Chabad Library · The Tzemach Tzedek

Or HaTorah·Bamidbar Volume 3·Additions to Parshas Chukas·A Well of Living Waters and Streams from Lebanonאור התורה·במדבר כרך ג·הוספות חקת·באר מים חיים ונוזלים מן לבנון

אבאר מים חיים ונוזלים מן לבנון
באר מים חיים ונוזלים מן לבנון, בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית (עמ"ש בד"ה יונתי בחגוי הסלע בענין ישראל שנק' ראשית שנאמר קדש ישראל לה' ראשית תבואתה), ובשביל התורה שנקרא ראשית, בהיות ידוע דעיקר המכוון בבריאת העולמות היינו כדי להיות לו דירה
בהוספות66
בתחתונים, (עמ"ש מזה בד"ה לא הביט און ביעקב) וצ"ל הלא בלא"ה מכה"כ וא"כ מהו ענין דירה, אך הענין דבעולמות אין ההארה רק בבחי' זיו והוד בלבד כמ"ש כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים (ע' בד"ה וקבל היהודים) והוא בחי' שם בלבד כמ"ש בורא קדושים ישתבח שמך לעד מלכנו (ע' בד"ה את שבתותי תשמרו) פי' מה שהוא מלכנו מלכותו בכל משלה אינו אלא מבחי' שמך לבד, אבל כדי שיהי' התגלות בעולמות מבחי' מהותו ועצמותו ית' ממש היינו להיות לו ממש דירה בתחתונים, כי אפילו עוה"ב הוא מבחי' זיו והוד בלבד כמאמר ונהנין מזיו כו' (פי' עוה"ב שהזכיר כאן ר"ל ג"ע, וע' מענין ג"ע ותח"ה בד"ה אני הוי' אלקיכם דרוש השני ובאג"ה סי' י"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת) ונק' להנחיל אוהבי יש לפי שכבר בא האור לכלל השגה ודבר מה כשנהנין בהרגשה אבל במהות ועצמות האצי' הוא מופשט מכל בחי' יש ודבר מה וכמו עשר ספירות בלי מה בלי מהות והיינו לפי שהוא בבחי' א"ס כידוע (ואפ"ל לפ"ז שזהו גילוי מבחי' אין שלמעלה מבחי' יש כנודע מענין היש הוי' בקרבנו אם אין, ואפ"ל כי יש זהו הגלוי מבחי' קנה חכמה קנה בינה ב"פ קנה גימט' יש, והוא מחצה התחתון של תר"ך ע' בד"ה מנורת זהב).
גקיצור. המכוון בבריאת העולמות היינו שיהי' דירה בתחתונים, כי הגלוי בעולמות אפילו בג"ע הוא רק מבחי' זיו הודו על ארץ ושמים, אבל שיהי' התגלות מבחי' מהו"ע זהו דירה בתחתונים (ג"ע נק' להנחיל אוהבי יש ב"פ קנה, קנה חכמה קנה בינה, אבל הרי והחכמה מאין תמצא ע"ס בלי מה, בלי מהות).
דוזהו דכתיב מונה מספר לכוכבים, וכתיב המוציא במספר צבאם, הרי שנמשכים בבחי' מספר וכתיב היש מספר לגדודיו וכן ועלמות אין מספר, (עמ"ש מזה בלקו"ת פ' בלק בד"ה מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל), אך הענין הוא דמה שבא האור האלקי בבחי' זיו והוד בלבד יש מספר וזמן ומקום בחי' עולם שנה נפש כידוע, אבל מצד הארת עצמות האצילות ולתבונתו אין מספר כתיב וגם העולמות והצמצומים שנמשך מאתו אין להם מספר כמו שהוא עצמו בבחי' אין סוף כו' (ועמ"ש מענין לתבונתו אין מספר סד"ה והיה מספר בנ"י אשר לא יספר), שע"י המצות נמשך דירה יובן עפמ"ש בד"ה אני דפ' ציצית דרוש השני.
ה(קיצור. ענין המוציא במספר צבאם וכתיב היש מספר לגדודיו (וצ"ע בגמרא חגיגה מתרץ דאמרו אלף אלפים מספר גדוד א' ולגדודיו אין מספר, ומ"מ אין מתורץ בזה פי' המוציא במספר צבאם, דאם לגדודיו אין מספר איך המוציא במספר צבאם, אבל לפמש"כ א"ש).
