידוע וד"ל.