Chabad Library · The Alter Rebbe
Maamarei Admur HaZaken·
אקיצורים לד"ה כי כארץ
[קיצורים1 לד"ה כי כארץ תוציא צמחה]
כל הנביאים לא נתנבאו על שכר הרוחני דמצות עין לא ראתה (ע' מזה בלח"מ סוף ה' תשו') מ"מ בעבודה ישנו ומתגלה בר"ה ויוכ"פ וזהו יצמיח כו', ענין המלך הקדוש בעשי"ת וגם שייכו' המלך ובחי' קדוש ובברכת אתה, הנה מלאכי' נמשכי' מדיבור הבל הפה עיקרו מהגוף ונעשה נפרד משא"כ נש"י ממח' בחי' התפשטו' השכל ולא גופני ואינו נפרד לכן קדמו לשי"ב.
[קיצורים1 לד"ה כי כארץ תוציא צמחה]
כל הנביאים לא נתנבאו על שכר הרוחני דמצות עין לא ראתה (ע' מזה בלח"מ סוף ה' תשו') מ"מ בעבודה ישנו ומתגלה בר"ה ויוכ"פ וזהו יצמיח כו', ענין המלך הקדוש בעשי"ת וגם שייכו' המלך ובחי' קדוש ובברכת אתה, הנה מלאכי' נמשכי' מדיבור הבל הפה עיקרו מהגוף ונעשה נפרד משא"כ נש"י ממח' בחי' התפשטו' השכל ולא גופני ואינו נפרד לכן קדמו לשי"ב.
בב. ירידת הנשמו' ממח' צורך עלי' לבחי' שלמעלה ממח' קדוש ומ"מ יכול כמוני כו' והענין כי מלאכי' או' ג"פ קדוש בוי"ו המשכה מקדש למח' מדו' ודיבור שיהי' צבאות, וישראל ואנשי קדש תהיון (ע' בהעלותך2 תקס"ב ומתחלה כי עם קדוש אתה) ע"י המצות אקב"ו ולכן יאמרו לפניהם קדוש, וזהו והייתם קדושי' ע"י המצות לאלקיכ' צרור החיי' וברכת המצות להמשיך גלוי מבחי' קדושה זו ע"י מלך העולם קעמ"ש עובר לעשייתן כו' שיוכל להתלבש בעשיי' גשמיות כו', יכול כמוני כו'.
גג. וזהו כארץ תוציא צמח', המצוה עשיי' גשמיו' כנ"ל ומעוררת קדש העליון (ע'3 כדכד ושבת4 שבתון היא לכם תק"ע) כמו צמחי' ע"י גרעין עיקרה מכח הצומח שבארץ וזריע' הגרעין משום דלית5 ברכתא שריא באתר רקני', וענין כח
דתשי
הצומח שבארץ עליונה בחי' כתר תענוג עליון לכן כדאי כל יסורי כו' (וזהו אשר קדשנו ע'6 שלח תק"ע הנ"ל) ומזה7 אמרו עין לא ראתה כו' (ע'8 ואתחנן תקס"ד נת'9 תקפ"ח). אולי10 י"ל ארץ בחי' גנתא שלמטה מג"ע זרועיה ב' משמע שמעשה המצוה בגעה"ת וכוונה לדבקה בו ע"י מ"ע ושלא ליפרד ע"י ל"ת בגה"ע (ע' כי11 תבואו כו' פ' בהר סיני תקס"ב) עוד יש בחי' ג' והוא כארץ תוציא צמח' מעצמה וכענין ספיחי' אז הפרי אין משובח כגינה שזורעי' כו' וזהו מבחי' מצות אנשי' מלומדה (נ"ל ביאור זה כי גינה תוציא צמחי' ע"י מ"ד הנמשך ע"י מעשה המצות ע' ד"ה12 ע' בע"ח שמ"ט כו' והארץ ג"כ ע"י מ"ד רק שהוא בחי' ספיחי' רוחא דשדי כו' כי בזמן הגלו' אין יחוד אמיתי דמ"ד13 לפי שאין ג"כ מ"ן אמיתי כו', ואז ג"כ נש"י נמשלי' לעיבור בוארא14 תקס"ב שהוא בחי' מצות אנשי' מלומדה עיניו השע כו' ותומ"צ ג"כ רק אוכל ממה שאמו כו' דרך הטבור בלי טעם זהו צמח' דארץ שאין בו טעם כ"כ, ומ"מ יש בהם אהבה מסותרת בחי' ספיחי' לכן מעורר כן למעלה, אבל כשהוא בכוונה ממש מ"ד ומ"ן מעורר כן למעלה), וכל צמיח' הנ"ל כח הצומח מבחי' קדש כתר וזהו העלי' לאחר הירידה.
