MiBeis HaGenazim·Pictures and drawingsמבית הגנזים·תמונות וציורים

אציור דיוקן רבי יוסף הצדיק אבד"ק פוזנא
בחודש אייר ה'תשנ"ג, הו"ל ר' יוסף מנחם שי' ווייס את הספר "ציון המצויינת", אודות הציונים של ה"נודע ביהודה" ובני משפחתו בבית החיים בעיר פראג, בצירוף תעודות ותמונות ועוד.

בבין השאר מסופר שם אודות חתנו המיוחד - רבי יוסף הצדיק. אשר אודותיו כותב:

גנולד בשת תפ"ו בעיר זאלקאווא לאביו הג"ר משה פנחס אבד"ק סווירז, שימש כאב"ד בקהלות וויטקאב, סקאהל, יאברוב ופוזנא [ר"ת יוסף]. נדפס ממנו ספר זכרון שארית יוסף על הש"ס (קאלאמיא תרמ"ב). נפטר ה' אדר תקס"א, ומנ"כ בפוזנא. נוסח מצבתו:

דפ"נ המפורסם הגאון והחסיד מורנו ורבנו מו"ה יוסף זצלה"ה אב"ד דק"ק פוזנא בהרב מו"ה פינחס זצ"ל, הלך לעולמו ... בשנת תקס"א לפ"ק, תנצב"ה.

הבהסכמות לספרו זכרון שארית יוסף מביאים מדברי חותנו בעל ה"נודע ביהודה", אשר "לא זז מחבבו והיה מתייקר בו ועשה אותו עטרה לראשו וקרא עלי' דרב יוסף סיני ועוקר הרים שפתים ישק משיב דברים נכוחים"; "גם חותנו הגאון גדול המורים הנוב"י זצ"ל הרבה לספר תהילתו ויחיד בדורו יקראהו".

ובארכיון הספריה נמצא ציור, שמעבר לו רשום: "ר' יוסף הצדיק ב"ר פינחס ק"ק פזנא". ובכתב מאוחר נוסף: Rabbi of Pozna 1780 - 1801.

זאודות מקור הציור, ראה לקמן פרק הבא.

חציור דיוקן רבי עקיבא איגר
בהסכמה הנזכרת מסופר גם אשר הגאון רבי עקיבא איגר ביקר פעם את רבי יוסף הצדיק בפוזנא, ושאלו רבי עקיבא איגר הטעם למנהגו לא לכתוב תשובות לשאלות שבאו מחוץ לעיר, רבי יוסף הצדיק השיב לו "יגיע למקומי פה ויראה כי צדקו דברי בזה". ואמנם כן היה, שכעבור משך זמן התמנה רבי עקיבא איגר למלאות את מקומו להיות אבד"ק פוזנא. אחר משך זמן נשאל הגאון רבי עקיבא איגר מאת הגאון רבי שלמה קלוגר, ומרוב טרדות העיר לא השיבו בזמנו. אז התנצל רבי עקיבא איגר וסיפר הסיפור הנזכר.

טבארכיון הספריה נמצא גם ציור של הגאון רבי עקיבא איגר, שמעבר לו רשום (שם הבעלים):

ייוסף בהגאון המפורסם מה"ו עקיבא איגר.

יאהבעיה היא, אשר בין בניו של רבי עקיבא איגר לא ידוע לנו שיהיה בן בשם ר' יוסף. העירני ע"ז ידידי הרב שמרי' שי' ציטרננבוים (עורך ה"כרם שלמה"), אשר מסתבר שרבי יוסף זה הוא בנו של רבי עקיבא איגר השני (רבה של הלברשטט ובן-דודו של רבי עקיבא איגר המפורסם מפוזנא), אשר חתימתו נמצאת על גבי כמה ספרים שהיו בבעלותו, ואשר ב"פתח דבר" לס' תשובות רבי עקיבא איגר מכתב יד (ירושלים תשכ"ה, הערה מא) כותב אודותיו: "בנו של הגר"ע היה הגאון רבי יוסף איגר ז"ל שמילא את מקומו אחריו כראב"ד דק' הלברשטט ונפטר בשנת תרי"ד". וא"כ אפשר שגם הציור הזה, של רבי עקיבא איגר מפוזנא, היה בבעלותו של נכד דודו ר' יוסף ברבי עקיבא איגר מהלברשטט.

יב*

יגבשעה שפרסמנו לראשונה את שני הציורים האלו (של רבי עקיבא איגר ושל רבי יוסף אבד"ק פוזנא – שבפרק הקודם), לא היה נודע לנו עדיין מהיכן ומתי התקבלו לספריה. מראם והכיתוב שעל גביהם מוכיח שהם עתיקים ומקוריים; אמנם מעולם לא ידענו את סדר השתלשלותם, מהזמן שצויירו, ואיך הגיעו לספריה.

