Chabad Library · The Alter Rebbe
Igros Kodesh Admur HaZaken· Igros Kodesh of the Alter Rebbe· Letter 102אגרות קודש אדמו״ר הזקן· אגרות-קודש אדמו"ר הזקן· אגרת קב
אאגרת קב
[תמוז (?) תקע"א]
[תמוז (?) תקע"א]
בברך5427 ה' חילם ופועל ידם ירצה5428, לרצון להם לפני ה' תמיד5429, כה יתן5430 וכה יוסיף5431 ה'5432 לאמץ לבם בגבורים5433, ונדיב על נדיבות יקום5434, להיות גדול המעשה5435 בכל עיר ומנין ותחשב לו לצדקה5436.
גועל העושה נאמר צדקתו עומדת לעד5437, עומדת לשון נקבה, שמקבל התעוררות לבו הטהור5438 מגדול המעשה, אעפי"כ עומדת לעד. פירוש שכל הצדקה והחסד שישראל עושין בעולם הזה מנדבת לבם הטהור, הן הנה חיות5439 וקיימות בעולם הזה הגשמי5440 עד זמן התחיי', שאז5441 הוא זמן גילוי אלקות ואור א"ס ב"ה מבחי' סובב כל עלמין בעולם הזה, וכמ"ש באריכות במכתב דאשתקד5442. וצריך להיות כלי ומכון להתלבש בו אור א"ס ב"ה, כמו הגוף לנשמה על דרך משל, כמ"ש הלא כה דברי כאש5443, מה אש אינה מאירה בעולם הזה אלא כשנאחזת ומתלבשת בפתילה כו' כמ"ש במ"א5444. והגוף והכלי לאורו ית' היא מדת החסד ונדיבת הלב ליתן ולהשפיע חיות למאן דלית ליה כו', כמ"ש בתיקונים5445 וכמה גופין תקינת לון ואתקריאו5446 בתיקונא דא חסד דרועא ימינא וכל הגוף נכלל בימין וכך אמר הפייט5447 לבושו צדקה.
דוזהו שארז"ל אין5448 הצדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה שנאמר זרעו לכם לצדקה5449 קצרו לפי חסד, שהקציר הוא גילוי הזריעה הטמונה בארץ, וכך הוא הצדקה והחסד שישראל עושין בזמן הגלות היא טמונה ונסתרת עד זמן התחיה, שיתלבש ויאיר אור א"ס ב"ה בעולם הזה הגשמי, ואיהו וגרמוהי חד5450 הם בחי' הכלים דעשר ספירות דאצילות, וכל שכן וקל וחומר אור א"ס ב"ה הסובב כל עלמין מלמעלה מעלה מבחי' אצילות.
הולפיכך נקראת צדקה לשון נקבה, צדקתו עומדת לעד, שמקבלת הארה מאור א"ס סובב כל עלמין המתלבש בתוכה בעולם הזה הגשמי בזמן התחיה. אבל צדק לפניו יהלך5451 הוא לשון זכר, היא מדת החסד המתעוררת בלב האדם מעצמו, על ידי התעוררות אהבת ה' בקריאת שמע ולדבקה בו ולמסור נפשו באחד ובכל מאדך5452 כפשוטו5453 וכו'. ובאתערותא דלתתא5454, וכמים הפנים5455 לפנים כן לב אדם העליון כו', אתערותא דלעילא, הוא המשכת אור א"ס ב"ה הסובב כל עלמין למטה מטה בעולם הזה הגשמי בבחי' גילוי בזמן התחיה, כמבואר במכתב דאשתקד באריכות. וזהו לפניו יהלך שמוליך וממשיך פנים העליונים מלמעלה מהאצילות עד עולם העשי'.
ווכעת עת לקצר, וכל טוב מהם לא יבצר5456, הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם5457, כנפש תדרשנו5458.