Sforno on Genesis 29/ספורנו על בראשית כ״ט

אוַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו. הִנֵּה כְּשֶׁיֵּלֵךְ הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ אֶל מָקוֹם מְכֻוָּן מֵאִתּוֹ, יִצְדַּק עָלָיו שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת רַגְלָיו. אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִסַּע מֵאֵיזֶה מָקוֹם מִבְּלִי אֵין שָׁם מָנוֹחַ לְכַף רַגְלוֹ, יִצְדַּק עָלָיו שֶׁרַגְלָיו נוֹשְׂאוֹת אוֹתוֹ, כְּעִנְיַן "יוֹבִילוּהָ רַגְלֶיהָ" (ישעיהו כג:ז).

אהֲשָׁלוֹם לוֹ. הִנֵּה הִשְׁתַּדֵּל לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם לָבָן קוֹדֶם שֶׁיִּרְאֶה פָּנָיו, כִּי אֵין רָאוּי לְאוֹרֵחַ הַבָּא לִפְקוֹד אֶת הָאֶזְרָח בְּעֵת שִׂמְחָתוֹ וּבְהֶפְכוֹ עַל אוֹפֶן אֶחָד.

אהֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל. הַצַּדִּיק יִמְאַס אֶת הָעָוֶל גַּם כֵּן אֶל הָאֲחֵרִים, כְּאָמְרוֹ "תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִיש עָוֶל" (משלי כט:כז).

אכִּי רוֹעָה הִיא. יוֹדַעַת חָכְמַת מְלֶאכֶת הַמִּרְעֶה.

אכַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל. אֲבָל קוֹדֶם לָכֵן לֹא רָצָה לְגַלְגֵּל אֶת הָאֶבֶן, שֶׁלֹּא לָחוּב לַאֲחֵרִים, כִּי חָשַׁשׁ שֶׁמָּא יַשְׁקוּ הָרוֹעִים אוֹתָם הַשְּׁלֹשָׁה עֲדָרִים וְלֹא יַמְתִּינוּ לַעֲזוֹר לַאֲחֵרִים:

אוַיִּשָּׂא אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ. עַל שֶׁלֹּא זָכָה לָשֵׂאת אוֹתָהּ בִּנְעוּרָיו, וְהָיוּ לוֹ לְעֵת כָּזֹאת בְּנֵי נְעוּרִים.

אכִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא. לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא חָטָא בַּמּוּסָר כְּשֶׁנָּשַׁק אוֹתָהּ:

בוְכִי בֶן רִבְקָה הוּא. הִזְכִּיר לָהּ אֶת רִבְקָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה בִּלְתִּי נוֹדַעַת לְרָחֵל, כְּדֵי שֶׁתַּגִּיד לְאָבִיהָ.

אאֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב. שֶׁגָּלַל אֶת הָאֶבֶן הוּא לְבַדּוֹ:

בוַיְסַפֵּר לְלָבָן. לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא בָּא אֵלָיו לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָה, אֶלָּא לְהִמָּלֵט מֵאָחִיו, וְשֶׁבְּמִצְוַת אִמּוֹ יָשַׁב עִמּוֹ.

אאַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה. אַף עַל פִּי שֶׁתּוּכַל לְהִתְפַּרְנֵס בִּלְעָדִי בִּמְלֶאכֶת הַמִּרְעֶה אוֹ בְּזוּלָתָהּ, מִכָּל מָקוֹם אַתָּה עַצְמִי וּבְשָׂרִי וְרָאוּי שֶׁתֵּשֵׁב בְּבֵיתִי.

בוַיֵּשֶׁב עִמּוֹ. בַּעֲבוֹדָתוֹ לִרְעוֹת צֹאנוֹ, כְּמוֹ שְׁבָה עִמָּדִי, וְ"וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ" (שמות ב:כא), לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ אַחַר כָּךְ וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם.

איְפַת תֹּאַר. יְפַת הַתְּמוּנָה, מֵעִנְיָן "וּבַמְּחוּגָה יְתָאֲרֵהוּ" (ישעיהו מד:יג).

בוִיפַת מַרְאֶה. בְּצֶבַע הָעוֹר שֶׁהָיָה צַח וְאָדוֹם, כִּי אָמְנָם הַצֶּבַע הוּא מוּשָּׂג לְחוּשׁ הָרְאוּת.

אאֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל. אֵין סָפֵק שֶׁלֹּא הָיָה הַצַּדִּיק נוֹשֵׂא אִשָּׁה לְהַעֲמִיד בָּנִים אִם לֹא הָיָה בְּיָדוֹ לְפַרְנְסָהּ, בִּפְרָט בִּשְׁאֵר וּכְסוּת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סג:): "נוֹשֵׂא אָדָם כַּמָּה נָשִׁים וְהוּא דְּאִית לֵיהּ לְמֵיקַם בִּסְפּוּקַיְיהוּ". וְכֵן אֵין לַחְשׁוֹב שֶׁלָּבָן שֶׁהָיָה בַּעַל מָמוֹן יִתֵּן לוֹ בְּנוֹתָיו אִם לֹא הָיָה בְּיָדוֹ לְפַרְנְסָם. אִם כֵּן, בְּאָמְרוֹ "כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי" (בראשית לב:י), הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדוֹ אָז מִקְנֶה וְלֹא דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה לְהַרְוִיחַ וּלְהִתְפַּרְנֵס בָּהּ. וְעִנְיַן הָעֲבוֹדָה בִּשְׁבִיל רָחֵל הָיָה לְמֹהַר כְּמִנְהָגָם, שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים מֹהַר לָאָב שֶׁיִּתֵּן אֶת בִּתּוֹ, כְּאָמוּר "אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלוֹת" (שמות כב:טז). וּמַה שֶׁאָמְרוּ אַחַר כָּךְ "כִּי מְכָרָנוּ" (בראשית לא:טו), הָיָה שֶׁחָשְׁבוּ בְּעַנְוְתָן שֶׁהָיָה הַמֹּהַר יוֹתֵר מִן הָרָאוּי בִּשְׁבִילָן.

בבִּתְּךָ הַקְּטַנָּה. כִּי תּוֹךְ שֶׁבַע שָׁנִים יִהְיֶה עַתָּה עֵת דּוֹדִים, וְתוּכַל בֵּין כָּךְ לְהַשִּׂיא הַגְּדוֹלָה:

אוַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים. שֶׁחָשַׁב שֶׁהָיָה רָאוּי לָתֵת מֹהַר רַב מִזֶּה.

בבְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ. שֶׁהָאַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה.

אוְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ. נַעֲשֶׂה הַנִּשּׂוּאִין לֹא הָאֵרוּסִין בִּלְבַד, כִּי חָפֵץ לְהַשִּׂיג נַחֲלַת ה' בָּנִים.

אלֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ. לֹא הִנִּיחוּנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְקַיֵּם דְּבָרַי:

אוְנִתְּנָה לְךָ. וְאָז יַסְכִּימוּ גַּם הֵם.

אוַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל. לֹא בִּשְׁבִיל הָאִישׁוּת בִּלְבַד, אֲבָל גַּם בַּאֲשֶׁר הִיא רָחֵל, בִּשְׁבִיל מַעֲשֶׂיהָ הַנִּמְשָׁכִים לְצוּרָתָהּ הָאִישִׁיִּית.

במִלֵּאָה. אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה הִיא הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאֵין הַמִּנְהָג שֶׁיִּמְצָא אָדָם קוֹרַת רוּחַ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סג:).

אכִּי שְׂנוּאָה לֵאָה. שֶׁהִכִּיר בָּהּ אַחַר כָּךְ סִימָנֵי עֲקָרָה, כְּאָמְרוֹ וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ, וְחָשַׁב שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הִסְכִּימָה לְהַטְעוֹתוֹ.

בוְרָחֵל עֲקָרָה. הָיְתָה עֲקָרָה בְּטִבְעָהּ וְנִשְׁאֲרָה כָּךְ עַד שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ פָּתַח אֶת רַחְמָהּ.

אבְּעָנְיִי. שֶׁהָיָה בַּעֲלִי חוֹשְׁדָנִי שֶׁהִסְכַּמְתִּי לְהַטְעוֹתוֹ, וּתְמוּרַת הַחֲשָׁד נָתַן הָאֵל יִתְבָּרַךְ לִי זֶרַע כְּעִנְיָן בְּסוֹטָה (במדבר ה:כה).

אכִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי. וּתְמוּרַת הַשִּׂנְאָה הַמְּסֻבֶּבֶת מִן הַחֲשָׁד נָתַן לִי גַּם אֶת זֶה:

אהַפַּעַם יִלָּוֶה. שֶׁכְּבָר אֲנִי מֻחְזֶקֶת בִּהְיוֹתִי רַבַּת בָּנִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּתְלָת זִמְנֵי הוּא חֲזָקָה (יבמות סד:).

אעַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה. שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה הַשֵּׁם אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד, וְעִם זֶה לְשׁוֹן הַהוֹדָאָה. וְנִרְאֶה שֶׁהָיוּ כָּל אֵלֶּה שֵׁמוֹת שֶׁל קַדְמוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ קֹדֶם לָזֶה יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי (בראשית כו:לד), וְכֵן שְׁמוּאֵל בֶּן עַמִּיהוּד (במדבר לד:כ) קֹדֶם לִשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, וְהָיוּ בּוֹחֲרִים מֵהַשֵּׁמוֹת הַקּוֹדְמִים אֶת הַנּוֹפְלִים עַל לְשׁוֹן הַמְּאוֹרָע.