MiBeis HaGenazim·Strengthening of religionמבית הגנזים·חיזוק הדת

אגזירת הלבושים
גזירת המלבושים היא, שהאנשים יחליפו את הסירטוק ואת הבגד המסורתי הארוך, אל הלבוש האירופי בחליפה קצרה. כמו"כ נאסר הכובע היהודי, היארמולקע (כיפה) על הראש⁹³⁴, וכן נאסרו הפיאות הארוכים. ועל הנשים אוסרת גזירה זו, את גילוח השערות ומטפחת על הראש לנשואות.

בלפנינו מכתב שכתבו בני כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" (מי שהיו אח"כ האדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט, ואדמו"ר מהרחש"ז מלאדי, ואדמו"ר מהרי"ן מניעזין), אל הגאון החסיד מוה"ר אהרן ליפשיץ מו"ץ דבעליניטש⁹³⁵, בכ"ד תמוז תר"ה, בקשר לגזירת המלבושים שנגזרה אז על היהודים.

גאודות גזירה זו מסופר ב"זכרון יעקב" ח"א פרקים נה-ו, ולאחרונה ב"היכל הבעש"ט" גליון יב ע' צו ואילך.

דומה שחשוב להבנת האגרת שלפנינו, מסופר שם ע' קא: "כדי לתת שהות ליהודים להחליף את בגדיהם, נדחה ביצוע החוק לחמש שנים, ולתקופת הביניים הטילו השלטונות את מס הקרובקה על כל יהודי מגיל 10 ועד גיל 60 שילבש בגדים ארוכים".

האמנם תשלומים אלו היה אפשר בשני אופנים, או שכל איש משלם מס זה בעצמו (קרובקה; קראפקי), או שאיש אחד חוכר את המסים על הבגדים מאת ממשל הפלך במוהילוב (חכירה).

והן בעיירה ליובאוויטש והן בעיירה בעליניטש נחכרו מסים אלו אצל הממשל במוהילוב. אח"כ נתעורר הספק, אם עי"ז נפטרו לגמרי היהודים הממשיכים ללבוש מלבושי היהודים, או שעדיין צריך להוסיף.

זבזה פנו שלושת בני כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, אל מוה"ר אהרן ליפשיץ מ"ץ דבעליניטש, לברר איך נפל הדבר בבעליניטש, כדי ללמוד ממנה על ליובאוויטש.

ח*

טבאותה שעה היה כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" תחת פיקוח המשטרה החשאית (עד ניסן תר"ז), והיה בפחד עצום מזה (כפי שהארכתי בזה ב"פרדס חב"ד" גליון 4 ע' 59 ואילך), ולכן נכתבה אגרת זו ע"י בניו הקדושים, שבה דנים אודות גזירת הלבושים שעל היהודים, והדרכים להתחמק ממנה.

יאמנם בכמה תשובות⁹³⁶ דן כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" בהלכה זו, בהסוואה, אם אין בזה איסור ערקתא דמסאני ואיסור ובחוקותיהם לא תלכו.

יאב"ה יום ג' כ"ד תמוז

יבלידידינו הרב המופל' הוו"ח המפורסם וכו' כ"ש מו"ה אהרן נ"י

יגהיות לפי האוקאז⁹³⁷ שיצא מגו"פ⁹³⁸ דמאהילוב, שאותן העיירות שכבר יש אצלם איזה תשלומין מבגדי' עפ"י חכירה במאהילוב, ומבואר בפירוש כמו עיר ביליניץ (היינו מקום מעל'), אותן העיירות פטורין מתשלומין שהוטל כעת על אותן שלא ירצו להחליף הבגדים כו'.

ידוהנה במחנינו לובאוויץ ג"כ יש חכירה על בגדים מתחלת שנתם דכעת 1845, ויש חוכר א' שחכר חכירה זו במאהילוב, ויש לו ע"ז קאנטראקט כנימוס. ולזאת בקשתינו ממעל' להודיענו דבר ברור ע"י מיוחד מוכ"ז, אם עשו מכח זה במאהילוב, ואם יצא מכאה"פ⁹³⁹ במחנם שהם פטורין מתשלומין בזה לבד, או שזה יקובל רק בחשבון, ויצטרך להוסיף כאשר לא תהי' ח"ו תשלומין גדולה. ואם אולי עדיין לא גמרו הענין, יודיענו ג"כ מה בדעתם בזה.

טוגם יודיענו איך כתבו האבאוולאני'⁹⁴⁰ שלהם, אם בזה"ל שאינם רוצים להחליף ורצונם לשלם, ואח"כ כותבים כאשר יש נייר מגובערסקי פראוולעני' שאותן העיירות שכבר עשו קראפקי מבגדים הן פטורי' כו'. או שכתבו סתם האבאוועלני' שלהם, כאשר יש נייר מגובערסקי פראוולעני' כו' ע"כ בקשתם שיפטרו בזה, ולא הזכירו זה שאינם רוצים להחליף ורצונם לשלם.

טזובקשתינו לשלוח לנו ע"י מוכ"ז קאפייעש⁹⁴¹ הן מהנייר שעשו ממחנם, והן מה שגמרו ע"ז בדומע שלהם או בגובע' מאהליב, יושלח הקאפי' מהכל, ומבטחוננו במעל' נקצר

יזד' ידידו דו"ש מלנו"ח יהודה ליב

יחחיים שניאור זלמן

יטידידו דו"ש ישראל נח

כשלושה מכתבים אל הגאון מהר"י אסאד
הגאון מוה"ר יהודה אסאד (תקנ"ז – תרכ"ו), בעל יהודה יעלה ועוד, דיין בסערדאהעל (משנת תקפ"ו), אב"ד רעטא (משנת תקצ"א), וסעמניץ (משנת תקצ"ב), וסערדהאל (משנת תרי"ד, ועד לפטירתו).

