Tanach · Acharonim on Tanach · Or HaChaim · Torah
Or HaChaim on Genesis 17:20/אור החיים על בראשית י״ז:כ׳
אוּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה לֶהֱיוֹת שֶׁאַבְרָהָם לֹא הִתְפַּלֵּל עַל יִשְׁמָעֵאל אֶלָּא לְצַד שֶׁהוּא לְבַדּוֹ זַרְעוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר שֶׁנָּתַן לוֹ ה׳ זֶרַע מִשָּׂרָה, אָז לֹא יְבַקֵּשׁ עוֹד עַל יִשְׁמָעֵאל. לָזֶה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ״, פֵּרוּשׁ קִבַּלְתִּי דְּבָרֶיךָ, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות יא.) קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי מִתְקַיֶּמֶת, וּמְרֻבָּה מִדָּה טוֹבָה מִמִּדַּת וְכוּ׳. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁתְּפִלַּת אַבְרָהָם עַל יִשְׁמָעֵאל הָיְתָה שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק, רָמַז לוֹ ה׳ שֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, כְּאָמְרוֹ ״הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ״ שֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהַבְּרָכָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּבָרוּךְ, וּבָרוּךְ הוּא מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה. וְאָמַר לְשׁוֹן עָבָר בֵּרַכְתִּי וְגוֹ׳, הוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ (בראשית טו:טו) ״תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה״, וְכֵן הָיָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה נט:ז) שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה.
1 ולישמעאל שמעתיך, "Concerning (your prayer for) Ishmael, I have listened to you, etc." Inasmuch as the only reason Abraham had prayed for Ishmael was because he was at that time his only son, and he had not prayed for him again after Sarah had born Isaac, G'd listened to his prayer. We can understand this according to the principle postulated in Makkot 11 that even the conditional curse of a Torah scholar comes true. We have another principle that a blessing is much stronger than a curse, i.e. has far wider ramifications. G'd told Abraham that Ishmael would eventually become a בעל תשובה since Abraham had prayed for Ishmael to develop into a G'd-fearing person. This is the meaning of G'd's words: "Here I have blessed him." G'd used the past tense to hint that when He promised that Abraham would die in a ripe old age, He had already made provisions for Ishmael's conduct not to cloud Abraham's departure from this earth.