Pelach HaRimon·Tazria·The Secret Of Hashem Is To Those Who Fear Himפלח הרמון·תזריע·סוד הוי' ליראיו

אאור ליום פ' הנ"ל שנת כת"ר
סוד הוי'¹ ליריאיו² זה מצות מילה, שהיתה גנוזה עשרים דור [היינו מאדם ועד נח ועד בכלל עשר דורות ומשם ועד אברהם³ ועד בכלל עשר דורות כו'] וניתנה לאברהם שהי' ירא ה' כו' [... כי הגם שמדתו מדת האהבה⁴ מ"מ כלולה בה מדת היראה, והגם שאחר העקידה זכה למדת יראה מצד התכללותו בבחי' יצחק ע"י

בקנ
העקידה כמ"ש כי עתה ידעתי⁵ כי ירא אלקים אתה כו' היינו יראה פנימי' אבל בחי' יראה תתאה מצד האהבה הי' לו בתחלה כי האוהב ירא שלא יפגום אהבתו⁶ כו' וד"ל].

גוהנה מתחלה יש להבין מהו סוד הוי', הנה כתי' כי אל דעות הוי'⁷ שיש שני דעות ד"ע וד"ת, ד"ת הוא מאין ליש שהנברא הוא בחי' מציאות דבר מה והאור האלקי נק' בשם אין ע"ש שהוא שופע בהעלם וזהו דעה של הנבראים, אך בחי' ד"ע הוא כמ"ש קמי' שהוא בחי' היש האמיתי מקור הנבראים וכולא קמי' כלא חשיב⁸ אך כ"ז הוא מאצילות לבריאה וב' דעות אלו הוא בחי' הוי' ואלקים כו'. אך בהוי' גופא יש שני בחי' סתים וגלי' [... היינו ע"ס דאצי' הם בחי' גלי' דהוי' והוא בחי' הוי' שאחר הפסיק טעמי'⁹, אבל יש בחי' הוי' שקודם הפסיק טעמי', והוא בחי' ע"ס הגנוזות¹⁰ במאציל. אך בזה יש כמה מדריגות כי המאציל נק' כתר ויש כתר הפרטי באצילות שג"כ נק' מאציל לגבי אצילות כו', אך יש בחי' כתר הכללי דא"ק. והנה הע"ס דאצילות נק' דעת תחתון מאין ליש היינו שהם מקור לנבראים לכן נק' בחי' יש מקור הנבראים, אך בחי' אוא"ס שבכתר שמלובש בהם בהעלם נק' אין, וזהו מאין ליש, אבל עצמות הכתר הוא יש האמיתי ובו כלולים כל הי' ספירות דאצילות לכן הם בחי' אין כלא וכן עד"ז כתר הפרטי נק' ד"ת לגבי כתר כללי דא"ק, וכן עד"ז כתר דא"ק הוא לאחר הצמצום הוא בחי' ד"ת לגבי אוא"ס שברצה"פ שלפני הצמצום שעלה ברצונו להיטיב ואנא אמלוך, וכן בחי' רצה"פ להיטיב ואנא אמלוך כיון שהם מקור להשפעה הגם שהם בבחי' א"ס נק' ד"ת לגבי שעשועי המלך בעצמותו¹¹ שהוא גילוי אור עצמותו שאינו מקור להשפעה כלל ונק' יש האמיתי, ובכאן יתפרש יש אמיתי אמיתת היש ולא בחי' מקור ובו כלול בחי' מקור להשפעה והיינו רעדכ"ר¹² וכההוא דהוי קבדח טובא¹³ ואי הוי שאיל מיני'¹⁴ כו' ובחי' זאת נק' אין דכלא חשיב

דקנא
כו' משא"כ כאשר עלה ברצונו להיטיב שנעשה מקור להשפעה והעונג נעלם בו נק' מאין ליש כו' וד"ל. ..]. וזהו סוד הוי' שהוא הסתום שבו כו'.

הוהנה ע"י מצות מילה נמשך בחי' סתים דהוי' שהוא למע' מן החכ' ונגלה בנפש וזהו סוד הוי' [כידוע דגדולה מילה¹⁵ שנכרתו עליה י"ג בריתות שהם י"ג ת"ד¹⁶ שהם למע' מן החכ', ונמשך ע"י מצות מילה כו'], וזהו הטעם ג"כ שהיתה גנוזה עשרים דור כי עשרי"ם בגימ' כתר¹⁷ כו', ועוד כי הכתר נק' עשרים להיותו כולל ע"ס דאו"י וע"ס¹⁹ דאו"ח¹⁸ וזהו כ' דכתר שכולל עשרים בחי' הנ"ל. וזהו שהיתה גנוזה עשרים דור כי כמו למע' כאשר צריך להתגלות סוד הוי' שהוא פנימי' דשם הוי' וסתים שבו נגלה ע"י הכתר שהוא ממוצע²⁰ בין המאציל לנאצלים ועל ידו נגלה בחכמה שהוא גלי' דהוי', כן למטה נמשך סוד הזה ונגנז עשרים דור [... שהם ג"כ כנגד עשרים בחי' שבכתר מאדם ועד נח כנגד ע"ס דאו"י ומנח ועד אברהם²¹ כנגד ע"ס דאו"ח כמ"ש במ"א וד"ל²². ..]. וזהו ג"כ ענין סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה²³, כי חג הסוכות הוא שמונה ימים והוא בחי' אחת עם המילה כנ"ל במאמר תנו רבנן²⁴ כו' והוא בחי' המשכה מלמעלה מן החכ' שזהו ע"י הכתר הממוצע שהוא בחי' עשרים כנ"ל משא"כ בחי' שלמעלה מעשרים שהוא מה שלא נתלבש בכתר הממוצע לא שלטא בי' עינא²⁵ בחי' ראי' דחכ' כו' וד"ל.