כאשלושת המכתבים שלפנינו, נכתבו אליו ע"י גאוני הדור, מענה לכתיבתו בעניני חיזוק הדת, והמלחמות נגד פרצות הדור. והם מהשנים תר"ג-ה⁹⁴².

כבהראשון הוא ממוה"ר אברהם שמואל בנימין סופר, בעל הכתב סופר (תקע"ה – תרל"ב) אב"ד פרעשבורג. המכתב הוא מראשית שנת תר"ה, ועוסק בענין אסיפת גדולי הרבנים בפאקש, בג' אלול תר"ד, לחיזוק הדת⁹⁴³. ממכתב זה למדים אנו, אשר הם דנו אז גם בגזירת יסוד הסמינר, שהשתדלו בו המתחדשים⁹⁴⁴. בעל הכתב סופר מציע במכתב שלפנינו, שכל הפעילות בזה צריכה להיות בהצנע.

כגהשני הוא ממוה"ר יחזקאל בנעט (תקל"ז – תרט"ו), אב"ד סטעטשין (משנת תקס"ו), פאקש (משנת תקפ"ד), נייטרא (משנת תקצ"ב, ועד לפטירתו). המכתב הוא מחנוכה תר"ה, ומהתוכן נראה שגם הוא נכתב בהמשך למלחמת חיזוק הדת שנידונה באספת פאקש הנ"ל. מהר"י בנעט מודיעו, כי הוא העמיד שומרים לדעת אם הוצעה הצעת המתחדשים לפני חברי הועדה, ואז ישלח שליח מיוחד למהר"י אסאד להודיעו.

כדהשלישי הוא ממוה"ר בנימין וואלף לעוו (תקל"ג – תרי"א), אב"ד ראשפיצא, אמשא, קעלין (משנת תקע"ג), טאפלטשאהן (משנת תקפ"ז), ווערבוי [ווערבאף] (משנת תקצ"ו, ועד לפטירתו). המכתב הוא משלהי שנת תר"ג, ומתלונן בו על פרצת הדור ומלחמת המתחדשים, ושואל את מהרי"א אם יש לו איזו עצה בזה.

כה*
שיל"ת פ"ב⁹⁴⁵, יום ו' עש"ק פ' נח ה' מרחשון תר"ה לפ"ק

כושלומים מרובים כטל ורביבים, לידיד ה' וי"נ⁹⁴⁶ הרב הגאון הגדול מעוז ומגדול בקי בחדרי תורה צדיק ונשגב כקש"ת מו"ה יודא נ"י אב"ד ור"מ דק' סעמניטץ יע"א

כזהנני להשיב על יקרתו אשר הגיעני בשבוע זאת, אודות דבר ה' להעמדת דתינו.

כחמ"ש מע"כ נ"י שאכפול הדברים שכתבתי לו בנסעו לפאקש, אין צורך לכפול כי הי' מענין האסיפה וכבר עבר.

כטוע"ד הסעמנאריום, כבר הודעתי להגאדבק"ק סאבאטיש⁹⁴⁷ בתשובתי על מכתבו, כי בעזה"י בטל הדבר. וכתבתי לו שכן יודיע להדר"ג נ"י, ולא ידעתי למה לא עשה כן להשקיט דעתו הרמה. והן אז לא נתבטל לגמרי, כי הי' חשש שיחזיקו השטענדען בדבריהם, ולא ירצו לחזור לאחוריה', אף כי המאגנאטען⁹⁴⁸ כבר דחו הדבר, מ"מ הי' חשש הנ"ל, אבל עתה כי גם המה חזרו מאת אשר כבר עשהו ונתבטל הדבר לגמרי, נודה לה' על רב חסדו.

לובואו ונחזיק טובה ליקירי נכבדי קהלתינו, אשר הי' להם כמעט היום והלילה למלאכה בענין זה, עד הוציא לאור משפטינו, בטלו ממסחרם, והכל נעשה בחכמה נפלאה, וה' נתן חכמה, יזכור להם אלקי' לטובה.

לאוהנה הגאבדק"ק ס"ט⁹⁴⁹ כתב לי בחהמ"ס, ויעץ לי לעשות וועד פה מרבני' דסביבותינו. כבר השבתיו, לאחר שהמתקתי סוד, כולם הסכימו עמי שלא לעשות פה כלל, מאחר שדי לבטל בהצנע⁹⁵⁰ אשר עוררו עלינו הנהו רשעי ופריצי הדור, וגם לדעתינו טוב שלא להתוועד כעת בשום מקום עד ישקוט הארץ⁹⁵¹. וכבר הודעתי כ"ז לגאון וקדוש ישראל אבדק"ק אונגוואהר⁹⁵² נ"י.

לבישמח צדיק כמותו בכ"ז. ועוד יהי' תפלתינו תמיד לבעל שומע תפלות ית"ש שיחוס על כבוד תורתו ועל קיום דתו ויגן ויושיע בערינו תמיד.

