Tanach · Acharonim on Tanach · Or HaChaim · Torah
Or HaChaim on Genesis 29:25/אור החיים על בראשית כ״ט:כ״ה
אוַיְהִי בַבֹּקֶר. טַעַם אָמְרוֹ לְשׁוֹן צַעַר, יַגִּיד עַל אֲשֶׁר נִצְטַעֵר אוֹתוֹ צַדִּיק עַל מְנִיעַת רָחֵל מִמֶּנּוּ.
1 ויהי בבוקר. When morning came, etc. The reason the Torah uses the word ויהי which always relates to some painful experience is simply that Jacob experienced anguish that Rachel had been denied him.
בוְהִנֵּה הִוא לֵאָה. טַעַם שֶׁכָּתוּב הוּא בְּוָא״ו, לִרְמוֹז דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ע:יב) שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם מְרַנְּנִים בַּלַּיְלָה וְאוֹמְרִים ״הִיא לֵאָה״, וּבַבֹּקֶר הִכִּיר הַדִּבּוּר הַהוּא שֶׁהֵעִירוּהוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם כִּי לֵאָה הָיְתָה, גַּם יְדֻיַּק תֵּיבַת ״וְהִנֵּה״ עַל נָכוֹן.
2והנה הוא לאה, and behold it was Leah! The reason the Torah writes הוא with the letter ו, is best explained by Bereshit Rabbah 70,12 where the local people are described as singing all night long (in Aramaic) הא ליא, הא ליא. Jacob understood only in the morning what that singing had been all about. This explanation also explains the need for the word הנה satisfactorily.
גמַה זֹּאת עָשִׂיתָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנָתוֹ בְּקוֹבְלָנוּת ״מַה זֹּאת״, וְאִם עַל הָרַמָּאוּת, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְלָמָּה רִמִּיתָנִי״, זֶה יַגִּיד כִּי לְבַד הָרַמָּאוּת קָדַם לוֹ עוֹד דָּבָר מְגֻנֶּה.
3מה זאת עשית לי? What is this that you have done to me? We need to understand what exactly Jacob referred to with this complaint. If it referred to the fact that Laban had tricked him, he already mentioned this by saying: "why did you deceive me?" We must therefore search for something else that Jacob complained about.
דאָכֵן יַעֲקֹב יִקְבּוֹל עַל שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנָּתַן לוֹ לֵאָה בִּמְקוֹם רָחֵל, וְהַשֵּׁנִי שֶׁעָשָׂה הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ רַמָּאוּת. וּמְגַלֶּה דַּעְתּוֹ בָּזֶה שֶׁלֹּא הָיָה מַקְפִּיד כָּל כָּךְ אִם לֹא הָיָה עוֹשֶׂה רַמָּאוּת זֶה, וְהָיָה עוֹבֵר עָלָיו הַדֶּרֶךְ בְּאַלָּמוּת וְרֶשַׁע מִמַּה שֶׁעָשָׂה לוֹ הָרִמּוּי. וְטַעַם הַקְפָּדָתוֹ לְצַד מַה שֶׁיָּצָא לוֹ מִזֶּה בְּטָעוּתוֹ, שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֶל רָחֵל וְהָיְתָה לֵאָה, וְיָצָא מִזֶּה דְּבָרִים בִּלְתִּי הֲגוּנִים, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וַיְהִי בָעֶרֶב״ (בראשית כט:כג), וְהַצַּדִּיקִים יַקְפִּידוּ לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ אֶל הָרוּחָנִיּוּת בְּיוֹתֵר.
4Jacob did indeed complain about two matters. 1) That Laban had given him Leah instead of Rachel. 2) That he had done so in such a deceptive manner. Jacob thereby revealed that had Laban forced Leah upon him he, Jacob, would have been less concerned than now that he slept with one woman while believing he slept with another. This deception had far-reaching spiritual consequences, as we already alluded to earlier on verse 23.
העוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי, כִּי יֵשׁ בָּזֶה גְּנַאי לַיּוֹשֶׁבֶת בְּחֵיקוֹ שֶׁתִּהְיֶה נְשׂוּאָה בְּדֶרֶךְ רַמָּאוּת, וְזֶה יַרְחִיק חִבּוּב הַזִּוּוּג, וּלְצַד כִּי הֶחְלִיט בְּדַעְתּוֹ שֶׁבְּוַדַּאי תִּהְיֶה לוֹ תָּמִיד לְאִשָּׁה הִקְפִּיד עַל זֶה.
5It is also possible that Jacob referred to the humiliation experienced by Leah who now found herself Jacob's wife and had to expect that her husband would hate her instead of love her. Jacob's question "why did you deceive me?" indicates that he had immediately decided not to divorce Leah but to keep her as a wife.
ועוֹד נִתְחַכֵּם בְּדַבְּרוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לְצַד שֶׁרָאָה כִּי מַה שֶׁהָיָה הָיָה וְאֵין תְּרוּפָה לַאֲשֶׁר נַעֲשָׂה, כִּי אֵין מִן הַמּוּסָר לִטְעוֹן חֲזָרָה. וְהִסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לָקַחַת גַּם אֶת רָחֵל, לָזֶה לֹא הָיָה מַפְלִיג בַּהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין לֵאָה לְרָחֵל, שֶׁחָשׁ כִּי יַגְדִּיל לָבָן בַּעֲבוֹדַת רָחֵל יוֹתֵר, וְיֹאמַר אֵלָיו נַעֲשֶׂה תְּנַאי מֵחָדָשׁ, וְיִרְצֶה לָקַחַת יוֹתֵר מִשֶּׁבַע שָׁנִים. לָזֶה אָמַר וְלָמָּה רִמִּיתָנִי, פֵּירוּשׁ לָמָּה עָשָׂה הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ רַמָּאוּת, כִּי הָיָה יָכוֹל לְהִתְרַצּוֹת בְּלֵאָה בְּלֹא אֶמְצָעוּת הָרַמָּאוּת, כִּי כוּלָּן שָׁוִים לְטוֹבָה.
6He also displayed wisdom by the choice of his words, realising that what had been done could not be undone. He realised that it would not have been moral to reverse what had been done but resolved to marry Rachel also. In this manner he hoped that Laban would not now demand an even higher price for Rachel by suggesting that they make a new agreement. He complained to Laban that the latter had seen fit to achieve something by deception which he could have achieved amicably (i.e. that Jacob marry Leah also).