Tanach · Acharonim on Tanach · Or HaChaim · Torah
Or HaChaim on Genesis 14:18/אור החיים על בראשית י״ד:י״ח
אוּמַלְכִּי צֶדֶק וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (נדרים לב:) כִּי הוּא שֵׁם. וְטַעַם שֶׁהִפְסִיק בְּעִנְיַן מֶלֶךְ שָׁלֵם בֵּין יְצִיאַת מֶלֶךְ סְדוֹם לְהוֹדָעַת דְּבָרָיו אֶל אַבְרָהָם וְכוּ׳, לְהַגִּיד שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים מַה בֵּינָם לְבֵין הָרְשָׁעִים, כִּי מֶלֶךְ סְדוֹם יָצָא לִקְרַאת אַבְרָהָם לִרְאוֹת פָּנָיו רֵיקָם, הֲגַם שֶׁאֵלָיו יְחֻיַּב לְהַקְבִּיל פְּנֵי אַבְרָהָם בְּמִנְחָה כְּיַד הַמֶּלֶךְ, וְהוּא הָרָשָׁע יָצָא בְּיָדַיִם רֵיקָנִיּוֹת, וְשֵׁם הַצַּדִּיק מִבְּלִי חִיּוּב נְדִיבוּת יָעַץ וְהִקְבִּיל פָּנָיו בְּלֶחֶם וָיָיִן.
1 ומלכי צדק מלך שלם, And Malki Tzedek the king of Salem, etc. Our sages (Midrash Aggadah) claim that Malki Tzedek was identical with Noach's son Shem. The reason that the Torah interrupts the report of Lot's rescue by reporting Malki Tzedek's arrival is to contrast his behaviour with that of the king of Sodom. Whereas Malki Tzedek came with gifts and a blessing though Abraham had done nothing for him, the king of Sodom came empty-handed although he owed Abraham a great debt of gratitude for having saved both his life and his kingdom. The Torah merely shows the difference between the behaviour of the wicked and that of the just.
בעוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כח:) קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין שֶׁהֵם תִּקּוּנֵי רַבָּנָן, וְלָזֶה הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב, כִּי אַבְרָהָם שַׂר וְגָדוֹל וּמְכֻבָּד בְּעֵינֵי הַכֹּל הָיָה, וּכְשֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ מֶלֶךְ סְדוֹם מִן הַסְּתָם יְקַבֵּל פָּנָיו בִּתְשׁוּרַת לֶחֶם לוֹ וְלַעֲבָדָיו וְאַנְשֵׁי מִלְחַמְתּוֹ, וּלְצַד כִּי אַבְרָהָם יִפְרֹשׁ מִמַּאֲכָלָם, מֵהַלֶּחֶם מִשּׁוּם פַּת שֶׁל גּוֹיִם, וְהַיַּיִן מִשּׁוּם סְתָם יֵינָם, לָזֶה נִתְחַכֵּם וְנִשְׁתַּדֵּל מֶלֶךְ סְדוֹם שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּרַת הָאֲכִילָה עַל יַד נֶאֱמָן שֶׁהוּא שֵׁם וּמִיָּדוֹ שֶׁל שֵׁם לְיָדוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וְחִדּוּשׁ הִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב שֶׁאֲפִלּוּ לֶחֶם וְיַיִן שֶׁאֵינָן אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן הִקְפִּיד אַבְרָהָם, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֲשַׁשׁ אִסּוּר תּוֹרָה.
2Another way of looking at this episode is based on our sages who credited Abraham with not only observing the commandments which would later on be legislated in the Torah ( Yuma 28), but even observing Rabbinic ordinances such as עירובי תבשילין. In view of Abraham's personal piety the king of Sodom was well aware that he would not eat food or drink wine presented to him by an idolator. In order to save himself such an embarassment the king chose Malki Tzedek to be the messenger who would present this gift to Abraham. [You will note that it does not say that Abraham partook of either bread or wine contrary to his custom when he prepared a meal for Avimelech, for instance. Ed.] According to all this the Torah teaches us here that Abraham would not even eat foods which are forbidden only by Rabbinic injunction.