לגהכ"ד אוה"נ דש"ת⁹⁵³

לדהק' אברהם שמואל בנימין בהגמהרמ"ס זצ"ל⁹⁵⁴

לה*

לובע"ה יום ד' ו' דחנוכה תר"ה נייטרא יע"א

לזהחיים והשלום וכל טוב לאהובי ידידי הרב הגאון המופלג כש"ת מה"ו יהודא נ"י לנצח אב"ד ור"מ דק"ק סעמניץ יע"א

לחנעימות ידו הגיעני ביום א' העבר ע"י ב"ד, ובתוכו ראיתי כי עדיין השטן מרקד ב[י]ניהם, למען ספות הרוה את הצמאה, ומעכ"ת נ"י יושב ומצער, וצר לי מאוד בצערן של ת"ח ה"י⁹⁵⁵.

לטוהנה אנוכי הפקדתי שומרים לידע אם יוצעו הדברים לפני שרי קאמיטאט יר"ה. ואם יהי' כן, אשלח אי"ה שליח מיוחד למעכ"ת נ"י⁹⁵⁶, כי לפי דעתי יצטרכו גם המה ליקח להם פישגאל⁹⁵⁷, לעמוד כנגדם, ואנחנו בחסדי ד' מובטחים כי יעמוד לימין צדקנו, ויהי ד' עמנו כאשר הי' עם אבותינו לסתום פי המקטריגים העומדים עלינו לכלותינו, ולהסתפח בנחלת ד'.

מדברי ידידו ואוה"נ⁹⁵⁸ המוכן בכל עת לשמור את תפקידו הדש"ת⁹⁵⁹

מאהק' יחזקאל בהר"ר מ' יעקבנעט⁹⁶⁰ זצלה"ה

מב*

מגבעזה"י יום ד' פ' נצבים תר"ג לפ"ק ווערבף

מדשלמא רבא ונפישא וחייא אריכא ומזוני רויחא, לכבוד או"נ⁹⁶¹ חביבי כנפשי הרב המאור הגדול הגאון המופל' ומופלג בתורה וביראה התמים במעשים טובים המפורסם מוהר"ר יהודא נ"י וכאל"ש⁹⁶²

מהאחדש"ה⁹⁶³, מכתבו הנחמד קבלתי ושמחתי בשמעי משלומו הטוב.

מוונידון אשר כתב מכ"ת⁹⁶⁴ לתקן פרצת הדור בעו"ה⁹⁶⁵, יאמין לי מכ"ת שכמעט בכל יום ויום לבי דוה ע"ז, וחם לבי בקרבי, אוי לדור שכך עלתה בימיו, ובעו"ה נתקיים בנו יתומים היינו ואין לנו אב⁹⁶⁶ כי פסו אמוני'⁹⁶⁷ ואנשי אמנה אבדו, המה הי' לנו לחומה גודרי גדר ועמדו בפרץ, ועתה אין לנו על מי להשען, ואם ד' לא יבנה⁹⁶⁸ כו', וזאת היא נחמתי שנתקיים בנו המשנה בסוף מס' סוטה⁹⁶⁹, וכעין שהי' מנחם ר' עקיבא⁹⁷⁰.

מזואם יש למכ"ת איזה דרך, ימחול לבאר היטב, כי הדבר צריך ישוב דעת, כי בעו"ה הפורצי גדר ידם כעת על העליונה וד"ל.

מחותפילתי לאל חי שיכתוב ויחתום בספר החיים עם הצדיקים עם כל הנלווי' אליו וינוב בשיבה טובה ויזכה ללמוד וללמד מתוך הרחבה, כנפשו ונפש אוהב נאמנו הדבק באהבתו כה"י.

מטנאום הק' ב' וואלף חו' בק"ק⁹⁷¹ ווערבף והגליל יע"א

נא"ש⁹⁷² לכבוד מח' אה' הרב המאוה"ג החריף המפורסם נ"י, ולכבוד הלומד' מופלגי תורה היריאי' ושלימי' נרם יאיר ויכתבו ויחתמו בספר החיים עם הצדיקים וינובו בשיבה טובה.

נאמכתב מורי ומנהלי החדרים בוויטבסק – נגד לימודי חול בחדרים
המכתב נשלח בטו"ב אד"ש עת"ר, ע"י 15 מורי ומנהלי החדרים שבעיר וויטבסק, אל הרבנים משתתפי הועידה הרבנית שהתקיימה באותה שעה בפטרבורג, ובין השאר דנו שם גם בנושא לימודי חול בחדרים⁹⁷³. את המכתב הזה שלחו ע"י נציג העיר וויטבסק אל הועידה – הרב שמרי' יהודה ליב מדליה.

נבבמכתב הזה, מתריעים המורים והמנהלים, נגד לימודי ספרים החיצונים לילדים הלומדים בחדר, אשר עי"ז "ישתנו מן הקצה אל הקצה, ואוי לעינים הרואות אשר לריק יגענו ועמלנו".

נג*

נדכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע השקיע עבודה של כמה שנים בהכנות לועידה הזאת, וכתב בזה אגרות מרובות במשך השנים האלו.

נההוא השתדל להשפיע, אשר גדולי הרבנים ישתתפו בועידה, ואשר יצביעו נגד חיוב המורים והרבנים בתעודת השכלה, כמו כן גם בנושא הלימודים בחדרים.

נואודות הועידה הזאת, ההכנות לה ותוצאותיה, ראה מבוא לאג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"א ע' 35 ואילך.

נזואפשר שגם מכתב זה נכתב בהמלצת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (ואולי מטעם זה הגיע המסמך לידיו ונשאר אצלו).

