Likkutei Sichos·Vol. 33·Shelach·Sicha 3לקוטי שיחות·כרך לג·שלח·שיחה ג

אשיחה ג
א. כתב המחבר בשו"ע הל' ציצית¹ "עיקר מצות טלית קטן ללבשו על בגדיו כדי שתמיד יראה ויזכור המצות". וב­מג"א שם² "ובכתבים (היינו כתבי ה­אריז"ל), דטלית קטן דוקא תחת בגדיו".

בובפשטות³, חילוק שיטות זה הוא ה­מקור לשינוי מנהגים שמצינו בלבישת ט"ק: הנוהגים ללבוש הט"ק על בגדיהם למעלה, אזלי כפסק המחבר בשו"ע; וה­לובשים הט"ק מתחת לבגדיהם, נוהגים כדעת המג"א ע"פ כתבי האריז"ל.

גובחילוק מנהגים זה בענין הבגד (ה­טלית קטן), יש עוד חילוק בנוגע לה­ציציות — כמה מהלובשים הט"ק תחת הבגדים, נוהגין שיהיו הציציות מבחוץ.

דויש לעיין, אם מנהג זה שיהיו (רק) ה­ציציות מבחוץ, הוא ג"כ ע"פ כתבי ה­אריז"ל, היינו שע"פ האריז"ל הט"ק צ"ל מתחת להבגדים, אבל הציציות עצמן צ"ל בחוץ, או שזהו בכדי לחוש לפסק המחבר, אבל ע"פ האריז"ל — גם ה­ציציות צ"ל מכוסות תחת הבגדים.

הוהנה מהמשך לשון המג"א "ונ"ל דצריך שיהיו הציצית מבחוץ כו'", אין לדייק לכאורה, שגם לה"כתבים" צריכין להיות מבחוץ — כי [מלבד זאת שי"ל שגם כוונת המג"א היא שיש להחמיר לצאת גם לדעת המחבר, הנה י"ל ש]­עיקר⁴ כוונת המג"א במ"ש "שיהיו ה­ציצית מבחוץ" אינה שיהיו מחוץ לה­בגדים (באופן שיוכל לראותן תמיד), כ"א — שיהיו מחוץ להכנפות, וכהמשך לשונו שם "ודלא כאותם שתוחבין אותן בהכנפות, ע"ד מ"ש בגמ⁵ אין ציצית אלא יוצא כו'" (וכן משמע בשו"ע אדה"ז⁶ ש­לא הביא מ"ש ב"כתבים" (כבמג"א), ומ"מ העתיק דברי המג"א בסעיף בפ"ע "צריך שיהיו הציצית מבחוץ שנאמר⁷ וראיתם אותו ודלא כאותן שתוחבין אותו בה­כנפות")⁸.

ווגם לכאורה אין להכריע כן ממה ש­הביא אדה"ז⁹ (מהלבוש¹⁰) "וכיון שטעם לבישת הציצית הוא כדי לזכור המצות, לפיכך הלובש¹¹ טלית קטן יזהר ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראוהו ויזכור ה­מצות, ואותן הלובשים אותו תחת הבגדים יזהרו שילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד שע"י ראייתן יזכרו המצות תמיד" — כי גם בזה לכאורה אינו ברור אם זהו לפי שעיקר הקפידא שבכתבי האריז"ל אינה אלא על הט"ק ולא על הציצית, או שזהו רק כדי לחוש לפסק ההלכה (דברי המחבר בשולחנו) שיהיו הציציות מחוץ להבגדים.

זב. ולכאורה יש לפתור הספק ע"פ מ"ש במקור הדברים בכתבי האריז"ל, ד­"הי'¹² נוהג מורי (האר"י) זלה"ה כשהי' לובש הציצית. . הטלית גדול הוא למע­לה מכל המלבושים והט"ק הוא תחת כל המלבושים¹³ ושלא כדעת קצת המקו­בלים שמניחין אותו למעלה מכל המל­בושים והוא שיבוש¹⁴, אמנם יניחנו על החלוק". ובטעם הדבר מבואר שם, כי "ענין¹⁵ ציצית ט"ק שהוא בחי' הפנימית כו' וט"ג הוא¹⁶ כו'".

חומובן, דטעם הנ"ל בנוגע לט"ק הוא (גם ובעיקר) על הציצית "שהוא בחי' הפנימית" (ובפרט, שהבגד עצמו אין בו קדושה וכו'¹⁷). ולפי זה, הרי גם ה­ציציות שבט"ק צריכות להיות מכוסות¹⁸ — תחת הלבושים ולא מבחוץ¹⁹.

