Chabad Library · The Alter Rebbe
Igros Kodesh Admur HaZaken·
אאגרת לה
[תקנ"ג]
[תקנ"ג]
באחרי2045 דרישת השלום וחיים עד העולם2046,
גתשתפך נפשי2047 בשאלתי, ובקשתי2048 שטוחה ופרוסה לפני כל אוהבי ורעי כל אנ"ש בכלל, ובפרט המתעסקים בקדשים הגבאים דאה"ק2049 תוב"ב, אליהם הוכפלה בקשתי בכל לב ובכל נפש2050, להשגיח בעינא פקיחא2051 לפקח פקוח נפשי ממש, לעצור בעם2052 ה' הנוסעים למחננו, ולהזהירם בנפשם שלא להיות לי למורת רוח2053 ולעגמת נפש בנסיעה שלא בזמנה הראוי' אשר יבואר למטה, ולבקש מהם בין מאנשי עירם, ובין מהישובים הסמוכים להם, בין שהם מאנשי עיר אחרת ונוסעים דרך עירם, בין שהם חדשים, ובין שהם מאנ"ש הישנים, להזהירם באזהרה כפולה ונוראה שלא יעברו בנסיעתם הזו על אחד מאלה הדברים2054 הנאמרים באמת2055 וצדק2056, ולהראותם העתק מכתב זה.
דוזה יצא ראשונה2057, אשר כל הנוסעים על ד' פרקים הידועים2058, לא יעלה על רוחם2059 לבקש להכנס אלי לדבר עמדי ביחידות אפילו דבר נחוץ מאד בעבודת ה', וכל שכן מילי דעלמא אפילו דבר גדול מאד, כי זהו דבר שאי אפשר בשום אופן שיכנסו אלי לדבר כל הנאספים פה בד' פרקים הידועים. והנה כולם משתוקקים ליכנס, ואי אפשר לי לחלק חלוקים ביניהם, כי קשה כשאול קנאה2060 מהדוחקים ונכנסים2061, ואי אפשר לי לפי טבעי ורכות לבי לראות העגמת נפש של הנדחים מלכנוס, וישובו לבתיהם בפחי נפש מקנאתם, שהיא קנאת סופרים2062 לפי שכלם.
הובר מן דין2063 את אלקים אני ירא2064, והיטב חרה לי2065 עד מות ומר לי מאד2066, אשר נדחה בשתי ידים2067 כל איש החפץ להתקרב לעבודת ה' מאנ"ש החדשים, אשר ההכרח גדול לדבר עמהם ביחידות ואי אפשר בענין אחר.
ואך מה לי לעשות שאין הזמן גרמא בשום אופן לדבר ביחידות עם כל אחד ואחד מהחדשים הנאספים בד' פרקים הנ"ל, ואי אפשר לי גם כן לחלק חילוקים ביניהם להיות איש נדחה ואיש אינו נדחה, על כן לא יסעו כלל החדשים על ד' פרקים ליכנס לדבר עמהם ביחידות, ויש להם די ריוח ליסע באיזה חדש שירצו מחדשי השנה על א' מג' השבתות הראשונים, רק שיתעכבו ב' או ג' ימים אחר השבת.
זובשבת הד' שהוא שבת שמברכים החדש גם כן לא יסעו החדשים בשום אופן, כי שבת זה הוקבע לאנ"ש הישנים ליכנס פעם אחת בשנה דוקא כידוע מקדם2068, ואין הזמן גרמא ליכנס אחר השבת לדבר ביחידות עם החדשים, כי אם להישנים לדבר גדול מאד שאי אפשר לשאל בעצה מאנ"ש שבעירו, כי אין עונה לו, ובתנאי כפול ומכופל שיש לפניו ב' דרכים ואינו יודע איזה דרך יבחר לו, אבל אם אין לפניו אלא דרך אחת והיא שפלה וצר לו ממנה מאד ח"ו, וצריך לו לפי שכלו להודיעני בצערו ה"י, אזי יודיעני במכתבו או על ידי נאמן ביתי הידוע2069, ונכון יהי' לבו בטוח2070 כי הגד יגיד2071 לי כל דבריו בשלמות ולא יפול דבר וחצי דבר ארצה2072, אם יהי' לי מה להשיבו אשיבנה גם כן על ידי הנ"ל, ולא ידחוק לכנוס אלי בכבודו ובעצמו.
חונלאיתי2073 נשוא2074 במכתב גודל המרירות אשר ממררים חיי ממש, אותן הנכנסים לפרש שיחתן ביגונם בכבודם ובעצמם בהרחבת הביאור, כדי להכניס בעומק לבבי צערם וצרתם ה"י. גם לשאול בעצה בדברים שאין בהם צער ומרירות כלל, נלאיתי נשוא הבלבול במוח ובטול עבודה מהעמיק מחשבתי ודעתי בעומק הענין, כדי להשיב דבר על אופנו מרבוי הענינים הרבים והעצומים של כלל אנ"ש, יוסף ה' עליכם אלף פעמים, ויברך אתכם2075 בברכת שלום לישב בבתיהם בשלום בשובה ונחת תושעון2076 עולמים2077.
