MiBeis HaGenazim·Objectsמבית הגנזים·חפצים

אהתפלין של רבותינו
התפלין של רבינו הזקן הובאו מרוסיה בשלהי שנת תשכ"ו, ע"י החסיד ר' שניאור זלמן גורביץ ממונטריאל (שנסע אז לרוסיה לביקור), ונמסרו לרבי.

בבאחד מימי עשרת ימי תשובה, נמסרו ע"י הרבי, כדי שיהיו מונחים על הבימה בבית המדרש, וכל אלו שטבלו במקוה הורשו לעבור בשורה ולראות את התפלין.

ג*

דבעזבון כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע נמצאים (בנוסף לשקית עם זוגות התפילין שלו, שהם לא כ"כ עתיקים), עוד שתי חבילות, ובהן שמונה זוגות תפילין, כלומר שתי סטים של מה שנקרא ארבע זוגות תפילין, שבכל זוג:

הזוג תפילין של רש"י, זוג תפילין של ר"ת, של ראש של שמושא רבא (שמניחים עם של יד של רש"י) ושל ראש של ראב"ד (שמניחים עם של יד של ר"ת).

וכפי שיוסבר לקמן, נראים הדברים, שאלו הן ארבע זוגות התפילין של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע וארבע זוגות התפילין של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

זוהרי פירוטן:

חבחבילה אחת מונחות תפילין גדולות, בגודל 5 X 5 ס"מ לערך. זוג אחד - תפילין של רש"י, ועוד תפילין של-ראש של שמו"ר ושל ראש של ראב"ד (נמצא שבחבילה זו יש סט של ארבעת הזוגות, אלא שחסרים בו התפילין דר"ת).

טבחבילה השניה מונח זוג אחד של תפילין של רש"י קטנות 2 X 2 ס"מ לערך. שתי זוגות של ר"ת בגודל 3.5 X 3.5 ס"מ לערך. ועוד נמצאים בה תפילין של-ראש של שמו"ר ושל ראש של ראב"ד בגודל 3.5 X 3.5 ס"מ לערך (נמצא שבחבילה זו יש סט שלם של ארבעת הזוגות, ועוד זוג נוסף של תפילין של ר"ת, ואפשר שהתפילין של ר"ת הנוספים האלה הם שייכים לסט הראשון הנ"ל).

יאודות החבילה של זוגות התפילין הגדולות, סיפרו כמה, שהראו להם את החבילה הזאת בבית הרב, ואמרו להם שאלו הן התפילין של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב.

יאואודות זוגות התפילין הקטנות, ראה רשימת היומן שרשם הרבי בכ"ו ניסן תרצ"א, מה שסיפר לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (רשימות חוב' ה' עמ' 34):

יבמהרשנ"ע הי' איזה זמן שהי' מניח דרש"י ור"ת בב"א, ומתפלל בהם כל התפלה. והי' קטנים ביותר, פחות מאצבעים וכו'. ואדנ"ע גם הוא הניחם איזה זמן, והי' קשה בעיניו מאד, מפני קוטנם פחות מאצבעים. והי' מכון להיסח הדעת, פושטם, וגם הטלית, ואח"כ לובש דרש"י עוד הפעם בברכה.

יגדברים אלו נכתבו בקיצור גדול, ואינם מובנים לכאורה:

ידא) אחרי שאמר שהם קטנים ביותר, מובן מעצמו שהם פחות הרבה מאצבעים, ומהו שמוסיף עוד שהם פחות מאצבעים וכו'?

טוב) אחרי שאדמו"ר מוהרש"ב הי' קשה בעיניו מאד, מפני קוטנם, ולובש אח"כ גדולות, מדוע לובש אח"כ רק דרש"י?

טזואחרי שראינו את זוגות התפילין האמורים מובן הכל בפשיטות:

יזאצל אדמו"ר מוהר"ש נ"ע היו תפילין דרש"י קטנים ביותר, ודר"ת פחות מאצבעיים וכו'. והיה איזה זמן שהיה מניחם בבת אחת.

יחאדמו"ר מוהרש"ב נ"ע היו לו תפילין דרש"י גדולות, יותר מאצבעיים כו', והיה מניח בתחלה התפילין של אביו הקטנות, בב"א עם של ר"ת. ואח"כ לובש דרש"י הגדולות עוד הפעם בברכה.

יטמשא"כ דר"ת היו שניהם באותו גודל, ולא היתה סיבה להניחם פעם נוספת.

כאח"כ ממשיך ברשימה הנ"ל:

כאאח"כ היתה הנהגת אדנ"ע: הי' מניח דרש"י ומתפלל ... פושט ש"ר דרש"י ולובש ש"ר דשימושא רבה ... פושטן, לובש דר"ת ... אח"כ פושט ש"ר דר"ת ולובש ש"ר דראב"ד...

כבעפ"י האמור לעיל, אפשר ששל רש"י, של שמו"ר ושל ראב"ד היו גדולות יותר מאצבעיים, ושל ר"ת פחות מזה קצת, וכנ"ל.

כג* * *
לעיל נקטנו בתוארים של שמו"ר ושל ראב"ד, אמנם באמת רשום על נרתיקי התפילין האלו (נרתיקים של עץ): א) שמושי רבי רש"י, ב) שמושי רבי רבינו תם.

כדהסיבה לזה (שבבית הרב נקראים שניהם על שם השמו"ר, ולא ע"ש הראב"ד), מבוארת ב"אשכבתא דרבי" עמ' 68 בשם הרבי.

כהומה שנכתב כאן "שמושי רבי" באותיות יו"ד בסוף, אפשר שהוא טעות האומן, ואפשר שרמז בזה רמז.

כושרוול, כיפה ועטרה
בחדר היחידות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ישנו ארון קיר, שבו היו שמורים, בין השאר, כמה חפצי קדש שהיו לו בירושה.