ט[וכן מוכח ממש"כ בזהר²⁰ ש"בר נש" אחד פגע בר' חייא ור' יוסי ולא ראה אותם לובשים ציצית, היינו שהציציות שלהם לא היו נראים בחוץ²¹, ועד כדי כך, דגם כאשר ה"בר נש" חשד בהם ש­הנהגתם אינה כדבעי — לא ביארו לו (גם אחר שראה שהם "זכאין") למה מתנהגים כן²², כי לפי דעתם פשוט שגם הציציות צ"ל מכוסות].

יולפי זה, הרי הנוהגים לגלות ה­ציציות זהו רק לצאת גם לדעת המחבר, אבל ע"פ כתבי האריז"ל אין צורך בדבר²³, ואדרבה, זהו טעם הנוהגים ללבוש הט"ק תחת הבגדים^*23 באופן ש­גם הציצית הן מכוסות²⁴.

יאג. ויל"ע בנוגע לכמה מההולכים ל­אור תורת אדמו"ר הזקן בשולחנו הזהב, וביניהם גם מחסידי חב"ד — שהציציות אצלם לא היו מגולין בחוץ. ולכאורה אינו מובן, שהרי דברי אדה"ז בשולחנו ברורים ד"אותן הלובשים אותו תחת ה­ בגדים יזהרו שילבשו אותו באופן ש­יראו הציצית תמיד כו'".

יב[ואין לתרץ ע"ד שמצינו²⁵ לענין "המספר קומי" שהוא "מדרכי האמורי", ד"אבטולמוס בר ראובן התירו לו לספר קומי מפני שהוא קרוב למלכות" — כי כמה מהנ"ל מצאנו ראינו שלא היו ה­ציציות שלהם גלויות הגם שלא היו "קרובין למלכות" (וגם באלו שהיו צרי­כים להשתדל עבור בנ"י אצל המלכות — עשו כן גם בזמן שלא עסקו בזה).

יגגם מובן שאין הטעם בזה לפי שב­אותו הזמן היו הולכים בין הגוים כו'²⁶, כי המדובר גם בחסידים שקיימו כל מנהגי ישראל, ופשיטא — פס"ד של אדה"ז בשולחנו!]

ידואולי י"ל בזה ע"פ המסופר²⁷ "מפי הרה"ג החסיד המפורסם ר' הלל פּאַריטשער זי"ע אשר פעם אחד שאלו את אדמו"ר הזקן איך לנהוג בדבר שה­מקובלים מחולקים עם הפוסקים, והשיב אדמו"ר מסתמא יש לנהוג כהמקובלים. ושאלו אותו הלא הוא בעצמו בשו"ע שלו²⁸ כתב שיש לילך אחר הפוסקים, והשיב כן כותבים הפוסקים (ובשו"ע נמשך אחר הפוסקים) אבל המקובלים כותבים לילך אחר המקובלים נגד הפוסקים²⁹ (שהכריעו נגד המקובלים, ומובן שאין לומר שהמקובלים יהיו נגד התלמוד (או הפוסקים שלמדו דבריהם מן הגמ', שבזה כל ישראל שווים) כ­מבואר בשו"ע סימן ס"ח)"³⁰.

טוועפ"ז, ההנהגה דאלה שלבשו הט"ק וגם הציצית בפנים, שיסודה ע"פ מ"ש בכהאריז"ל (כנ"ל) — ה"ה ע"פ הוראת אדה"ז עצמו, לנהוג כהמקובלים (ה­אריז"ל וכו') במקום שאינו כפי ה­פוסקים.

טזועדיין יש מקום עיון בדבר: לפי הנ"ל הי' צ"ל כן מנהג כל אלה ההולכים לאור תורת אדה"ז, שיהיו הציציות מכו­סות ביחד עם הט"ק³¹, ולמעשה רואים שכו"כ נוהגין כפסק אדה"ז בשולחנו, ללבוש הט"ק תחת הבגדים באופן שיראו הציציות — שלא ע"פ כתבי האריז"ל הנ"ל³².

יזד. ואולי י"ל בהקדם הביאור בעצם הענין דלבישת ציצית מתחת להבגדים, דלכאורה יש לתמוה — שהרי הטעם לכך שע"פ נגלה הציציות צריכות להיות מגולות — הוא ע"פ הכתוב מפורש (שהוא תוכן מצות ציצית) "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' גו'"³³, וגם דרשינן בגמ'³⁴ "וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם — ראי' מביאה לידי זכירה כו'",

יחוכיון שטעם לבישת ציצית הוא בכדי לזכור כל המצות כמ"ש וראיתם אותו וזכרתם גו', וכלשון אדה"ז בשו"ע שם — יש להבין למה ע"פ כתהאריז"ל אין הציציות צריכות להיות מגולות?

