Piskei Admur HaZaken on Issur VeHeter·Siman 94פסקי אדמו״ר הזקן בהלכות איסור והיתר·סימן צד

אסעיף א (א)
התוחב כף חולבת בקדרה של בשר או איפכא, משערים בכל מה שנתחב ממנו בקדרה.

בוברמ"א: אם הכף בן יומו, דהיינו ששמשו בו בכלי ראשון תוך מעת לעת.

גובט"ז הביא דעת מהרש"ל שיש להחמיר בכלי ראשון שעומד אצל האש אף כשאין היד סולדת בו, ולמעשה כתב להתיר.

דודעת הש"ך שיש להחמיר ולאסור כ"ק אף כשאין היד סולדת בו.¹⁴⁵

הובמנח"י כתב לחלק בין מאכל לכלי, שבמאכל מבליע כ"ק אף כשאין היד סולדת בו, אבל בכלי אינו מבליע כלל.

וודעת רבנו נראה שכשאין היד סולדת בו אין להחמיר (עכ"פ כשאינו עומד אצל האש).

ז(ב)

חהתוחב כף חולבת בקדרה של בשר או איפכא, משערים בכל מה שנתחב ממנו בקדרה. ויש מי שאומר שאם הכף של מתכת משערים בכולו, משום דחם מקצתו חם כולו.

טוברמ"א: וסברא ראשונה עיקר, וכן נוהגין.¹⁴⁶

יוכתב הש"ך בטעם סברא ראשונה, דאע"ג דחם מקצתו חם כולו, מ"מ אינו מוליך בליעתו בכולו¹⁴⁷. והמג"א כתב דשפיר מוליך בליעתו בכולו, אלא שאינו מפליט מאותו צד שלא נתחב. ונפק"מ אם תחב יד הכף בלבד, דלהש"ך מותר ולהמג"א אסור בלא ס'.¹⁴⁸

יאודעת רבנו נראה דאין לסמוך על סברת הש"ך אלא במקום הפסד מרובה או מניעת שמחת יו"ט, אבל בלאה"כ יש לאסור כהמג"א.

יבסעיף ג (א)
אם יש ס' לבטל הכף הקדרה והתבשיל מותרים, אבל הכף אסור בין עם בשר בין עם חלב, לפי שהיא בלועה מבשר בחלב.

יגוכתב הש"ך שלדעת הרמ"א האוסר קערות של בשר ב"י שהודחו ביורה חולבת,¹⁴⁹ הכף אסור אפילו לא הי' בקדרה אלא מים או שאר דברים אלא שהיא ב"י מבליעת בשר (ולא רק אם מבשל בה עתה בשר בעין).¹⁵⁰

ידודעת רבנו נראה שאין לאסור הכף אם לא היו בקדרה אלא מים או שאר דברים ויש ס' כנגד הכף.

טו(ב)

טזואם אין ששים הכל אסור בהנאה אפילו הקדרה.

יזונחלקו רש"ל ורמ"א בקדרה שנאסרה מחמת בב"ח ובישל בה כשאינה ב"י שהמאכל מותר, שדעת רש"ל שצריך להשליך דמי הקדרה לנהר, ודעת רמ"א שא"צ לזה.¹⁵¹

יחוכתבו אחרונים שאף דין מכירת הקדרה לנכרי תלוי במחלוקת זו, שלדעת רש"ל אסור למכרה, ולדעת רמ"א מותר.¹⁵²

יטודעת רבנו שמותר למכור לנכרי¹⁵³ בין קדרה שנאסרה ובין מאכל שנאסר, ונראה דעתו שכן הוא אף לדעת רש"ל שצריך להשליך דמי הקדרה לנהר (ודלא כדעת אחרונים הנ"ל).

כ(ג)

כאאך מותר לתת לתוכה פירות או צונן, כיון שאינו נהנה מגוף האיסור.

כבוהרמ"א כתב שכלי שבלע איסור בחמין אסור להשתמש בו כלל, וכלי שבלע בצונן מותר להשתמש בו בדבר יבש, אבל לא בדבר שיש בו לחלוחית.

כגודעת הש"ך כדעת המחבר, שאף כלי שבלע בחמין, אם הודח יפה מותר להשתמש בו בצונן דרך עראי אפילו בדבר לח.

כדוהט"ז כתב שבדבר יבש מותר להשתמש אף בכלי שבלע בחמין, ובכלי שבלע בצונן מותר להשתמש אף בדבר לח.

כהועוד נחלקו לענין כלי חרס, שדעת הרמ"א שאף במקום שהתירו להשתמש בכלי איסור בצונן, מ"מ בכלי חרס אסור, ודעת הש"ך שאף בכלי חרס מותר.