וב) והנה מה שמביא להיות לו ממש דירה בתחתונים א"א להיות ע"י בחי' העלאת מ"ן מעלול לעילה כפי' סדר ההשתלשלות דאבי"ע שהרי
זהוספות67
באתעדל"ע לא יהי' מזה רק בבחי' זיו בלבד כפי סדר ההשתלשלות אבל לא מהארת עצמותו כו' (כי אין ערוך נברא לבורא, וע' מענין סדר ההשתלשלות עילה ועלול בד"ה מצה זו, שהוא מבחי' מוחין דאימא שאין ערוך לבחי' שלמעלה מסדר ההשתלשלות הנק' מוחין דאבא, וע' בלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה דרוש השני, וע' בת"א פ' יתרו סד"ה זכור ושמור שזהו פי' אשר הוצאתיך מאמ"צ הוא סדר ההשתלשלות, והנה עוד זאת אשר אפילו אברהם שקיים את כל התורה ממש עד שלא ניתנה, אין ערוך המשכות שלו לההמשכה שע"י מתן תורה כמ"ש בד"ה משה ידבר) אלא אין לו דירה בתחתונים רק מסיבת מעשה המצות דוקא מפני שרמ"ח פקודין הן רמ"ח איברים דמלכא כידוע, דהקב"ה מניח תפילין כו' ועד"מ התקשרות והתאחדות הנפש באיברי הגוף כן התקשרות אור א"ס ברמ"ח איברים דיליה שנעשים ע"י המצות שהוא מבחי' עצמות אור א"ס ולא מבחי' זיו והוד בלבד כו' (ע' בד"ה זכור ושמור הנ"ל פי' שזהו ענין איהו וחיוהי חד שלמעלה מבחי' איהו וגרמוהי, ומ"מ קשה דהא בחי' רמ"ח איברים שע"י המצות זהו בחי' דמות כמראה אדם והיינו ז"א והרי סוכ"ע נאמר בו כי לא אדם הוא, וצ"ל כמ"ש בד"ה זכור ושמור הנ"ל כי והחיות נושאות ומחברות בחי' אדם לבחי' כי לא אדם הוא, וע' ביאור דרני ושמחי דרוש השני שכל האורות עליונים נמשכים בז"א, וזהו ענין והיה מספר בחי' ז"א אשר לא יספר שיהי' בבחי' א"א).
חקיצור. מה שמביא לידי דירה בתחתונים א"א להיות ע"י העלאת מ"ן שזהו כמו מעלול לעילה, אלא ע"י קיום המצות דרמ"ח פקודין הן רמ"ח אברים דמלכא, ועד"מ התקשרות האברים עם עצמות הנפש כן התקשרות המצות בעצמות אור א"ס ולא בבחי' זיו והוד בלבד, ועיין ע"פ וירא ישראל את היד דמצוה ג"כ לשון צוותא וחיבור.
טבענין גדול תלמוד שמביא לידי מעשה בהביאור בשעה שהקדימו, ובדרוש קודב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא, ובד"ה ביום השמע"צ דתקע"ב.
יואמנם איך יתכן אשר אור א"ס שהוא פשוט בתכלית הפשיטות להתקשר ולהתאחד ברמ"ח איברים, שהם בצמצומים בבחי' כלים מכלים שונים (ע' כי חשבון רמ"ח הם ט"ס ט' פעמים ט' כו') כידוע, הענין הוא עד"מ התקשרות מהות הנפש באיברי הגוף דג"כ אין ערוך כלל ביניהם וידוע בספרי הטבע שהוא ע"י בחינה ממוצעת שיש בין עצמות הנפש לכוחותיה המתפשטים שעל ידה תתקשר הנפש ותתחבר בגוף, כמ"כ למעלה בחי' הממוצע בין עצמות אור א"ס להביאו ולחברו ברמ"ח איברים דמלכא הוא התורה ולכך ותלמוד תורה כנגד כולם והיינו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, כל הקורא בתורה כאילו קורא בשמותיו של הקב"ה, ששים המה מלכות ועלמות אין מספר, ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך, ת"ח (הם
יאהוספות68
נו"ה) מרבים שלום (וענין שלום בפשמ"ע ושלום בפשמ"ט) התקשרות א"ס באצי' ברמ"ח איברים, ושלום בפמשמ"ט, עושה שלום בין מיכאל וגבריאל בין אצי' לבי"ע כו', כן פי' בד"ה בחדש השלישי בהביאור.