נח*

נטהרב שמרי' יהודה ליב מדליה התמנה לרב בוויטבסק בתשרי תרס"ט (ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ב אגרת קצג), והיה נציג העיר וויטבסק לועידה הרבנית בפטרבורג (ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ב ע' תקז, בשוה"ג).

סראשון החותמים הוא הרב דוב נחמן הורוויץ, רבה של איזור עבר הנהר בוויטבסק ומח"ס חדושי בר נחמני (אודותיו בס' ויטבסק ע' 188).

סאכמו כן מסופר כאן אודות הגביר ר' שמרי' מעקלער, אשר הסכים מאד על כל האמור. ר' שמרי' מעקלער הי' גביר ועסקן בוויטבסק (ראה אודותיו ויטבסק ע' 42-43), ובשנת תרע"ז נבחר כנציג ויטבסק לועידה במוסקבא (ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ב ע' תתע).

סב*
בעזה"י יום ב' טו"ב אדר שני עת"ר וויטעפסק

סגכבוד הרבנים הגאונים המפורסמים צדיקים יראי ד' החרדים אל דברו, הנבחרים מעם הקדש לחזק אמונת ד' הטהרה, ד' עליהם יחיו

סדרעי צאן הננו מנעורינו עד עתה, אלה הצאן קדשים צעירי עם הקדש, מורים ומנהלים אנחנו לילדי אחב"י, ומי כמונו יודעים טבעי ומזגי הילדים, בוחנים כליות ולבבות הנערים, שבתם וקומם צאתם ובואם, הורה לנו הנסיון וראינו בעליל אשר בטרם ידעו הנערים קרא בספרי שפת המדינה יעשו חיל בלמודם, ויושרש בקרבם אמונה הפשוטה ויראת ד' על פניהם, וכל רואיהם יכירום כי זרע ברך ד' הנה.

סהאמנם בהתרגלם בספרי החיצונים, ובפרט כשידרכו על מפתן בתי ספר לשפת המדינה יתהפכו כחמר חותם, וישתנו מן הקצה אל הקצה, ואוי לעינים הרואות אשר לריק יגענו ועמלנו, כי שפחה תירש גבירתה, ומעט חשך דוחה הרבה מן האור שהאירו בתו' ויראת שמים, ובמקום אשר יאמר להם עמי אתם יאמר לא עמי, מואסים בדא"ח, ויחדלו להתפלל, ועוד דברים אשר אין ראוי לבארם. ועתה רבותינו הקדושים:

סואם כי מי אנחנו זבובי קצוצי כנפים, נגד נשרי שמים, ואזובי הקיר מול ארזי הלבנון, להתערב ולחות דעתינו ולעמוד במקום גדולים, אמנם קבלו האמת ממי שאמרו, ואין חכם כבעל הנסיון, אין עצה ואין חכ' ואין תבונה להשריש בהנערים תורה ויראת ה' ושיהי' תלמודם מתקיים בידם כ"א בדרך הזה, לעמוד בפרץ ולגדר גדר ולהחליט בל יקובלו נערים בבתי ספר לשפת המדינה בטרם מלאות להם שלש עשרה שנה, ולפקד על המלמדים שילמדו עם תלמידיהם גם מספרי מוסר את אשר יבחרו הרבנים, אז נוכל לקוות כי לא תקטף האמונה מלבותם, וגם ישתלמו ביתר הלמודיות, כי שפת המדינה יודעים גם טרם יכנסו לחדר, ובמשך מועט ישיגו את הלמודיות שחסרו בילדותם, וחלילה לערב קדש בחול בטרם יעמוד הנער על דעתו ואמונתו, כמו אש ומים בכלי אחד.

סזזאת ועוד אחרת שגם בבתי הספר לשפת המדינה לא ילמדו עם התלמידים דת יהודית כ"א אחד מרבני העיר, ולא המינים הנוטעים רוח מינות על תלמי לבב הנערים, מהפכים דברי אלקים חיים, מכחישים בכל הניסים ונפלאות הכתובים בתוה"ק, ומורים להם לפי רוח שטותם שהכל הוא טבע, ולית דין ולית דיין, והם מטמאים את הנערים יותר מכל ספרי חיצונים, עוצו נא עצה להסיר המכשלה הזאת, וללמוד עמהם דת תוה"ק בשפת יהודית המתהלכת ולא בשפת המדינה כי אז יהי' ביכולת להעמיד לפניהם מורה ירא שמים, שישגיח גם על תהלוכותם בדת תוה"ק כמו ציצית, תפילין, שבת, תפלה ויתר הדברים שאפשר להעמיס עליהם, ושיחשבו תוי המורה לעת בחינתם כשאר התוים מבית הספר, ואז יהי' שלום לתוה"ק, ויקוים ירא בני את ד' ומלך ויהי' שלום על ישראל.

סחהלא כה דברי האומנים ילדי עם סגולה המתאבקים בעפר רגלי כבוד ת"ח ובאנו עה"ח

סטנאם דוב נחמן הורוויץ הרב דפה

עונאם מנחם מענדל יצחק שו"ב

עאונאם יוסף ליב בארקאן

עבונאם פייוויש שטעיינין

עגונאם יוסף יצחק שט[...]שטיין

עדונאם אליעזר במו"ה שמשון צפקין

עהונאם ישראל משה זינגער

עוונאם אברהם נתן ב"ר שמואל ז"ל אמברייט

עזונאם שניאור זלמן בינש ראגאצקין

עחונאם [...] זאב וואלף זיסקינד

עטונאם [...]