כזאמנם לא נרשם על כל אחד מהחפצים, של מי הוא, ומה מקורו.

כחאחרי משפט הספרים, בשנים תשמ"ו-ז, עבר גם אוצר זה לידי גנזך החפצים שבספריה.

כטבכמה מהחפצים האלו, לא ברור של מי הם, אף שיש השערות:

לא) שרוול
השרוול הוא של משי, שחור, משומש ביותר – עד שבמרפק נעשה חור. אורך השרוול 55 ס"מ.

לאהמדה הקטנה של השרוול, ופשטותה, והעובדה שחילקו את הסירטוק בין הבנים וחלק אחד מהם נמצא אצל אדמו"רי ליובאוויטש, מורה לכאורה שמדובר בשרוול של הסירטוק של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

לבבציור המפורסם לובש אדמו"ר הצמח צדק בגד לבן. אמנם מסתבר שהי' לו גם סירטוק שחור, אשר אחרי הסתלקותו נחלק בין בניו הקדושים.

לגב) כיפה לבנה
החוטים מעורבים בכסף, ועם זנב קטן.

לדכשהגיעה לספריה, ידענו רק שהיא של אחד מהאדמו"רים, אמנם לא ידענו של מי היא.

להעד שנתגלתה (בארכיון ברוסיה) פתקה בכתב-יד-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

לומצנפת הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהרר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

לזקבלתי במתנה מאת ש"ב ר' שניאור צבי שי' שניאורסאהן, נכד הרה"ק הרח"א זצוק"ל, ביום ג' אלול תרפ"ח.

לחההשערה היא שמדובר בכיפה שלפנינו.

לטג) עטרה של כסף
לפי המראה שלה היא עתיקה, והפלא בזה הוא, שבחב"ד לא נוהגים ללבוש עטרה על הטלית. את הטעם למנהג הזה כותב מוהרמ"ד ריבקין בספרו "אשכבתא דרבי" ע' 22:

מכידוע הסיפור שכאשר לקחו את אדמו"ר הזקן אחר חג הסכות תקנ"ט למאסר הידוע, והיה נצרך כסף תועפות ראם להצלתו, גזרו אז ראשי ומנהיגי גדולי החסידים, שכל אחד מאנ"ש יסירו העטרות של כסף מטליתיהם וינדבום לקופת ההצלה ... ולפי השערתי באמת מאז הוא שנשאר המנהג אצל חסידי חב"ד שלא לעשות עטרות.

מאלכן מסתבר יותר שהעטרה הגיעה בירושה מזקניו הקדושים, אשר מבית טשרנוביל וטשרקס.

מבמקלות נועם
בגנזך החפצים שבספריה נמצאים כמה מקלות נועם, עם מסורת מסויימת:

מגהמטה של האחים הקדושים מסלאוויטא
באגרות קודש של הרבי חט"ו אגרת ה'תנב, ישנו מכתב שכתב הרבי אל ר' שמואל אבא שפירא, בט"ז אייר תשי"ז, ובו כותב לו בין השאר:

מדמאשר אני קבלת מכתבו ... ות"ח ת"ח⁹²⁰ על התשורה הכי יקרה, מקל אשר ממקום קדוש בא, וע"פ מרז"ל הנותן בעין יפה נותן, על כתבו בפרטיות בהנוגע אליו, ות"ח ת"ח עוה"פ⁹²¹.

מהובשולי הגליון מועתק מתוך מכתבו:

מוהיום הפליג ... ויתכבד למסור לכ"ק את ה"מקל" – השריד האחרון⁹²² של משפחתנו⁹²³ שנשאר, אחרי ה"גזילות" של הבולשביקים והיטלר, ואני שמח מאוד על הזכות שהיתה לי, ושכל הדברים החשובים הללו באו למקום הנכון.

מזלרבי פנחס זצ"ל (אחד מהאחים "דיא געשמיסענע"⁹²⁴) היה בן-יחיד רבי העשל זצ"ל ובת יחידה טריינה ז"ל, היא כלתו של בנו (או נכדו) של הרב לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל, והמקל הזה נפל בחלקו בירושה לבעלה. היא נסעה למוסקבא לבית-האסורים של האחים (רבי פנחס ורבי שמואל אבא ז"ל) והמקל אתה. ביום אחד, בעת גשם-שוטף ובוץ ברחובות, היא שברה את המקל. אחד מהנסיכים הפולנים שעזרו לנו תקן את המקל ועשו ידית חדשה הנמצאת כעת.

מחהמקל נמצא בגנזך הספריה ומספרו 5186. הידית היא אכן פגומה, אבל לא ממש שבורה.

מטהמטה של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב
עוד מטה נמצא בגנזך הספריה, מספרו 5184, עם ידית של פח בצורת נשר, שחרוט עליה ALPCCA.

נרגיל היה הרבי לשמרו בהיכל קדשו, תלוי על שלחנו של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע⁹²⁵. מספרים, שלפי הידוע, המטה הוא של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

נאמתי התקבל המקל לידי הרבי? מי העיד עליו של של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב? את זה לא הצלחנו לברר לעת עתה.

נבהמטה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
עוד מטה נמצא בגנזך הספריה, מספרו 5188, עם ידית מתכת שחרוט עליה LONDON SOLID S K

נגאת המטה הזה רואים בידיו הקדושות, בתמונה של החגיגה השנתית למען ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, ז' אד"ז ה'תש"ג.

נדעוד מטה שלו
עוד מטה שני נמצא בעזבונו, ומספרו בגנזך החפצים 5187, ולא מצאנוהו לעת עתה בתמונות.