יבג) (דר"י סע"א) וזהו שאמרו בשביל התורה שנקרא ראשית ובשביל ישראל כו' כי התורה ממוצע המחבר כו' וישראל נק' ראשית תבואתה, וצ"ל הלא למת"ב ואורייתא מחכמה לבד נפקת, אך ברעו"ד שלמעלה ממחשבה הוא נתפס (ע' ד"ה האזינו השמים דרוש השני, כי רעו"ד מעורר רצון, ואין הרצון רק לאשתאבא בגופא דמלכא, עי"ז ממשיך בחי' כתר, ואיך יוכלו כנ"י להגיע לרעו"ד אין זה אלא ע"י מן המיצר (בד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק דתקס"ב), וענין המיצר מה שידוע לכאו"א נגעו, וזהו באר מים חיים ע"י שבוקעים דרך העפר נעשו מ"ח.
יג(דר"י סע"ב) וענין המיצר מה שידוע לכאו"א נגעו כו' בהיותו ממארי דחושבנא בז' מדותיו הרעות שנק' ז' פרות הרעות העולות אחריהן כו', וזהו באר מים חיים.
יד(דרי"א ע"א) פי' כנס"י שנתלבשו נשמתן בגופים גשמיים דמשכא דחויא ונתברר חושך לאור ע"י תשובה דבכל מאדך כנ"ל ה"ז משולים לבאר שמתכנסים בו המים מלמטה למעלה ובוקעים העפר, והנה מי התהום הם מלוחים בעצם וכשבוקעים ויוצאים דרך עובי העפר הכדור הם מתבררים מיד ומתכנסין בבאר ונקראים מים חיים, לפי שהפסולת שהי' בהם תחלה נתברר כו', והנמשל יובן למעלה דכל נשמה קודם בואה לגוף הגשמי הנה היה בה תערובות טו"ר כו' (אפ"ל בהלבושים) וע"י ירידתו במשכא דחויא שהוא כמו העפר דכדור הארץ אז נתבררה ע"י אתהפכא חשוכא כו', או מחמת שיוצא מן המיצר לאכפיא לסט"א כו'.
טו(דרי"א סע"א) וזהו באר מים חיים ונוזלים מן לבנון שע"י שיהי' כנס"י בבחי' באר מים חיים בתשובה דבכל מאדך יעוררו ג"כ למעלה מבחי' רצון העליון להיות נוזלים מן לבנון המשכה מבחי' כתר עליון שיאיר אור א"ס בנאצלים בתוספות ברכה.
טזוהנה הבאר לא הי' מעצמו בלתי שיחפרו אותו תחלה, והיינו ענין כובד ראש לב נשבר ונדכה, וזהו ענין על שלשה דברים העולם עומד, עבודה זו תפלה רעותא דליבא בחי' הבאר מים חיים ואח"כ תורה ואח"כ גמ"ח בחי' מצות.
יז(דרי"א ע"ב) וזהו עלי באר ענו לה, פי' מתחלה צ"ל הבאר כנס"י בבחי' עלי' מלמטה למעלה בתשובה דבכל מאדך ואח"כ ענו לה כמ"ש תען לשוני אמרתיך, כעונה אחר האומר, ונוזלים מן לבנון, והודעתם לבניך יום אשר עמדת לפני כו', ודבר ה' הוא למעלה מהזמן.
יחהוספות69
באר חפרוה.
יטדרי"א ע"ב, הטמטום של הלב שאטום וקשה כאבן כו', יתן מים חיים בלימוד ההלכה שנה עליו פרק אחד, אחר שהוציא ממנו האש בהתלהבות תחלה, המוציא לך מים מצור החלמיש.
כקיצור מדרוש רבינו ז"ל חקת תקס"ד בפאלעצק ע"פ אז ישיר ישראל כו' עלי באר ומזה יובן ג"כ ענין והנה באר בשדה