Pelach HaRimon·Shemini·To Distinguish Between the Impureפלח הרמון·שמיני·להבדיל בין הטמא

איום א' פ' תזריע שייך לפ' שמיני שנת רחבות
להבדיל בין הטמא ובין¹ הטהור² כו', ואיתא במדרש (ויקרא פי"ג) א"ר תנחום בר חנילאי משל לרופא שנכנס לבקר שני חולים א' לחיים וא' למיתה אמר לזה של חיים זה תאכל וזה לא תאכל, ושאינו לחיים אמר כל דבעי הבו לי', כך אומה"ע שאינן לחיי העוה"ב כתיב בהם כירק עשב נתתי לכם את כל³, אבל ישראל שהם לחיי עוה"ב זאת הבהמה אשר תאכלו⁴ כו', ולהבין למה ענין הבדלה במאכלות אסורות דייקא מביאין לחיי העוה"ב הלא כל המצות מביאים לחיי העוה"ב כמאמר כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב⁵ וכמאמר ועמך כולם צדיקים⁶ כו' ירשו ארץ כו' וצדיקים הם המקיימים תומ"צ כו'. אך הענין יובן בהקדם עוד ענין הדוגמא לזה והוא מה שנמצא במדרש (ויקרא פ' כ"א) ע"פ בזאת יבא אהרן⁷ כו' ר"י פתר קרא⁸ בכה"ג בכניסתו לבית קדה"ק חבילות חבילות של מצות יש בידו בזכות התורה וזאת התורה⁹, בזכות מילה זאת בריתי¹⁰ כו' יעו"ש. ולהבין מה שייכות מצות מילה שעי"ז יכנס כה"ג לבית קדה"ק, יש להקדים ענין למנצח על השמינית¹¹ על מילה שניתנה בשמיני, ולכאורה למה השבח על שניתנה בשמיני וכי אם היתה ניתנה בשביעי לא היתה מצוה, אך הענין הוא שאם היתה ניתנה בשביעי לא היתה מעורר ממקום גבוה כ"כ, אך עכשיו כאשר ניתנה בשמיני מעוררת במקום גבוה יותר הרבה ולכן יש ע"ז שבח בפ"ע כמשי"ת, ויש להקדים ענין והבדילה הפרוכת¹² בין הקדש ובין קדה"ק כו' שפירושו ע"ד הקבלה שיש פרסא מפסיק בין ז"א הנק' קדש ובין בינה הנק' קדה"ק (כי עיקר קדה"ק הוא בחי' עתיקא אך התגלות עתיק הוא בבינה¹⁴ לכן גם הבינה נק' קדה"ק כו' וד"ל)¹³, (... וכידוע בענין רקיע על ראשי החיות¹⁵ כו' דקאי על¹⁶ חיוון עילאין שהם בחי' חג"ת דז"א והפרסא נמשך מת"ת

בקכב
דאימא כידוע בענין מבטן מי יצא הקרח¹⁷ כו' כדוגמת מיצר הגרון המפסיק בין המוח אל הלב כו' וד"ל)¹⁸.