נהאמנם לאידך רואים מטה נוסף בתמונה משנת ה'ש"ת (בהגיעו לארה"ב, לפני ירידתו מהאניה), ובתמונה נוספת מאותה תקופה. לפי הידית, ולפי הכפתור שבראש הידית, אפשר להבחין שאיננו אחד משני המנויים לעיל.

נוהמטה ששלח מוהרש"ז בעזפאלאוו
עוד מטה נמצא בגנזך הספריה, מספרו 5182, שחרוט עליו S. B. ומספרים שהוא ניתן אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ע"י החסיד ר' שניאור זלמן בעזפאלאוו, ושהוא היה של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (שזהו ראשי התיבות S. B.).

נזהראינו בשעתו את המטה אל החסיד הישיש ר' יהודה חטריק (ע"ה), ואמר שראה בשנת תר"פ את המטה של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ואיננו זה המטה שלפנינו.

נחאח"כ כתב גיסי ר' יהודה קעלער ע"ה:

נטהנני להוסיף את אשר שמעתי מאת הרב יהודה ליב ביסטריצקי שי', בהתוועדות חסידית בסעודתא דדוד מלכא משיחא בשנת תשכ"ב או תשכ"ג.

סבשנת תש"א או תש"ב, ראה ר' יהודה ליב שי' את הרב שניאור זלמן בעזפאלאוו ע"ה עומד ליד חדרו של המשפיע הרב ר' שמואל לויטין, ובידו חבילה ארוכה. כיון שר' יהודה ליב היה רגיל ללמוד תניא בשבת עם הרב בעזפאלאוו והיה בקירוב אתו, שאלו מה פשר החבילה, וענהו שהמקל של הרב מוהריי"צ נ"ע לא נראה לו נאה מספיק, ולכן הוא קנה שני מקלות חדשים שלהם ידית כסף.

סאאח"כ עלה הרב בעזפאלאוו לבית הרבי, וכשאמרו לרבי על כך הורה להגיש כיבוד, קפה ומזונות, ולחכות לו עד אחרי התפלה.

סבבשעה שנקבעה, נכנס אל הרבי, ונכחו בחדר הרבי ריי"צ נ"ע, והרבנית והרבי הכ"מ⁹²⁶ והרבנית. היתה מעין התוועדות קצרה, והרבי קיבל ממנו את אחד המקלות בעלי ידית הכסף. ואת השני רש"ז לקח בחזרה (כמדומה שהרבי אמר לו במפורש שייקח).

סגכמדומני סיפר שלמעשה לא השתמש אדמו"ר מוהרי"צ במקל זה.

סדהמטה השני הנ"ל
גם המטה השני, שלקח מוהרש"ז בעזפאלאוו בחזרה, נמצא עתה בגנזך הספריה ומספרו 5183, וחרוט עליו Z. BEZPALOFF

סהבשנת תשי"ט, קיבל אותו ממנו הרה"ת ר' יוסף חיים רוזנפלד, ונתנו במתנה לרבי. כאשר נמסר לרבי, השיב הרבי למהרי"ח רוזנפלד (אגרות קודש חי"ח אגרת ו'תריב):

סומאשר הנני קבלת מכתבו מי"ג כסלו, וז"ע⁹²⁷ נתקבל המקל ... מקל נועם...

סזבטח ידוע לו מנהגי, בל"נ, להשתמט ממתנות. ולכן מוסג"פ תמורת הנ"ל המחאה, פארניצען געזונטערהייט⁹²⁸.

סחועל כך ממשיך וכותב גיסי ר' יהודה קעלער ע"ה:

סטלימים עבר הרש"ז מכאן לס' פרנסיסקו בקליפורניה, וכאשר הת' השלוחים היו מגיעים לעיר היו מבקרים אותו והיה מכבד אותם. כאשר הרב יוסף חיים הכהן רוזנפלד שי' היה שם בשליחות ... רש"ז נתן לו במתנה את המקל השני בעל הידית העגולה, והרי"ח נתן זאת במתנה לכ"ק אדמו"ר הכ"מ.

ע*

עאששת המטות האלו נראים בתמונה שלפנינו, על הסדר דלעיל, מלמעלה למטה.

עבהמטה של הבעל-שם-טוב
יש עוד מטה, שנמסר בשעתו לרבי, ע"י יהודי שעלה מרוסיה, ועדיין שמור בהיכל קדשו.

עגהאיש אמר שהמטה הוא של הבעל-שם-טוב והוא נותנו במתנה לרבי.

עדכעבור משך זמן נפטר האיש הזה, והרבי אמר אז קדיש לעילוי נשמתו.

עהעל פרטי הדברים כותב נ. פינסקי:

עונזכר אני בפגישה שהיתה לי עם יהודי (שם משפחתו – מגדל) ... סיפר לי שהוא נולד בעיר לנינגרד במשפחה מתבוללת...

עזלפני פטירתו ביקש ממנו אביו לשמור על מקל, שעבר מדור לדור כירושה יקרת-ערך. נוסף לכך ציווה לו אביו שלא למכור אותו בשום אופן, היות ובזמנו המקל היה שייך לבעל-שם-טוב, אשר מצאצאיו הם. מר מגדל קיבל עליו את הצו והמקל עבר אתו לארה"ב.

עחבאיזושהי דרך נודע הדבר לאנשי חב"ד, והם ביקשו לקנות ממנו את המקל. בזוכרו את צו אביו הוא כמובן לא רצה אפילו לשמוע כל כך. אולם החסידים לא התאפקו וחיפשו דרך לרכוש את המקל. לכן הם הזמינו את מר מגדל להתוועדות של הרבי הכ"מ, והציעו לו לתת את המקל לרבי הכ"מ במתנה. וכך היה.

