Tanach · Acharonim on Tanach · Or HaChaim · Torah
Or HaChaim on Genesis 27:30/אור החיים על בראשית כ״ז:ל׳
אוַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה. טַעַם אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, כִּי הַתּוֹרָה מִצְטַעֶרֶת עַל אֲשֶׁר כִּלָּה וְלֹא בֵּרַךְ כָּל הַבְּרָכוֹת, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁבֵּרַךְ לְעֵשָׂו אַחַר כֵּן, וְאִם הָיָה מְבָרֵךְ אוֹתָם הַבְּרָכוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת לְיַעֲקֹב כְּבָר אָבְדָה תִּקְוַת אֱדוֹם.
1 ויהי כאשר כלה, As soon as he had finished, etc. The reason for the apparently superfluous word ויהי which always introduces something of a painful nature, is that the Torah testifies that Isaac completed his blessing prematurely; instead of giving Jacob the entire blessing he was capable of bestowing as he did for Esau afterwards, he did not do so now. Had Isaac truly completed giving Jacob all the blessings he was capable of bestowing, Esau would have gone out empty-handed.
בוַיְהִי אַךְ יָצֹא וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, גַּם אָמַר אַךְ, גַּם כָּפַל לוֹמַר יָצֹא יָצָא. נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁעֲדַיִן הָיָה מְעֻכָּב בִּיצִיאַת יַעֲקֹב, וְהוּא אָמְרוֹ אַךְ יָצֹא מִיעֵט בַּיְּצִיאָה אֶלָּא לְסִבָּה שֶׁאֵרְעָה יָצָא, וְהַסִּבָּה הִיא מַה שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב לְבַסּוֹף בְּאָמְרוֹ ״וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ״, וּלְסִבָּה זוֹ מִהֵר לִגְמוֹר הַיְּצִיאָה וְהוּא אָמְרוֹ יָצָא, וְרָמַז אֶל הַצַּעַר שֶׁחָשׁ יַעֲקֹב שֶׁיִּמָּצֵא כְּגַנָּב בַּמַּחְתֶּרֶת בִּפְנֵי אָבִיו כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בְּבִיאַת עֵשָׂו. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה ס״ו) דָּרְשׁוּ בְּאוֹפֶן אַחֵר.
2ויהי אך יצא יצא יעקב, Jacob had barely left his father's presence, etc. The extra words: ויהי, אך, יצא are all meant to draw our attention to the fact that Jacob would not have left yet except that he noticed that Esau was arriving (as pointed out at the end of the verse). This caused Jacob to make a hasty exit. The Torah hints at the embarassment Jacob felt at leaving the presence of his father as if he were a thief beating a hasty retreat. Our sages in Midrash Rabbah pursue a different approach.