גולהבין ביאור הדברים ע"ד ההסבר גם להבין איך נק' הז"א קדש דהלא מבואר כ"פ בכתבי החסידו' דז"א נק' קדוש בוי"ו וקדש הוא בחי' פרצוף אבא כו'¹⁹ הנה ידוע שיש בחי' סובב וממלא שנק' קוב"ה ושכינתי'²⁰, ויובן עד"ד מבשרי אחזה²¹ בחיות הנפש בגוף שיש בו שני בחי' הא' חיות הבא בדרך התלבשות שהוא מזיגת חיות הנפש באברים בכאו"א לפי מזגו ותכונתו שיש בזה חילוקי מדריגות במוח החיות רוחני יותר ובלב נתגשם קצת עד שבאברי המעשה הוא מאיר בהגשמה יותר להיות ממנו הילוך גשמי ותנועה גשמי', אך כ"ז הוא זיו והתפשטות מן הנפש בלבד ולא עצמי' ומהות הנפש כי עצמי' ומהות הנפש לא יתחלק לחלקים רק הוא שורה בהעלם בכל אברי הגוף בהשוואה כו' וזהו בחי' הב' בנפש כו', כן עד"ז למעלה בענין הקב"ה ממלא את כל העולם יש בזה שני בחי' הא' בחי' ממכ"ע שהוא בחי' מלכותך מכ"ע²² כו' שאינו רק זיו והתפשטות מעצמו' אלקות שהוא בחי' עצמו' המדות דאצי' ובחי' חיות זה בא²³ בחילוקי מדריגות בכל עולם לפ"ע דהיינו בעולם הבריאה נמשך גילוי החיות ביותר ולכן היש דבריאה הוא בבחי' ביטול יותר כו' וכמ"ש שרפים עומדים²⁴ כו', וביצירה נתמעט החיות יותר מצד שיש עוד פרסא המפסיק בין בריאה ליצירה²⁵ נוסף על הפרסא שמפסיק בין אצי' לבריאה²⁶, ולכן היש דיצי' הוא יותר מורגש, ולכן מתפעלים ברעש²⁷ כו' עד שבעשי' נתמעט החיות לגמרי ובחי' זאת נק' שכינה, אך בחי' הב' הוא בחי' עצמות אלקות שהוא בחי' המדות דאצי' עצמם הם נמצאים בבחי' העלם בג' עולמות בי"ע לכולם בהשוואה כו', ונק' סוכ"ע ואין הכוונה סובב ומקיף מלמעלה²⁸ דלית אתר פנוי מיני'²⁹ רק שהוא בהשוואה כו' ובחי' זאת נק' קוב"ה כי קדוש הוא מובדל שאינו מתגלה בעולמות בי"ע אפי' בעולם היותר עליון כי לית מתב"כ³⁰ רק שורה בהעלם כנ"ל. אך כ"ז הוא קדוש בוי"ו כי הוי"ו מורה על

דקכג
הירידה³¹ והשפלה מגבוה לנמוך כי גם המדות הם נמשכים בבחי' צמצום גדול מעצמות אוא"ס להיות מקור לעולמות ולכן נק' סוכ"ע שהוא בגדר עלמין³² כו'. אך גילוי אור עצמותו שלמעלה מהיות מקור לעולמות אפי' בבחי' סובב ומקיף בחי' זאת מתגלה בבחי' חו"ב עילאין שנק' או"א עילאין³³ כו', ולכן נק' החכ' קדש מלה בגרמי'³⁴ כו' מצד שבו מתגלה עצמות אא"ס שלמעלה מבחי' סומ"מ כו'.