עטאחרי התלבטויות רבות הוא הציג את המקל לפני הרבי הכ"מ על כל תולדותיו, והציעו כמתנה. אבל הרבי הכ"מ סירב לקבלו חינם, וביקש לדעת את מחירו. לאיש היה ברור שאינו יכול להציע לרבי הכ"מ תשלום כספי כלשהו, ולכן הוא ביקש לסדר לו אמירת קדיש ביום פטירתו של אביו, היות ואינו בקי בעניינים אלו. הרבי הכ"מ הסכים למלא את בקשתו של האיש.

פעם זאת שאל הרבי הכ"מ אם מר מגדל מניח תפילין, וכששמע תשובה שלילית פנה אליו וביקשו לעשות כן. לאחר שניאות, הועבר המקל לרשותו של הרבי הכ"מ.

פאעוד באותה שיחה המליץ הרבי הכ"מ למר מגדל להיכנס לחנות מסויימת ולבחור לעצמו זוג תפילין. וכך הלך האיש לאותה חנות וביקש מבעליה לקנות תפילין כמה שיותר זולות, בהתחשב במצבו הכלכלי הירוד של מהגר.

פבבאותו רגע מישהו קרא את בעלי החנות לטלפון. אחרי השיחה הטלפונית הזו הם הגישו למר מגדל זוג תפילין הנבחרות, "זאת מתנה מהרבי" – הסבירו לו.

פגעד כאן הסיפור ששמעתי.

פדבזמן שיחתינו עם האיש היתה איתו מזוודה. הוא פתח אותה והוציא ממנה שקית תפילין, "אלה הן התפילין" אמר, "ואני מניח אותן כל יום, כולל שבת". העמדתיו כמובן על הטעותו בעניין השבת, והאיש הלך לדרכו, ומאז לא ראיתיו ולא שמעתי ממנו.

פהמעשי ידי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
ב"ספר התולדות אדמו"ר מוהר"ש" (קה"ת תש"ז) ע' 21:

פומפני הבריאות ציוו עליו הרופאים להתעמל ולעסוק במלאכת יד⁹²⁹, והיו בבית הרב כמה כלים שנעשו על ידו והם מעשה אומן עד להפליא, מהם: מנורה גבוה כקומת איש בעלת יב-יג קנים, שולחנות עשוים מחתיכות קטנות של עץ ואבן "מאָזאַאיק" וכיו"ב.

פזבקי הי' ואומן בכתיבת סת"ם. לכל אחד מבניו נתן מגילה כתובה בכתי"ק ... כן ישנם מזוזות גכתי"ק.

פחמסגנון הדברים נראה, שהכלים, המנורה והשלחנות "היו" בבית הרב, ונאבדו. כנראה לא הצליחו להצילם מרוסיה או מפולין. אמנם המגלה והמזוזות "ישנם" גם עתה.

פטהמגילה שנכתבה ע"י כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע נמצאת בארכיון הספריה, ומסופר עליה בכמה מקומות.

צתצלום אחד העמודים של המגילה הזאת נדפס כבר בספר התולדות אדמו"ר מוהר"ש (קה"ת תש"ז). ותצלום ברור יותר של מספר עמודים, נדפס בספר אגרות-קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע (תשנ"ג).

צאאמנם היכן נמצאות המזוזות, זה לא ידוע לנו לע"ע.

צבאך הפעם נתעכב על אחד השלחנות שנעשו על ידי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, אשר משנת תש"ז ואילך הוא עומד בהיכל קדש של הרבי.

צגאיך הגיע השלחן הזה אל הרבי בנ.י.?

צדאלא שאחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע עבר שלחן זה לידי בנו הצעיר ר' מנחם מענדל ע"ה.

צהלימים הוכרח הרמ"מ לעזוב את רוסיה והתיישב בפריס, ואתו לקח את השלחן הזה.

צוהרמ"מ נפטר שם בתקופת מלחמת העולם השניה, והשלחן עבר לידי בתו מרת חנה עוזרמן.

צזבשנת תש"ז נסע הרבי לפריז להביא משם את אמו הרבנית, שניצלה מרוסיה. במשך שהותו בפריז, כך מספרים, הביאה לו מרת חנה עוזרמן את השלחן הזה במתנה.

צחהשלחן הזה עשוי פרקים, והרבי הביאו אתו עמו לנ.י. כאן חיבר שוב את הפרקים והעמידו בחדרו הקדוש ב-770, ומשם לא יצא.

צטהשלחן, מעשי ידי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, עומד בחדר היחידות של הרבי ליד שלחן הכתיבה שלו.

קהארנק של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
לפנינו תמונות הארנק של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, יחד עם כיתוב של כ"ק נכדו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

קאתכריך עור זה, בשביל החזקת ניירות, הוא מעזבונו של הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר קבלתיו במתנה מאת כבוד אמי זקנתי הרבנית הצדקנית מרת רבקה נ"ע זי"ע בחורף שנת תרמ"ח.

קבמגילות עתיקות בגנזך הספריה
בגנזך הספריה נמצאת המגלה שנכתבה ע"י כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע⁹³⁰.

קגבנוסף למגלה זו, יש בגנזך הספריה עוד מספר מגילות-אסתר עתיקות; ביניהם חמשה מגילות שקנה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, מאת האספן הביבליוגרף המפורסם שמואל וינער⁹³¹.

קדהיה זה בחודש כסלו תרפ"ה, כחצי שנה אחרי שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע התיישב בלנינגרד, שם גר ועבד שמואל וינער, שהיה לו אוסף גדול וחשוב.

קהזה האחרון רצה לצאת את רוסיה ולנסוע אל בנו בצרפת. הממשל הקומוניסטי לא הרשה לו לקחת אתו את האוסף שלו, ולכן הוא החליט למכרו אל הרבי הקודם.

קוהרבי הקודם קנה מאתו את האוסף היקר שלו, שהיו בו כחמשה אלף ספרים יקרי ערך, כמסופר בספר "ספריית ליובאוויטש" עמ' צ ועמ' קכה.

