Chabad Library · The Rebbe

Likkutei Sichos·Vol. 37·Additions - Letters·Acharei Mosלקוטי שיחות·כרך לז·הוספות - מכתבים·אחרי

אאחרי
במענה למכתבה מיום הראשון, בו כותבת אודות בעית אמוץ ילדים מאה"ק ת"ו, והאם תסע בקשר לזה לשם, לברר הפרטים ולנהל המשא ומתן בזה וכו'.
בבנוגע לאמוץ בכלל יש מלכתחילה לשַער הקישוים הקשורים בזה ע"פ תורתנו הק' כמבואר בשולחן ערוך, בהקדם שילד מאומץ אין דינו שוה כמובן לבן או בת ממש מלידה, ולכן עניני חבוק ונשוק ויחוד, המותרים בין אב לבת או מאם לבנה, אין מקום להיתר זה בנוגע לילד מאומץ, ומובן עד כמה קשה להזהר מהאמור, כשמגדלים ומחנכים את הילד באופן שלא ירגיש שאינו ילד מלידה.
גשלכן יש להתענין באמוץ ילד, רק לאחרי הביא בחשבון את האמור, והחלטה בתוקף הדרוש להתנהג עם הילד ע"פ הוראת תורתנו הק' תורת חיים, ובאם יחליטו היא ובעלה שי' כן, ונראה להם שישנם סיכוים אשר באם יבקר מי מהם באה"ק ת"ו יצליח לקבל את הילד או הילדה, אזי יסע בשעה טובה ומוצלחת.
דכבקשתה נשלח המכתב מבלי לחכות על התור.
ה(ממכתב כ' אייר תשכ"ו)
וצודק* ששייך, אלא שבהנ"ל אין מעלימים שאין זה בתו ובמילא שניהם נזהרים (דלא ברשיעי עסקינן) משא"כ בנדו"ד שמשתדלים להעלים והרגל נעשה טבע וכו'.
ז(ממענה תמוז תשכ"ה)