ידעד אשר, בעת סידור הארכיון של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שבו יותר ממאה אלף מכתבים, נפלה עינו של ה"ר יצחק שי' וילהלם, על מכתבו של לואיס לאם, מו"ל וסוחר ספרים עתיקים באמסטרדם, אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

טובמכתב זה שכתב ב19- לאוגוסט 1936 (בדר"ח אלול ה'תרצ"ו) דן אודות קניית הציורים הנזכרים, ועוד 31 פורטרטים.

טזבנוסף לפורטרטים יש בספריה אוסף של עלוני דפוס וכתבי-יד עתיקים, שעל רבים מהם ישנה החותמת של לואיס לאם.

יזבספריה יש גם אוסף גדול של כארבע מאות סוגי לוחות, ובהם יותר מאלף פריטי לוחות עתיקים; מהמכתב שלפנינו נמצאנו למדים שחלק מהאוסף הזה נקנה אצל לואיס לאם; אף שלא ידענו איזה חלק.

יחמהמכתב הזה התברר לנו, לא רק הזמן שבו נקנו הציורים והעלונים האלו, כ"א גם מהיכן הגיעו אלו ליד לואיס לאם. וכך כותב הוא במכתב, שקטעים ממנו מתורגמים בזה מאשכנזית:

יטאמסטרדם, 19 אוגוסט 1936

כאדון יקר, הרב שניאורסאהן נ"י

כא... את תמונת השמן של יוסף הצדיק, בזמנו רכשתי בפוזנן מאת הרופא ד"ר קאלווארי תושב פוזנן בעיסקת חליפין שבה אני בעצמי נתתי עבור הפורטרט הזה ספרים בשווי של 60 מרקים של הרייך...

כבעבור תמונת השמן של ר' עקיבא איגר (מירושת משפחת איגר) שמוצאן מרוסיה שילמתי בעצמי 25 מרקים ב1913-. לא היתה לי שום כוונה למכור את זה מקודם...

כגעזבון הלוחות של ד"ר בר בצורת ספר הועבר לרשותי ב1897-, אחרי פטירת בר...

כדהנני מצפה לתשובתך המהירה

כהבכבוד

כולואיס לאם

כזאוסף הלוחות של ד"ר בר, הכוונה לחוקר המסורה והמדקדק ד"ר זליגמן יצחק בר מביבריך, שנפטר בשנת תרנ"ז.

כחציור דיוקן כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
את הציור המקורי של תואר פני הוד כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", צייר-נכרי שלא בידיעתו, בסוף ימי חייו בעלמא דין, כמסופר ומפורסם.

כטהתמונה המפורסמת של ה"צמח צדק", צוירה ע"י איזשהו צייר, על פי הציור הזה שלפנינו. אותו צייר ניסה לחקות את הציור שלפנינו (ולאו דוקא בהצלחה) והדפיסה ופרסמה ברבים, בשנת תרמ"ז.

להציור המקורי שלפנינו הי' תלוי בבית האדמו"ר רבי שלמה זלמן מקאפוסט (בעל ה"מגן אבות"), נכד כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק". וממנו הגיע לידי נינו מר ליב גינזבורג, הגר במוסקבא.

לאלראשונה ראיתי את הציור המקורי הזה בביתו, באסרו חג הפסח ה'תנש"א. באותו יום רשמתי ביומני:

לבביקרתי היום בבית יהודה ליב גינזבורג (בן רבקה, בן יהודה ליב, באדמו"ר מוהרש"ז מקאפוסט), שיש אצלו ציור מרהיב מהצמח צדק.

לגאת בנו ויקטור פגשתי בג' דחוהמ"פ ... הוא דיבר עם אביו שקרא לי היום לביתו. בביתו תלוי על הקיר ציור של הצ"צ. היא בודאי מקורית לגבי התמונה הרגילה. היא נראית ישנה (כמאה שנה ויותר. אצלו רשום שזה משנת תרמ"ט, אך אינו בטוח בזה⁹¹⁶) צבעונית וברורה ביותר. בארון שלידו מונחים ביכלאך שהכרתים לפי הכריכה, היינו שמציור הביכלאך הכרתי שהביכלאך נמצאים בספריה אצלנו⁹¹⁷.