כוובדעת רבנו:

כזא. מותר להשתמש בפסח דרך עראי בצונן, בין לח ובין יבש, בכלי שנתבשל בו חמץ כל השנה, ע"י שידיחנו היטב. ומדינא כן הוא אפילו בכלי חרס, אלא שבחמץ בפסח נהגו להחמיר בכלי חרס. ומשמע שבשאר איסורין אין מנהג להחמיר (כהש"ך, ודלא כהפר"ח).

כחב. נראה דעת רבנו דכל שאינו משתמש בקביעות מיקרי דרך עראי, ולאו דוקא כששוהה בבית נכרי וכה"ג.¹⁵⁴

כטסעיף ה
ברמ"א: קדרה שיבשלו בה ירקות או מים ותחבו בה כף בן יומו והקדרה אינה בת יומה או להפך, או שיש במאכל ששים, הכל שרי. ונוהגין להחמיר לאכול המאכל כמין הכלי שהוא בן יומו ולאסור הכלי שאינו בן יומו. ואינו אלא חומרא בעלמא, כי מדינא הכל שרי.

לוכתבו הט"ז והש"ך, שדוקא המאכל מותר אבל המים אסורים, דלגבי מים מיקרי לכתחילה.¹⁵⁵

לאונחלקו הב"ח והמחבר בחמץ שנתבטל במים בששים קודם הפסח, שדעת הב"ח שהמים אסורים דמיקרי לכתחילה, ודעת המחבר שהמים מותרים (ואפשר שדעת הב"ח לאסור אינה אלא בחמץ, ולא בשאר איסורים).

לבוהש"ך כתב שאם נתן המים בכלי בכוונה להפליט ממנו האיסור, אסורים אף אם יש בהם ששים כנגד האיסור (ומשמע שאם לא עשה כן כדי להפליט האיסור מותרים המים אם יש בהם ששים).¹⁵⁶

לגובדעת רבנו:

לדא. דעת רבנו כדעת המחבר, שאין מחמירים אלא אם אין ששים, אבל אם יש ששים אין להחמיר אפילו במים, אא"כ עשה כן בכוונה להפליט האיסור, דאז אסורים אף אם יש בהם ששים (כהש"ך).¹⁵⁷

להב. נראה דעת רבנו, שאין מחמירים במים אלא בדבר שנעשה בידים, אבל איסור פגום שנתערב במים מאליו מותרים המים (אף אם אין בהם ששים כנגד האיסור).

לוסעיף ו
בצלים או ירקות שבלועים מבשר ובשלם בקדרה חולבת, אם ידוע כמה בשר בלוע בבצלים ובירקות א"צ ס' אלא כנגד הבשר.

לזוכתב הש"ך (בשם מהר"ם מלובלין) שאם יש ס' אף הבצלים מותרים, וא"צ להפרישם מהתבשיל. ודעת הכו"פ שהבצלים לעולם אסורין.¹⁵⁸

לחודעת רבנו נראה כדעת הש"ך, שאף הבצלים מותרים, לפי שהבישול מערב הטעם הבלוע בהם עם כל הקדרה.

לטסעיף ז
בשר רותח שחתכו בסכין חולבת כל החתיכה אסורה.

מוברמ"א: וכל זה בבשר רותח בכלי ראשון.¹⁵⁹

מאוהט"ז והש"ך הביאו דעת או"ה ורש"ל שדבר גוש אפילו בכלי שני דינו ככלי ראשון כל זמן שהיד סולדת בו (ודלא כרמ"א).¹⁶⁰

מבוכן נראה דעת רבנו, שדבר גוש דינו לעולם ככלי ראשון ומבשל.

מגסעיף ח
וכן גבינה חמה בקערת בשר בת יומא אינו אוסר אלא כדי קליפה.¹⁶¹

מדוכתב הש"ך שדין זה הוא אף לדידן דבשני דברים של מאכל אוסר כולו, דכלי גרע ואינו אוסר אלא כדי קליפה, אלא שכשהאיסור הבלוע שמן נסתפק אם אוסר כולו.¹⁶²

מהוכתב הפמ"ג שספק זה אינו אלא כשהאיסור הבלוע שמן, אבל כשההיתר שמן אינו אוסר אלא כ"ק.¹⁶³

מוודעת רבנו נראה שכלי אוסר דבר מאכל הנוגע בו בכולו לעולם,¹⁶⁴ אא"כ האיסור הבלוע וגם המאכל שנבלע בו האיסור הם דברים שאין שייך בהם שמנונית, שאינו אוסר אלא כ"ק (ודלא כהש"ך והפמ"ג).