Piskei Admur HaZaken on Issur VeHeter·Siman 87פסקי אדמו״ר הזקן בהלכות איסור והיתר·סימן פז

אסעיף י
חלב הנמצא בקיבה שנמלח בקיבתה, או שעמד בו יום אחד, אסור להעמיד בו.

בוברמ"א: ואם העמיד בו, אם הוא הצלול, אוסר כל הגבינות עד שיהא ס' בחלב שהעמיד נגד הקיבה האסורה. ואם הי' ס' בחלב הכל מותר.

גוכתב הש"ך, דהא דסגי הכא בס' אע"ג דדבר המעמיד אפי' באלף לא בטיל, היינו משום דבשר בחלב (עכ"פ הנאסר במליחה וכבישה, דאינו אסור אלא מדרבנן) לא חשיב כאיסור מחמת עצמו לענין זה אלא כאיסור בלוע, ובאיסור בלוע סגי בס'.

דוכתב הפר"ח שאף אם האיסור הבלוע עצמו הוא דבר המעמיד, אם אין בו כדי להעמיד לבדו אלא בצירוף הדבר שנבלע בו מותר משום זוז"ג.¹⁰¹

הובדעת רבנו:

וא. נראה דעת רבנו, דבשר בחלב שאינו אסור אלא מדרבנן דינו כאיסור בלוע, ואף אם הוא דבר המעמיד סגי בס' נגדו ולא אמרינן אפילו באלף לא בטיל (כדעת הש"ך, ודלא כהחולקים).¹⁰²

זב. משמע מלשון רבנו, שאם גם האיסור הבלוע עצמו הוא מעמיד, אף שאין בו כדי להעמיד לבדו, אינו בטל (ודלא כהפר"ח).

חסעיף יא
המעמיד בעור קיבת נבלה וטרפה ובהמה טמאה אוסר בכל שהוא.

טוברמ"א: ודוקא שלא הי' שם מעמיד אחר, רק האסור. אבל אם הי' שם גם מעמיד היתר הוי זה וזה גורם, ומותר אם איכא ששים נגד האיסור.

יוכתב הט"ז דהיינו דוקא כשאין באיסור לבדו כדי להעמיד, אבל יש באיסור לבדו כדי להעמיד אסור. וכן נוטה דעת הש"ך.¹⁰³

יאוכן דעת רבנו, דלא אמרינן זוז"ג מותר אלא כשאין באיסור לבדו כדי להעמיד,¹⁰⁴ אבל יש באיסור לבדו כדי להעמיד אסור (ודלא כהחולקים).