לדמאז ראיתי את הציור הזה בביתו, באסרו חג הפסח ה'תנש"א, ניסיתי לשכנע אותו שימסר אותו לספריה, ואשר לפחות ירשה לי לעשות העתק-תצלום טוב מהציור, אמנם כל השתדלויותי לקבל אותו, או תצלום ממנו, עבור הספריה, לא הניבו פירות.

להאח"כ בקשתי מאת ידידי ותלמידי הרה"ת ר' ברוך שי' גורין שישתדל בזה בדרכים שונות, וכך הגיע לידינו ההעתק של הציור הזה, הנדיר והמרהיב ביפיו.

לו*

לזלמרות דבריו הנזכרים, אשר נדמה לו שהיא צויירה בשנת תרמ"ט, היינו יותר מעשרים שנה אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", נראה יותר להקדים את תקופת הציור הזה, לפחות במספר שנים, שהרי: א) התמונה המפורסמת שבידינו (שנראה שעובדה ע"י צייר עפ"י הציור הזה) נדפסה כבר בשנת תרמ"ז, כדלקמן. ב) ע"פ המסופר בכמה מקומות (ראה מה שליקט ידידי הר"ש שי' קראוס, ב"מ 40, 16) נעשה הציור הזה (או כעין זה) בחייו של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", כדלקמן.

לחהראשון שכתב אודות הציור הזה הי' אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ ("האסיף" תרמ"ט עמ' 167, הועתק בכפ"ח 662, 109):

לטתמונת הרמ"מ ז"ל נמצאת בידי רבים. לפי הנשמע אחד הפוטוגראפים התגנב בלאט לחדרו ויערך את תמונתו, למרות רצון הרמ"מ, כי רבני החסידים לא יחפצו להשאיר תמונותיהם לדור אחרון.

מהסיפור האמור נרמז גם בשיחת ש"פ וישב תש"נ (ס' השיחות תש"נ ח"א עמ' 193):

מאתמונת תואר פני קדשו … של הצ"צ (שי"א שנעשה לא בידיעתו).

מבהסיפור הזה על אותו צייר שצייר את תואר פני ה"צמח צדק" בלי ידיעתו, עבר כמה גלגולים ונוסחאות. בס' "זכרון להרב ברוק" ע' 113 מספר:

מגמספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהי' נוכח בשעה שהצ"צ אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול הי' להתבונן בו היטב ובזכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצ"צ וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזכרונו דמותו של הצ"צ שאותה העלה על גבי הניר.

מדב"לקוטי ספורים" (פרלוב) עמ' קז כותב שהתמונה נעשתה בהיות אדמו"ר ה"צמח צדק" בפטרבורג.

מהאמנם הנוסחה הנפוצה ביותר (ראה "די אידישע היים" גליון 96 עמ' טו):

מוצייר אלמוני, אינו יהודי, השתוקק לצייר את תוארו של הצ"צ, אך ביודעו שלא יצליח לעשות זאת באופן הרגיל - שהרי הצ"צ לא יסכים לכך - עלה בראשו רעיון: הוא הגיע בשבת אל הצ"צ, הביט בו טוב טוב עד שהצליח לחרות עמוק בדמיונו את תואר פניו הקדושים.

מזעל מנת שהמעמד הרגעי ישאר טרי בזכרונו, מיהר הצייר לביתו כשעיניו כמעט סגורות, ומיד כשהגיע נטל את כלי הציור שלו והחל רושם את שראה - על הבד.

מחמאוחר יותר כשהראו לצ"צ את התמונה, הצטער על-כך מאד, היות והיא נעשתה בשבת (לכן באמת נראה בה הצ"צ כשהוא לבוש בבגדי שבת), אלא ש"התנחם" בכך שהצייר טעה בכמה דברים:

מטא) הצייר הגוי צייר את בגדו העליון של הצ"צ באופן ששפתו השמאלית מונחת על זו הימנית - כפי שנוהגים אינם יהודים, שכן אצל היהודים, להבדיל, נהוג להיפך, שצד ימין של הבגד העליון מונח וגובר על צדו השמאלי.

נב) בתמונה נראה הצ"צ מחזיק ספר. אך בעוד וספרי-קודש נכתבים ונקראים מימין לשמאל, וכך הם נפתחים - מימין, הרי שהצייר הגוי צייר את הספר כאילו זהו אחד מספרי הגויים, להבדיל, הנפתחים משמאל.