פונאם משה יצחק [...]

פאונאם יצחק רובין

פבונאם יצחק [...]

פגונאם ישראל ב"ר זוסמאן איזראליט

פד*
כבוד הרה"ג חריף ושנון מפורסם לתהלה משכיל וי"א תהלתו בק"ח⁹⁷⁴ כו' מו"ה שמרי' יהודא ליב נ"י מעדאל' רב דקהלתינו

פהמכתב כזה שלחנו אל הבראן⁹⁷⁵ וחתמו עליו ערך חמשים איש מאנ"ש, ועשינו בהסכם הבע"ב והגבירים. הג' ר' שמרי' מעקלער הסכים מאד על כל האמור. והננו מבקשים את כת"ר לערוך דברי המכתב לפני הרבנים יחיו.

פוהכותב וחותם בעד אנ"ש, ידידו ואו"נ⁹⁷⁶

פזיוסף יצחק שט[...]שטיין

פחמכתב אנ"ש בראמען – אודות תעודות השכלה לרבנים ברוסיה
לפנינו מכתב יהודי העיר ראמען (כנראה), בנושא גזירת חיוב תעודות השכלה לרבנים ברוסיה.

פטהמכתב נשלח אל הרבנים משתתפי הועידה הרבנית שהתקיימה באדר עת"ר בפטרבורג, ובין השאר דנו שם גם בנושא תעודת ההשכלה לרבנים⁹⁷⁷.

צהמכתב נכתב ברוסית, וניתן כאן בתרגום חפשי ללשון הקודש.

צא*

צבכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע השקיע עבודה של כמה שנים בהכנות לועידה הזאת, וכתב בזה אגרות מרובות במשך השנים האלו.

צגהוא השתדל להשפיע, אשר גדולי הרבנים ישתתפו בועידה, ואשר יצביעו נגד חיוב הרבנים בתעודת השכלה, ואילו הנהגת תעודות הלידה ברוסית תהי' ע"י פקיד מיוחד (ולא ע"י הרב בעצמו).

צדלעומתו עמד העו"ד ה. סלאסבערג בראש קבוצת המתקדמים, שהם טענו ודרשו להחליט, שדרושה להרב תעודת השכלה רחבה, ושידבר בלשון רוסית צחה.

צהאודות הועידה הזאת, ההכנות לה ותוצאותיה, ראה מבוא לאג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"א ע' 35 ואילך.

צועל פי תוכן המכתב שלפנינו נראה שהוא נכתב בהמלצת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (ואולי מטעם זה הגיע המסמך לידיו ונשאר אצלו); אלא שאעפי"כ כתבו בראש המכתב, שהוא נכתב בהתאם להצעת מר סלאסבערג, והיינו כדי לתת יתר תוקף לתוכן מכתבם זה.

צזיש לשער שהיו עוד כאלו מכתבים של אנ"ש בכמה עיירות, אלא שהמכתבים ההם הגיעו ליעדם, ולכן לא נשארו בארכיון כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

צח*

צטבמכתב עצמו לא נזכר שם העיירה שבה נכתב, אמנם החותם האחרון הוא הרב הרוחני חיים שניאורסאהן, וראה לעיל פרק ‎לה:

קהרב חיים ישעי' שניאורסאהן (באדמו"ר מוהרש"ב מרעציצע, באדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט, באדמו"ר ה"צמח צדק"). כיהן ברבנות ראמען משנת תרס"א (ראה אהלי שם שם) עד לפטירתו בט"ו כסלו תרפ"ח.

קאאמנם אחד מהחותמים הוא "הרב הרוחני לייזר באלאטשוב". ואילו לעיל שם סופר, שבתקופת עת"ר, כיהן ברבנות ראמען (יחד עם הרח"י שניאורסאהן הנ"ל), הרב עקיבא יאנקילעווסקי.

קב*
בהתאם להצעתו של מר סליוזברג שהוגשה בכתב, להגיש לועדת הרבנים את דעת הקהל של הציבור היהודי, בעניין חיובם של הרבנים הרוחניים למלא את התפקידים שעתה ממלאים הרבנים מטעם.

קגיש לנו הכבוד לומר, שכדי לאחד את תפקידיהם של הרב הרוחני והרב מטעם, ולהטיל את ביצוע התפקיד על אדם אחד, הכרחי כמובן שאדם שימונה לתפקיד זה תהיה לו רמת השכלה מסויימת.

קדתפקיד הרב הרוחני אצל היהודים זהו תפקיד של רועה רוחני, שעליו מוטלת חובה ללמד את צאן מרעיתו, ולהסביר להם את עיקרי האמונה הדתיים והמוסריים, לשמור את היסודות הדתיים, להתפלל עבור עמו, ובכלל להוות מופת לכל אדם שיקח ממנו דוגמא כיצד על יהודי דתי וישר לנהוג. וכדי לעמוד בדרישות שמטיל עליו התפקיד וחובותיו המפורטות מעלה, הרב הרוחני חייב בעצמו ללמוד תמיד את עיקרי האמונה ולהעמיק את ידיעותיו בכל ענייני חיי המוסר והצרכים של צאן מרעיתו, וכך לא תהיה לו אפשרות לרכוש ידע בתחומי השכלה שהם הכרחיים לרב מטעם.