הצומח שבארץ עליונה בחי' כתר תענוג עליון לכן כדאי כל יסורי כו' (וזהו אשר קדשנו ע'6 שלח תק"ע הנ"ל) ומזה7 אמרו עין לא ראתה כו' (ע'8 ואתחנן תקס"ד נת'9 תקפ"ח). אולי10 י"ל ארץ בחי' גנתא שלמטה מג"ע זרועיה ב' משמע שמעשה המצוה בגעה"ת וכוונה לדבקה בו ע"י מ"ע ושלא ליפרד ע"י ל"ת בגה"ע (ע' כי11 תבואו כו' פ' בהר סיני תקס"ב) עוד יש בחי' ג' והוא כארץ תוציא צמח' מעצמה וכענין ספיחי' אז הפרי אין משובח כגינה שזורעי' כו' וזהו מבחי' מצות אנשי' מלומדה (נ"ל ביאור זה כי גינה תוציא צמחי' ע"י מ"ד הנמשך ע"י מעשה המצות ע' ד"ה12 ע' בע"ח שמ"ט כו' והארץ ג"כ ע"י מ"ד רק שהוא בחי' ספיחי' רוחא דשדי כו' כי בזמן הגלו' אין יחוד אמיתי דמ"ד13 לפי שאין ג"כ מ"ן אמיתי כו', ואז ג"כ נש"י נמשלי' לעיבור בוארא14 תקס"ב שהוא בחי' מצות אנשי' מלומדה עיניו השע כו' ותומ"צ ג"כ רק אוכל ממה שאמו כו' דרך הטבור בלי טעם זהו צמח' דארץ שאין בו טעם כ"כ, ומ"מ יש בהם אהבה מסותרת בחי' ספיחי' לכן מעורר כן למעלה, אבל כשהוא בכוונה ממש מ"ד ומ"ן מעורר כן למעלה), וכל צמיח' הנ"ל כח הצומח מבחי' קדש כתר וזהו העלי' לאחר הירידה.
הד. אך כ"ז כשהאדם סומע"ט זריע' הנ"ל (והל"ת ג"כ נק' זריעה כמ"ש בארץ לא זרועה) אבל כשחוטא ח"ו ליכא זריעה כו' וכ"ש ל"ת עון העוה דרכו (ע' בישעי' שירת דודי לכרמו כו'), ע"כ אין עצה רק לעורר רח"ר בעשי"ת כי אז ויעבור מעצמו ובכל השנה ע"י אתעדל"ת, וזרקתי, קדוש ה' מובדל מבחי' הוי' לפני הוי' תטהרו קדש שלמעלה מקדש (צ"ע על"ק) ארך אפים להתמשך למטה (כמ"ש בועתה15 יגדל נא כח כו' תקס"ו, ונ' המצות מבחי' קדש, ולתקן צ"ל מבחי' גבוה יותר היינו קדושתי למעלה מקדושתכם, וגילוי זה בעשי"ת המלך הקדוש, ובכל השנה ע"י מצות בא"י מלך כו' קדשנו כו', מלך סתם אבל עכשיו הקדוש16.