נא*

נבעל פי הציור הזה, עיבדו אח"כ תמונות שונות שנדפסו בעותקים רבים ונתפרסמו, מתחיל משנת תרמ"ז ואילך. בספריה ישנם 7 תמונות שנדפסו במשך השנים, ורובן בנויות על הציור שלפנינו:

נגא) נדפס לראשונה ברוסיה בחורף תרמ"ז, בליטוגרפיה של נ. מץ. בכיתוב שתחת הציור, בלה"ק: "לזכר עולם יהיה צדיק, תמונת הרב הצדיק הגאון מו"ה מנחם מענדל מליובאוויטש זצ"ל". וברוסית: "פורטרעט ליובאוויטשסקאווא ראווין מענדל שניאורסאהן". אישור הצנזור אוקטובר 30 1886, ווילנא. ע"י נ. מץ [חלק מהכיתוב נחתך, ולא ברור]. משם הועתק לכמה מקומות. טופס נוסף בספריה הלאומית בירושלים (גם הוא חתוך).

נדב) נדפס בכתב-העת "כנסת ישראל" (ווארשא תרמ"ח, ספר שלישי טורים 215-216). בחתימת הצייר ז' ש"ץ.

נהג) הדפס שרשם עליו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע: "תמונה זו קבלתי תשורה מאת כבוד א"ז הרבנית הצדקנית מר[ת] רבקה נ"ע זצ"ל זי"ע, ואמרה לי אשר תמונה זו מתאימה יותר משאר התמונות".

נוד) הדפס שקיבל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מרמ"א שטילרמאן, בד' שבט תרפ"ד.

נזה) נדפס בשער לוח-שנה של הוצאת "רעמיגאלסקי" בריגא בשנת תרפ"ט, שנמצא בספריה. וכן נדפס בכרטיס-גלויית שנה טובה.

נחו) נדפס בשער לוח-שנה של הוצאת "מסורה" בלודז. בחתימת הצייר "ש. ר.". נמצא בספריה. משם הועתק לספר "תולדות חב"ד בארה"ק" עמ' צח.

נטז) נדפס ע"י קה"ת בשנת תשי"ג. משם הועתק לכמה מקומות. במכוון הפכו בו את הגלופה, כדי ששפתו הימנית של הבגד העליון תהי' מונחת על שפתו השמאלית, וכדי שהספר שמחזיק יפתח מימין.

סעוד יש בספריה הלאומית בירושלים א) טופס שנדפס בווארשא, עם רשיות הצנזור בווילנא, 26 ינואר 1889. ב) טופס שנדפס בברלין, חסר תאריך.

סאבכללות יש לחלק את התמונות שהתפרסמו עד עתה לשלושה קבוצות:

סב1) התמונה שנדפסה בשנת תרמ"ז (א), וזו שניתנה ע"י שטילרמן (ד). שתיהן זהות, אבל תמונה (ד) מכילה חלק גדול יותר מארון הספרים ומרגליו הקדושות של הצ"צ, וא"כ ברור אשר תמונה (ד) לא הועתקה מתמונה (א), כי אם יש לשתיהן מקור קדום יותר, שנדפס, כנראה, לפני שנת תרמ"ז.

סג2) התמונה שנדפסה בלוח-שנה בשנת תרפ"ט (ה), וזו שנדפסה ע"י קה"ת בשנת תשי"ג (ז) - שבה הוחלפה הגלופה, כדי שיצא ימין על שמאל וכו', וזו שנדפסה בלוח-שנה של מסורה (ו) - שהוא חיקוי מדויק של הדיוקן שבתמונה הקודמת.

סד3) הדפס שקיבל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מזקנתו הרבנית (ג), ואמרה "אשר תמונה זו מתאימה יותר משאר התמונות", והציור שהגיע זה עתה, אשר רק שני אלו דומים זה לזה.

סה[הציור שבכנסת ישראל הוא לדעתי נסיון לא מוצלח כלל, שאין כדאי לדעתי לדון בו].

סו*

סזעיון בציור הזה, ובשאר הציורים הנדפסים שהובאו לעיל, מורה אשר הציור הזה הוא המקורי, על פי הוכחות רבות ועצומות. והעיקריות שבהן:

סחהציור שלפנינו שונה משאר התמונות הנדפסות, והוא דומה מאד לציור שהרבנית רבקה העידה עליו "אשר תמונה זו מתאימה יותר משאר התמונות".

סטהדמיון בין הציור שלפנינו ובין הציור שהעידה עליו הרבנית, בולט לעין:

ע1) העינים העמוקות והמתבוננות והמבט הרחוק (פארטראכט בל"א). 2) גבות העינים הגבוהות. 3) הזקנה שעל הפנים. 4) אופן הנחת היד על ידית הכסא. 5) רוחב האבנט. 6) השפתים שמכסות חלק מהפה. 7) הלחיים הנפולות (כנראה מחסרון שינים). 8) הישיבה הבלתי יציבה שבאה מרוב זקנה. ועוד הרבה פרטים קטנטנים, שהם מופיעים רק בשני הציורים האלו ולא בשאר הציורים.