קהנוסף לכך אין זה בכלל ראוי לרב רוחני להתערב בחיי הקהילה של צאן מרעיתו, כגון להיות נוכח באסיפות, להיות שתדלן בענייני הקהילה במשרדי הממשלה ומוסדותיה, ששם הוא בהכרח יהיה חייב לעבור על מנהגי דתו, כמו להתהלך בגילוי ראש וכדומה. וזאת א' בגלל שהדבר יסיח את דעתו מקיום חובותיו הדתיות, וב' עקב מעורבותו היתרה בחיי היום יום של צאן מרעיתו יקטן הכבוד למעמדו ותחלש האמונה בצדקותו הדתית.

קואם תאחדנה שתי החובות ותוטלנה על אדם אחד, אזי, עקב הסיבות שפורטו מעלה, יקרה אחד משניים; או שהאדם הזה לא יענה לדרישות שיש כלפי רב רוחני, או שלא יענה לדרישות שיש כלפי רב מטעם. הדבר יגרום לפיצול, כפי שאכן היה בראשונה כאשר הממשלה מינתה ואישרה מינויים של רבנים מטעם: חלקה הדתי של האוכלוסיה יקח לעצמו רב רוחני נפרד לפי דרישות הדת אשר, שוב, לא יאושר ע"י הממשלה. ולכן הגענו פה אחד למסקנה להחזיק המסורת הדתית הישנה שלנו.

קזלפי דעתנו צריך להיות כך: לצורך מילוי חובותיו של רב רוחני ציבורי יש לבחור בשני אנשים: אחד שיכונה "רב" והשני שיכונה "רושם", כאשר זה האחרון יישמע להוראותיו של הרב הרוחני. על שניהם להיות מאושרים ע"י הממשלה, כאשר "רב" לא חייב ברמת השכלה מסויימת, ותפקידו הוא לפקח על הצד הרוחני, הדתי והמוסרי של צאן מרעיתו, על התנהגותו בבתי תפילה ובחיי הפרט של כל מתפלל ומתפלל ובכלל בקיום מנהגי הדת, לערוך נישואין, גרושין וחליצה, להסביר לפי עיקרי האמונה את ההגבלות לגבי עריכת קידושין, ללמד את צאן מרעיתו כיצד על כל חבר בקהילה להתנהג, לפי אמונתו ודתו, כלפי הממשלה והשלטון וכלפי הזולת, לפקח על קיום עיקרי האמונה לגבי שחיטה ומכירת בשר, ולצורך כך תעונק לו סמכות להתיר או לאסור לשוחט או לבעל איטליז שחיטה ומכירת בשר. כמו כן תהיה לו זכות ההצבעה בכל מוסדות הצדקה של הקהילה ובתלמוד תורה. ועל "הרושם", שחייב ברמת השכלה מסויימת, יהיה לנהל ספרי רישום ולשמש נציג בכל מוסד כשיהיה בכך צורך. בכל ענייני הקהילה ודרישות הממשלה על הרב ועל הרושם להתיעץ ביניהם תמיד ולענות פה אחד.

קחנוסף לכך, בהתחשב בעובדה שלרב רוחני לא מתאים לפי מעמדו להיות תלוי בצאן מרעיתו, דבר שאף מחוייב עפ"י חוקי האמונה שלנו, את הרב הרוחני יש לבחור לכל ימי חייו ואין להחליפו, אלא אם כן יעשה איזה חטא דתי או עבירה שדינה עונש פלילי או מנהלי. את "הרושם" ניתן לבהור, כמו היום, לתקופה של שלוש שנים.

קטועל כן באנו על החתום

קיקופץ, חצקל

קיאבורוכאוויטש, [...]

קיב[...]

קיגיודל בן דוד פלדשטיין (?)

קידזלמן בן שלמה גרוזני

קיהאידל שלמה וולטר (?)

קיומובשה [משה] גורליק, יהודי מלומד של ביהכ"נ מס' 2

קיזמרדכי לנצמן

קיחזלמן נחום וורשובסקי

קיטוולף [...]

קכלויק וורשובסקי (?)

קכאזלמן זילברמן

קכבמשה וורשובסקי (?)

קכגיעקב לייב [...]

קכדאיצ'קה ליטמן [...]

קכהסימן [שמעון] בן לייב זדוב

קכואבל יוסל [אבא יוסף] קלמנוביטש

קכזהירש דוברובינסקי

קכחמנדל וולקו [וואלף] [...]

קכטחיים בער [...]

קלראובן מוגילובסקי (?)

קלאיעקב בורש [...]

קלבאברהם זרח

קלגמנדל בן אהרן ירוחימוביטש

קלדאהרן בן לייב חוטינסקי (?)

קלהתנחא [תנחום] בן בערקא [דובער] דובינצ'יק, חבר בגילדיה ראשונה של שוכרים ויהודי מלומד

קלוזב[...], גזבר

קלזאיצקא גורביטש

קלח[...] בן אברהם דובוסרסקי, גבאי בתי התפילה מס' 1

קלטש. ג. מורגינשטערין

קמ[...] פוטרמן

קמאחצקל בן בנימין [...]

קמבהלל בן לייזער קובנער

קמג[...] אייזיק שיינמן

קמדמיכל בן מאיר קיילער

קמהמשה [...], אזרח נכבד לדורותיו

קמובערקא [דובער] גורעוויטש

קמזיעקב זרבצ'בסקי

קמחחיים בן שניאור

קמטג. א. קונין

קניעקב בן שמחה ציטליוניק

קנאנחום בן שמחה ציטליוניק

קנביצחק אהרן קגן, גבאי ביהכ"נ מס' 1.

