Tanach · Acharonim on Tanach · Or HaChaim · Torah
Or HaChaim on Exodus 2:5/אור החיים על שמות ב׳:ה׳
אוְנַעֲרוֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק כַּוָּנַת סִפּוּר זֶה וְנַעֲרוֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת, וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר מַעֲשֵׂה בִּתְיָה, לֶהֱיוֹת כִּי מַעֲשֵׂה מִצְוָה גְּדוֹלָה עָשְׂתָה דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ דִּקְדּוּק אוֹפֶן הַמַּעֲשֶׂה. וְהִנֵּה דָּבָר יָדוּעַ הוּא כִּי בַּת מֶלֶךְ לֹא תֵלֵךְ לַיְאוֹר בְּלֹא נְעָרוֹת כְּמִשְׁפַּט בְּנוֹת מְלָכִים, גַּם מִמּוּסַר הַגְּדוֹלִים וּבִפְרָט הַמְּלָכִים לִהְיוֹת לָהֶם אֶחָד מְיֻחָד מְכֻבָּד הַרְבֵּה לְהִתְגַּלּוֹת לְפָנָיו וּלְשַׁמְּשׁוֹ וְלִרְחֹץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ אוֹ בַּיְאוֹר וְכַדּוֹמֶה, וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ ״וְנַעֲרוֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת״ שֶׁהָיָה בִּזְמַן שֶׁהָיְתָה רוֹחֶצֶת, שֶׁהֻצְרְכוּ נַעֲרוֹתֶיהָ מִמּוּסַר הַמַּלְכוּת שֶׁלֹּא לַעֲמֹד לְפָנֶיהָ, וְלֹא נִשְׁאֲרָה עִמָּהּ אֶלָּא אַחַת הַמְיֻחֶדֶת וַתִּשְׁלַח אוֹתָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ פֵּרוּשׁ הַמְיֻחֶדֶת לָהּ לִרְחֹץ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ וַתִּקָּחֶהָ שְׁקוּלָה – אוֹ שֶׁשָּׁלְחָה אוֹתָהּ לְבַל תְּיַעֲצָהּ הֵפֶךְ רְצוֹנָהּ, כִּי רְצוֹנָהּ שֶׁל בַּת פַּרְעֹה הָיְתָה לְהַצִּיל הַיֶּלֶד הַהוּא וַתִּקָּחֶהָ בַּת פַּרְעֹה לַתֵּבָה; אוֹ וַתִּשְׁלַח וְגוֹ׳ וַתִּקָּחֶהָ אֲמָתָהּ, וְלִשְׁנֵי הַדְּרָכִים שֶׁבַח בַּת פַּרְעֹה יַגִּיד, כִּי נַפְשָׁהּ נֶפֶשׁ טְהוֹרָה, מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא וְגוֹ׳ (איוב י״ד:ד׳) לַדֶּרֶךְ הָא׳ יְכַוֵּין לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא הָיְתָה עִמָּהּ אֶלָּא אָמָה אַחַת וְכָל נַעֲרוֹתֶיהָ הָיוּ הוֹלְכוֹת וְגוֹ׳ אַף עַל פִּי כֵן חָשְׁשָׁה לִמְנִיעָה מִמֶּנָּה וּשְׁלָחַתָּהּ וְנִשְׁאֶרֶת בַּת מֶלֶךְ לְבַדָּהּ וְלָקְחָה הַתֵּבָה בְּיָדָהּ, וּלְדֶרֶךְ ב׳ גַּם כֵּן שֶׁבַח יַגִּיד, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא הָיְתָה עִמָּהּ אֶלָּא אָמָה אַחַת וְאֵין מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר שֶׁתִּשָּׁאֵר בַּת מֶלֶךְ יְחִידָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל שְׂפַת הַיְאוֹר, אַף עַל פִּי כֵן שָׁלְחָה אוֹתָהּ לְמֵרָחוֹק, וְלָזֶה הִקְדִּים לְהוֹדִיעַ וְנַעֲרוֹתֶיהָ וְגוֹ׳ לָדַעַת כַּוָּנַת הוֹדָעַת וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ עַל אוֹפֶן שֶׁכָּתַבְנוּ, וְאִלּוּ לֹא אָמַר וְנַעֲרוֹתֶיהָ לֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה יְדוּעָה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְהָבֵן:
1 ונערותיה הולכות, walking with her ladies-in-waiting, etc. Why is that detail pertinent to the story of Moses' rescue? Perhaps the Torah felt that inasmuch as Batya (Pharaoh's daughter) had performed such a great deed in rescuing the life of a Jewish baby, she deserved that all the details be revealed for all to know. It is a well known fact that a Royal princess does not go down to the river to bathe without her attendants. Moreover, it is customary that amongst her attendants there should be one who is senior, in charge of all the other junior attendants. The Torah speaks about "her attendants who were walking, etc." Presumably, the Torah means that at the time when the princess was actually bathing in the water all the other attendants were walking some distance away, affording the princess a degree of privacy while she bathed. Only the senior attendant stayed close to the princess. The Torah referred to this senior attendant when it writes: "she sent out her maidservant who picked up the basket." It is possible that the princess sent her maidservant to save the baby whereas the maidservant merely picked up the basket without the baby. In either event, the princess deserves praise for displaying noble human feelings. Her soul was pure, indicating that sometimes something pure emerges from something impure (Job, 14,4). One of two things may have happened. 1) Although the princess was attended by only a single servant at the time, she sent even that servant away and she herself picked up the baby remaining alone and vulnerable at the time. 2) Although the princess had only one attendant close by at the time, having sent her other maids some distance away, she even took a chance by sending the one remaining servant to pick up the basket with the baby.