Chabad Library · The Alter Rebbe
Igros Kodesh Admur HaZaken·
אאגרת נד
[תחלת תקנ"ח?]
[תחלת תקנ"ח?]
בלאהוביי3413 אחיי ורעיי3414 אנ"ש המנין דק' וילנא יצו ה' אתם את הברכה3415 ושלום.
גאד"ש כמשפט לאוהבי שמו3416, פתח דברי להאיר3417 אור הסליחה על איחור תשובתי עד הנה, כי לא במרד ולא במעל3418, ולא השלכתי דברם אחר גיוי3419 ח"ו, כי בכל צרתם3420 לנו צר3421 מאוד מאוד, והיא צרת הציבור ממש, כמארז"ל3422 שאותו היום הי' קשה לישראל כיום שנעשה העגל שנעשית תורה כב' תורות ח"ו, וה' יאמר לצרתם די3423, ויזכינו לראות בנחמות ציבור בב"א.
דאך להיות כי הקשו לשאול3424 במופלא ממני3425 לחוות דעי למרחוק3426, בדבר שלא שמעתי מפי רבותי נ"ע, כשנעשה מעשה רב ועצום במאוד מהנעשה עתה, דהיינו בשנת תקל"ב ק' בראד שהדפיסו הכרוז3427 דמחנכם, ועוד נוסף עליהם דברים רבים קשים כגידים3428, ומרורות פתנים3429, שקרים וכיזובים גדולים ועצומים על כמה ניירות, ונשלחו הספרים3430 בכל תפוצות הגולה, ממש לא יאומן כי יסופר3431 גודל הבזיונות והיסורין שנעשו אז להצדיקים המפורסמים דוואלין, עד שלא יכלו לשבת בבתיהם, ובאו כולם לחסות בצל כנפיו3432 של רבינו הגדול המנוח3433 זלה"ה בק' ראוונע3434, ולטכס עצה כדת מה לעשות3435. והיו אז דרכים הרבה לעשות מעשה לסתור3436 ולהפר מחשבותם3437, ולכתוב עליהם מרורות3438 בכפלי כפליים בשפת אמת תכון לעד3439, ולהדפיס גם כן ולשלחם ביעקב3440, ועוד דרכים אחרים. אך רבינו הגדול זצללה"ה לא בחר בהן לעשות שום מעשה לנגדם, רק כל כוחם של ישראל בפיהם3441, לזעוק לה' מפר מחשבות ערומים, ולא תעשנה ידיהם תושיה3442.
הוכאשר פתר לנו כן הי'3443, ונתקיים בהם עד ארגיעה לשון שקר3444, ונעקרו הספרים הנ"ל מן העולם. ובנו נתקיים למען ענותך להטיבך באחריתך3445, והי' ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד3446, כאשר עינינו ראו ולא זר3447, אשר אחרי זה נתרבו לאלפים ורבבות אנ"ש בכל המדינות, בראותם הפלגות השקרים שמפליגים שכנגדינו עלינו, בהעצימם והרעישם כל העולם עלינו ברעש גדול3448 וקול תרועה3449, ובזה הם מעוררים את הישנים בהבלי הזמן להקיץ משנתם3450 ולראות האור כי טוב3451, ולהבדיל בין האמת לשקר שאין לו רגלים3452, ושיקרא לא קאי3453. משא"כ אם לא היו סובלים אז ומקבלים היסורים באהבה3454, והיו מעוררים מדנים ומחלוקות, בודאי היו נדחים ח"ו אלפים ורבבות מלראות האמת בעבור הנצחונות, דהאי תיגרא דמי' לבידקא דמיא3455 וכו'. וצדקה עשה לנו אלקים למען עשה כיום הזה להחיות עם רב3456 חיים אמיתיים.
ווהנה כאז כן עתה, הדבר מוטל עלינו חובה, לשתוק ולסבול ולקבל היסורים באהבה, כי הם כמו חבלי לידה ממש, ומובטחני בה' גומר בעדינו3457, שכאשר יפסקו החבלים וצירים בקרוב אי"ה, יתילדו אלפים ורבבות, ונלוו אל השם לשרתו3458 ולברך בשמו3459 במקהלות3460 בקולי קולות3461 מקרב איש ולב עמוק3462 וכל עצמותי תאמרנה3463 כו', ולא תזכרנה הראשונות ולא תעלנה על לב3464, ויקוים אמת מארץ תצמח3465. ותהי זאת נחמתכם, ותקבלו שכר על הפרישה3466, ומלה בסלע ומשתוקא בתרין3467, כי עת לעשות לה'3468 וכו'.
זוגם שלא לעורר שנאה בלב וליטור איבה ח"ו לאנשי עירכם, כי לכל העם בשגגה3469, שנתלין באילן גדול3470, אשר סמוך ראשו ורובו על גביית עדות שקרנים3471 שגנבו לבבו ולבב בית דין3472 וכו', וכאשר הארכתי במכתבי אשתקד3473. והנה כמים הפנים3474 וכו', כן יהפוך ה' לבב כל אנשי עירכם אליכם לטובה, וישים שלום בשעריכם3475 בעגלא ובזמן קריב3476 אכי"ר3477.
חכ"ד אוהב נפשם דורש שלומם3478 וטובתכם מלב ונפש חפצה3479
טשניא[ו]ר זלמן באמ"ו מו' ברוך זללה"ה