וה. וזהו כן כו' צדקה ותהלה ר"ה ויוכ"פ, כי ר"ה ביו' ו' שהוא בריאת אדה"ר גלוי מלוכה לכן השיר גאות לבש ונמשך בחי' אנא אמלוך במחה"ק שהרי באמת אין על מי למלוך כו' (ע'17 ואולם חי אני ענין בכה"מ) ובר"ה אמרו שתמליכוני כו'
זתשיא
(בפנים כ' ממילא וצ"ע ועמשל"ק18 לכן אז כל עשי"ת המלך הקדוש שבחי' מלך זה קדוש ומובדל במחשב' אנא אמלוך כו' (ע' בסידור19 בנעילה מענין המלך הק'20.
(בפנים כ' ממילא וצ"ע ועמשל"ק18 לכן אז כל עשי"ת המלך הקדוש שבחי' מלך זה קדוש ומובדל במחשב' אנא אמלוך כו' (ע' בסידור19 בנעילה מענין המלך הק'20.
חו. וזהו כן אד' בחי' שם זה במל' דינא דמלכותא (בחי' המלך הק' לכאורה הוא בחי' אד' מי הנז'21 בועתה יגדל דתקס"ו ויצמיח צדקה כמש"ש שיגדל כח אד' להיו' נושא עון כו') ויצמיח צדקה בחי' מל' צדק ה' גבו' וחסדי' דמל' להשפיע לכל א' וגם משפט כמה יהי' הגילוי ומ"מ נק' ג"כ צדקה (אולי ע"ד לך אד' החסד כו' כמעשהו, וצ"ל אד' מל' צדקה מל' א"כ איך אד' יצמיח צדקה ואולי אד' השם הוא אלקו' שבמל' או אד' מי כנז'.
טז.22 ותהלה ביוכ"פ שם ה' בניקוד א' חו"ג, כי תהלה וגלוי זהו זמור לעריצי' מעט אור דוח', וכן ביוכ"פ גלוי כתר לכן אז מהפך הרע, וזהו נגד כו' (ועמ"ש ע"פ הזהר בהעלותך בנו"ן נורא תהלות כו' ע"ש הטיב דשייך לכאן) ישמ' וע' ע' שערי אורה להר"י גי' וצמיח' זו ממילא אך צ"ל זריע' מלך לשדה נעבד.
י(ונ"ל23 דנת' ע"פ24 שבת שבתון הו"א שיש חילוק אם היוכ"פ ע"י אתעדל"ת נמשך ממקום גבוה יותר עד שמכפר על הקדש ואי ליכא אתעדל"ת מ"מ יוכ"פ הוא ומכפר על מקדש הקדש, לכן י"ל גם כאן אד' אלקי' יצמיח כו' ודאי בר"ה ויוכ"פ צדקה ותהלה ע' ע"פ25 ויקרא משה כו' עיני' לראו' עד היום הזה פ' תבא שאז נמשך דו"ר עילאין מלמעלה חשף ד' כו' התהללו וכו' אך מ"מ כשיש אתעדל"ת היינו הכנה נמשך ממקום גבוה יותר, וזהו כי כארץ כגנה שבמצות ב' בחי' שונו' צמיח' דגנה שע"י אתעדל"ת וצמיח' דארץ ספיחי', כמ"כ בענין ר"ה ויוכ"פ צמיח' דקדושתי יש ב' בחי' שע"י הכנה עדיף ונמשך ממקום גבוה כו'. יובן שאמר ב' משלי' כארץ וכגנה ולא די במשל א' אלא כי באמת הן ב' בחי' בנמשל ובמשל.
יאצריך לעיין בלך26 ה' הצדקה, לאזני, וי"ל דאי' ויעש דוד שם מאן דיהיב צדקה כו' עי"ז עושה שם א"כ אנו ממשיכי' צדקה אך בר"ה יצמיח אד' צדקה היותר גבוה בחי' וצדקה תהי' לנו כי נשמור כו' שאחר כל המצו' יומשך לנו צדקה הנ"ל דלך הצדקה מל' דא"ס, אד' שפתי תפתח בחי' אד' יצמיח צדקה ופי יגיד תהלתך בחי' תהלה התהללו וכו'.
יבע' תורה בחקתי תקס"ח ע"פ27 רפאני כו' כי תהלתי אתה.