יטואף שבפע"ח שם נאמר בזה טעם ע"פ קבלה כנ"ל — טעמא בעי, שהרי (כמובא לעיל) לא יצוייר שהמקובלים יהיו נגד התלמוד כו'.

כה. ואולי י"ל הביאור בכל זה:

כאמ"ש "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'", יש לפרש בשני אופנים: ד­"וראיתם אותו וזכרתם" הוא מגוף מצות ציצית (כדמשמע לכאורה מזה שנאמר בכתוב "והי' לכם לציצית וראיתם אותו גו'"), או ד"וראיתם אותו גו'" הוא דבר נוסף הבא כתוצאה מקיום מצות ציצית.

כבונפק"מ לדינא, דלאופן הא' כיון ד­קיום מצות ציצית (כתיקונה) הוא כאשר ישנו ה"וראיתם אותו" בפועל, או שישנה האפשרות לראות הציצית³⁵, הרי אם חסר בזה — לא קיים מצות ציצית (כתי­קונה); משא"כ לאופן הב' דקיום מצות ציצית הוא בעצם (עשייתן ו)לבישתן, הרי גם כשא"א להיות "וראיתם אותו" קיים מצות ציצית כתיקונה, אלא שחסר דבר הנוסף — השלימות שיש במצות ציצית — קיום ענין "וראיתם אותו ו­זכרתם את כל מצות ה' גו'".

כגולכאורה תלוי בב' הפירושים (ש­הביא רש"י³⁶) בתיבת "ציצית"³⁷: א) "ע"ש הפתילים התלויים בה כמו³⁸ ויקחני ב­ציצית ראשי"; ב) "ציצית על שם וראיתם אותו כמו³⁹ מציץ מן החרכים"⁴⁰:

כדדלפי' הב' דשם "ציצית" הוא ע"ש ו­ראיתם אותו, מובן ד"וראיתם אותו" הוא גדר מצות ציצית⁴¹, וכשחסר "וראיתם אותו" חסר בחפצא דציצית, ולא קיים מצות ציצית כתיקונה; משא"כ לפי' הא' שהוא ע"ש הפתילים, הרי החפצא ד­ציצית אינו אלא הפתילים עצמם, וא"כ קיום המצוה הוא כשלובש בגד עם ה­פתילים התלויים ויוצאים ממנה.

כהו. וי"ל דבזה פליגי הרמב"ם והטור:

כובסוף הל' ציצית⁴² כתב הרמב"ם, ש­"אע"פ שאין אדם מחוייב לקנות לו טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית, אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו מ­מצוה זו אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחוייבת בציצית כדי ש­יקיים מצוה זו כו'", ובהלכה שלאח"ז⁴³ "לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'".

כזוהטור הביא ג"כ בספרו⁴⁴ מעלת ה­זהירות במצות ציצית, וז"ל: "אע"פ שאין אדם חייב לקנות טלית. . כדי שיתחייב בציצית כו' מ"מ טוב ונכון להיות כל אדם זהיר וזריז במצות ציצית שיהי' לו בגד קטן מצוייץ שילבש אותו כל היום כי עיקר מצותה על זכירת המצות ובכל שעה ובכל רגע צריך לכך כו'".

כחחזינן, שהרמב"ם חילק ההשתדלות והזהירות במצות ציצית לב' פרטים בב' הלכות. תחלה מדבר אודות מצות ציצית עצמה, ש"אין ראוי כו' שיפטור עצמו ממצוה זו כו' לעולם ישתדל כו' כדי שיקיים מצוה זו", ובהלכה בפ"ע מבאר הזהירות הבאה מזה, שהציצית מביאה לידי זכירת כל המצות — "שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן"⁴⁵,

כטמשא"כ הטור כללן ביחד כענין והמשך אחד, ולא הזכיר ע"ד ההשתדלות בקיום מצות ציצית בפ"ע, כ"א הזהירות במצות ציצית מצד זכירת כל המצות שבה, ומדייק שענין זה הוא "עיקר מצותה" דציצית.

לוע"פ הנ"ל מובן, דלהרמב"ם "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' גו'" (ש"הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן") הוא דבר נוסף⁴⁶ על עצם מצות^*46 ציצית⁴⁷, שלכן חלקם לב' פרטים בב' הלכות, ומדגיש חילוקם: חיוב ההשתד­לות במצות ציצית עצמה "קיום מצוה זו"; הזהירות במצות ציצית לפי שיש בה עוד ענין⁴⁸ (מלבד עצם המצוה) — "שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן".