געוֹד יִרְצֶה הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ טַעַם אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ עָלָה עַל דַּעַת מֶלֶךְ סְדוֹם לוֹמַר לְאַבְרָהָם ״וְהָרְכוּשׁ קַח לָךְ״ וְלֹא שָׁאַל הַכֹּל, לָזֶה אָמַר וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדוֹם לִקְרָאתוֹ וְאַחַר צֵאתוֹ יָצָא מֶלֶךְ שָׁלֵם וְכוּ׳, וְנָתַן לוֹ אַבְרָהָם מַעֲשֵׂר מִכֹּל. מִזֶּה הִרְגִּישׁ מֶלֶךְ סְדוֹם, כִּי הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי קִנְיָנָיו הֵם, שֶׁאֵין אָדָם מְעַשֵּׂר מִמַּה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. לָזֶה שָׁאַל מִמֶּנּוּ הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכוּשׁ אַסְכִּים לְדַעְתְּךָ שֶׁתִּקָּחֵם לְךָ, וְהוּא אָמְרוֹ קַח לָךְ, וַהֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי עוֹד הָיָה לוֹ טַעֲנָה לְהַחְזִיק בַּכֹּל. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס עִמּוֹ בְּמַחְלוֹקֶת פִּשֵּׁר וְאָמַר: תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכוּשׁ לֹא אֵרֵד עִמְּךָ לְדִין אֶלָּא הֲרֵינִי מַסְכִּים שֶׁתִּקָּחֶנּוּ. וְעַיֵּן טַעַם הַדָּבָר בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ״׃
3The Torah also wants to teach us how it was that the king of Sodom offered the loot of the war (property previously owned by the four kings) to Abraham instead of demanding both the prisoners and the property. The king of Sodom had observed that Abraham tithed the loot to Malki Tzedek in the latter's capacity as G'd's priest. He understood that one does not tithe matters which do not belong to one. Inasmuch as Abraham apparently considered the loot as his own, the king of Sodom did not give away anything when he made the apparently generous offer for Abraham to keep the loot.
דוְהוּא כֹהֵן וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: הוּא כֹּהֵן, אֲבָל זַרְעוֹ אֵינוֹ כֹּהֵן, שֶׁנִּתְּנָה כְּהוּנָּה לְאַבְרָהָם, דִּכְתִיב (תהלים קי:ד) ״אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם״. וְאָמְרוֹ ״עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק״, כִּי הוּא בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם שֶׁיִּהְיֶה כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן, וּבִרְצוֹנוֹ נָתַן הַדָּבָר לְאַבְרָהָם כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר.
4והוא כהן לאל עליון, and he was a priest of the Supreme G'd. The emphasis on the word הוא indicates that only he was a priest, not his descendants. The priesthood was conferred upon Abraham as we know from Psalms 110,4: אתה בהן לעולם, "You are a priest forever." The Psalmist refers to the blessing conferred upon Abraham by Malki Tzedek. I will still explain that Malki Tzedek conferred the priesthood upon Abraham willingly.
הוְאָמְרוֹ לְאֵל עֶלְיוֹן, לֶהֱיוֹת שֶׁהָיָה לָהֶם אֱלוֹהוֹת אֶמְצָעִיִּים כַּיָּדוּעַ לַכְּסִילִים, אָמַר כִּי זֶה כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאֱלוֹהוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם אָז. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (נדרים לב:) כִּי בְּעָוֹן שֶׁהִקְדִּים בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְבִרְכַּת קוֹנוֹ נִטְּלָה מִמֶּנּוּ כְּהוּנָה, וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוֹ וְהוּא כֹהֵן תִּתְפָּרֵשׁ גַּם כֵּן לְמַעֵט מִשָּׁם וָהָלְאָה, שֶׁמִּעֲטוֹ הַכָּתוּב עַל חַטָּאתוֹ הָאָמוּר בָּעִנְיָן, וַהֲגַם שֶׁהִקְדִּים הַמִּעוּט לַחֵטְא, מַה בְּכָךְ, כִּי הַתּוֹרָה נִכְתְּבָה אַחַר כָּךְ.
5The words "of the Supreme G'd," are necessary as there were many priests of many deities. Our sages (Nedarim 32) claim that Malki Tzedek lost his priesthood because he blessed Abraham before he blessed G'd. Accordingly we would have to understand the words: "and he was a priest" to mean that his priesthood was something of the past. He forfeited it by slighting G'd. The fact that the Torah did not report the unfortunate wording of Malki Tzedek's blessing until after hinting that he had already forfeited the priesthood is irrelevant because the Torah was not written till after the event.