קזבאוסף הזה, שהרבי הקודם קנה מאתו, היו גם חמשה מגילות עתיקות.

קחלא זו בלבד, שהרבי קנה אצלו אף את המגלות האלו, אלא אף גם זאת, אשר בירר אצלו תחלה את תולדותיה של כל מגלה, ורשם בעצמו את כל הפרטים בכתב יד קדשו, על-גבי מדבקה מיוחדת שהדביק על המגילה:

קטא) [מגלה זו, היא מאוסף] "אוצר וינער" אשר השיג מאביו של אחד הקנטוניסטים דעיר באריסוב, שמת בעיר סמרא מרוב יסורים בכפית הדת בשנת תרי"ג. לידו באה בשנת תרלט.

קיב) מגלה זו, היא [מאוסף] "אוצר וינער" ... בהיותו ילד, קיבל [מגלה] זו מאחד הזקנים [...] במלחמת הצרפתי. תרפ"ה ליענינגרד.

קיאג) מגלה זו, היא מאוסף "אוצר וינער" שהשיגה בגניזה בשנת תרמ"ט בעיר באברוייסק. תרפ"ה ליענינגרד

קיבד) מגלה זו, ה[יא מאוסף] "אוצר וינער" [...] אחר הפרעות ר"ל בוי[טבסק] שהתגלגלה ברחוב. תרפ"ה ליענינגרד

קיגה) מגלה זו, היא מאוסף "אוצר וינער" שהשיגה במסעו בשנת תרמ"ח, וחשבה לעתיקת ימים. תרפ"ה ליענינגרד

קיד* * *

קיהיחד עם מגלות-אסתר הנזכרות, מונחת עוד מגלה עתיקה כתובה על קלף, חיבור "אילן הגדול" של רבי מאיר פאפירש, ציור סדר השתלשלות עפ"י כתבי האריז"ל, מעוטר בציורים.

קיוגדלה 29 X 230 ס"מ.

קיזבאמצעה רשום באותיות גדולות: עד כאן מהר"י זלמ"ה, ירושלים.

קיחעל-פי השוואה בין נוסח ה"אילן" הזה שבכת"י ובין נוסח ה"אילן" הנדפס נראה כי: א) כתב-יד זה חסר בתחלתו ובסופו. ב) הנוסח בכתב-היד שונה מנוסח הנדפס.

קיטעל הקלף יש מדבקה שרשום עליה בכתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

קכהאילן הזה בא בירושה למר רובינשטיין מק"ג [מקעניגסברג] מאבי אבי זקנו ז"ל יותר על מאה ושלשים שנים מקודם, והביא לי ב[...]

קכאמסתבר שגם המדבקה הזאת נכתבה באותה תקופה (יחד עם שאר המדבקות הנזכרות) של תרפ"ה לערך, וא"כ נכתב האילן הזה לפני תקופת תק"נ.

קכבגם "אילן הגדול" הנדפס נמצא בספריה, בארבע הוצאות:

קכגא) ההוצאה הראשונה שנדפסה בווארשא תרכ"ה, עם הסכמת הרב ישעי' מושקאט, רב בפראג-ווארשא.

קכדגם היא בצורת מגלה נדפסת. גודלה 20 X 350 ס"מ.

קכהב) ההוצאה השניה שנדפסה בווארשא תרנ"ג. על פי ההוצאה הראשונה וע"פ כת"י, ע"י הרב אהרן מאיר אלטשולער ממאהליב.

קכובצורת קונטרס בן טו דפים, ונדפס רק בצד אחד של הדף.

קכזבתחלה נוספו דברי המו"ל, והודעה ואזהרה על הרחקת הגשמיות הנראה במשלים.

קכחג) נ.י. חש"ד. צילום דפוס ווארשא תרנ"ג, נדפסה בצורת מגלה. בהשמטת קטעים מדברי המו"ל הנ"ל.

קכטבתחלתו דברי המו"ל ה"ר שלמה גבריאל מרגליות, והסכמות משנת תרפ"ח, מאת הרבנים הראי"ה קוק והרי"ח זוננפלד, לספרי אביו של המו"ל.

קלד) ירושלים חש"ד. צילום מוגדל של הוצאות ווארשא תרנ"ג. ונוספה בתחלתו הקדמת המו"ל הרב מרדכי עטייה.

קלאנדפס בצורת קונטרס בן טז עמודים.

קלבמעזבונו של הרב חיים כבש
הרב חיים כבש נולד בוויעטקא בשנת תרמ"ט. למד בתומכי תמימים בליובאוויטש, ובשנת תרפ"ו התקבל לרב בעיר יוחאוויטש מחוז פולוצק. כשהתרבו הרדיפות על הרבנים בעיירות רוסיה הוא ברח לנעויל, וכשהגיעו הגרמנים לרוסיה ברח לרוסיה התיכונה, והתיישב עם אנ"ש בסמרקנד. שם נפטר בכ"ד אייר תש"ג.

קלגיסופר כאן על אוסף מיוחד של חפצי-קודש שנשארו בעזבונו, איך הגיעו לידי רבותינו ומה מהם הועבר לגנזך הספריה.