עאשוב בא הרנ"י שי' קפלן, והרבה להבהיר ולהוכיח בכפר חב"ד (גליון 805 ע' 64), אשר ציור זה הוא המקורי, ואילו שאר הציורים הם חיקוי בלתי מוצלח של הציור הזה.

עבובין שאר הפרטים כותב שם, אודות נקודת החן שעמל עליה הצייר בציור הזה, אשר שום הגיון בעולם לא יאמר, אשר הצייר ניסה לחקות את הציור המודפס, והחליט להוסיף נקודת חן - בין האף ללחי, ולעמול בדבר שאינו נמצא כלל בציור המודפס.

עגאלא ברור הוא שאת נקודת החן הזאת ראה בפניו הקדושות של הצמח צדק, ולכן עמל בו.

עד*

עהכיון שכך, יש א"כ מקורות חזקים לקביעה זו, אשר הציור שלפנינו לא צויר בשנת תרמ"ט, כ"א שנים רבות קודם לזה. ולכן הועלתה הסברא, שהוא הציור המקורי שצוייר בחיי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", בסוף ימיו.

עוואין הכוונה לסוף ימיו ממש, שהרי מובא בכמה מקומות, אשר בימי חליו של אדמו"ר הצמח צדק היה יושב על ספה, בינות לכרים (ולא על כסא שנראה בציור שלפנינו). אלא הכוונה היא שמדובר בציור שצוייר בשנותיו האחרונות, ולא בשנותיו הצעירות.

עזאספת הרבנים בקאראסטען
את התמונה עצמה כבר הדפסנו בשנת תשמ"ט בספר "תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית" עמ' צו. שם עמ' צ ניתנה אף רשימת 72 הרבנים והאורחים המשתתפים באספה הזאת.

עחאמנם שם העתקתי את התמונה מתוך עתון, והתמונה לא היתה ברורה מספיק, כדי לזהות על פיה את האנשים שבתמונה.

עטאח"כ כשסידרתי את אוסף התמונות ראיתי את התמונה המקורית והברורה, אשר אצל כל איש נרשם מספר.

פבסך הכל רשומים בו 101 אנשים, עם מספר על כל אחד; מתחיל במספר א (זה היושב בשורה תחתונה בקצה ימין) ומסיים במספר קא (זה העומד בשורה העליונה בקצה שמאל).

פאוזאת אומרת, שבנוסף ל72 הרבנים שהשתתפו באופן רשמי באספה, היו עוד כ30 שהשתתפו בה באופן בלתי רשמי.

פבאמנם את הרשימה המצורפת לתמונה לא מצאנו.

פגניסינו אם כן לברר בעצמנו את האנשים על-פי קלסתר פניהם. ניסינו להעזר עם כמה שיכלו להכיר חלק מהאנשים שבתמונה, ועם כמה שיש להם חוש בציור ויכולים להכיר ע"פ השוואה עם תמונות מצויות.

פדעל-פי כל הנ"ל הצלחנו לזהות 12 אנשים שבתמונה (חלקם, רק השערה בספק):

פההרב בנציון שמטוב - ג

פוהרב לוי גראסמן - יב

פזהרב אברהם יהושע העשיל זמסקי - טו

פחהרב שלמה יוסף זעוין – יז.

פטהרב אברהם הארנשטיין - יט

צהרב שמואל שניאורסאהן - כג

צאהרב זושא פרידמן – מב

צבהרב ארי' ליב קפלן - נא

צגהרב אברהם רפופורט - נד

צדהרב יהושע זעליג דיסקין - נט

צההרב חיים מטוסוב - סג

צוהרב גרשון חן - פג

צז*

צחלמען השלימות תינתן כאן רשימת הנציגים הרשמיים, ואולי מישהו יצליח להכירו לפי התמונה שלפנינו:

