Piskei Admur HaZaken on Issur VeHeter·Siman 70פסקי אדמו״ר הזקן בהלכות איסור והיתר·סימן ע

אסעיף ג (א)
בשר שחוטה שמלחו עם בשר טרפה או שהטרפה מלוחה והכשרה תפלה והם נוגעים זה בזה אסור כדי קליפה, שאע"פ שאינו בולע מדם הטרפה בולעת מצירה.

בוכתב הב"י בשם הרשב"א, שהטעם שאין פליטת הדם מעכבת את הבשר מלבלוע את הציר הוא משום דלא אמרינן איידי דטריד למיפלט לא בלע אלא בדם דשריק, אבל לא בציר ורוטב דמיסרך סריכי. ועפ"ז משמע שאף שאר איסורין דינם כציר שאין הפליטה מעכבתם מלהיבלע.

גוהב"ח כתב בשם ראבי"ה שהטעם הוא לפי שציר נבלה חזק הוא. ועפ"ז נמצא שבשאר איסורין שאינם חזקים כציר אינם נבלעים קודם גמר פליטה.⁶⁸

דורבנו כתב כדעת הרשב"א, שהטעם שפליטת הדם אינה מעכבת את הבשר מלבלוע את הציר הוא משום שהציר הוא רך ונסרך ונדבק.

הועפ"ז כתב רבנו דה"ה בגיעול הבלוע בכלי, שלאחר שנפלט למים חוזר ונבלע בכלי אף שהכלי טרוד עדיין לפלוט⁶⁹ (אלא שלחומרא יש לחוש גם להדעה שאין הגיעול חוזר ונבלע בכלי בשעה שטרוד לפלוט).

ו(ב)

זאבל אם הכשרה מלוחה והטרפה תפלה, מותרת בהדחה בלא קליפה, בין נתן כשרה למעלה בין נתנה למטה. ויש מי שאוסר בנוגעים זה בזה, וסובר שלא הותרו אלא בעומדים בסמוך בכדי שפליטה של זה נוגעת בזה.

חוברמ"א: ועיין לקמן סימן ק"ה מאלו דינים.

טולקמן הכריע הרמ"א להקל במקום הפסד כשההיתר מליח והאיסור תפל ונוגעין זה בזה. ודעת הש"ך נוטה להתיר אף בלא הפסד.⁷⁰

יויש מקום לומר שדעת רבנו כדעת הש"ך, שבהיתר מליח ואיסור תפל מותר לגמרי.

יאסעיף ד
הא דאמרינן דאינו אוסר אלא כדי קליפה הינו כששתיהן כחושות, אבל אם אחת מהן שמנה, אפילו אם חתיכת הטרפה כחושה וחתיכת הכשרה שמנה, מפעפע האיסור בכולה אם היתה הטרפה המלוחה למטה, משום דתתאה גבר.

יבוכתב הש"ך דהא דאסרינן אף אם הטרפה כחושה, היינו משום שחתיכת הכשרה מפטמת את הטרפה, וחוזרת הטרפה ואוסרת את הכשרה.⁷¹

יגולקמן הביאו הט"ז והש"ך דעת רש"ל, דלא אמרינן דין פיטום במליחה, וכל שחתיכת האיסור כחושה אינה אוסרת אלא כ"ק אף אם חתיכת ההיתר שמנה.⁷²

ידודעת רבנו שהעיקר כדעת רש"ל דלא אמרינן דין פיטום במליחה (ודלא כהמחבר כאן). ומ"מ כתב שבמקום שאין הפ"מ או מניעת שמחת יו"ט יש להחמיר (עכ"פ בחמץ בפסח).

טוסעיף ה
יש אומרים שבשר שנמלח אסור להשהותו במלחו לאחר פליטת כל צירו דהיינו י"ב שעות, לפי שחוזר ובולע מלחלוחית דם שעליו ושעל המלח. ויש מתירים להשהותו במלחו אפילו כמה ימים. ולכתחלה יש לחוש לדברי האוסרים, ובדיעבד מותר.⁷³

טזומדברי המג"א משמע לכאורה, שאינו שולל לגמרי גם לכתחילה (לסברא א') להשהות הבשר במלחו לאחר י"ב שעות.

יזורבנו כתב כהכרעת השו"ע, שלכתחילה אין להשהות הבשר במלחו לאחר י"ב שעות. ואפשר שלדעתו כ"ה גם דעת המג"א.

יחסעיף ו

יטברמ"א (בסופו): ציר מעורב עם מים, אפילו היו המים מועטים, לא חשיבי עוד רותח ואינה אוסרת.

כונחלקו הש"ך והמג"א אם בעינן שיהיו המים מרובין מהציר, שדעת הש"ך דמועטין היינו שאין בהן ס' נגד הציר, אבל בעינן שיהיו מרובין מהציר, ודעת המג"א שאין צריך שיהיו המים מרובין מהציר, והכל לפי ראות עיני המורה.⁷⁴

כאונראה שדעת רבנו כהש"ך, שאין המים מבטלין הציר עד שירבו עליו.