Piskei Admur HaZaken on Issur VeHeter·Siman 93פסקי אדמו״ר הזקן בהלכות איסור והיתר·סימן צג

אסעיף א (א)
קדרה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב, ואם בישל בה בתוך מעת לעת אסור בנותן טעם.

בוכתבו המחבר והרמ"א שכלי שבלע בשר ורוצה לבשל בו חלב סגי לי' בהגעלה אפילו בכלי שהכשרו בליבון, כיון דהתירא בלע.¹³⁸

גוהט"ז הביא בשם רשב"א שאף הגעלה גמורה א"צ, אלא אף אם בישל ירקות בקדרה של בשר מותר לבשל בה חלב, כיון שנקלש טעם הבשר עד שאין ראוי לחול עליו שם איסור בשר בחלב. וכתב הט"ז דלא קיי"ל כרשב"א. והש"ך (בנקוה"כ) כתב להלכה כדעת הרשב"א, בין בכלי שהכשרו בהגעלה ובין בכלי שהכשרו בליבון.

דודעת הב"י שכל דינים אלו אינם אלא בכלי מתכות, אבל בכלי חרס לא מהני אפילו הגעלה גמורה אפילו היכא דהתירא בלע. ודעת הרמ"א (בד"מ) בדעת הרשב"א שדינים אלו הם אף בכלי חרס.

הודעת הפר"ח דאף בהגעלה גמורה לא סגי לכלי שהכשרו בליבון, אף בכלי מתכות שבלע היתר, אלא בעינן ליבון גמור כדיני'.¹³⁹

וובדעת רבנו:

זא. דעת רבנו כדעת המחבר והרמ"א, שכל דבר שבשעת הבליעה הי' היתר סגי בהגעלה גם לכלי שהכשרו בליבון (ודלא כהפר"ח).

חב. חידש רבנו שדין זה הוא אף אם ההיתר נעשה איסור קודם ההגעלה (כגון כלי של בשר שנבלע בו חלב).¹⁴⁰

טג. הגעלה זו (לדבר שהי' היתר בשעת הבליעה) א"צ שתהי' בכלי העומד על האש, אלא אף לאחר שהוסר מעל האש והוא רותח מותר להגעיל בו (אבל אין להוכיח אם דעת רבנו כדעת הרשב"א דסגי בבישול בעלמא).¹⁴¹

יד. נראה דעת רבנו, שדינים אלו אינם אלא בכלי מתכות, אבל בכלי חרס הגעלה גמורה נמי לא מהני אפילו היכא דהתירא בלע.

יא(ב)

יבברמ"א: וצריך לשער נגד כל הקדרה.

יגוכתב הש"ך דסתם כלי אין במה שבתוכו ס' כנגדו, אבל לפעמים משכחת לה שיהי' במה שבקדרה ס' כנגדה כגון שנחושתה דק ורוחבה גדול.

ידוכן דעת רבנו, שסתם כלי אין במה שבתוכו ס' כנגד עובי דפנותיו ושוליו. מדברי רבנו משמע שאפשר שיהא במה שבתוך הכלי ס' כנגד עובי הדפנות לבד.

טוועפ"ז יש מקום לומר שאף שבכלי פעמים שיש במה שבתוכו ס' כנגד כולו (כגון שהוא רחב ונחושתו דק), בקערה לעולם אין במה שבתוכה ס' אפילו כנגד קליפתה.¹⁴²

טז(ג)

יזברמ"א: ויש מחמירין בכיסוי לומר דאע"פ שאינו בן יומו דינו כאילו הי' בן יומו. וכן נוהגין בקצת מקומות, וכן אני נוהג מפני המנהג, והוא חומרא בלא טעם.

יחוכתב הב"ח שחומרא זו אינה אלא בכיסוי חרס ולא בכיסוי ברזל. והט"ז והש"ך כתבו בשם רש"ל שאינה אלא בכיסויים שהם קצרים למעלה ולא בכיסויים רחבים.

יטודעת הלבוש והפר"ח שאין להחמיר כלל בכיסוי יותר מבשאר כלים.¹⁴³

כובדעת רבנו:

כאא. דעת רבנו שמנהג זה הוא גם בכיסוי ברזל ולאו דוקא בכיסוי חרס (ודלא כהב"ח).

כבב. יש מקום לומר בדעת רבנו שמנהג זה הוא גם בכיסוי רחב ולאו דוקא בכיסוי שהוא קצר בראשו (ודלא כרש"ל).

כג(ד)

כדברמ"א: ואם לקחו כיסוי רותח מקדרה של בשר ונתנו אותו על קדרה של חלב, אם שניהם חמים שניהם אסורים אם יש מאכל בקדרה של בשר וחלב, ואם הכיסוי צונן והקדרה חמה נמי שניהם אסורים אם התחיל להזיע תחת הכיסוי, דתתאה גבר.

כהוהעו"ש נסתפק אם אף בחמץ בפסח שאיסורו במשהו אמרינן שאין כיסוי צונן אוסר אלא אם התחיל להזיע.¹⁴⁴

כווכתב הבל"י שאף בכיסוי רותח אם נבדק ונמצא יבש ולא התחיל להזיע מותר.

כזובדעת רבנו:

כחא. בכיסוי צונן אין לחוש אלא אם התחיל להזיע (או שיש לחוש שהתחיל להזיע), ואפילו בחמץ בפסח שאיסורו במשהו.

כטב. הטעם שבכיסוי צונן אינו אסור מיד הוא משום שהכיסוי עצמו אינו מתחיל להזיע מיד. ועפ"ז י"ל שגם בכיסוי רותח אינו אוסר מיד אם נבדק ונמצא יבש (כהבל"י, ודלא כהחולקים).