צטרשימת נציגים ואורחים קהילות דתיות יהודיות

קועידת רבנים בעיר קאראסטען – 26, 27, 28 אוקטובר 1926

קאהשם, הקהילה הדתית והעיר
1) ר"ד קפלן, קהילת ק[סאוו]ראוו

קב2) ר"י שטערנפלד, קהלת עמילצ'ינו

קג3) ר' אהרן טווערסקי, מאלין

קד4) ר' יעקב לעוויצקי, אלעווסק

קה5) ר' ישראל לובנער, מעלען

קו6) ר"ב בערעגאווסקי, ראדאמיסל

קז7) ר"ש הוכמאן, מאלין

קח8) ר"ל פוגורעצקי, קארעסטין, ביהכ"נ הגדול

קט9) ר"י נודלמאן, אושאמיר

קי10) ר"א רויטבלאט, זערנאטורגובסק, זיטאמיר

קיא11) ר"ש מאחרינסקי, זאסוועצ'נא

קיב12) משה ביחמאן, תושב ניישטעטיק, זיטאמיר

קיג13) גורודצקי, קהילת טווערסקי, קאראסטישור, זיטאמיר

קיד14) ר' משה חאסין, ביה"ס מלינסקי, זיטאמיר

קיה15) ר' בנציון פרידמאן, וואלאדארסק

קיו16) ר' שמואל שפירא, שעפעטאווסק

קיז17) ר' ברוך אברוצ'סקי, טוריאנוב

קיח18) ליבערזאן, סלאוויטא

קיט19) ר' ברוך ביידמאן, זסלוב

קכ20) ר' מרדכי ווייסבלאט, זיטאמיר

קכא21) ר' מרדכי בלייכמן, קאנאטופ

קכב22) ר' אהרן מייזענבערג, ביה"כ קופעצעסקי, זיטאמיר

קכג23) ר' חיים ביטלער, קהלת באראנאווקא

קכד24) ר' מנחם בונימוביטש, קהלת לוגינא

קכה25) ר"ג גולדמאן, זולינסק הגדולה

קכו26) ר' פנחס ביריביס, אוורוטש

קכז27) ר' שמואל בירגער, אוורוטש

קכח28) ר' אהרן פאסטעצקי, מאלין

קכט29) ר' יעקב טשערפין, ליטאוועץ, זיטאמיר

קל30) זיסערמאן, קוטעלנא

קלא31) ר' אליעזר איידלשטיין, סקורודין, אוורוטש

קלב32) ר' חנא שליפעצ'ניקאוו, פולין

קלג33) ר' שמריה שניידרמאן, באזאר

קלד34) ר' נחום שאכמייסטער, פולין

קלה35) ר' מענדל ברעסקער, אושאמיר

קלו36) ר' אייזיק טעמבאק, זיטגמיר

קלז37) ר' אפרים שור

קלח38) ר' טוביה פלדמן, אוורוטש

קלט39) ר' אהרן רוזנשטיין, נורינסק

קמ40) ר' מרדכי לענדר, אוורוטש

קמא41) ר' משה גארצמאן, אוורוטש

קמב42) ר' שמואל קיפניס, קהלת הורנוסטייפל, אוורוטש

קמג43) ר' ברוך שלייפמאן, כפר וואסקאוויצ'י

קמד44) ר' מאיר פינסקי, באראשי

קמה45) ר' יחיאל מיכל ברז, גאראניצק

קמו46) ר' משה פעלישוק, פאלאוונאייא

קמז47) ר' ליב קאברינסקי

קמח48) ר' חיים ארנוביץ

קמט49) ר' יוסף ראדאמיסעלסקי, מאלין

קנ50) ר"ז וויגרייזער, קארעסטין

קנאאורחים
1) ר' חיים מטוסוב, קיוב

קנב2) ר' שלמה זוין, נובוזיבקוב

קנג3) ר' זושא פרידמן, אודיסה

קנד4) רי אליהו סאנדראוו, זאלאטאנאגא

קנה5) ר' מאיר פרידמן, קיוב

קנו6) ר' בערקע גרינפרעס, פולטבה

קנז7) ר' יהושע זמסקי, באחמוט

קנח8) ר' יעקב פישמן, טורוב

קנט9) מ. ג. רוזאווסקי, לנינגרד

קס10) ר' שמואל שניאורסאהן, ניקוליוב

קסא11) ר' יוסף שפירא, וויניצא

קסב12) ר"מ טאראשאנסקי, קרעמענטשוג

קסג13) ר' שמריה מעקלער, לנינגרד

קסד14) ר' ברוך רוקח, קיוב

קסה15) ר"י שלייפמן, לוגינא

קסו16) ל. י. גראסמאן, קיוב

קסז17) ר' גרשון חן, אלכסנדריה

קסח18) ר"מ גענדלפעלד, קיוב

קסט19) ל. א. רבינוביץ, לנינגרד

קע20) ר' אברהם הורנשטיין, קיוב

קעא21) ר' דוד קאמינקער, קיוב

קעב22) ר' אברהם רפופורט, קיוב

קעג*

קעד- על התמונה רשומה כותרת:

קעהדער -1טער רבנים צוזאמענפאר פון קארעסטיענער, זשיטאמערער, אונד שפעטאווקער קרייזען, אין קאראסטיען,

קעו18-20טען מרחשון תרפ"ז.