קנגיעקב בן יוסף [...]

קנדש. מ. אלטשולר (?)

קנה[...]

קנומ. ל. [...]

קנזש. ל. [...]

קנחא. יו. [...]

קנטא. ליבוביטש

קסד. יפה

קסאהירש בן זלמן שפיר (?)

קסבשמואל בן אברהם שטיינגולד (?)

קסגאברהם בן משה ארטשניקוב (?)

קסדשלמה בן מרדכי בוגוסלאווסקי [...]

קסהאברהם אליהו (?) וילנסקי

קסויעקב רסנובסקי

קסזיהודה ליב [...]

קסחשלמה בן מנדל יוזביטש (?)

קסטאהרן בן זוסמן [...]

קע[...]

קעא[...] גורעוויטש (?)

קעבליב [...]

קעגיוסף בן נחמן אולברט (?)

קעדשלמה גרונט (?)

קעהדוד יודילבסקי (?)

קעויוסף יורובסקי

קעזח. ב. א. סמבורג (?)

קעחא. ל. בליאווסקי

קעטהירש בן יהודה אוזיק

קפמ. (?) בליאווסקי

קפאא. [...]

קפבמאיר סטוטשעווסקי

קפגבערקא ליבמן

קפדסימון [שמעון] ווקסמן

קפהמלך אירלין (?)

קפו[...] יודקעוויטש

קפזפנחס מלינובסקי (?)

קפחאליהו דובניקוב

קפטשלמה פרנק

קצ[...] בן אהרן שפיר (?)

קצאליב טולסטורוקוב

קצבבענדעט [...]

קצגהרב הרוחני לייזר באלאטשוב

קצדפסח פישקינד

קצהיעקב וינוגרדזקי (?)

קצואפרים פלאקון

קצזשמואל [...]

קצחיואל בן נחמן קגן (?)

קצטמשה בן יעקב סייעוויטש (?)

רשבתי שניידרוב

ראקוסיע [יקותיאל] שניידרוב

רב[...]

רגמרדכי שניידרוב

רדאהרן קונין

רהאהרן שפירא (?)

רומלך סטוטשעווסקי

רז[...] מאיר רובנובסקי

רחנחום בן ברוך רוגוזין

רטשמואל חזין (?)

ריאברהם [...]

ריאיעקב [...]

ריבהענך אהרן לויטין

ריגמשה פיסמני (?)

רידזלמן דונייסקי (?)

ריההירש בן וולף פלדמן

ריויוסף לייבאוויטש

ריזשמעון בן זלמן [...]

ריחאווסי [יהושע] בן שמואל שווארץ

ריטיוסף ביילנקי (?)

רכאברהם בן משה [...], יהודי מלומד

רכאליב שקורובסקי (?)

רכביוסף בן בערקא [דובער] אסתר [...]

רכגגבאי ביהכ"נ מס' 5 לייזר גינזבורג

רכדגבאי ביהכ"נ מס' 2 ל. ד. קריטשעווסקי

רכהגבאי ביהכ"נ מס' 8 יוסף שיק (?)

רכויהודי מלומד בביהכ"נ מס' 1, הרב הרוחני חיים שניאורסאהן

רכזדיווח החסיד ר' זלמן בוטמן מהנאסרים ברוסיה
לפנינו מכתב שכתב החסיד ר' שניאור זלמן ע"ה בוטמן, בחורף תש"א, אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, על ידי גיסו הגאון החסיד הרב יהודה עבער, הי"ד.

רכחבמכתב הזה מדווח לרבי על הנאסרים מאנ"ש, במשך השנים האחרונות (שניתק קשר המכתבים עם חו"ל), ואלו שכבר נגאלו. וכן מזכיר כאן מכתב קודם, שבו כתב את רשימת אלו מאנ"ש שנהרגו ע"י הסובייטים.

רכטאת המכתב אי אפשר היה לכתוב בגלוי. ואף בכתב סתרים אי אפשר היה לכתוב ישיר לרבי, שהרי השם שניאורסאהן אסור היה להכתב על המעטפה. ואף באמצעות החסידים אי אפשר היה לכתוב לארצות הברית – שבה גר אז כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. וכדלקמן בהמשך המכתב "מכתב לחו"ל סכנה גדולה ויודע מזה".

רלאמנם נוצרה הזדמנות בחורף שלפנינו, לכתוב לרבי באמצעות אנ"ש בריגא, שנכבשה אז ע"י הרוסים.

רלאבריגא גר אז הגאון החסיד הרב יהודה עבער, אשר יצא מווארשא הכבושה; אלא שהוא ובני ביתו לא הצליחו להשיג רשיון נסיעה מריגא לארה"ב, עד אשר הגרמנים ימ"ש כבשו את ריגא, והוציאו את כל היהודים להורג, הי"ד.

רלבאת המכתב הזה אי אפשר היה לכתוב בכתיבה ברורה. עיקרו של המכתב הוא בכתב מזוזה (כוזו) וברמזים אחרים.

רלגכדי לא לעורר את חשד הצנזורה, העתיק הרב עבער את המכתב בכתב סתרים זה, וכותב לרבי שאין זה אלא העתק כתבים שנכתבו במלין סתימים, ומבקש מהרבי להבינהו מהו התוכן האמור כאן.

רלדהמכתב מועתק לקמן בכתיבה ברורה, ועם הוספת פיענוח בשוה"ג. כמו כן ניתן כאן תצלום המכתב המקורי, בכתב סתרים במלין סתימין⁹⁷⁸.

