Piskei Admur HaZaken on Issur VeHeter·Siman 67פסקי אדמו״ר הזקן בהלכות איסור והיתר·סימן סז

אסעיף ג
השובר מפרקתה של בהמה אסור לאכול מבשרה חי אא"כ מלחו יפה. וע"י מליחה מותר אפילו לקדרה, ולצלי מותר אפילו בלא מליחה.

בוברמ"א: ונהגו להחמיר לחתכו ולמלחו אף בצלי, והוא הדין אם חותך בשר מבית השחיטה קודם שתצא נפשה. י"א שיש ליזהר לכתחילה לשבור מפרקת הבהמה או לתחוב סכין בלבה כדי לקרב מיתתה, משום שמבליע דם באברים.

גוהש"ך מקיים גרסא זו בדברי הרמ"א, ולדבריו נחלק הרמ"א גם בדיעבד (כששבר כבר המפרקת), שצריך חתיכה ומליחה. וכתב הש"ך שהטעם לחומרא זו הוא לחוש לדעת רש"י ובעל העיטור.²⁷

דאבל בט"ז כתב דהתחלת דברי הרמ"א (ונהגו להחמיר (...) שתצא נפשה) אינם שייכים לכאן אלא לסעיף ד, ולא נחלק הרמ"א על המחבר בשבירת המפרקת אלא לענין זהירות לכתחילה בלבד.²⁸

הובדעת רבנו:

וא. נראה שרבנו גורס כגרסת הט"ז, שחומרת הרמ"א אינה שייכת לכאן אלא לסעיף ד, ולא נחלק הרמ"א על המחבר אלא לענין זהירות לכתחילה (ולא בא לחוש לדעת רש"י).²⁹

זב. בדין זהירות לכתחילה אין לחלק כלל בין קירוב מיתה שע"י תקיעת סכין בלבה להכאה על הראש וכה"ג.

חג. לדעת רש"י אין איסור אלא בשבירת המפרקת בלבד, ובזה לא מהני אפילו חתיכה ומליחה.³⁰

טד. לכתחילה (גם אם כבר שבר המפרקת) יש לחוש לדעת רש"י, שלא לבשלו אפי' ע"י חתיכה ומליחה. ומשמע שבדיעבד אם כבר נתבשל מותר.

יה. נראה דעת רבנו,³¹ דגם למאי דחיישינן לדעת רש"י (ואפשר שגם לדעת רש"י גופי') אין איסור אלא לקדרה, אבל לצלי מותר.