קעזלמטה, על התמונה, רשומים אותם הדברים ברוסית, עם שם הצלם.

קעחשלוש תמונות מהגאון מרוגצ'וב
חיבה יתירה היתה לרבי אל הגאון רבי יוסף רוזין מרגצ'וב, לא רק שהיה מתכתב אתו בהלכה ופלפול⁹¹⁸, לא רק שעודד מאד את הדפסת חידושיו⁹¹⁹, לא זו בלבד שרגיל הי' להזכירו בשיחותיו ולפלפל בדבריו, אלא כל אימת שהי' מזכירו הי' זה ביחס של אהדה והערצה מיוחדת.

קעטמוצגים כאן שלוש תמונות מארכיון הספריה, תמונות שניתנו לרבי, ומרוב הוקרה רשם הרבי על אחד מהם: הגאון מרגצ'וב.

קפתמונותיהם האחרונות של הורי הרבי
שתי תמונות קיימות מאת הרה"ק המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן, אביו של הרבי: א) שצילמוהו בעת מאסרו בט' ניסן תרצ"ט. ב) שצולם עם גאולתו, בהיותו באלמא-אטא בקיץ תש"ד, זמן קצר לפני פטירתו בכ' מנחם אב תש"ד.

קפאחמש שנים אלו בגלותו מוטטו את בריאותו, כך שקשה מאד להכיר את תואר פניו הקדושות – לפי התמונה שאחרי שיחרור.

קפבכאשר הובאה אל הרבי תמונה זו של אביו, רשם עליה: אאז"ל? [כלומר, האומנם עד כדי כך נשתנה מראהו מכל מה שעבר עליו?].

קפג*

קפדמעטות הן התמונות של הרבנית הצדקנית חנה ע"ה, אמו של הרבי. התמונה האחרונה שלה היא מל"ג בעומר תשכ"ג, כשנה וחצי לפני פטירתה בו' תשרי תשכ"ה.

קפהבל"ג בעומר, התקיימה תהלוכה לילדים. הרבנית חנה באה להשתתף ולחזות בתהלוכת הילדים, ובאותו מעמד צילמוה.

קפוכשהגישו את התמונה לפני הרבי, מרוב חביבות, הוא רשם עליה את התאריך: ל"ג בעומר תשכ"ג.

קפזתמונות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע עם הרבי
לפנינו שלוש תמונות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, יחד עם הרבי. ולצדן – תמונות נוספות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שנלקחו באותו מעמד ובאותו זמן:

קפחא) משנת תרפ"ט, כנראה בסמיכות לימי החתונה; אולי בתור חתן לפני החתונה. הרבי עומד, ולידו יושב כ"ק חותנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, אוחז בידו של הרבי. אצל השלחן בפינת האוכל, כנראה בריגא.

קפטלצדה תמונה נוספת, באותו מעמד, בה יושב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, אצל אותו שלחן בחדר האוכל, מעיין בספר, ולידו יושבת זוגתו הרבנית מרת נחמה דינה ע"ה.

קצב) כ"ה אדר ראשון תרצ"ה, במחנה נופש פורקערסדארף, לשם נסע להתרפאות. עומד בין העצים יחד עם הרבי.

קצאלצדה שתי תמונות נוספות, באותו מעמד, בהן נראה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע עומד בפני עצמו.

קצבג) ער"ח תמוז תש"ב, חגיגה שנתית של מרכז הישיבות תומכי תמימים, בה נואם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בעמידה, והרבי תומך בו, בשני ידיו.

קצגלצדה – שתי תמונות נוספות, באותו מעמד, כאשר אחד מהתומכים נואם.

קצדהנראים בשלושת התמונות, משמאל לימין:

קצה(א) החזן החסיד ר' שמואל קנטרוף. הרב ישראל דושאוויץ – נשיא ועד הרבנים דניו יארק. הרבי. הרבי הקודם. חדב"נ הרש"ג. העו"ד שמואל (סעם) קריימער, ר' דובער חסקינד.

קצו(ב) החזן החסיד ר' שמואל קנטרוף. ?. ד"ר אליהו יונג. הרבי. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. ר' דובער חסקינד (עומד). חדב"נ הרש"ג. הנואם.

קצז(ג) ד"ר אליהו יונג. הרבי. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. הרש"ג. הג"ר יוסף דובער סולובייצ'יק. ר' דובער חסקינד (עומד). הנואם.

קצחתמונת המחזור של ישיבת תות"ל ווארשא-אטוואצק
תמונת המחזור של ישיבת תות"ל ווארשא-אטוואצק היא די מפורסמת, וכפר נדפסה בכמה ספרים. אמנם כאן ניתנת תמונת מחזור נוספת, שאינה מפורסמת כלל.