ווהנה מ"ש סוד הוי' ליריאיו תרי משמע היינו כי מתחלה נמשך בחי' סוד זה שהוא בחי' הוי' דד"ע כנ"ל בבחי' חכ"ע שהוא בחי' יראה עילאה ואח"כ נמשך מחכ"ע לחכ"ת שבמל' שהוא בחי' יראה תתאה. אך דרך ההמשכה מחכ"ע לחכ"ת ע"ז

זקנב
מורה אותיות סוד כי ההמשכה הוא ע"י תפארת ויסוד, והנה תפארת הוא בחי' ו' רברבי²⁶ ע"ש שבו מאיר מוחין דגדלות מפנימי' הכתר לכן כל בחי' שבו כלול מי' ונעשה מספר ששים שזהו אות הס'²⁷ שבתיבת סוד כו' [... כי מוחין דגדלות מורה על התגלות כל הפרטים מהעלם אל הגילוי, וקטנות מורה על העלם כל הפרטים כאשר לא באו לידי גילוי כענין בוצין בוצין מקטפי' ידיע'²⁸ שניכר שיהי' חכם ואעפי"כ לא יוכל להתחכם מחמת שכל פרטי החכ' שבו נעלמים במקורם כו' וד"ל. ..] ונק' ארז אשר בלבנון²⁹ [... כי לבנון הוא בחי' מוחין הנמשכים בו מבחי' פנימיות הכתר כנ"ל וד"ל] והוי"ו הוא בחי' יסוד ו' זעירא³⁰ מצד שלא נגלה בו כל הפרטים הפנימים הכלולים בו [... כנ"ל שזהו בחי' קטנות כו'. ..] ולכן הוא בבחי' ו' בלבד וזהו אזוב אשר בקיר³¹, ועל ידו נמשך ונקלט סוד הזה במל' שע"ז מורה אות הד'³² דסוד שהוא בחי' דוד מרכבה למדת המלוכה³³ כו' וד"ל. ולכן לוקחין עץ ארז ואזוב לטהר את המצורע³⁴ כו' [... כי נגע הוא סגירו דנהורא עילאה³⁵ כמ"ש בזהר והיינו הסתלקות אור חכ"ע מבחי' המל' שזהו ע"י פגם לה"ר³⁶ שפגם בדיבור וממילא נסתלק מן הנשמה כח הראי' דחכ'³⁷ שהוא רואה את הנולד³⁸ מאין ליש ע"י כח מ"ה³⁹ שבנפשו כי בחושך לא יוכל לראות [... כידוע דאור הראי' אינו מאיר בעצם רק כאשר מקבל מתחלה ניצוץ השמש⁴⁰ בתוכו⁴¹ ] וכיון שנסתלק אור חכ"ע משרשו במדת המלוכה ממילא לא יוכל לראות כו'⁴² וזהו תורת המצורע תורתו של מוציא שם רע⁴³ כו', אך ביום טהרתו והיינו כאשר חזר בתשובה אז לוקחין עץ ארז ואזוב שהוא כנגד ת"ת

חקנג
ויסוד ועל ידיהם מחזירים אור חכ"ע במל'⁴⁴ ואז יוכל לראות בכח מ"ה שבנפש את הנולד מאין ליש כו' וד"ל. ..].

טוזהו בזאת יבא אהרן אל הקדש⁴⁵ ואמר במדרש זכות מצות מילה⁴⁶ נכנסת עמו שנאמר⁴⁷ זאת בריתי⁴⁸, כי ענין הקודש האמור כאן הוא בחי' קה"ק שהוא למע' מן החכ' כמאמר והבדילה הפרכת⁴⁹ בין הקדש ובין קה"ק שזהו בחי' פרסא⁵⁰ המפסיק בין כתר לחכ' ולכן אומר שע"י מה יוכל לבא אל הקדש שהוא בחי' הכתר היינו ע"י מצות מילה ששרשה בכתר כנ"ל וד"ל. ובזה יובן ג"כ⁵¹ מאמר השני בזכות מצות מילה זכה לע' נפש וגם לע' זקנים⁵² וע' ימים⁵³ טובים⁵⁴ כו'. כי הנה ענין מילה הוא המשכת סוד הוי' ע"י י"ג מדה"ר כנ"ל, ומבואר במ"א שבחי' יעקב הוא בחי' מדה"ר באצילות⁵⁵ וא"כ בזמן האבות נמשך סוד הוי' הנ"ל באצילות⁵⁶, אך בחי' השבטים הם בבריאה לכן הם בחי' רח"ר על עולמות הנבראים ולכן ע"י נמשך סוד הוי' בעולם הבריאה כו' [... ובזה אפ"ל למה תתענו ה' מדרכיך⁵⁷ תקשיח לבנו מיראתיך כו' שלכאורה הוא תמוה האיך אפ"ל שהקב"ה מקשיח לבנו מיראתו ית' אדרבה הקב"ה עוזרו⁵⁸ כו' וכדכתי' עד יערה עלינו כו'⁵⁹ שתמיד הוא מעורר אותנו באתעדל"ע הגם שאין אתעדל"ת וכמ"ש הפייטן בשורך דלות מעשים⁶⁰ קרב צדק מאיליך [ע'⁶¹ בפרד"ס⁶² ], אלא הכוונה על אהוי"ר שבאצילות שנק' דרכיך ויראתיך והם מתעלמים ע"י הפרסא, שזהו כח ה' שהפרסא הפסיק⁶³ הנ"ל וזהו למה תתענו