קלדנתחיל עם מכתבו של ר' מאיר אטקין ע"ה, ששלח כמה מחפצים אלו אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ע"י הרבי שביקר בצרפת בקיץ תש"ז. במכתבו מספר:

קלההנה הכלים היו אצל הרב התמים ר' חיים כבש ע"ה שהי' רב ביוחאוויץ, ואח"כ דר בנעוויל, ושמענו ממנו כמה פעמים שיש אצלו כלים אלו, והיינו הכף של הבעש"ט נ"ע שזה בירושה אצלו מצד זוגתו ע"ה שהיתה בתו של הווילייקער גוטער איד (וסיפר שהיא קרובה למשפחת אדמו"ר שליט"א, וכמו"כ סיפר שבהיותו בראסטאוו ביקשו ממנו הכלים אלו בבית אדמו"ר). ואח"כ כשהי' בסאמארקאנד הי' על שולחני בחגה"פ, ואז ראיתי הכלים, וסיפר שהכף היא מהבעש"ט נ"ע, והכוס הוא של הר' מרדכי לעכאוויצער, שקיבלו מר' מיכאל זלאטשעווער נ"ע, וזה הי' ידוע לרבים מפיו, והי' יקר אצלו ולא הי' חפץ בשום אופן למוכרם, ולאחר שנפטרו ע"ה גמרו אנ"ש שימכרו אלו הכלים שהם בחזקת יחוס על הוצ' ההצטרכות, וקניתי אותם.

קלואחרי שיצא הר"מ אטקין את רוסיה, בשנת תש"ז, כתב אשר הוא רוצה למסור את זה במתנה אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ובכ"ט אייר השיב לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

קלזבמענה על מכתבו מכ"ב לחד"ז, ברוך בואם לשלום. התשורה הכי יקרה לי ימסור לידי"ע הרב ר' בנימין שי' גאראדעצקי לשמירה מעולה עד אשר ימסור לי, והשי"ת יחזק את בריאותו ובריאות ב"ב יחיו ויסתדרו בסדר טוב בגו"ר.

קלחבאותה שעה היה הרבי בפריז, ולפני חזרתו לנ.י. החליט הר"מ למסור את החפצים על ידו לידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. על הסיבה לכך כתב בכ"ה סיון:

קלטהנה היות שמענת כ"ק נתקבלה לי ע"י ה"ר רב"ג כ"ב סיון וצפיתי המענה, ומאחר שנתעכבה כל כך, נעשה לי ספק אם נתקבל מכתבי ואם יהי' מענה, ובמילא ביום אחד קודם מסרתי כל הכלים שכתבתי לכ"ק ע"י חתנו כ"ק הרמ"ש שיחי' קודם נסיעתו, שימסור לכ"ק, כי לא ידעתי מה לעשות. ובטח קבל כ"ק.

קמאחרי שהגיע הרבי לנ.י. ומסר החפצים לכ"ק חותנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, הוא ביקש שוב שהר"מ יכתוב הפרטים הקשורים לזה. במענה הר"מ מער"ה תש"ח הוא כותב:

קמאהנה באמת כבר אמרתי לכ"ק מה שידוע לי, וגם כתבתי הכל מה שידוע לי בפרטיות, במכתב הראשון שכתבתי לכ"ק אד"ש אדות הכלים וכו'.

קמבואח"כ כותב את התיאור שנעתק לעיל.

קמגהרבי קיבל את התיאור ומסרו לידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שרשם עליו: קראתי.

קמד*

קמהבשעתו הראיתי לר"מ אטקין ע"ה את הכלים שהגיעו לספריה מעזבונו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, לראות אם יכיר את הכף ואת הכוס הנזכרים. ולא מצאם.

קמו*

קמזאמנם יחד עם זאת נמצא בספריה כלי נוסף, שע"פ המסורה גם הוא נשאר מעזבונו של ר' חיים כבש, וגם הוא כלי שהשתמש בו הבעש"ט.

קמחהמדובר בקומקום קטן שהובא לרבי לערך בשנת תש"ל ע"י ר' ישראל פויזנער מקלימאוויטש, ומצורף לו מכתב:

קמטזה הכלי קניתי בעיר סמרקנד בשנת תשכ"ו מאחד מאנ"ש. הכלי הוא מהכלים שהניח אחריו הרה"ח חיים כבש ז"ל. בעת הקני' אמרו לי שהיא מהכלים של הבעש"ט זי"ע ... לפי המסורה זהו כלי שהבעש"ט ז"ל השתמש בה. והרי זה מתנה לכ"ק אדמו"ר שליט"א. הכלי הובא דרך גבול רוסיא לאה"ק בשנת תשכ"ט ע"י ידידי ר' אברהם לייב בן חי' רחל גאדין מריגא.

קנ*

קנאיחד עם הכלים ששלח הר"מ שי' אטקין, שקנה מעזבונו של הרב חיים כבש, שלח גם פרוכת שקנה ממקור אחר, ואשר לפי המסורה היא של כ"ק אדמו"ר הזקן. אודותה כותב באותו מכתב תיאור:

קנבהפר[וכ]ת קניתי מיד האברך התמים אהרן אלי' [גרשוני], שהוא חתנו של ר' פנחס [שרייבער] ראקשיקער ע"ה. כפי שמספר בא זה לידו מגיסו התמים ר' אליעזר ע"ה שאלקעס (כך קראו לו), שהי' בן בית אצל ר' שמואל עקיבא שניאורסאן ממאסקווא, וממנו בא לו זה בקבלה שזהו של אדמו"ר הזקן נ"ע.

קנגבהיכל קדש – כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
בתמונה הראשונה שלפנינו, נראים כמה פריטים שבהיכל קדשו, אשר הם עומדים גם היום באותו מקום, כפי שהיו עומדים אז:

קנדא) מנורת חשמל – על השלחן.

קנהב) שעון חשמלי – על השלחן.

קנובתמונה הזאת נראה השעון מוסתר בחלקו ע"י מנורת החשמל. והוא נראה יותר ברור בתמונות טקס קבלת ניירות האזרחות, של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בט"ז אדר תש"ט (הנדפסת בס' "ימי בראשית" ע' 40).

קנזג) פעמון – על השלחן.

קנחרגיל היה הרבי לשבת לבדו בהיכל קדשו, ועוסק במלאתו הקדושה, וכאשר היה זקוק למזכירו, היה מצלצל בפעמון והמזכיר היה נכנס.