קצטהאמת היא שהתמונות הקטנות הן אותן תמונות, אלא שהן נדפסו בצורה אחרת, מעל גבי האותיות 'תת"ל'.

ררבות עמלו על זהות התלמידים אשר בתמונות האלו, חלק מהם פוענח, ע"י התלמידים שניצלו ונשארו בחיים, בספר "התמימים" עמ' רפ-שג.

ראממראות 770 - בשנת תש"ג-ה
התמונות הן מכנס ילדי חדרי תורה תמימה ליובאוויטש (אודות רשת חדרים זו ראה "תולדות חב"ד בארצות הברית" פרק מ), שהתקיים בחצר 770, שבו הוקם אח"כ ביהכנ"ס.

רבאין לנו תאריך מדויק לחגיגה זו. בתולדות חב"ד שם מסופר על תהלוכה שאורגנה עבורם, ויצאה מחצר 770, בט' אייר תש"ה, ואפשר שזהו הכנס הנראה בתמונות הניתנות בזה.

רגמתוך התמונות שבחבילה הזאת נבחרו:

רדא) הרב יצחק דובער אושפאל ע"ה עומד בכניסה לחצר, מצד איסטרן פרקוויי. שם היא כיום הכניסה לבית הכנסת. הקיר הימני, הוא הקיר שעליו מוקם כיום ארון הספרים.

רהב) הרב שניאור זלמן גורארי' ע"ה עומד בכניסה לחצר, מצד איסטרן פרקוויי. הדלת הנראית לשמאל היא במקום שעומד בו היום ה"כבש" וארון הספרים.

רוג) הילדים יושבים בכניסה לחצר - מרחוב איסטרן פרקוויי. הדלת הנראית לשמאל היא במקום שעומד בו היום ה"כבש" וארון הספרים. החלון הנראה הוא במקום שהיום עומדת הדלת לארון פקקי החשמל. הבחור שעומד ברקע הוא כנראה ר' שמואל אייזיק שי' פאפאק.

רזד) הילדים עומדים בצד הדרומי של החצר, שכיום עומדת בו הבמה שעליה הי' הרבי מתוועד. לצד ימין היה מותקן גגון, במקום שהיום מוקמת המרפסת של הרבי. ברקע נראית החצר הגבוהה והעצים. לצד שמאל עומדים הרב אושפאל, ויבדל"ח ר' שמואל אייזיק שי' פאפאק.

רחחדר היחידות של הרבי – בשנים הראשונות
פעם ביקרה משלחת של ספק-יהודי חבש בארה"ב, הם ביקרו אצל כמה ארגוני יהודים וגם אצל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שאמר להם דברי עידוד וברכה, ואמר להם לשוחח עם חתנו הרבי.

רטאחרי הפגישה בהיכל קדשו של הרבי, שהשתתפו בה גם המזכירים הרמ"ל רוטשטיין והרחמ"א חדקוב, ביקשו להצטלם.

ריהרבי לא נכנס בתמונה, רק המזכירים הנ"ל.

ריא*
משהו כעין זה סיפר לי הרב חדקוב, בשעה שראיתי לראשונה את התמונה, בה יושבת המשלחת יחד עם המזכירים בהיכל קדשו של הרבי. מעבר לכך לא ידוע לי.

ריבאת התמונה ראיתי לראשונה, בתקופה שבה הכנתי לדפוס את הספר "תולדות חב"ד בארה"ב", וממנה הוצאתי את תמונת הרמ"ל רוטשטיין, שנדפסה שם עמ' שלד.

ריג*
החדר הזה, שימש באותה תקופה (מקיץ תש"א עד חורף תש"י) כמשרדו של הרבי ושל המל"ח, ועבדו בו גם שאר עובדי המל"ח.

רידעד לבואו של הרבי, בשלהי סיון תש"א, שימש חדר זה כחדר היחידות של הרבי הקודם. בו אמר גם מאמרים באותה תקופה.

ריהבתמונה נראה הקיר המערבי של החדר, כפי שהיה נראה בשנים ההם, שארון הספרים נמשך בו גם על-גבי הדלת. כעבור שנים התקינו מזגן בחדר הסמוך, ומעל-גבי הדלת נראות הרשתות המביאות והמוציאות את אויר המזגן אל ומהחדר.

ריוהשלחן של הרבי נראה עומד לצד צפון, ולא במקומו הרגיל, לצד מזרח. מסתבר שהזיזו אותו לצד צפון לצורך התמונה, או לצורך הביקור.