רלה*

רלועל המכתב, רשם המזכיר במכונת כתיבה: "ב"ה מכתב מהרב רי"ע מריגא שי', הנשלח משם יום 27 פעברואר" – הוא אדר"ח אדר תש"א.

רלז*

רלחיחד עם מכתב זה שלח מהר"י עבער שני פ"נים לרבי, אחד עבור גיסתו, אשת ר' זלמן בוטמן, שהיא בהריון. והשני עבור עצמו ובני ביתו, שיצליחו לקבל את רשיון הנסיעה מעמק הבכא לארה"ב.

רלט*

רמב"ה לכ"ק אבינו שליט"א

רמאקבלתי מכתב מגיסי הרז"ב⁹⁷⁹ שי' וכותב לי בזה"ל, היות שמצא בכתבים מלין סתימין שאיננו מבין אותם לכן הוא מעתיק אותם, אולי אוכל להבינו אותם. ואם להיות שגם אני אינני מבין אותם, לכן הנני מעתיק אותם לאבינו שליט"א בבקשה להורינו פירוש הדברים.

רמבאלו שמתו תחת ידיהם כבר כתבתי. ויש עוד מהמתנגדים, ואיני מכיר אותם, וגם הוא אינו מכירם.

רמגושיש כעת תחת ידם⁹⁸⁰, האדם עם בנו שמואל⁹⁸¹, יצחק ראסקין, פנחס אלגאוז⁹⁸², שני בנים של שמערל באטומער⁹⁸³, מיישקע בנו של פרץ ליין, מאיר צינמאן, מאיר גורקאוו, צמח בנו של המתמיד⁹⁸⁴, שמואל החייט ממאסקווע⁹⁸⁵.

רמדמובן שיש הרבה שאיננו מכיר אותם, שכן איננו זוכר אותם.

רמהעוד יש וואלנע ויסעלקע⁹⁸⁶, המחותן ש"ב לויק ש"ס⁹⁸⁷. ועוד כזה גם כן ש"ב מצערניגאוו⁹⁸⁸. חיים בער אראלער⁹⁸⁹. שמעון קוטאיסער⁹⁹⁰.

רמואלו שבאו ב"ה בשני שנים האחרונים. גארעליק עם בנו⁹⁹¹. שמואל קרעסלאווער⁹⁹². שלום יודע גריבאוו. מרדכי אהרן פרידמאן⁹⁹³. יצחק גאלדין. מאיר אווצאן⁹⁹⁴. אברהם סווערדלאוו⁹⁹⁵. ואני וגיסי אבא⁹⁹⁶, [...]יר מלוקי.

רמזשכחתי איזה אנשים שאצלם, הרי זה, שמואל נעמאיצין⁹⁹⁷, דוד סיראטינער⁹⁹⁸, שלומקע ויטעבסקער⁹⁹⁹, מעדאליע עם בנו משה¹⁰⁰⁰.

רמחילדי שי'¹⁰⁰¹ לומד עמהם גיסי¹⁰⁰² שי'. בדרך כלל כל אחד ואחד לומד עם בניו בעצמו. חוץ מזה אין שום עצה.

רמטבשר כשר אין לגמרי, ושכחנו הטעם. עופות משיגים בדוחק בעל ל"ח רובל. אני ב"ה שוחט לעצמי בהסכמתו שי'. בד"כ אין קונים על עופות כי כולם מחוסרי לחם ר"ל. דבר אוכל יש רק במאסקווא ובלענינגראד, ולנסוע לשם אין נותנים בילעטן. חמאה בבירה כ"ח ואצלינו נ' רובל. קילא צוקער אצלם ה' ואצלינו ט"ו רובל. לחם יש בכל המקומות פ"ה קטנים אצלינו [...].

רנמכתב לחו"ל סכנה גדולה ויודע מזה¹⁰⁰³.

רנאעכ"ל הדברים הנ"ל.

רנבמהרמ"ד¹⁰⁰⁴ שי' אין כל חדש. ירחם ה' בקרוב ממש.

רנגיהודה

רנד*

רנהב"ה פ"נ לאבינו שליט"א

רנואנא לעורר ר"ר ממקור הרחמי' והחסדי' האמיתי' עבור יהודית בת ליבא לאה (אשתו של גיסי הרז"ב שי'), שהיא בחודש השמיני להריונה, (ולפי?) דברי הרופאי' אינו כ"כ כדבעי, שירחם השי"ת עליה וישלח לה רפו"ש בכל גופה ויהי' ההריון והלידה בעתה ובזמנה כשורה ובנקל¹⁰⁰⁵.

רנזפ"נ לאבינו שליט"א

רנחאנא לעורר ר"ר ממקור הרחמי' והחסדי' האמיתי' עבור יהודא בן העני' תאמארע, ועבור פריידא בת ליבא לאה, ועבור אברהם אלי' בן פריידע, ועבור לאה העני' בת פריידא, שכפ"ה שבקשתם¹⁰⁰⁶ ת"ל ניזוז ממקומה, כי ביום ש"ק העבר היו בבית, וג"כ קראוני ועשו דרישה וחקירה בשייכו' עם בקשתי, שירחם השי"ת עליהם ויתן בלב הממוני' ע"ז עליהם לטובה, ויצליח להם השי"ת להשיג כל הניירו' הדרושי' בקרוב ממש, ויזכו להתראו' בקרוב עם אבינו שליט"א בשובע שמחו' בגו"ר.