קנטבארכיון נמצאים שלושה פעמונים. אחד מהם הוא זה שבתמונה הזאת. השני שבהם – נראה על השלחן בתמונות קבלת ניירות האזרחות, של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בט"ז אדר תש"ט (הנדפסת בס' "ימי בראשית" ע' 41).

קסד) סולם מדרגות קטן – בפינה.

קסאסולם זה עשוי לעלות בו כדי להוציא ולהכניס ספרים למדפים העליונים של הארונות שבהיכל קדשו.

קסבכשמעיינים בתמונת הדלקת נרות חנוכה בשנת תש"י (הנדפסת בס' "ימי בראשית" ע' 50), אפשר לראות שהרבי גם הדליק את נרות החנוכה – על גבי מדרגות אלו.

קסגהסולם עומד בפתח הנכנס מהפרוזדור אל היכל קדשו, ועל גביו נרות החנוכה. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע יושב לפני החנוכיה, ומאחוריו נראה היכל קדשו.

קסדה) ספרים קטנים – ליד החלון.

קסהספרים שימושיים אלה עמדו תמיד על השלחן. בתקופת המשפט, אחרי שהספרים האלו הוחזרו, הורה הרבי להניח אותם על שלחנו הקדוש, כפי שהיו בחיים חיותו בעלמא דין, ושם הם מונחים עד היום.

קסו*

קסזבתמונה השניה לפנינו, רואים את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, יחד עם כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע, בשעת כניסת השופטים להיכל קדשו, לטקס קבלת ניירות האזרחות.

קסחו) לכבוד האירוע לבש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את הספודיק שלו.

קסטהספודיק שמור עתה בגנזך החפצים אשר בספריה.

קעז) גם ניירות האזרחות שקיבל אז, שמורים עתה בגנזך הספריה.

קעאעל המסמך הזה חתם פעמיים, פעם על המסמך עצמו ופעם על התמונה שעליו.

קעבבתמונה הזאת רואים גם:

קעגח) ארון ספרים קטן – מסתובב.

קעדלהקל על כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שלא יצטרך ללכת לארונות לקחת משם ספרים, היו עומדים הספרים שמעיין בהם, על הארון הקטן הזה, ליד השלחן.

קעהט) מזוודה – בפינת האח.

קעובמזוודה הזאת היה נשמר תמיד אוסף המכתבים כתבי-יד-קודש רבותינו נשיאינו, ואוסף המאמרים כתי"ק כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, וכן סידור הבעל שם טוב, ומכתב הבעל שם.

קעזאת האוצר הזה שמר תמיד במזוודה, שלא משה מתוך ידיו, וגם בימי השואה, לא עזב את המזוודה, וכשנפלו פצצות וברחו מבית לבית, לא היה עוזב עד שיקחו גם את המזוודה הזאת.

קעחעל גבי המזוודה חרוט באותיות מוזהבות (הר"ת של שמו הקדוש): J. S.

קעטהעפרון של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
את המענות לאלפי המכתבים שהיה מקבל, השיב בדרך כלל בעפרון עם מילוי, על גבי פנקסים מיוחדים, ממוספרים לפי מספרי המכתבים שהתקבלו. אח"כ היה המזכיר מעתיק משם את המענות, ומכין מהם מכתבים במכונת כתיבה.

קפלפנינו תצלום עפרון זה, ומצורף לו כיתוב של המזכיר ר' ניסן מינדל:

קפאבעפרון זה השתמש כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע כמה שנים רצופות עד הסתלקותו יו"ד שבט תש"י.

קפבה"עמוד"ים הראשונים של הרבי
בשנים הראשונות לנשיאותו מיאן הרבי לשבת על כסא מיוחד ליד עמוד (סטנדר) מיוחד בעת התפלה, כי אם היה יושב על הספסל הרגיל ליד השלחן הרגיל.

קפגהמדובר הוא בבית המדרש הקטן למעלה, שבמשך ימי השבוע ישב בתפלות ליד השלחן הרגיל שבצד מזרחית צפונית וביום השבת ישב בתפלות ליד השלחן הרגיל שבצד דרום.

קפדמכל מקום היה הפרש בין ימי החול ליום השבת, שבימי החול התפלל גם את תפלת שמונה-עשרה ליד השלחן הרגיל, ואילו ביום השבת העמידו עמוד בפנה דרומית-מזרחית, שאצלו היה מתפלל תפלת העמידה.

קפההעמוד שהיה עומד בפנה הדרומית-מזרחית בשנים הראשונות לנשיאות היה נמוך ומשופע. שמעתי אומרים שהסבה לכך, כדי שיוכל גם לשבת ליד העמוד, כאשר הסידור מונח על העמוד ולא יהיה גבוה מדאי.

קפומתי נבנה העמוד הזה? זה עדיין לא התברר לי בדיוק! מה שברור הוא שלקראת חודש תשרי תשי"ב כבר השתמש בעמוד הזה. וכך מספר הר"מ שי' הרליג:

קפזהמכסה של העמוד הזה נפתח כלפי מעלה כדלת. באותה שנה הביא הרבי את חבילת הפדיונות גם לתפלות של יוהכ"פ. כשהגיע זמן ההפסקה, פנה אלי ושאל אם אני נשאר להפסקה בביהכ"נ. כשהשבתי לחיוב, בקשני להשגיח במשך זמן ההפסקה, שאף אחד לא יפתח את המכסה של העמוד ולא יגעו בפדיונות. כשחזר הרבי אחרי ההפסקה, שאלני אם הכל היה כשורה.

קפחעד מתי השתמש הרבי בעמוד הזה? גם זה לא נתברר לי לע"ע. בכל אופן, כעבור מספר שנים החליפוהו בעמוד גבוה יותר.