לאמשא"כ הטור ס"ל ד"וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'" הוא מגוף⁴⁹ מצות ציצית⁵⁰.

לב[וכמו שביאר הב"ח⁵¹ דברי הטור בזה שמקדים להתעטף בציצית לפני הנחת תפלין "לפי שציצית באים כדי לזכור כל המצות⁵², אבל התפילין היא מצוה יחי­דית כו'".

לגולהעיר מדברי הב"ח⁵³, בהטעם ש­הביא הטור הכוונה במצות ציצית "ויכוין בהתעטפו שציונו המקום להתעטף כדי שנזכור כל מצותיו לעשותם" (אף "שאין זה מדרכו בחיבורו זה לבאר כוונה לשום מקרא שבתורה"⁵⁴), "דלפי שכתוב בפרשת ציצית⁵⁵ למען תזכרו גו' יורה כי עיקר המצוה וקיומה תלויות בכוונתה שיכוין בשעת קיום המצוה"⁵⁶, "שלא⁵⁴ קיים המצוה כתיקונה אם לא יכוין אותה הכוונה"⁵⁷].

לדולכן אין לחלקם לב' ענינים, וכ­מפורש בלשונו "להיות כל אדם זהיר וזריז במצות ציצית. . כי עיקר מצותה על זכירת המצות"⁵⁸.

להז. והנה כ"ז הוא בקיום מצות ציצית מעיקר הדין, היינו בטלית גדול, דגם ל­הדיעה שאין "וראיתם אותו" מגוף ה­מצוה, ה"ה פרט בהמצוה, ובמילא פשוט דמצות טלית גדול היא ללובשו ע"ג ה­ בגדים באופן שיש בו "וראיתם אותו וזכרתם גו'".

לואבל לענין ט"ק, פליגי הפוסקים — אם תקנו שהאדם יקיים כל הזמן מצות ציצית בפני עצמה כמצוה פרטית (נוסף על קיום מצות ציצית בט"ג, שמקיים בו (גם) וראיתם אותו), או — שכל עיקר התקנה דט"ק היתה כדי לזכור את כל המצות תמיד:

לזלדעת המחבר, "עיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות", לפי שקאי בשיטת הטור הנ"ל, וכמפורש בחיבורו ב"י⁵⁹, שדין הנ"ל הוא — "ממה שאמר (הטור⁶⁰) בסימן כד כי עיקר מצותה על זכירת המצות ובכל שעה ובכל רגע צריך שיזכור נראה שעיקר מצות טלית קטן ללובשו מלמעלה כדי שתמיד יראהו⁶¹ ויזכור המצות"⁶².

לחובשיטה זו קאי אדה"ז בשלחנו, שב­תחלה כ'⁶³ "כשיתעטף בציצית יכוין ש­ציונו הקב"ה להתעטף בציצית כדי שנז­כור כל מצותיו לעשותם שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'", ואח"ז ממשיך "וכיון שטעם לבישת הציצית הוא כדי לזכור המצות לפיכך הלובש טלית קטן יזהר ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראוהו ויזכור המצות", וממשיך "ואותן הלובשים אותו תחת הבגדים יזהרו ש­ילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד שע"י ראייתן יזכרו המצות תמיד", ש­מדייק "יזהר" "יזהרו", כי בלי זה חסר בגוף מצות ציצית.

לטאבל לפי מ"ש בכהאריז"ל, ענין הט"ק אינו אלא בשביל קיום מצות ציצית לבד, ומה"ט הי' מניחן למטה תחת כל הלבושים⁶⁴, לפי שבט"ק אינו נוגע (ואינו שייך) הענין ד"וראיתם אותו וגו'".

מ[וכמודגש גם בהחילוק בנוגע לציצית בלילה: ע"פ הפסק בשו"ע⁶⁵ "לילה לאו זמן ציצית הוא דאמעיט מוראיתם אותו" — אתמעט כל מה שלובש בלילה או כסות לילה וכו'; ואילו בפע"ח⁶⁶ מחלק בזה: "אין טלית וציצית בלילה. . אך הט"ק צריך שישכב עמו אפי' במטה. . לעולם לא יתבטל. . אפילו בלילה אינו נפסק רק של גדלות לבדו הוא שמתבטל אבל ציצית (דט"ק). . לעולם לא יתבטל אפי' בלילה לכן נקרא ט"ג וט"ק ולכן ראוי ליזהר שלא להסיר מעליו ט"ק בשום זמן אפילו בהיותו ישן⁶⁷ רק ב­כניסתו למרחץ, לכך ראה דוד עצמו ערום במרחץ ולא בהיותו ישן כי אז הי' לו ט"ק כנ"ל"⁶⁸.