טוהנה ידוע נאמנה2078, כי כל אוהבי ורעי אשר נפשי חביבה עליו כנפשו, אלו היתה לו ידיעה בתחלה2079 מה הוא עושה לי בשאלת צרכיו ועצות מרחוק, הי' יכול בודאי למצא בנפשו הפקירות זו הקלה, להשליך יהבו על ה'2080 יעשה הטוב בעיניו2081, ולא להטרידני ולבלבלני בעניניו. אך כי נדמה מקצת אנ"ש דמיון שוא ודבר כזב, הרחוק ממני כרחוק מזרח ממערב2082 ממש, לאמר לנפשי2083 כאמרם על נפשות הגדולים אשר בארץ2084 המפורסמים, ה' עליהם יחיו2085, אשר אין מתפעלים בנפשותם מידיעת הרבוי מאורעות שונות מפגעי הזמן, ובלא לב ולב2086 ידברו2087 בם. אך מה יתרון לבעל הלשון2088 מדברת גדולות2089, ולב יודע מרת נפשי2090 השפלה בשרשה באמת2091 לאמיתו2092, וערך נפשי עלי2093 לערך בערכי2094 ולבי רואה חושיית, שאני רואה בחוש ממש הבלבול הגדול במוחי ולבי רבות העתים. וכמה פעמים אני מואס בחיי ממש במדרגה זו2095, והוסכם בלבי פעמים רבות לעקור סיכי2096 משכני ממדינה זו2097. אך אני מצפה לישועת ה' לפקוח עיני העברים2098, ויתן בלב כל השומעים דברי אלה2099 ולקבלם באהבה ורצון, ויהיו לרצון אמרי פי2100.
יוהנה אף לפי דמיון הכוזב, העולה על רוחם לערב תבן את הבר2101 לגדולי הדור המפורסמים שיחיו, אין דמיונם עולה יפה2102, כי שם2103 רובם ככולם ה' יאריך ימיהם ושנותיהם בנעימים2104 הנה משכן כבודם במדינה אחת, בעירות סמוכות וקרובות שלא בריחוק מקום כל כך בינותם, והקל מעליהם ונשאו אתם2105 במשא העם2106.
יאוהנה מי לנו גדול ממשה2107 רבינו ע"ה שאמר איכה אשא לבדי2108 וגו'. והנה לא הי' עליו רק צרכי צבור הנוגעים אל הכלל ולא ליחידים, כי אם לדון ביניהם במשפטי התורה, כמשארז"ל דדין היינו תורה2109, והוא2110 אחד מעמודי העולם2111, ועם כל זה ארז"ל וכי תעלה על דעתך2112 שמשה רבינו ע"ה יושב ודן כל היום כולו תורתו מתי נעשית, דהיינו מלהתבודד ולהתבונן בינו לבין עצמו בדברי תורה ששמע מפי הגבורה, אבל ליתן עצות לכל יחיד שלא בדברי תורה ויראת שמים לא היתה זאת מעולם.
יבאהוביי אחיי ורעיי2113 מאהבה מסותרת תוכחת מגולה2114, לכו נא ונוכחה2115 זכרו ימות עולם2116 בינו שנות דור ודור, ההיתה כזאת2117 מימות עולם, ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים, להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמיות2118 כדת מה לעשות2119 בעניני העולם הגשמי, אף לגדולי חכמי ישראל הראשונים כתנאים ואמוראים אשר כל רז לא אנס2120 להו ונהירין להון שבילין דרקיע2121, כי אם לנביאים ממש אשר היו לפנים בישראל2122, כשמואל הרואה2123 אשר הלך אליו שאול לדרוש ה'2124 על דבר האתונות שנאבדו לאביו. כי באמת כל עניני אדם לבד מדברי תורה ויראת שמים אינם מושגים רק בנבואה, ולא לחכמים לחם2125, כמארז"ל הכל בידי שמים2126 חוץ מיראת שמים, ושבעה דברים מכוסים2127 כו' אין אדם יודע במה משתכר כו'2128 ומלכות בית דוד מתי תחזור כו', הנה הושוו זה לזה. ומ"ש בישעיה2129 יועץ וחכם חרשים, וכן משארז"ל ונהנין ממנו עצה ותושיה2130, היינו בדברי תורה הנקרא תושיה2131, כמארז"ל יועץ זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים כו'2132, שסוד העיבור קרוי עצה וסוד בלשון תורה, כדאיתא בסנהדרין דף פ"ז עיי"ש בפרש"י2133.
יגאך האמת אגיד לשומעים לי כי אהבה מקלקלת השורה2134, והנה היא כסות עינים2135 שלא לראות האמת מרוב אהבתם לחיי הגוף לשם שמים, לעבוד בו את ה' ברשפי אש ושלהבת גדולה מאהבת נפשם את ה', על כן היטב חרה להם2136 בצער הגוף ח"ו ה' ירחם, ואין יכולין לקבל כלל עד שמעבירם על דעתם לכתת רגליהם מעיר לעיר2137 לשאול עצות מרחוק2138, ולא שעו2139 אל ה' לשוב אליו ברוח נמוכה והכנעת הגוף, לקבל תוכחתו באהבה כי את אשר יאהב ה'2140 וכו'2141.