הוהנה ידוע דבחי' ז"א מקבל ב' מיני מוחין מבחי' או"א עילאין, הא' בחי' מוחין דקטנות שהוא בחי' שפע וחיות לצורך קיום העולמות בלבד ומוחין אלו נמשכים מבחי' יחוד חיצוני דאו"א כו' ונמשכים בבחי' חיצוני' המדות דז"א, והב' הוא בחי' המשכת מוחין דגדלות שנמשכי' מבחי' יחוד פנימי דאו"א³⁵ בבחי' ז"א והמשכה זאת נמשך בו ע"י עסק התומ"צ דמעה"ת כו' ומוחין אלו נמשכים בבחי' פנימי' הת"ת דז"א ומחמת בחי' זאת נק' הז"א בחי' קדש כו' להיות מתעלה לעצמות החכ"ע הנק' קדש כנ"ל. וזהו מי כמוכה באלים הוי'³⁶ דקאי על פנימית הת"ת שהוא נאדר בקדש דחכ"ע כו', וזהו ג"כ ענין יום השבת שהוא בפנימי' הת"ת דז"א שעולה לקבל המוחין מבחי' פנימי' היחוד דאו"א כו' ולכן נק' יום השבת קדש³⁷ מצד המשכת פנימי' המוחין שנמשכים בו בז"א כו' וד"ל. והנה ידוע שגם שעצמות המוחין דגדלות דאו"א מאירים בז"א אינו רק התפשטותם (שזהו התגלותם ע"י הפרסא שנק' פרוכת המבדיל בין הקדש ובין קדה"ק כנ"ל)³⁸. אבל עצמות המוחין נשארים בבחי' העלם ומקיף כו' (ובחי'³⁹ זאת נק' קדה"ק שהוא בחי' בינה כו' וד"ל. ..) והנה כמו שיש פרסא המפסיק בין בינה לז"א כן יש פרסא מפסיק בין ז"א למל'⁴⁰ (וע"ד חצר הכבד המפסיק בין אברי הנשימה לאברי המזון כו')⁴¹, וכן יש פרסא מפסיק בין אצילות לבריאה וכן בין בריאה ליצירה וכן בין יצירה לעשי'⁴², וכ"ז נק' פרסא המפסיק בין קדש לקדש, אך יש פרסא המפסיק בין קדש לחול שהוא בין קדושת העשי' לק"נ⁴³ כו' וכן יש פרסא המפסיק בין ק"נ לגקה"ט⁴⁴, ונק' הבדלה בין טמא לטהור.

וקכד
ודוגמא זאת באדם הוא עור הגס שעל הברית קדש ונק' ערלה, ועור הדק⁴⁵ שפורעין אותו ומגלין העטרה כידוע, ולכן עור הערלה מסירין לגמרי להיותו מקור ליניקת גקה"ט שגורם כח המתאוה לדברים האסורים, ועור הדק שהוא מקור לק"נ שגורם כח המתאווה לדברים המותרים קורעין אותו כי דברים המותרים אין לדחותם להיותם הכרחים רק שצריך להכניס בהם אור האלקי ע"י כוונתו שמתכוין לאכול לעבודת ה' ולא למלאות תאוותו כו', וזה"ע בקיעת העור כו'. והנה ע"י שמסירין בכאן הערלה שהוא מקור הרע עי"ז גורמים שיתגלה בחי' אור הבינה שהוא למעלה מן הפרוכת המבדיל בין הקדש ובין קדה"ק ויתגלה בכנס"י כי מעהמ"צ אין מגיעים לשם רק להמשיך פנימי' המוחין דאו"א בז"א שנק' קדש כנ"ל (אבל⁴⁶ עצמות קה"ק שהם עצמות או"א אין מגיע לשם מעה"ת⁴⁷ רק שבאמת הוא ח"ח⁴⁸ ורוצה ה' בעמו להתגלות בתוכם רק כל זמן שהערלה דבינה⁴⁹ א"א להתגלות כי טהור עינים מראות ברע⁵⁰ כו' אך כשמסירין הערלה הוא מתגלה מאיליו וממילא כו', וזהו מש"א הקב"ה אתם לפי כחכם⁵¹ כי אין בכחכם רק להעביר הרע מלמטה ואני לפי כחי אתגלה בכם בעצמי ומהותי כי כל יכול הוא כו' וד"ל)⁵². וזה"ע על מילה שניתנה בשמיני שהוא למעלה מן השבת שנק' שביעי כי שביעי הוא בחי' קדש (... שהוא התגלות פנימי' המוחין דאו"א בז"א כו'. ..) משא"כ שמיני הוא בחי' עצם הבינה הנק' קה"ק שהוא בחי' שמיני⁵³ (... למעלה מז"מ דז"א כו'. ..), וזהו השבח על מצות מילה שניתנה בשמיני שזה מורה על שהיא מעוררת האור להיות נמשך ממקום גבוה יותר כו' שהוא בחי' עצם הבינה כנ"ל. ובזה יובן ג"כ ענין כניסת כה"ג ביוהכ"פ לקדה"ק כי יוהכ"פ נקרא שבת שבתון⁵⁴ לכן בו מאיר בכנס"י מעצם הבינה⁵⁵ הנק' קדה"ק והוא למעלה מבחי' שבת שמאיר בכנס"י מפנימי' המוחין דאו"א שבז"א ולכן בו הוא סליחות עוונות שלמעלה ממשפט התורה כו' (... וזהו לפני הוי' דז"א תטהרו⁵⁶ כו'. ..), וכח זה הוא ע"י מצות מילה שמעוררת ג"כ מבחי' הבינה הנק' קה"ק כנ"ל. ובזה יובן גם ענין הנ"ל שההבדלה במאכלות אסורות שכופה א"ע להסיר ממנו כח המתאווה לדברים האסורים שזהו כדוגמת המילה רק שהוא ברוחני' שמסיר ומל ערלת הלב וזה מביא דייקא לחיי העוה"ב שהוא בחי' התגלו'