קפטושוב כעבור כמה שנים החליפוהו בעמוד גדול רחב ויפה יותר. לעמוד הזה הרכיבו שתי דלתות קטנות ומדף הנפתח לעת הצורך, כאשר הרבי יושב ליד העמוד ומניח את הסידור על המדף.

קצבשנת תשכ"ב בנו עמוד רביעי עבור הרבי, בבית-הספר-למלאכה בכפר-חב"ד. בנו אותו בצורה הדומה לעמוד השלישי הנ"ל.

קצא[הפרש קטן יש בין העמוד השלישי הנ"ל ובין העמוד שהובא מביה"ס למלאכה, שבזה האחרון יש עמוד דק המפסיק בין שתי הדלתות הקטנות.

קצבלשינוי זה היתה משמעות מיוחדת ביום הכיפורים, שבו היה יורד הרבי לתפלת המנחה עם הכובע על הראש. כשהיה מגיע לעמוד, רגיל היה להניח את הכובע בתוכו עד תפלת ערבית (שכנהוג, מתפללים תפלת ערבית במוצאי יום הכיפורים עם הטלית על הכתפיים והכובע על הראש). באופן זה שהעמוד הדק מפסיק בין שתי הדלתות אי אפשר היה להכניס בתוכו את הכובע, ולזה הוזקקו דוקא לעמוד השלישי הנ"ל, בלי העמוד המפסיק שבין הדלתות].

קצגבאותו חודש אלול, שנת תשכ"ב, באה קבוצה מהארץ לחודש החגים לרבי, במטוס צ'רטר מיוחד. במטוס הזה בא גם הרה"ת הרחשד"ב שי' ליפסקר, ועל-ידו שלחו את העמוד לרבי. הוא הגיש את העמוד לרבי, יחד עם הרה"ת הרד"ב שי' טייכמן, בעת ההתוועדות המיוחדת שערך הרבי לכבוד האורחים, באור לערב ר"ה.

קצדהרבי אמר אז שיחה מיוחדת, בה ביאר את מעלת העמוד שהובא, וסיפר וביאר את הסיפור הידוע שסיפר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אגרות-קודש ח"א אגרת ערה):

קצהכי פעם שאל הוד כ"ק רבינו הגדול את הוד כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי, במה התפללת בר"ה העבר, ויענהו כי התבונן במאמר וכל קומה לפניך תשתחוה. ואח"כ שאל הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי את הוד כ"ק אביו רבינו הגדול במה התפללת, ויענהו מיט דעם שטענדער, כי הכל אלקות והוא לבדו הוא ואין זולתו.

קצואחרי ההתוועדות הורה הרבי להעלות את העמוד להיכלו הקדוש. העמוד עמד בהיכלו הקדוש במשך יותר מחצי שנה.

קצזבאותה שעה כבר נבנה בית הכנסת בחצר של 770 למטה, ושם היו מתפללים קבלת שבת ושחרית ומוסף של שבת. אמנם תפלת המנחה בערב שבת ובש"ק התפללו בביהכ"נ הקטן למעלה. את העמוד (השלישי הנ"ל) היו מעלים ומורידים כל פעם לתפלות.

קצחבימי פסח תשכ"ג אמר הרבי להרב חדקוב, שבמקום להעלות ולהוריד כל פעם את העמוד, יוציאו את העמוד החדש מחדרו ויניחוהו בקביעות למעלה, ואילו העמוד הקודם ישאר בקביעות למטה.

קצטארבעת ה"עמודים" הראשונים האלה, שאצלם ואתם התפלל הרבי בשנים הראשונות לנשיאותו, נשמרים בגנזך חפצי-הקודש שבספריה.

רספר ההפטרות שבחדרו הקדוש
במשך שנים רבות היה מונח בחדר היחידות של הרבי, ספר ההפטרות כתוב ע"ג קלף, עם שני עצי חיים ומעיל. הוא היה מונח על גבי שולחנו של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע⁹³².

ראמלבד הנ"ל היו תמיד מונחים על גבי השלחן הנזכרים ספרים⁹³³, שהרבי עיין בהם וכיו"ב. מכל מקום הזהיר הרבי את המזכיר הרי"ל שי' גרונר, שלא יניח ספרים על גבי ספר ההפטרות הנזכר. לכן היו הספרים מונחים זה על זה לצדו של ספר ההפטרות.

רבמהו המיוחד שבספר ההפטרות הזה? זאת לא נתברר לע"ע. אבל על גבי עצי החיים שלו רשום:

רגזאת נדבת האשה טויבע בת ר' יואל בשנת תרפ"ז לפ"ק. בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד ב"ר מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר.

רדועוד מדבקה על העץ חיים:

רהר' גרשון גאלין שי'. שנת תשח"י.

רוהתעיינתי לדעת מיהו ר' גרשון גאלין, ונאמר לי שהיה נגיד שגר בקראון הייטס, שתרם הרבה למוסדות חב"ד, והשתדל שיהיה בצנעה בלי פרסום.

רז*

רחכשהיו נכנסים לרבי ליחידות היו רואים את ספר ההפטרות הזה, ולא ידעו מהו. חשבו שהוא ספר-תורה.

רטביום מן הימים (במר-חשון תשל"ח, כשהרבי חלה, ושהה בחדר קדשו משמח"ת עד ר"ח כסלו) החליט הגבאי ר' יעקב ליפסקר לבנות ארון קודש מיוחד עבור ספר התורה הזה.

ריהוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו את ארון הקודש בחדר של הרבי, ואת ספר התורה בארון. הרבי השיב על כך, שאין זה ספר תורה כ"א ספר הפטרות. ואת ארון הקודש יכניסו לספריה. מאז עומד ארון הקודש בספריה. כעבור משך זמן, נמסר גם ספר ההפטרות הנזכר לשמירה בספריה.