ידוכמו אב רחמן חכם וצדיק המכה בנו, שאין לבן חכם להפוך עורף לנוס למצוא לו עזרה או אפילו מליץ יושר2142 לפני אביו הרחמן והצדיק וחסיד, רק להיות ישר יחזו פנימו2143 עם אביו פנים בפנים2144, לסבול הכאותיו באהבה לטוב לו כל הימים2145. והנה למעלה בחי' פנים הוא הרצון והחשק2146 אשר אבינו שבשמים משפיע לבניו כל טוב עולמים וחיי נפש וגוף באהבה ורצון חשיקה וחפיצה, ע"י תורת חיים שהיא רצונו ית' אשר נתן לנו כמ"ש כי באור פניך נתת לנו2147 תורת חיים כו'2148 לעשות בה2149 רצונו, ועל זה נאמר באור פני מלך חיים2150 ורצונו כו'2151. משא"כ2152 לעו"ג משפיע חיי גופם2153 שלא ברצון וחשיקה וחפיצה, לכך נקרא2154 אלהים אחרים שיונקים מבחי' אחוריים. וכך הוא באדם הרצון והחשק הוא בחי' פנים, ואם אינו מקבל באהבה ורצון כאלו הופך עורף ואחור ח"ו.
טוועצה היעוצה2155 לקבל באהבה היא עצת ה' בפי חז"ל לפשפש במעשיו2156, וימצא לו עונות הצריכין מירוק2157 יסורים, ויראה לעין גודל אהבתו אליו המקלקלת השורה, כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו2158, כמ"ש אם רחץ2159 ה' צואת בנות ציון כו' ברוח משפט כו'2160. וכמים הפנים אל פנים2161 תתעורר האהבה, בלב כל משכיל ומבין יקר מהות אהבת ה' אל התחתונים, אשר היא יקרה וטובה מכל חיי העולמים כולם, כמ"ש מה יקר חסדך2162 וכו' כי טוב חסדך מחיים2163 כו'2164, כי החסד שהוא בחי' אהבה2165 הוא חיי החיים שבכל העולמות כמ"ש מכלכל חיים בחסד2166. ואז גם ה' יתן הטוב2167 ויאר פניו אליו2168 בבחי' אהבה מגולה, אשר היתה תחלה מלובשת ומסותרת בתוכחה2169 מגולה, ויתמתקו הגבורות בשרשן2170 ויתבטלו הדינין נצח סלה ועד2171.
טזעוד זאת אדרוש ואבקש ואודיע נאמנה2172, אשר כל המשתוקקים לכנוס לדבר עמהם ביחידות דוקא מאנ"ש הישנים, הם מתעים שוא בנפשותם כי יודע אני יותר מהם, ורואה בחוש ממש כי ברוב עם הדרת מלך2173 וה' אתנו2174, ואינני יכול לדבר ביחידות שמץ מנהו2175 מהמצטרך לדבר ומדובר בנו מדי חדש, בשבת שמברכין החדש. אך מי שיש לו לפעמים איזה דבר נחוץ בעבודת ה' לשאול ביחידות דוקא, אזי מוכרח להתעכב לערך ב' שבועות2176, אולי יהי' שעת הכושר ופנאי לדבר עמו כרצונו.
יזוהנה כל אשר יעבור2177 על אחד מכל הנ"ל, הנה מלבד דינו בידי שמים, אשר אינני מוסרו ח"ו ועל כן אין בידי למחול, אף גם זאת אשית עליו2178 איזה קנס לאה"ק תוב"ב להגבאים שבעירו, כפי ראות עיניהם וכפי מסת ידו2179, למגדר מלתא להיות לזכרון ולאות. והעיקר בקשתי כפולה ומכופלת2180 לפני הגבאים שי', להשגיח על כל הנ"ל בהשגחה פרטית בל יפול דבר וחצי דבר ארצה2181 ח"ו.
יחוגם אם יראו אחרים עברו על כל הנ"ל ודחקו ונכנסו, לא יאמרו כבר הותר הנדר2182, כי אין למדין ממעשה2183 שהי', ואולי יש דברים בגו2184, ולא ילמדו ממנו לזוז מכל הנ"ל אפילו זיז כל שהוא2185.
יטנא ונא במטותא מינייכו2186 ברחמין נפישין2187, שלא לגרשני ממדינתנו בלא עת2188 ושעת הכושר2189 ועת רצון2190 לפניו ית'.
כולתשובתם אצפה ואיחל במכתב, באיזהו מקומן2191 נתקבלו דברים אלו ובאיזהו לאו ח"ו, ואשית עצות בנפשי2192 איך ומה לתקן, וה' יתן בנו עצה טובה לעשות הטוב והישר בעיניו2193.
כאגם זאת להודיע2194, שבחדש ניסן ואייר עד שבת שלפני ר"ח סיון, וכן אחר שמחת תורה עד שבת חנוכה, לא יסעו כלל חדשים גם ישנים2195.