זקכה
אור עצמו'⁵⁷ הבינה (... משא"כ כל המצות אינם מעוררים רק פנימי' המוחין דאו"א שבז"א כנ"ל וד"ל. ..).

חוהנה איכות הבדלה הנ"ל הוא ע"י ב' סימנים שהם מפריס פרסא ומעלת גרה שני הסימנים ביחד, משא"כ כשאין לו רק סימן א' מסימני טהרה הנ"ל אז הוא עדיין ממאכלות אסורות כו', ולכן הוא מסתיר על אור הבינה הנק' חיי עוה"ב, והטעם לשני הסימנים אלו הנה בסימן מפריס פרסא יש ב' טעמים הא' מבואר במק"מ שמורה בזה שפרסותיו סדוקות הוא מבחי' נוגה⁵⁸ שיש בו ג"כ שני חלקים חלק הטוב וחלק הרע וממילא אינו רע גמור ויוכל להתברר וליכלל בקדושה, משא"כ כשפרסותיו קלוטות מורה על שאין בו חלק הטוב וממילא הרע הוא רע גמור מבחי' גקה"ט ולא יוכל להתברר וליכלל בקדושה כו', וטעם הב' (מבואר בשושן סודות⁶⁰ כו')⁵⁹ שהוא בדוגמא לבחי' מל' דקדושה הנק' בהמה רבה שמתחלקת ג"כ לב' חלקים להשפיע בבחי' הקדושה וגם בבחי' הקליפה, כי רגלי' יורדות מות⁶¹ כו', וסי' הב' מעלת גרה מורה שמקלסת להקב"ה כמאמרם במדרש על מלכות בבל⁶² כו' וד"ל. והנה ד' מינים⁶³ המבוארים בכתוב הם ד' קליפות כנגד אבי"ע⁶⁴, וקלי' החזיר הוא להבדיל כנגד אצי' דקדושה, ולכן הוא גרוע יותר מכולם כי מצד עירובו הוא מתקנא יותר⁶⁵ (כי כלום מתקנא⁶⁷ כו')⁶⁶. ולכן הוא גרוע⁶⁸ יותר כו', אך לע"ל כאשר תתברר קליפה זאת (וא' שלא מצא מאמר זה⁶⁹ במדרשי חז"ל) [ע' בלקו"ת לאדמו"ר פ' ראה דרוש וכל בוניך ס"ג ד"ל ע"ב. שציין על מאמר זה ועיין במדרש תהלים סי' קמ"ו ע"פ מתיר אסורים ובס' מא"א אות ח' סעיף ו']⁷⁰ כמאמרם עתיד החזיר ליטהר⁷¹ כו', אז תחזיר העטרה לבעלי' כמאמרם במדרש ויקרא פ' י"ג ולמה נק' שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעלי' הה"ד ועלו מושיעים לשפוט כו' והיתה לה' המלוכה⁷² (... כמשי"ת בהג"ה וד"ל. ..).