יקנד
מדרכיך שהוא אה' דאברהם⁶⁴ הנק' דרך כמ"ש למען יצוה כו' ושמרו דרך הוי'⁶⁵, תקשיח מיראתך יראה פנימי' שבאצי' שהוא בחי' יצחק וע"י הפרסא העלים אותם והרחיק אותנו נשמות^*66 דבריאה מהם, וע"ז אמר שוב למען עבדיך שבטי נחלתיך כי ע"י השבטים שהם בחי' רח"ר⁶⁶ על עולמות הנבראים כנ"ל שוב^*67 להאיר סוד הוי'⁶⁷ גם עלינו נשמות הנבראים כו' וד"ל. ..]. אך בחי' ע' נפש הם יוצאי ירך יעקב הם בחי' המשכות רח"ר על נפשות שהם ממדריגות תחתונות דעשי' לכן הם ממשיכים סוד הוי' הנ"ל אפי' על נפש דעשי' כו' [... ולכן נק' יוצאי ירך כי הירך הוא בחי' נה"י⁶⁸ הממשיך מוחין במל'⁶⁹ ואימא תתאה מקננא באופן⁷⁰ שהוא עולם העשי' כו' וד"ל. ..]. וזהו שבזכות מצות מילה זכה להמשכת סוד הוי' גם בעשי' שזהו בחי' ע' נפש [... כי סוד בגימ' ע'⁷¹ כו'. ..].

יאאך ע"י ע' נפש אינו נמשך סוד הוי'⁷² למטה כמו למע' רק הארה מבחי' אצילות כו' אך אח"כ ע"י ע' זקנים נמשך סוד הוי' הנ"ל בעשי' כמו באצילות כו' [... והטעם לזה כי זקן נק' שקנה חכ'⁷³ ממקורו והיינו שמאיר בשכלו מקור החכ' הנק' משכיל כמו שהוא מצד זיכוך הקרומי' המקיפים את המוח לזאת נגלה אצלו האמת כמ"ש בלי יגיעה ופלפול כלל. וזהו ענין האשכלות⁷⁴ כו' ולמעלה היינו גילוי החכ"ס בחכ"ע כמ"ש ואין הפרסא מסתרת כלל. אך צריך עוד תנאי לזה, כי הנה ידוע בענין והבדילה הפרכת שיש פרסא מפסיק בין חכ' שבכתר לכתר שבכתר⁷⁵ כידוע דעצם הרצון אין טעם לרצון⁷⁶ אפי' טעם הכמוס, לזה צריך בחי' משה שהוא ענין⁷⁷ שבעים איש ולו נאמר אספה לי⁷⁸ היינו שיקבץ אותם בתכלית האחדות כו' ויגביהם לעצמות הרצון⁷⁹ כי שרשו הוא משם כמו שנאמר בו כי מן המים משיתיהו⁸⁰ מים עליונים שמעל לרקיע הנ"ל שע"ג החכ' שבכתר לכן בכחו לאסוף אותם, ועי"ז נגלה עצמו' ההעלם כמ"ש למע' ואז ממילא נגלה למטה ג"כ עצמות ההעלם שבאצילות

יבקנה
עד עשי' גשמי'⁸¹ כו' וד"ל. ..]. אך כ"ז הי' בזמן הבית אך בזמן הגלות אין לנו סנהדרין כו'⁸² [... ולזה הי' בזמן הבית יחוד פב"פ בתמידות. ..] אך בשבתות וימים טובים שהם ע' כי נ"ב שבתות בכל שנה ע"י העיבור וי"ח ימים טובים הם מדאורייתא כי ימי הפסח שבעה וימי הסוכות שמנה ושבועות ור"ה ויוהכ"פ שלשה ימים הם י"ח בס"ה ע' לכן על ידם נמשך ג"כ סוד הוי' למטה כמו למע' אף בזמן הגלות [... ולכן הוא יחוד פב"פ אפי'⁸³ בזמן הגלות כידוע בענין המאמר סליק אגרין⁸⁴ כו' וד"ל. ..].