מאוהיינו כי ע"פ כתהאריז"ל אין תקנת הט"ק בעיקרה בשביל קיום מצות "וראי­תם אותו⁶⁹ וזכרתם את כל מצות ה'"].

מבח. ועוד י"ל בזה, ע"פ דיוק בלשון כהאריז"ל שם: בשער הכוונות⁷⁰ מביא ענין זה בתור הנהגת האריז"ל עצמו אבל לא הורה בפירוש שכן צריך לנהוג כאו"א⁷¹. וגם בפע"ח כתב "הי' נוהג מורי. . כשהי' לובש הציצית קטן כמו בשעה שהי' עולה כו' אז הי' מעטף בו ומורידו מן הגוף כדרך לבישתו, אמנם זה השינוי הנ"ל הוא כי הט"ג הוא למעלה כו' וה­ט"ק הוא תחת כל המלבושים", וממשיך "שלא כדעת קצת מקובלים כו'". והיינו, דגם לפי המקובלים יש מקום ללבוש הט"ק למעלה מן הלבושים, אלא ש­הנהגת האריז"ל עצמו לא היתה כן⁷².

מגובטעם הדבר י"ל: גם לפי מ"ש בכת­האריז"ל, ישנו גם בט"ק הענין ד"וראיתם אותו", אלא שחלוק גדר "וראיתם אותו" בט"ק מבט"ג⁷³:

מדבט"ג "שהוא בחי' חיצוניות כו'", גדר "וראיתם אותו" הוא כפשוטו — ראי' בחיצוניות, כי זה נוגע להנהגה חיצונית "שלא יזדמן חטא לידו"⁷⁴, ויבוא לידי שמירת כל המצות; משא"כ בט"ק ש"הוא בחי' הפנימיות"⁷⁵, גדר "וראיתם אותו" הוא ראי' פנימית, והיינו ראי' והסתכלות בפנימיותו, קדושת ועליית האדם עצמו למעלה נעלית יותר במצות.

מהועפ"ז מובן מה שכו"כ מבנ"י, וגם מהחסידים לובשים הט"ק תחת הבגדים — ונזהרין שהציצית יראו מבחוץ, ב­התאם לפס"ד אדה"ז בשלחנו, ולא כפי הוראת אדה"ז עצמו שיש לנהוג כה­מקובלים נגד הפוסקים

מו— כי הנהגה זו של האריז"ל, אינה הוראה לרבים⁷¹, כי בנ"י זקוקים לזכירת כל המצות כפשוטה⁷⁶, הן בסו"מ שלא יזדמן חטא על ידו⁷⁷, כבהמשך הכתוב "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם"⁷⁸, והן בוע"ט, קיום כל המצות, והוא ע"י "וראיתם אותו (שאז) וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם".

מזורק בחלק מהם — שייך מעין הנהגת האריז"ל — שהט"ק וגם הציציות יהיו מכוסות, כי אין צריכים (כ"כ) לגדר "וראיתם אותו" כפשוטו (במשך כל היום וכל רגע) בשביל זהירות וקיום מצות כפשוטו, ואצלם מאיר יותר ענין הראי' בפנימיות.

מחומה"ט גם בדור שלפנינו לא ראינו הנהגה זו ללבוש ט"ק תחת כל הבגדים באופן שהציציות תהיינה מכוסות בכל בנ"י כ"א בחלק מהם, וי"ל מפני שזהו "אפס קצהו ושמץ מנהו" מהעבודה ה­נעלית של האריז"ל.

מטט. ויהי רצון, שהזהירות במצות ציצית — לפי שינוי המנהגים שבזה⁷⁹

נ— אלה שמוציאים הציציות מבחוץ להבגדים, ש"נושא חותם אדונו קבוע בכסותו"⁸⁰, ואחינו בנ"י שאין הולכים ב­ציצית בגלוי, ע"פ הנהגת האריז"ל (שאז היא הנהגה (הראוי') ע"פ תורה) —

נאתזרז קיום מצות ציצית של הקב"ה — בלשון תפלתנו⁸¹ "והביאנו לשלום מ­ארבע כנפות הארץ. . לארצנו", בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

נב(משיחות ש"פ פקודי תשמ"א. ש"פ מקץ תשמ"ג)